בחירת מקצוע ובחירה חופשית

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

אמא שלי (לפני שהיא יצאה לפנסיה) עבדה בתור פסיכולוגית תעסוקתית, שזה תחום טיפול די רחב בכל מה שקשור לניצוח הכישורים של האדם לתפקיד המתאים לו, והיכולת שלו להסתדר בתפקיד הזה.

היא עצמה עבדה במקום שבו ערכו מבחנים פסיכוטכניים לבתי הספר בירושלים, אבל גם למבוגרים שלהם גם היו מבחנים אישיותיים ואחרים שבעזרתם היועצות שעבדו במקום יכלו לעזור להם לבחור את המקצוע המתאים להם.

באופן עקרוני היה די ברור שאלך לכיוון מדעי, אבל אמא שלי כל הזמן ניסתה דווקא למנוע ממני לפנות לכיוון של מחשבים ולמשל די דחפה שאלמד בתיכון דווקא כימיה ולא מחשבים למשל. אבל בסופו של דבר הלכתי ללמוד לתואר במחשבים והתחלתי לעבוד בהייטק.

למרות ששקלתי ללכת ללמוד רוקחות כי אהבתי כימיה אבל גם רפואה כי בשנתיי האחרונות של תיכון הלכתי להתנדב במד״א, וחשבתי שרוקחות תשלב בין הדברים. בדיעבד אני מבינה שמדובר על מקצוע די משמים שרוב הבוגרים שבו הולכים להיות מוכרי תרופות בבתי מרקחת למיניהם, ואלו שעובדים בבתי חולים בעצם מבצעים בעיקר הוראות של הרופאים ולא משהו מעבר לזה. אמנם יש לרוקחים במצבים האלו אפשרות להפעיל שיקול דעת מקצועי וכנראה שהם מידי פעם מגלים דברים כמו למשל של תגובות בין תרופות שהרופאים לא בהכרח שמים לב אליהם, אבל זה כנראה יחסית נדיר.

כמובן שיש את תחום המחקר שהוא יותר מעניין, אבל לא כל אחד יכול להתקבל אליו בגלל שלא לכל אחד יש יכולת לבנות קריירה אקדמית.

אפרופו קריירה אקדמית – כשאני התחלתי ללמוד לתואר, ההורים עזרו לי בשכר לימוד ובמחיה שוטפת, למרות שכמובן שהם ציפו ממני לעבוד בחופשים בין השנים. אבל הם התעקשו שהם יעזרו לממן רק תואר ראשון ולא מעבר לזה.

עבורי זה היה קל, אבל אחותי למדה פסיכולוגיה – ותואר ראשון בתחום הוא די חסר משמעות, ובישראל צריך לעשות תואר שני כדי להפוך לפסיכולוגים מוסמכים (וצריך גם התמחות). וזה עוד טוב לעומת ארה״ב ששם צריך דוקטורט.

לכן ההורים שליח בעצם עזרו לאחותי גם בתקופת התואר השני. אחי עשה רק תואר ראשון בקולנוע, אבל בשלב מאוחר יותר בחיים הם עזרו לו במימון של הסבה להייטק.

ואז כיום אמא שלי לא מבינה למה לא המשכתי לתואר שני…

12 תגובות

  1. אסתי הגיב:

    מעניין מדוע אמא שלך, בתור פסיכולוגית תעסוקתית, רצתה לדחוף אותך לכיוון של כימיה או רוקחות וכנראה טוב שהחלטת ללכת לכיוון שבו בחרת למרות דעתה.
    מעניין שכל אחד מאחייך בחר במקצוע שונה לגמרי. האם גם עליהם אמא שלך ניסתה להשפיע?

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אולי היא ראתה בהם מקצועות שיותר מתאימים לנשים.

      אהבתי

  2. empiarti הגיב:

    נכון שהורייך מימנו רק לאחייך את המשך הלימודים (או הסבה מקצועית) אבל לא נראה לי שאי המימון הוא סיבה מספקת לכך שאת לא עשית בסוף תואר שני. זה מאד מקובל לעשות זאת תוך כדי עבודה במקצוע שלנו ולפעמים המעביד אף משתתף או לפחות מאפשר יום בשבוע לצורך לימודים.
    וגם אם לא, לא נראה לי שהיתה סיבה שהיא במהותה כלכלית לא להמשיך לתואר שני לו באמת רצית בכך

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני חושבת שבתחילת הקריירה רציתי להשקיע בעבודה ולכן לא רציתי למקבל את העבודה עם הלימודים, ואז הקריירה פשוט משכה אותי להמשיך בה. לכן ההזדמנות ללמוד היתה בעיקר רלוונטית מיד אחרי התואר.

      אהבתי

  3. empiarti הגיב:

    אני דווקא מכירה הרבה אנשים שעשו את התואר השני תוך כדי עבודה וכבר אחרי שהיו נשואים ועם ילדים אפילו. וזה היה אפילו עדיף כי הם באו להמשך הלימודים כבר עם כמה שנות ניסיון במקצוע

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אצלנו במחלקה באוניברסיטה רוב הסטודנטים לתואר שני המשיכו אוו ישירות אחרי תואר ראשון, הרבה לפני שהם היו נשואים או הורים.

      אהבתי

  4. motior הגיב:

    מעניין אותי מה משך אותך למחשבים, אשמח אם תכתבי על זה בעתיד (כמובן שאת לא חייבת)
    אני גם לא עשיתי תואר שני וזה לא קשור למימון – פשוט לא הרגשתי צורך.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      אני לא חושבת שיש משהו מיוחד חוץ מזה שנהניתי מזה.

      Liked by 1 person

  5. n_lee הגיב:

    מעניין, אני יכולה להבין את הבחירה בללמוד תחום מדעי, זו הייתה גם הנטייה שלי. למרות שכשהייתי בביה"ס ממש לא נמשכתי לתחומי הלימוד המדעיים. בעיקר בגלל שהמורים שהיו בביה"ס בו למדתי לא לימדו את זה טוב. למעשה גיליתי שאני טובה בזה רק כשעשיתי קורס בממר"מ כשהייתי בצבא (אבל לא את קורס התיכנות המפורסם).
    מה שכן אני יכולה בהחלט להבין מדוע לא המשכת לתואר שני, אני לא מכירה הרבה אנשים בתחום שהמשיכו מעבר לתואר הראשון בתחום, והמעטים שכן הלכו ללמוד מנהל עסקים ולא בהכרח תואר שני שקשור לתואר הראשון המדעי שהם עשו.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      לרוב מי שלומד מנהל עסקים מעוניין להתקדם לתחומים של ניהול. ויש מי שממשיך לתואר שני מתוך עניין.

      אהבתי

      1. n_lee הגיב:

        רוב מי שאני מכירה ונמצא בתפקידים של ניהול הגיע אליהם גם בלי תואר שני.
        הרבה מאוד אנשים מקודמים בתוך מקומות העבודה שלהם, ו-וואלה אפילו אנשים בלי תואר בכלל.
        אני יכולה להבין שיש אנשים שירצו ללמוד לתואר שני מתוך עניין.
        אבל היום אנחנו נמצאים במצב שלרוב תואר שני לא נותן לך יותר מדיי כבן אדם שכיר שעובד. גם לא לתפקידים ניהוליים (זה שבן אדם למד מנהל עסקים לא הופך אותי למנהל טוב בהכרח).

        אהבתי

      2. adiad הגיב:

        הרבה עושים תואר שני במנהל עסקים אחרי שהם כבר הופכים למנהלים כי הם מבינים שהידע הזה יעזור להם להתקדם לניהול יותר בכיר. ברור שלא כל מי שמנהל רוצה להפוך למנהל בכיר ולכן לא בהכרח יש צורך או חובה בתור במנהל עסקים לכל מנהל, אבל אלו שרוצים להפוך למנהלים בכירים – הוא מאוד עוזר להם.

        אהבתי

כתיבת תגובה