זה הנושא של השרביט החם השבוע, ובעצם השאלה שעולה היא מתי ילדים בוגרים עוזבים את הבית, בעיקר כי כשהם נשארים זה מפריע להורים מבחינת הפרטיות שלהם.
קודם כל, בהרבה מובנים גם ה״ילדים״ לא בהכרח מרגישים בנוח עם להישאר. בהרבה מובנים, גם אם ההורים עצמם מאוד ליברלים, הפרטיות של הילדים גם היא נפגעת , וכך גם היכולת שלהם לבנות אינטימיות.
מצד שני, בשנים האחרונות מחירי השכירות עלו בצורה מטורפת. לדעתי זה נגרם מכך שלא פעם אנשים קנו דירות בתור השקעה ל״הכנסה פאסיבית״ בלי גב כלכלי מספיק חזק כדי להתמודד עם הטלטלות בשוק. רבים שילמו כמה שפחות על הדירה ולקחו משכנתא ענקית שדרשה מהם החזר חודשי גבוה בהנחה שהריבית תשאר נמוכה, וציפו שהשכירות שהם מקבלים תמורת השכרת הדירה תכסה להם את עלות המשכנתא החודשית. ואז הריבית התחילה לעלות – וההחזר החודשי שלהם התחיל לעלות בהתאם – ולא היה להם את הגב הכלכלי כדי לספוג את זה, והם נאלצו להעלות את השכירות כדי להשלים את הסכום הנדרש לשלם על המשכנתא. מעבר לכך, רבים מהם גרים בשכירות בעצמם וציפו שאולי הם יוכלו גם להעלות את שכר הדירה שהם מבקשים כדי לכסות גם על זה.
וכל העליות האלו גרמו לטירוף בשוק השכירויות, במיוחד באיזורים מבוקשים. לפני 25 – 30 שנה איזור דרום תל אביב נחשב לאיזור זול לשכירת דירה למי שרצה לגור בתל אביב בלי לשלם מחירים מטורפים. כיום לא רק שדרם תל אביב יקרהף אלא גם הערים שקרובות לתל אביב כמו רמת גן וגבעתיים, וגם ערים בדרום השרון כמו כפר סבא, הוד השרון ורעננה לא זולות…
במצב הזה, שכירת דירה על ידי ה״ילדים״ בהחלט יכולה לפגוע ביכולת הכלכלית שלהם לחסוך כסף שהם יזדקקו לו בהמשך החיים כדי לקנות דירה במחיר סביר בלי להשתעבד למשכנתא – או כל הוצאה אחרת שיש לזוגות צעירים יותר או פחות.
אבל במקביל לזה, אני חושבת שרמת החיים עלתה עם השנים. כשאני הייתי ילדה לא היה נהוג לטוס לחו״ל חוץ מלאירועים מיוחדים – וכיום לא מעט אנשים טסים בתדירות גבוהה. נכון שמחירי הטיסות ירדו משמעותית מאז שאני הייתי ילדה די מזמן – אבל אני זוכרת שכשאני הייתי ילדה לא פעם חופשה היתה לבקר אצל קרובי משפחה או להחליף איתם דירות, מה שהוזיל מאוד את העלויות של החופשה ברמה שהיא בהחלט לא מקבילה להוצאת כסף על חופשה בחו״ל או בארץ.
טיסולת לחו״ל וחופשאות הן רק פן אחד של הנושא – יש גם תרבות של לצאת לאכול בחוץ (כולל לא פעם במסעדות שף ״נחשבות״) או שופינג בתור בילוי, או העובדה שכיום יש ״אופנה מהירה״ שבה אנחנו קונים הרבה בגדים זולים שמתבלים יחסית מהר במקום להשקיע בבגדים שישארו איתנו שנים ובכך גם מוציאים יותר כסף על ביגוד. אבל כל הדברים האלו מצטברים לכך שצעירים במיוחד חוסכים פחות כסף ולכן היכולת שלהם לצאת מבית ההורים נמוכה יותר.
חשוב מצד שני לזכור שלא פעם מאחורי רמת החיים הגבוהה יותר עומדות יוזמות של לא מעט אנשים שמספקים את השירותים האלו, מה שמאפשר להם להתפרנס מיכולת ספציפית שלהם (למשל אנשים שמבשלים טוב ופותחים מסעדה, או מספקים שירותי בישול למשפחות, או מעבירים שיעורי בישול למטרות ספציפיות כמו למשל לטבעונים או לרגישים לגלוטן). כלומר יש פן אחר לרמת החיים הזו שמאפשרת לאנשים לא רק לבזבז כסף אלא לאחרים להתפרנס בצורה יפה בנוסף לעבודה ״קבועה״ או כתחליף לה.
בסופו של דבר אני מניחה שזה עניין של עד כמה ההורים מוכנים להתפשר, אבל גם עד כמה הם יכולים או מוכנים לעזור ל״ילדים״ לצאת מהבית מבחינת עזרה כלכלית. ובסופו של דבר זו החלטה שלהם.
התיירת המקרית 
בחרת זווית מעניינת לכתיבה, האילוצים הכלכליים המהווים גורמי השפעה על התופעה הזאת של ילדים שנשארים לאורך זמן בבית הוריהם. ללא ספק המצב הכלכלי הכניס שינוי בעניין הזה בשנים האחרונות בכלל ומאז הקורונה בפרט.
אהבתיLiked by 1 person
אני בטמת חושבת שהקטע הזה של ״הכנסה פאסיבית״ ולגרום לכסף לעבוד כדי להגדיל את עצמו הפך להיות בעיה מאוד גדולה בתחום הנדל״ן בדיוק כי מדובר על מצב שבו לאנשים אין את היכולת הכלכלית להתמודד עם התנודות בשוק שקשורות למשל לעליית ריבית וההשפעות שלה על ההשקעה.
אהבתיאהבתי
צעירים רבים שאין סיכוי שיצליחו לקנות דירה וגרים בשכירות, לא משלמים משכנתה ומעדיפים לחיות טוב עם מסעדות ונסיעות לחו״ל.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תראי, אם זו בחירה מודעת תוך הבנה של המשמעות של זה לאורך השנים (למשל עד כמה יהיה להם כסף לשכירות כשהם יהיו בפנסיה ובלי משכורת מלאה) אז זה בסדר. אבל התחושה שלי שזה נעשה בלי תכנון לעתיד.
אהבתיאהבתי
זו השיטה האמריקאית.
בארץ היא קצת בעייתית.
אהבתיאהבתי
אני עזבתי את הבית של ההורים בגיל 20 בערך, וגרתי במהלך 10 שנים בשכירות, רוב הזמן בת"א כאשר מחירי שכר הדירה והמחייה בישראל התחילו לעלות ולהאמיר.
עשיתי חישוב שבזמן שגרתי בת"א רק על שכירות והמחייה היקרה שם הוצאתי מעל מיליון שקל (ואני עוד לא הייתי מהאנשים שיוצאים כל הזמן למעדונים, מסעדות וכדומה).
אני גם לא אשכח שבאחד מראיונות העבודה שעשיתי כשגרתי בת"א, וגרתי לבד בלי שותפים, המראיין שאל אותי אם אני לא חושבת שזה שאני גרה לבד בת"א אומר משהו על עצמי. אחר כך הוא הסביר לי שזה שאני מסוגלת להרשות לעצמי לשכור דירה לבד בגילי (אז 23) בתל אביב, אומר הרבה כי רוב האנשים בגילי אז לא היו יכולים להרשות לעצמם את הפריווילגיה של לגור ללא שותפים.
מי שהיה לו שכל ונשאר לגור עם ההורים, לפחות בשנים הראשונות לאחר השחרור מצה"ל (נגיד 5-6 שנים) חסך המון כסף, ומדובר על סכומים משמעותיים אז. גם אם עבדת במשרות שבהן השכר היה מינימום או מעט מעל. כי היו לך אפס הוצאות כבדות.
אני חושבת שהיום הרבה יותר מקובל שאנשים נשארים לגור אצל ההורים הרבה מעבר ל5-6 שנים שהיה מקובל בתקופה שאני הייתי בשנות ה20 לחיי. אם אין זוגיות אין באמת סיבה לצאת מהבית. הבעיה שבעיני זה פוגע בעצמאות של הילד שנשאר לגור תחת קורת הגג של ההורים.
למשל אני רואה את אחיו הקטן של גיסי שהוא כבר בן 32 רק בשנה האחרונה ההורים שלו "הכריחו" אותו לשכור דירה משלו. אז נכון הוא עובד ויכול להרשות לעצמו. אבל הוא כל הזמן נמצא בבית של ההורים שלו, אוכל שם, או שאמא שלו מבשלת לו אוכל והוא לוקח הבייתה וכדומה. אין לו בת זוג. כך שחוץ מלישון בבית הוא לא באמת פיתח עצמאות משלו.
גם גיסי נשאר לגור אצל ההורים שלו עד מאוחר, רק שנה לפני שהוא ואחותי התחתנו הם עברו לגור ביחד, וגם זה בגלל שההורים שלי אמרו לאחותי שתראה איך זה לגור איתו לפני שהם קופצים על להתחתן.
היום השכר דירה בתל אביב ובכלל באזור המרכז מרקיע שחקים.
זו הוצאה שבן אדם לבד, לא בהכרח יכול לעמוד בה. וגם לרוב הזוגות יהיה קשה לעמוד בזה. בהתחשב בזה שלא כולם עובדים בהייטק ומרוויחים משכורות יפות של הייטק.
יש לא מעט הורים שאני מכירה שעוזרים לילדים שלהם, שהם כבר אנשים בוגרים, נשואים עם משפחות.
במושבים למשל אפשר לבנות יחידת דיור על השטח, או לבנות קומה נוספת לבית.
בעיר אם יש משפחות שיש להם יותר מדירה אחת הם מאפשרים לאחד הילדים לגור שם עם משפחתו וכך חוסכים להם את השכר דירה.
מכירה לא מעט משפחות שעוזרים כספית לילדים שלהם. אם זה בתשלומי השכר דירה או גנים לילדים ועוד כהנה וכהנה דברים כי המחייה פה נעשתה ממש יקרה להחריד.
תחשבי שהיום הורים לילדים עד גיל 3 צריכים לשלם על גן פרטי כולל צהרון בין 4000 ל-5000 ש"ח (תלוי איפה הם גרים). נכון שיש גנים של נעמת וגנים מסובסדים לגילאים האלה, אבל אלה מיועדים קודם כל לשכבות הבאמת חלשות באוכלוסיה, לא לזוג ממוצע.
מספיק שיש ילד אחת בגיל הזה + שכר דירה ועוברים את ההוצאה של 10 אש"ח לחודש (ועוד בלי לקנות מזון ולשלם תשלומים שוטפים).
היום יש משהו שהזכרת בפוסט שלא היה בעבר. או אם היה לפחות לא היה בצורה כל כך בולטת.
היום אנשים מרשים לעצמם להוציא הרבה יותר ממה שהם מכניסים, גם כסף שאין להם בבנק או בחסכונות. הם לוקחים הלוואות כדי לממן את אורח החיים הפזרני שלהם, שכולל טיסות לחו"ל, חופשות בבתי מלון יוקרתיים, קניה של סמארטפון יקר ומשוכלל וציוד נלווה כמו סמארט וואטצ', אוזניות וכדומה, בגדי מותגים, נעלי מותגים והרשימה לא נגמרת.
ואז הם לוקחים עוד הלוואה ושוב מוציאים כספים בלי שום חשיבה כלכלית וזה מעגל קסמים שמאכיל את עצמו.
היום אנשים לוקחים בקלות הלוואה, וזו לא הלוואה לצורך בסיסי, אלא לצרכי מותרות (או בעצם לכסות את הגרעון בבנק שנוצר כתוצאה מהוצאות על מותרות).
פעם לא היו דברים כאלה, אנשים היו חושבים 20 אלף פעם לפני שהם היו מעיזים לקחת הלוואה. ההתנהלות הכלכלית הייתה הרבה יותר מחושבת.
מעטים האנשים שהכרתי שטסו לחו"ל ויצאו לחופשות בבתי מלון יוקרתיים. זו הייתה נחלתם של מעטים. וזה לא שזה היה יותר יקר מהיום. פשוט לא היה את הצורך הזה להיות כמו כולם.
אהבתיLiked by 2 אנשים
הנושא של ״מלונות יוקרה״ או טיסות לחו״ל הוא מורכב, כי כמעט אין בימינו מלונות זולים, ולפעמים נופש בחו״ל זול יותר מנופש בארץ במצב כזה.
לגבי שכירות בתל אביב – הרבה מרגישים צואך לגור בתל אביב ובאיזורים די מרכזיים כי שם כל הבילויים והתרבות מאוד זמינים ובמרחק הליכה. ואני לא מדברת רק על אנשים שגדלו ברחובות, ירושלים או חיפה שרוצים לעבוד לתל אביב כי הם לא רוצים לגור בפריפריה – אני מכירה אנשים שגדלו ברמת גן או גבעתיים שמבחינתם הם חייבים לעבור לתל אביב.
כשאני התחלתי לעבוד אחרי התואר, היה לי הכי קל למצוא עבודה במרכ, וכמה חודשים יצא לי לנסוע מהבית של ההורים שלי בירושלים לבורסה ברמת גן במרחק הליכה מרכבת סבידור שיש לידה גם מסוף אוטובוסים. ועדיין הייתי יוצאת מהבית בשש בבוקר ומגיעה הביתה בסביבות תשע או עשר בערב כל יום בגלל הנסיעות, ואני עוד השתדלתי לנסוע בשעות עם כמה שפחות פקקים. אלו לא ממש חיים שאפשר להתמיד בהם במשך שנים כי כל הזמן הפרטי נאכל על ידי עבודה ונסיעות.
מצד שני בזמנו שכרתי דירה עם שותפה, או כששכרתי לבד לא פעם שכרתי יחידת דיור קטנה בערים שהן לא תל אביב (הוד השרון או הרצליה) כדי לחסוך עלויות בשכירות.
אהבתיLiked by 1 person
מענין מה שכתבת.
כנראה אצלינו הצליח. הבת מצאה את בן זוגה די מהר, קנו דירה ללא משכנתא, ראשונה, ואח"כ שידרגו לאחת גדולה יותר, גם ללא משכנתא מהבנק.
הבן שלי מאידך בחר לחיות אתנו שוש שנות לימודים, דבר הוא לא דרש מאיתנו/ביקש. אנחנו הסכמנו לבשל, לכבס. משסיים לימודיו עזב, וזהו.
הם חיים בדירה שכורה מתוך ידיעה שככל הנראה לא תהיה להם דירה משלהם. למזלם, שניהם עובדים במקצועות עתירי שכר. [והם יודעים לחסוך.]
אהבתיאהבתי
זה מאוד שונה, וגם תלוי מזל. זה הרבה יותר קל בעיני כשעושים דברים בזוג, לפחות במדינה שלנו.
אנשים בגילי אם היה להם שכל והם רכשו דירה בשנות ה20 של חייהם (זה אומר נגיד עד שנת 2006-2007 לפני שהמחירים התחילו לעלות בצורה לא פרופורציונלית). אז הם זכו, כי היום זה קשה עד בלתי אפשרי לקנות דירה. גם למי שמרוויח משכורות יפות.
ברגע שיש לך דירה להשתדרג לדירה יותר טובה זה תמיד אפשרי כי אתה לרוב תמכור ברווח את הדירה הקיימת ותצטרך להוסיף מעט כסף עבור דירה חדשה יותר או גדולה יותר (או במקום טוב יותר).
יש במושב בו אני גרה אנשים שגרים רק בשכירות, הם יעדיפו לשלם הרבה כסף על שכר דירה מאשר להשתעבד למשכנתא.
אני לא יודעת באמת כמה זה חכם היום כשמחירי השכ"ד הם כמו המחירים של משכנתא…
בקבוצת האנשים בגילי במושב, חוץ ממישהי אחת שהתחתנה עם מיליונר אמריקאי לאף אחד אין בית/דירה משלו.
מהקבוצת גיל של אחי (צעיר ממני ב4 שנים) יש רק אחד שיש לו דירה משלו, וזה בגלל שההורים של אשתו קנו להם אותה.
ומהקבוצת גיל של אחותי (צעירה ממני ב9.5 שנים) לאף אחד אין בית/דירה משלו.
רוב מי שאני מכירה גר בבית או דירה של המשפחה במושבים העניין של לבנות יחידת דיור בשטח של הבית של ההורים או קומה נפרדת הוא מאוד נפוץ יש פה המון משפחות שגרות ככה (עם ילדים ליד ההורים שלהם) ואם הילדים שלהם לא רוצים לגור במושב הם משכירים את היחידת דיור לאנשים מבחוץ ומשתמשים בכסף הזה כדי לעזור לילדים שלהם לשלם שכר דירה בעיר (או כל מקום אחר), או שההורים עוזרים לא מעט עם שכר דירה או עם תשלומים לגנים וכדומה
המחייה פה הפכה להיות מאוד יקרה.
תחשוב שהיום גן לילדים עד גיל 3 עולה 4000 ש"ח לחודש, צהרון זה עוד 1000 ש"ח.
גן לילדים מגיל 3 זה חלק מחוק חינוך חובה חינם, אבל צהרון עוד 1000 ש"ח בחודש. ויש עוד כל מיני תשלומים נלווים שזה בקטנה (אבל עדיין כסף).
אהבתיאהבתי
אני בהחלט מסכים עם מה שכתבת…
אהבתיLiked by 1 person
תודה!
אהבתיאהבתי
פעם היה יותר קל וזול לשכור דירה, אבל גם הבניינים היו בהתאם.
היום מחירי השכירויות זה משהו שאני קורא עליו באתרי חדשות למיניהם, ואני חושב שהיכולת להוזיל את הדיור תלויה בנכונות להתכלב. קראתי לפני כמה שנים בלוג מאת מישהו שהחליט לגור במאהל של מחוסרי דיור, וזה גול גם שימוש בשירותים של "מוצאות". השתכנעתי שעדיף לבלוגר לחזור ולגור בדירה. אני רואה גם לא מעט קרוונים במגרשים ובחניות, אין לי מושג כמה חוסכים בזה, אך צריך לפעמים להזיז את הבית, ולדאוג לפינוי פסולת הגוף.
אהבתיLiked by 1 person
אני מניחה שהם מסתדרים, או אולי הולכים לשירותים בבניינים כשהם יכולים.
אהבתיאהבתי