דינמיקה בניינית

מאירועי יום רביעי לפני שבועיים או שלושה אצלנו בבניין, כדי שתבינו את האווירה הכללית הלא נעימה בו – הפעם מאירוע שלא קשור אלי.

קצת לפני שמונה בבוקר, שכנה א׳ כותבת בעצבים בקבוצת הווטסאפ של הבניין על כך שיש מישהו שבבוקר זרק זבל, ושכנראה נזל לו המון מיץ של הזבל במעלית, בלובי של הבניין, וברחבת הכניסה של הבניין. אבל למרות שאותו אדם דאג לנקות את המיץ מהלובי והמעלית (אבל לא מחוץ לבניין), נשאר בלובי ובמעלית הרבה ריח מסריח שהיא הגדירה כ״ריח של קקי״.

אחת השכנות עונה לה שכל חדרי המדרגות של הבנין במצב לא טוב, ושווה להביא חברת ניקיון אפילו באופן חד פעמי כדי לנקות אותם. שכנה א׳ אומרת לה שהבעיה היא חוסר ההתחשבות הזה בדיירים אחרים ולמה אנשים פשוט לא ״שופכים קצת מים וגורפים״.

חשוב גם לציין שמדובר היה על תקופה שהמנקה הקודם של הבניין בדיוק התפטר, ועדיין לא התחילה לעבוד חברת הניהול שדאגה לשכור מנקה חדש/ה לבניין כך שכל לכלוך שלא נוקה על ידי הדיירים, נשאר שם לאורך זמן, ולכן בעצם נדרשה יותר אחריות מצד הדיירים לשמור על הניקיון.

אבל לדעתי יכול להיות שבמקרה הספציפי הזה היה מדובר על מישהו שמיהר לעבודה, ולכן ספג את הנוזל שהיה בתוך הבניין כדי שהוא לא יצבור לכלוך והמשיך לעבודה או ליעד המקורי שלו. יכול להיות גם שהוא או היא הניחו שהריח שנשאר נבע מהזבל שבדיוק נזרק והוא יתפוגג מהר מאוד אחרי שהלובי יתאוורר.

עברו כמה שעות, ובשעות אחה״צ המוקדמות מצטרפת שכנה ב׳ לדיון ויוצאת בהכרזה על כמה איום הריח בלובי, ואיך אנשים פה מאוד חצופים שהם לא מנקים את זה. אין כאן מחשבה על זה שאולי מי שיצר את הבעיה באמצע יום עבודה, ואולי אפילו במשרד ולכן עדיין לא חזר הביתה ולא יכול היה לנקות את הרצפה כפי ששכנה א׳ הציעה.

שתי השכנות נכנסות לדיון בסגנון שיימינג. שכנה א׳ מצטערת שאין מצלמות בלובי של הבניין, כי אז מי שלא היה מנקה היה מודע לזה שאנשי הבניין ידעו מי הוא ולכן הוא היה מנקה כמו שצריך (או לפחות מתביייש). שכנה ב׳ לעומת זאת מציינת ששאריות הלכלוך מובילות לחדר הזבל של הבניין, ואולי בהסתכלות בפחים אפשר יהיה להבין מה בדיוק נזרק שגרם לריח הזה.

לזכותה של שכנה ב׳ יאמר שבשלב זה היא ירדה ללובי כדי לנסות לנקות אותו בעצמה, אבל למרות המאמצים הראויים לכבוד שלה – היא הרגישה שהיא לא הצליחה להיפטר מהריח, למרות ששכנה א׳ הודתה לה ואמרה שרמת הריח ירדה משמעותית לעומת מה שהיה מוקדם יותר.

---

ברור שאני מסכימה אם שכנות א׳ וב׳. זה לא המקרה הראשון שבו אני נתקלת בכתמים של מיץ של זבל על הרצפה של המעלית והלובי, או לכלוך שנפל לאנשים או שילדים זרקו והשכנים הרלוונטיים לא ממש מרימים אותם.

שלא לדבר על אנשים שחונים בצורה לא תקינה ומפריעים לשכנים אחרים להיכנס ולצאת מהחניה, או נזילות ושאר מעשי חוסר תחזוקה של דיירים בדירות מסוימות שפוגעים בשכנים או בכלל הבניין.

אבל השיח הרגיש לי מאוד אלים. האם באמת אנחנו צריכים לבלוש אחרי אנשים בבניין עם מצלמות כי פעם בכמה חודשים מישהו לא מנקה כמו שצריך כתם של זבל? או לבלוש ולחטט בזבל כדי להבין מהשקית מה נזרק כדי אולי אפילו לאתר את האדם שזרק אותו כדי לעשות לו שיימינג?

והרי יכול להיות הסבר לזה שאדם כזה או אחר ניקה את הלובי והמעלית בצורה כזו מרושלת. מי שיוצא מוקדם בבוקר לרוב יוצא לעבודה – ויש אנשים שאין להם 20 – 30 דקות כדי לעשות ספונג׳ה למעלית וללובי במצב כזה. הם אולי צריכים להגיע לעבודה לישיבה דחופה, או שאם הם יצאו באיחור שנראה יחסית קצר – הם יתקעו בפקקים הרבה יותר ארוכים ואז יאחרו בשעה ואפילו יותר לעבודה ויפספסו דברים.

ואולי בגלל זה הם גם לא יכלו לחזור לבניין ולנקות את הרצפה עד ששכנה ב׳ ירדה לעשות את זה – כי הם היו בעבודה ועדיין לא חזרו הביתה.

ואולי המתקפה והשיימינג הם אלו שמנעו ממי שיצר את הבעיה להתנצל בקבוצה במשך כל השעות האלו, ואולי אפילו לבקש עזרה. אני יודעת שאני שקלתי לנקות את הרצפה כי היה לי את הזמן, אבל ויתרתי כי חששתי שאם אחת השכנות האלו ״יתפסו״ אותי – הן אולי יאשימו אותי בבעיה ומעכשיו אני אהיה השעיר לעזאזל בכל פעם שתהיה בעיה דומה בבניין.

זה משהו שכבר קרה עם בעיות חניה בבנין – יש לנו שכנה מבוגרת שלפעמים חונה בצורה לא טובה כי היא חלשה מאוד ולפעמים חוזרת אחרי סידורים בצורה שאין לה כוח לחפש חניה מסודרת או ללכת מרחק גדול, במיוחד לא אם היא צריכה לסחוב דברים מהסופר למשל. רמת הצרחות כלפיה בקבוצה מדהימה.

אבל אנשים אשכרה לא מבינים שתרבות הדיון הזו מזיקה להם בסופו של דבר.