טוב, היא לא ממש זקנה, יותר מישהי בסביבות גיל שישים או שישים וקצת. היא עולה מברית המועצות שכנראה גרה באיזור שלי, כי יצא לי להתקל בה פעם או פעמיים כשיצאתי להליכות בחוץ בתקופת הקורונה כשחדרי הכושר היו סגורים.
בהתחלה היא היתה חביבה, וכשנפגשנו בחוץ בתקופת הקורונה נראה היה שהיא שמחה לראות שאני פעילה גופנית. בפגישה השניה שלנו ברחוב היא תהחילה לדבר על שיטת הרזיה שהיא התחילה אז, אבל נפנפתי אותה די מהר ואמרתי לה שאני ממהרת לסיים את ההליכה שלי.
אבל הרצון שלה לשתף לא הסתיים, ופעם פעמיים כשנפגשנו בחדר כושר היא ניסתה ״למכור״ לי את התוכנית, אבל הצלחתי להתחמק. אבל יום אחד היא ״תפסה״ אותי בג׳קוזי שיש לנו בחדר הכושר ופשוט אילצה אותי להקשיב לה.
בגדול היא החליטה לרזות בעזרת ״צום לסירוגין״ שבו היא אוכלת במסגרת של שמונה שעות ביום. לא פעם אנשים שבוחרים בצום כזה מוותרים על ארוחה, לרוב ארוחת בוקר, אבל היא בחרה שעות אכילה שבהן היא אכלה ארוחת בוקר מאוחרת, ארוחת בוקר מוקדמת – ואני מניחה ארוחת צהרים מתישהו ביניהן. אם אני זוכרת נכון היא היתה מתחילה לאכול בסביבות 10 וסיימה ב 18.
בין לבין היא גם ״זרקה״ שהיא מכינה מנות כמו עוף וירקות בתנור – כלומר פשוט החליטה להוריד פחמימות מהתפריט באופן כללי, וכנראה לא החליפה אותן בשום דבר אחר או לכל היותר בירקות שמכילים הרבה פחות קלוריות. לי זה נשמע משהו הרבה יותר משמעותי מהמגבלה של השעות, אבל לא יצא לי להגיד לה את זה, או את העובדה שהתפריט שלה לא מתאים לי כי אני צמחונית.
התחלתי בזה שניסיתי להסביר לה שהמגבלה של השעות פשוט לא מתאימה לסדר היום שלי.
נתחיל מזה שאני מתאמנת בשעות המוקדמות של הבוקר בגלל שזה נוח לי מבחינת שעות – אני יודעת שאחרי העבודה לרוב אני עייפה, ולפעמים קשה לי לצפות מתי יסתיים יום העבודה שלי, כך שיש סיכוי גבוה שאני לא אצליח להתמיד באימונים אחרי העבודה – ודווקא לפני העבודה יותר קל לי למרות שזה דורש שאתעורר יחסית מוקדם בבוקר.
וזה משהו שמסבך את העניין של ה״צום״ הזה בגלל שתי סיבות. הראשונה היא שאני אוכלת משהו קטן לפני האימון – מה שאומר לאכול משהו לפני שש בבוקר. ואז אם אני מגבילה את האכילה שלי לשמונה שעות ביום – אני אמורה להפסיק לאכול מתישהו לפני שתיים בצהרים, וזה לא ממש מציאותי להשאר רעבה במשך 8 שעות פלוס מינוס עד שאני הולכת לישון.
ניסיתי לוותר על אכילה לפני האימון, אבל אז גיליתי שהאימונים שלי הרבה פחות טובים. אני מתחילה אותם כרגיל – אבל בשלב מסוים אני מרגישה שנגמר לי הכוח ואני עייפה מותשת ועצבנית, ובשלב מסוים אני פשוט עייפה מידי מכדי לעשות את התרגילים או לשחות או ללכת. אני מניחה שאם הייתי מתאמנת בערב אחרי יום שבו אכלתי לאורך היום אי אכילה ישר לפני האימון לא היתה מפריעה לי – אבל אני יועת מניסיון אישי שבשעות הערב אני לא אצליח להתמיד בספורט. כן, ניסיתי בעבר לא פעם ואיכשהו לא הצלחתי להתמיד – ולעומת זאת כבר הרבה למעלה מעשור אני מצליחה להתמיד לאורך זמן באימונים בבוקר.
מעבר לזה, בשעות הערב הסבירות יחסית – חדרי הכושר עמוסים מאוד ואלו השעות הכי פופולריות שלהן. זה יכפוך כל אימון ללא יעיל כי אצטרך להמין המון זמן למכשירים או הליכונים, והפריכה מפוצצת באנשים וקשה לשחות בה בקצב נורמלי בלי לעקוף או שמישהו יעקוף אותי. נכון יכול להיות שאחרי תשע או עשר בלילה דברים נרגעים, אבל אלו שעות שאני אישית כבר לא מתפקדת בהן גם אם אני לא צריכה להתעורר מוקדם בבוקר לאימון.
הסיבה השניה לבעייתיות בצום היא שלרוב אני רעבה אחרי האימון, שזו תחושה טבעית לחלוטין שרבים שותפים לה, בעיקר כי הגוף רוצה אוכל כדי להתאושש אחרי האימון. ואם אני מסיימת את האימון מתישהו בין שבע וחצי לשמונה – להמתין עד עשר בערך לאכול זה לא ממש מציאותי, כי מעבר לתחושה הלא נעימה של הרעב והחולשה שמתלווה לזה, אני צריכה בשלב מסוים להתחיל לעבוד ולהתרכז בעבודה שלי, מה שלא מתאפשר כשאני ״מתה מרעב״.
מעבר לזה – בעשר בבוקר בעבודה שלי היתה לי ישיבה שיכלה בקלות להמשיך עד עשר וחצי ואפילו יותר, שאחריה לא פעם הייתי צריכה להחזיר תשובות לכל מיני דברים. זה אומר שלא בהכרח הייתי פנויה לאכול ארוחת בוקר גם אחריה.
ואז יש את נושא ארוחת הערב. אני יודעת שברוב העבודות לרוב מסיימים לעבוד בסביבות 4 או 5 אחה״צ, אבל בהייטק עובדים לרוב עד 18:00 או קצת יותר גם בתקופות רגועות (ובתקופות פחות רגועות – גם מאוחר יותר). כך שאין לי בהכרח זמן להכין או לאכול ארוחת ערב בדיוק ב 18:00 או קצת מוקדם יותר
ניסיתי להסביר את הנקודות האלו לאותה אישה בחדר הכושר, אבל היא פשוט לא הקשיבה וניסתה ״לפתור״ אותן. אחת הדוגמאות שאני זוכרת עד היום היא שהיא טענה שאני צריכה ״לדרוש״ ממקום העבודה לתת לי הפסקה כדי לאכול את הארוחות שלי מתי שמתאים לי, ולהסביר להם שאני ״הולכת למות״ אם אני לא אוכל כשהיא קובעת לי מתי לאכול.
ופה האמירה של ״תגידי להם שאת הולכת למות״ עיצבן אותי. הרבה מאוד רופאים מהדור הישן אוהבים להשתמש באמירות כאלו כלפי אנשים שמנים מתוך הנחה שה״הפחדות״ האלו הן הדרך הכי יעילה לגרום לאנשים שמנים לרזות מתוך פחד. מחקרים מראים שהשיטה הזו ממש לא עובדת, והלחץ הזה אולי מוביל לחלק מהאנשים לפעול בטווח הקצר, אבל לא ממש מביא תוצאות בטווח הארוך ואנשים לא ממש מרזים מאמירות כאלו לטווח הארוך.
ניסיתי להסביר לה שבעבודה מהסוג שבו אני עוסקת – זה לא ממש עובד כך(בניגוד לתפקיד שלה שנשמע כמו תפקיד פקידותי באחד מאותן חברות בסגנון ממשלתי במשק שידועות בעצלנות ובריבוי ההפסקות שהעובדים מרשים לעצמן בהן כדי לתת שירות כמה שיותר גרוע).
היא סירבה להקשיב וניסתה לטעון שאני סתם מתעצלת. המחשבה שהדיאטה שלה וסדר היום שלה לא מתאימים לי פשוט לא נקלטה אצלה. אני חושבת שחלק מזה נבע מהעובדה שלא פעם אנשים שמבצעים דיאטה מאוד נוקשה מרגישים חובה לנסות לשכנע אחרים בצדקת דרכם, ולהלחם בכל סיבה לגיטימית נגד השיטה מתוך הפחד שאולי יש צדק בדברים שלי ולכן יום אחד הדיאטה שלה תכשל בדיוק בגלל הסיבות שציינתי.
יצא לי להתקל בה עוד כמה פעמים אחרי אימונים שלי, ואחרי פעם פעמיים נוספות שבהן עניתי לה בעצבים שאני לא רוצה לשמוע – היא הפסיקה לנג׳ס, אבל התחילה להטפל לדברים אחרים. ברוב המקרים לענות לה חזרה עזר.
בשלב מסוים היא נעלמה מחדר הכושר ואני נשמתי לרווחה שנפטרתי ממנה. היתה לי תחושה שהיא לא ויתרה על הניג׳וס שלה.
לצערי היא חזרה ביום ראשון, ועוד ירדה אחרי במדרגות כשהתקשיתי לרדת בהן בכלל שיש לי פציעה בברך ולכן ירדתי בצורה זהירה שיכולה היתה להתפס בתור קושי לרדת בגלל המשקל.
היא לא אמרה כלום, ולמזלי היא הלכה לבריכה כך שלמזלי יכולתי להתקלח בשקט ולצאת לפני שהיא חזרה ואל נאלצתי לסבול את ההערות שלה. אבל כל כך אין לי כוח להתמודד עכשיו עם השטויות שלה שוב.
התיירת המקרית 
הזכות שאנשים נוטלים לעצמם להתערב בחיי אנשים אחרים. בסופר הלכתי עם הבן, שוחחנו קצת על הקניות בגלל הסוןכרת, ולא עברה חצי דקה ואיזה חוכמולוג התחיל להטיף לנו את משנתו.
אני אדם מאוד לא נחמד בבסיסי. לא קשה לי לנפנף נודניקים. וכך הוא נופנף.
אבל ישנם, כמו הקרצייה שתיארת, שלא מבינים כלום.
אהבתיLiked by 1 person
תראה, אם היא היתה מציעה והיתה מקבלת את העובדה שהמסגרת שלה בכללותה לא מתאימה לי ומנסה לתת לי טיפים שכן, כנראה שלא רק שלא הייתי מנפנפת אותה אלא היא יכלה אפילו לעזור.
אהבתיLiked by 1 person
אבל היא לא הציעה, הציקה לך והתקשית להיפטר ממנה.
אהבתיLiked by 1 person
רק הצעתי עבורה הצעת שיפור…
אהבתיLiked by 1 person
ופתחת לה סדק, דרכו היא נכנסה כמו דינוזאור.
אהבתיLiked by 1 person
לא אמרתי לה את זה כמובן – מבחינתי מרגע שהיא פלטה את המשפט ״תגידי להם שאת הולכת למות״ עסקתי בלסתום לה את הפה. את הטיפ כתבתי פה כדי שאולי מישהי דומה בעתיד תבין איך לפעול בצורה יעילה יותר.
אהבתיLiked by 1 person
ברור. היא התקרצצה עלייך. אולי רצתה להיות חברה שלך, לכי דעי מניעים של אנשים.
אל תפחדי ממפגש איתה. אם היא תתחיל תהיי הכי אסאטיבית ונעימה ותגידי לה: לא מעניין אותי. תודה וסליחה 🙂
אהבתיאהבתי
היא נשמעת מאוד מעצבנת…
אהבתיLiked by 1 person
היא בהחלט כזו
אהבתיאהבתי
זה מזכיר לי שסבתא שלי תמיד שואלת אותי איך זה שאני לא מרזה אם אני הולכת לחדר כושר, כאילו שאנשים שהולכים לחדר כושר הולכים רק לצרכי הרזיה ולא בגלל צרכים אחרים שלהם.
אני יכולה להגיד לך מעצמי, שבשנתיים האחרונות התאמנתי רק בבקרים, אבל לא בשעות מוקדמות כמו שלך אלא מסביבות 10 בבוקר, ואני אף פעם לא אכלתי כלום לפני אימון, בדר"כ אצלי אימון מתחיל שכאילו אין לי כוח ואחרי חצי שעה של אימון הכל משתנה ויש לי הרבה יותר כוח וחשק להתאמן ממה שהיה כשרק התחלתי את האימון.
כמובן עכשיו שיוצא לי להתאמן בערב, אני לא נמצאת בצום עד אחרי האימון אני אוכלת משהו קל בצהריים. בקיץ אני עם נטייה לאכול קל בצהריים ואת הארוחת צהריים היותר כבדה וחמה בערב (קשה לי לאכול חם באמצע היום).
אם יש משהו שמשגע אותי זה אנשים שלא מבינים את הקונספט של מקומות עבודה. שזה לא שאת יכולה לעשות מה שאת רוצה, שיש דברים שלא תלויים בך והזמן שלך לא בידיים שלך בזמן שאת שם. יש לך משימות ודברים שאת צריכה לעשות. ואת לא יכולה פשוט לעזוב את הכל וללכת לאכול צהריים כי את צריכה בשעה מסויימת, זה לא הולך ככה.
בחדר כושר הנוכחי שבו אני מתאמנת דווקא בערב ממש סבבה להתאמן, בשמונה בערב אמנם עדיין עמוס, אבל בגלל שמדובר בחבר'ה צעירים, שלא כמו בבוקר, אחרי הפיק של מתאמני הבוקר שעושים אימון לפני העבודה/לימודים, ואחריהם יש כמה שעות שקטות יותר, אז מגיעים יותר אנשים שהם פנסיונרים וזמנם בידם ואלה מתנהלים לאט.
בערב יש אנשים צעירים, שלא מתעלקים על המכשירים יותר מדיי זמן ודיי מתקתקים את האימון שלהם. לרוב אחרי השעה תשע בערב לא יהיו הרבה אנשים בחדר כושר.
כרגע למשל לא מפריע לי להגיע בשעות האלה, אבל ברגע שאני ארצה להוסיף גם שחיה זה יכול להיות בעייתי כי האימון שלי נמשך בערך שעה וחצי והחדר כושר נסגר ב11.
ואם יש משהו שאני לא סובלת זה אנשים שמפריעים לך בחדר כושר.
אני מתאמנת עם אוזניות כמו רוב האנשים, כך שאף אחד לא בא לדבר איתי (אלא אם כן מישהו רוצה לדעת מתי אני מסיימת עם מכשיר כזה או אחר).
אהבתיLiked by 1 person
בשעות שאני מתאמנת לא פעם יש מרים משקולות אחד שהוא מאוד רציני שלדעתי משרת בקבע בקיריה שיכול לתפוס מכשיר ספציפי כמו כלוב למשך כמעט שעה. המאמן שלי שמכיר אותו מרגיש בנוח לבקש ממנו להשתלב במכשירים, אבל כשאני בלי מאמן אני לא במצב כזה.
בזמנו היה גם זוג שהיה תמיד מגיע בשעות שלי, כשהבעל ״תכנן״ עבורם אימון כושר שהוא היה מבצע בעצמו ומעביר לאישתו, כששניהם היו עושים בול את אותו האימון רק במשקלים שונים. הם היו מעצבנים אותי וכנראה גם הרבה מאוד אחרים כי הם היו תופסים פינה מסוימת עם כמה מכשירים קריטיים כמו פולי שלא היו הרבה מהם בחדר הכושר ופשוט מונעים מאחרים להשתמש בהם לבערך 45 דקות גם אם הם עצמם לא היו משתמשים בפולי באופן רציף ואי אפשר היה להשתלב ביניהם.
למי שיכול היה לחכות הם היו מפנים את האיזור כמה דקות לפני שבע כדי ללכת לשיעור פילאטיס או עיצוב וחיטוב, אבל רובנו לא יכולנו לחכות ולמרות שאף אחד לא אמר להם כלום הבנתי מכמה מאמנים שאנשים ממש התעצבנו עליהם ולא רק אני.
למזלי לפני שנה ומשהו הם התחילו לדלל את הביקורים ואז נעלמו, לפחות מהאיזור של המשקולות. יצא לי כן לראות את האישה בחדר ההלבשה כי היא כנראה היתה מגיעה לשיעורי פילאטיס בעצמה כשבעלה לא היה זמין, אבל לאחרונה גם אותה לא ראיתי. אולי זה החופש הגדול ויש להם ילדים לטפל בהם, אולי הם הפסיקו להגיע – אבל לפי המאמן שלי לפעמים אנשים מחליפים חדרי כושר לפי איפה שהם עובדים או גרים, וכשהם מחליפים מקום עבודה או עוברים דירה אז הם כאילו נעלמים מחדר הכושר אבל בתכלס הם פשוט עוברים לאחד אחר.
לפי המאמן שלי ולמען האמת גם מאמנת שהיתה לי בהולמס פלחייס הרצליה, האווירה בערב לא משהו. לי אישית יצא לעבור בחדר כושר בשעות האלו ולא בהכרח להתאמן אז ראיתי המון צפיפות, אבל לפי המאמן והמאמנת בעצם יש אווירה של תחרות בכל מה שקשור למראה ולמשקלים ולא בהכרח משהו שהוא מקצועי ובריא. מעבר לזה, לפחות בהרצליה היה לי חשד שחלק מחוסר הנוחות של המאמנת הזו נבעה מזה שכנראה חלק משמעותי מהמתאמנים היו מהקהילה הלהט״בית והיא היתה שמרנית והרגישה לא נוח עם זה.
ולגבי הזקנה הזו – אני חושבת שהיא לא הבינה את ה״קונספט״ של מקומות עבודה כי היא מישהי שעבדה באיזושהי מרפאה של קופת חולים. ואני הולכת לא מעט למרפאות האלו, ובמיוחד למרפאת השיניים, ואני רואה שקצב העבודה שם הוא מאוד איטי – למשל כבר יצא לי להגיע למרפאת השיניים ולראות פקידת קבלה או שתיים יושבות בחוץ ומעשנות כשבפנים יש רק פקידה אחת שעובדת באיטיות ויש לה מלא תור ולאף אחת לא ממש אכפת מהתור או שאנשים לחוצים כי המכונה לא מוציאה להם תור.
בסביבת עבודה כזו קל להגיד שאת יוצרת להפסקה מתי שבא לך ככל עוד לא מדובר על יותר מעשר דקות נניח. אבל אז זה אומר שאין לי זמן לבשל משהו טרי אלא לכל היותר לחמם משהו (שאין לי בהכרח זמן לבשל מראש), ולבלוע אותו ממש מהר בלי אפילו ללעוס אות וכמו שצריך או להנות מהאוכל. בכל מקרה לא ממש בריא או מספק לאכול כך.
ואני חושבת שתחושת רעב זה משהו מאוד אישי. יכול להיות שאת מרגישה בסדר בבוקר כי כך הגוף שלך עובד – ואולי זה קשור לזה שאת אוכלת לפחות בקיץ ארוחת ערב גדולה ואז יש לך יחסית יתרה של אנרגיה בגוף. אבל בגלל שאני לרוב רעבה יותר בבוקר ובצהרים, אז אני לרוב אוכלת ארוחת ערב יחסית קטנה, וכנראה שגם פיזיולוגית אני יותר נוטה להיות עם פחות אנרגיה בבוקר ולכן צריכה לאכול משהו קטן לפני אימון.
אהבתיאהבתי
בחדר כושר הקודם שהייתי מתאמנת בו מדיי פעם בבוקר היה מגיע מתאמן שהיה משתלט על 3 מכשירים במקביל. מתאמן על אחד עובר ישר לשני, עובר ישר לשלישי. אבל כשבן אדם עושה 4 סטים (ולפעמים יותר) על כל מכשיר זה תוקע אנשים אחרים שרוצים להשתמש במכשיר הזה.
זה בעיני התנהגות בלתי מתחשבת, כי זה לא חדר כושר פרטי שלך יש עוד אנשים שרוצים להתאמן. וכשיש מכשירים שיש מהם רק אחד בכל החדר כושר אי אפשר לתפוס את המכשיר האחד הזה ל40-50 דקות אימון.
בחדר כושר הנוכחי שאני מתאמנת בו, יש לא מעט מכשירים שיש להם כפילויות.
למשל פולי יש 4 מכשירים כאלה (האמת יש עוד 2 גם בקומה התחתונה של האירובי אבל רוב מי שעושה אימוני כוח נמצא בקומה של המכשירים).
גם שתי עמדות של בנצ' (ועוד אחת שעושים בנצ' בזווית). 3 כלובים שאפשר לעשות בהם סקוואטים.
כך שגם אם את נגיד צריכה לחכות לאיזה מכשיר מבוקש, יש יותר מאחד כזה והסיכוי שאחד מהם יתפנה בקצב סביר הוא גדול.
האמת שבתקופה שאני התאמנתי בהולמס בת"א הייתי מתאמנת בערב, אבל הייתי מגיעה בדר"כ אחרי 8 או 9 בערב. אבל אני כן יודעת שההולמס בעזריאלי מאוד השתנה מהתקופה שבה אני התאמנתי שם, ושהרבה מתאמנים רציניים עזבו ויש שם ריכוז יותר רציני של אנשים מהקהילה הלהט"ב.
לא שזה היה מפריע לי, אני לא באה לחדר כושר בשביל אף אחד אלא בשביל עצמי. ואם אני הולכת לחדר כושר אז רצוי בשעות שלא צריך לחכות שעות שמכשירים יתפנו (אחרת זה סתם מאריך את האימון).
אצלי כל העניין של לא לאכול ארוחת בוקר זה מילדות, גם כשהייתי ילדה לא הייתי אוכלת בבוקר וכך זה נמשך. אני לא מרגישה צורך לאכול.
וארוחת ערב אני אוכלת בסביבות 7-8 בערב בדר"כ (אלא אם כן אני הולכת להתאמן בחד"כ אז זה יוצא מאוחר יותר).
אהבתיLiked by 1 person
כל הזמן מצטרפים ועובים מתאמנים, חלקם רציניים וחלקם לא.
ולגבי הקהילה הלהטב״ית, היו סיפורים על אנשים שהגיעו למצבים אינטימיים בסאונות שנמצאים במלתחות הגברים ועוררו אי נוחות אצל אחרים, ולפעמים גם צצים סיפורים על מצבים דומים בהג׳קוזי שנמצא ליד הבריכה.
והפולי הם מכשיר מאוד מבוקש, ועד לאחרונה היו שני זוגות שלו – הבעיה היא שכשהזוג הזה היה מגיע הוא היה תופס אחד אבל בעצם לא היו מאפשרים לאחרים להשתמש בפולי השני בסט מרוב המקום שהם תפסו, ואז היה נשאר זוג פולי אחד, וכשמגיעים אנשים שרוצים להשתמש בשני הפולי ביחד, למשל לתרגילי חזה – זה לא משאיר מספיק לאחרים.
אהבתיאהבתי
בחדר כושר שאני מתאמנת בו היום אין דאמבלים למשל, בחדר כושר שיש מתאמנים רציניים תמיד יש דאמבלים.
ושמועות כמו שאת מתארת לגבי הקהילה הלהט"בית היו גם בתקופה שאני התאמנתי שם (שזה היה לפני כ18 שנים בערך).
ברור שהפולי מכשיר מאוד מבוקש
בחדר כושר הקודם שהייתי בו היה פולי אחד לשימוש בישיבה, וזוג.
וכמה חודשים לפני שעזבתי הביאו עוד זוג פולי.
אבל זה היה באמת המכשיר היחיד שהיה שם שהיה ממנו יותר מאחד.
בחדר כושר הנוכחי יש 2 זוגות של פולי (שאפשר לעשות בהם תרגילי חזה) 3 שאפשר לעשות בהם תרגילים בישיבה, ועוד אחד שאפשר לעשות בו תרגילים בעמידה (שהוא לא בזוג).
ומה שטוב בלהתאמן בערב בחדר כושר הזה, זה שמי שמתחת גיל 18 לא יכול להיות שם אחרי 8 בערב. עכשיו בגלל שחופש גדול כשאני באה להתאמן בבוקר לפעמים מגיעים גם בני נוער, ואלה לא מגיעים לבד בדר"כ זה 2-3-4 חברים שבאים יחד להתאמן והם גם לוקחים את הזמן שלהם באימונים וגם עסוקים בלעשות פוזות מול המראה.
אבל אמרו לי שבשגרה אלה באמת שעות מתות שרק פנסיונרים לכל היותר מגיעים להתאמן.
אהבתיLiked by 1 person
לא צריך להיות בני נוער כדי לעשות פוזות – יש המון גברים כאלו שעושים את זה למרות שהם מבוגרים, אני חושבת שחלקם הם בהחלט חלק מהקהילה, וחלקם אפילו אומרים בצורה מפורשת שהם שם כדי לפלרטט עם בני זוג פוטנציאליים.
היה בזמנו מתאמן אחד כזה שהיה מגיע לשעות להתאמן, כששני שליש אימון שלו היה תרגילי בטן בשביל הקוביות. אולי אפילו יותר משני שליש. פעם הגיעה לחדר הכושר מאמנת שהיתה מאוד מקצועית אבל לא היה לה שכל או יחסי אנוש והיא ניסתה להגיד לו שלא צריך לעשות כל כך הרבה תרגילי בטן כדי שיהיו קוביות, ושגם תרגילים כמו סקוואט עובדים על שרירי ליבה – אבל הוא התחיל להתעצבן עליה ורק ברגע האחרון מישהו הפריד ביניהם והרגיע אותו.
והוא היה מאלו שתמיד התגאו בתזונה שלהם ברמה של ״אני לא אוכל פחמימות חוץ מאלו שיש בירקות, העיקר שיראו לי את הקוביות״.
אהבתיאהבתי
אני זוכרת בתקופה שהתאמנתי בחד"כ הקודם והייתה תקופה שאבא שלי גם התאמן שם, והוא תמיד עשה תרגילי בטן. עכשיו לאבא שלי יש כרס והוא שאל שם את אחד המדריכים לגבי שרירי בטן, והוא אמר שלעבוד על שרירי בטן כל עוד יש לו כרס לא ממש יעזור לו כי לא יראו אותם.
באמת כדי לראות את שרירי הבטן צריכים להיות עם אחוזי שומן מאוד נמוכים בגוף.
אגב, במקרה נתקלתי בפוסט בפייסבוק (בקבוצה שנקראת מקומרות) על מישהי שהולכת לעשות מתיחת בטן (לא האושייה). ובפוסט הזה היא מפרסמת באופן ממש מפורט מה התנאים וכיו"ב.
אז יכול מאוד להיות שהאושייה רצתה לעשות מתיחת בטן, כי היא במשך שנים מתלוננת על הפאוצ' שיש לה כתוצאה מההריונות והקיסרי, ויש מצב שהיא הלכה לברר על זה והבינה שבמשקל הקודם שלה אי אפשר לעשות ניתוח כזה והיא חייבת לרדת במשקל כדי שזה יהיה אפשרי. ולכן בחרה לרדת במשקל בצורה שתהיה הכי מהירה והכי קלה עבורה. וגם צורה שבה היא תהיה חייבת לשמור על המשקל כי את הזריקות צריך לקחת לכל החיים, כך שזה גם מה שישמור על זה שהמשקל שלה לא יעלה חזרה.
אם ראית את הסטורי של האושיה היום, היא גם דיברה על זה שאצלה לא מעט דברים סובבים סביב אסתטיקה וכיו"ב.
לכן גם הפנים שלה היום לא דומים לפני שהיו לה לפני 10 שנים. עם כל הטיפולים הקוסמטיים השונים שהיא עברה.
אהבתיLiked by 1 person
כן, ראיתי את הסטורי של האושיה ושגם היא סידרה הנחה לעוקבות שלה למנתח שלה שהן יכולות ללכת לייעוץ אצלו כרופא פרטי בעלות של בערך 500 ש״ח, אבל שהעלות הזו תרד מהעלות של הניתוח אם יתנתחו אצלו.
היה כל כך ברור שהיא מפרסמת אותו, לכי תדעי תמורת איזה הנחה.
וברור שהיא עושה הכל מסיבות אסתטיות לחלוטין, למרות שהיא נורא מנסה לטעון שהיא זקוקה להקטנת חזה מסיבות בריאתיות. מעניין שהיא אף פעם לא התלוננה על הבעיות שהגודל של החזה שלה יצר לה לפני שהיא החליטה להרים אותו…
וגם שמתי לב שבעלה מופיע יותר ויותר בסרטונים. אין לי מושג אם הוא התחיל לעבוד שוב או לא, אבל אני שואלת את עצמי עד כמה היא מכניסה אותו לסרטונים שלה כהכנה לזה שהוא יפרסם מוצרים לגברים, לפחות בתקופה שהוא מובטל? או אולי כהכנה לשינוי קריירה? אין לי מושג עד כמה בהייטק ״ישמחו״ לאפשר לו לעבוד בפרסום כזה במקביל לעבודה הרגילה שלו…
אהבתיאהבתי
היה באחד הסטוריז שהיא העלתה שהיא כתבה שהיא מרוויחה כמעט כמו בעלה.
ת'כלס אני ממש בספק, בטוח שהיא מרוויחה הרבה יותר ממה שהיא הרוויחה כאשר היא עבדה אצל ההורים שלה. אבל להגיע לשכר של ר"צ בחברת הייטק עם הרקע והניסיון שלו בתור משפיענית. לא יודעת לא מסתדר לי.
זה גם לא שהאחוזים שהיא מרוויחה כל כך גבוהים.
חלק ניכר מהמשפיעניות שאני מכירה עדיין עובדות בday job שלהן, או מסתמכות על השכר של הבעל.
חוץ מזה לגבי תמונות של בעלה, היא לאורך כל השנים הייתה מעלה תמונות שלו, כך שלא נראה לי שיש קשר. ולא נראה לי שהוא יתחיל למכור מוצרים לגברים. בקושי יש לו עוקבים גם ככה וחלק ניכר ממי שעוקב אחריו הן עוקבות שלה.
בעבר היא הייתה מעלה הרבה יותר תמונות שלו ושל הילדים שלהם ממה שהיא מעלה עכשיו, כי עכשיו היא בעיקר עסוקה בלמכור דברים, פחות להציג את החיים שלה בדברים שלא קשורים.
כל העניין של הניתוחים הפלסטיים שהיא מתכננת לעשות קשורים באופן ישיר לזה שהיא ירדה במשקל, ולכן לדעתי היא עשתה את זה נטו בשביל זה. כי כשהיא שקלה מעל 100 קילו אי אפשר היה לנתח אותה (בכ"ז מדובר בניתוח אסטטי לא במצב מסכן חיים).
ולכן התירוץ של הלימפאדמה כבעיה רפואית שמצריכה ירידה במשקל הוא רק תירוץ. כי זה לא נמצא ברשימת הגורמים הבריאותיים שנחשבים מסכנים (גורמים שנחשבים מסכנים הם למשל: כבד שומני, או כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, טיגליצירידים וכדומה).
ושוב אם יצא לך לעשות גוגל, וראית איך נראית לימפאדמה, את של האושייה בקושי רואים. כמה שהיא מקטרת על זה, היא במצב מעולה.
היא שנים דיברה על הפאוצ' בבטן שמפריע לה, ושהיא כאילו מקבלת בברכה את הסימני מתיחה המאוד בולטים שיש לה מההריונות (נחשי מה יורד כשעושים מתיחת בטן?).
ואה, כן הבולשיט הכי גדול זה שכל הנשים שיש להן חזה גדול סובלות מבעיות גב וכאבי גב…. אני באה ממשפחה של נשים שיש להן חזה גדול. לא מהצד של אמא שלי דווקא מהצד של אבא שלי. כל הנשים שם נחנו בחזה לא קטן בכלל (ז"א גם דודה שלי גם 4 בנות דודות שלי אחותי ואני, גם לסבתא שלי, אמא של אבא היה חזה מכובד).
מי שלובשת חזיות טובות שמחזיקות את החזה כמו שצריך אין לה בעיות גב.
גם הקטע שהיא אמרה שחזיה במידות גדולות צריכה להחזיק לכל היותר חצי שנה. על זה נאמר פחחחחח….. החזיות שלי מחזיקות מעולה שנתיים פלוס.
כל אישה הייתה פושטת את הרגל אם היא הייתה צריכה לקנות 3-5 חזיות חדשות כל חצי שנה (כי זה לטענתה האורך חיים שלהן). אבל כנראה שמותר להגיד הכל בשביל למכור הלבשה תחתונה לנשים (טוב שהיא לא אמרה שגם לתחתונים יש תוקף).
אהבתיLiked by 1 person
לגבי החזיות שמחזיקות מעט זמן – אני מניחה שזה תלוי בסוג החזיה. אם את קונה חזיה טובה ואיכותית היא תחזיק באמת שנתיים פלוס, אבל החזיות האיכותיות והטובות הן לא בהכרח ״סקסיות״ עם תחרות ומחשופים וחוטיני כמו שהאושיה אוהבת ללבוש. אני מניחה שהיא מבחינתה קונה בעיקר הלבשה תחתונה לפי רמת הסקסיות שלה ולא לפי האיכות שלה, ולכן באמת היא מתבלה ונהרסת יחסית מהר.
לגבי הפן הכספי – מנהל בהייטק ובמיוחד בדרגים נמוכים לא בהכרח מרוויח המון – יכול מאוד להיות שהוא מרוויח בסביבות ה 30 אלף ש״ח בחודש. הקטע הוא שכדי להעלות את השכר בצורה רצינית לרוב צריך לעבור בין עבודות – ולדעתי בעלה של האושיה נשאר בתפקיד הקודם שלו שממנו הוא פוטר די הרבה זמן, ואלא אם הוא היה עובד ממש מצטיין שהמנהל שלו מת עליו, סביר להניח שהמשכורת שלו לא עלתה הרבה במהלך השנים.
דרך אגב בחיפוש מהיר ראיתי שהוא מצא כבר עבודה חדשה.
אין לי מושג כמה היא עצמה מרוויחה מהקידומים שהיא עושה, היא כביכול משפיענית אבל היא טוענת שהיא גם ״מקדמת ברשתות החברתיות״ או קישקוש דומה, כלומר יש לה רשמית כמה ״עבודות״ או ״תפקידים״. היא עצמה גם טוענת שהיא עמוסה לגמרי ואין לה זמן לקבל לקוחות חדשים, אז לכי תדעי עד כמה היא עסוקה וכמה היא מרוויחה על העיסוק הזה, במיוחד לעומת משפיעניות אחרות, במיוחד אם הן עובדות בעבודה אחרת בנוסף לפרסום והיא לא.
תתראי, הכתבה שהבאתי כן מראה קשר בין השמנה ללימפאדמה, לפחות ברמת גורם סיכון מסוים. יכול להיות שהשיקול שעכשיו מצבה מאוד קל אבל בעתיד יכול להחמיר כן השפיע על הרצון שלה לרזות כי זה כנראה כן משפיע. זה לא סותר כמובן את העובדה שיכול להיות שחלק מהרצון שלה לרזות נבע מהרצון להתנתח – ברור שחלק משמעותי מהניתוחים האסתטיים דורשים את ההרזיה הזו לפני שעושים אותם, כולל למשל הקטנת חזה ואני מניחה גם שמתיחת בטן.
רק שלא ברור לי איך מתיחת בטן תעלים לה את סימני המתיחה – אם חלק מהעור שלה היה ללא סימני מתיחה אפשר היה להשתמש בו, אבל לדעתי באיזור הבטן כל העור שלה ממש מלא בסימני מתיחה ואין משהו בלעדיהם…
אהבתיאהבתי
תראי לי אף פעם לא יצא לקנות את החזיות שהאושיה קונה, אבל כן יצא לי למדוד אותן בעבר, הן ממש לא מחזיקות כמו שצריך וזו גם הסיבה למה מעולם לא קניתי אותן.
יש המון חברות שעושות חזיות סקסיות שמחזיקות היטב את החזה.
אני למשל קונה של חברת Elomi.
חוץ מזה שאף פעם לא התפשרתי על חזיות שהן לא טובות. ואת מרגישה כבר שאת מודדת אם חזיה מחזיקה או לא מחזיקה טוב.
חוץ מזה בואי, ראית שהאושייה הולכת עם גוזיות כאלה וטוענת שהן מחזיקות?
אז בפעם הראשונה שהיא פרסמה את החברה שממנה היא קונה אותן התלהבתי, קניתי שתיים, עזבי את זה שמה שהיא אמרה שיתאים לי במידה לא היה קרוב ללהתאים לי במידה. הן לא מחזיקות (אני מידה HH או J בחזה תלוי בדגם של החזיה) אז העברתי לאחותי שהיא מידה E וגם היא אמרה שהגוזיות האלה לא מחזיקות בכלל, לא למצב שהיא יכולה לצאת ולהסתובב איתן בחוץ
רק אמא שלי שהיא מידה B אמרה לי שהגוזיות האלה נוחות ומחזיקות כמו שצריך.
אז תחשבי שהאושיה גם הולכת עם חזיות שלא מחזיקות טוב את החזה וגם עם גוזיות שלא תומכות בחזה גדול אז לא פלא שיש לה בעיות גב וכאבים.
את מודעת לעובדה שלהרוויח 30 אש"ח בחודש זה הרבה יותר ממה שרוב האנשים מרוויחים בו כן? ז"א רוב מי שלא עובד בהייטק וכדומה לא מרוויח משמעותית הרבה מעל שכר המינימום.
חוץ מזה שאם ראית בעמוד לינקדאין שלו, זה לא שיש לו כל כך הרבה שנים ניסיון, ושכר מושפע גם מזה. מה גם שעכשיו ראיתי שהוא לא בתפקיד ניהולי.
מה נשאר מזה אחרי הורדות מיסים וכדומה זה כבר עניין אחר.
גם אני לא יודעת כמה היא מרוויחה אבל נשמע לי לא הגיוני שהיא מגיעה לסכומים כמו שבעלה מרוויח. בגלל שהיא עצמאית היא יכולה לעבוד גם עבור עצמה עם כל השת"פים שהיא עושה וכדומה וגם לנהל סושיאל, כמו שהיא עושה לעסק מסויים שכבר דיברנו עליו. לא יודעת כמה היא מקבלת על זה.
אבל עצמאיים שמרוויחים סכומים יפים, צריכים לשלם מיסים גבוהים וכדומה.
יש הבדל בכמה מיסים את צריכה לשלם בהתאם לסוג העוסק מורשה שיש לך, והעוסק מורשה תלוי בכמות כספים שאת מכניסה כל חודש (אני מכירה את זה קצת כי אחותי עצמאית). שלא לדבר שבנוסף למיסים את צריכה להפריש לעצמך כסף לחסכונות ולקרן פנסיה.
אני לא יודעת אם את נמצאת בקבוצה שנקראת "מקומרות" בפייסבוק (זו הקבוצה של היריבה שלה בפייסבוק, היה ביניהן ריב לפני כמה שנים ולכן יש לכל אחת קבוצה נפרדת)., אבל יש שם פוסט בדיוק בנושא הזה. ובחורה שרוצה לעשות מתיחת בטן כתבה שם הכל בצורה מאוד ישירה. והיא לא שקלה כמו האושייה אלא פחות ואמרו לה שהיא חייבת לרדת במשקל כדי שאפשר יהיה לעשות לה את הניתוח.
בפוסט שהיא כתבה היא אמרה שהרופא המנתח אמרה שהיא צריכה לרדת לפחות למשקל 86 קילו כדי שאפשר יהיה לעשות הניתוח בצורה בטוחה.
ציינתי את המשקל בכוונה, כי לדעתי האושייה שוקלת סביב ה80 קילו אחרי כל עניין הירידה במשקל שלה (גם לפי המידות של הבדים שהיא אמרה שהיא לובשת שעכשיו סביב ה44)
היא אגב העלתה היום או אתמול סטורי שהראו את ההכנה לניתוח וחלק ניכר בבטן שלה שעם סימני מתיחה הולך לרדת (לא הכל כמובן כי הסימני בטן שלה עולים כמעט עד החזה.
וזה מדהים לראות את ההבדל בין תמונה שהיא לא מנסה לעשות פוזה למצלמה שרואים בבירור שיש לה עור נפול כתוצאה מהירידה המהירה במשקל. אם היא הייתה יורדת בצורה הדרגתית ובריאה (ולא בצורה המהירה עם הזריקות הרזייה) זה ממש לא היה צריך להיראות ככה.
אני יודעת כי יש לי חבר טוב שירד ממשקל של 200+הוא ירד במשקל בצורה מאוד הדרגתית שכללה גם לאורך כל הדרך ליווי של דיאטנית וספורט, וחוץ ממעט עור עודף בחלק התחתון של הבטן שלו אין שום עור עודף בשום מקום (כזה שאם הוא לא לובש תחתוני ספידו בגלל לא רואים את זה).
אהבתיאהבתי
לגבי החזיות המחזיקות – אני לא זוכרת איפה קראתי את זה, אבל זה נורא תלוי למה את רגילה. אם מישהי רגילה ללבוש חזיות פחות טובות כנראה שהגב שלה מתחזק כדי לתמוך בחזה, אבל מי שרגילה לחזיות מחזיקות תרגיש מיד במער לגוזיה.
לדעתי העניין של כאבי הגב הוא יותר בקטע של לקבל החזרים מביטוח פרטי כי קופת חולים לא רוצה לממן לה את הניתוחים האלו כי הם מבינים שם שהכל אסתטי ולא בריאותי.
עקרונית קופת חולים מממנת ניתוחי הסרת עודפי עור אחרי ניתוחי קיצור קיבה, כי שם נוצרים באמת המון עודפים שהעור מתחתיהן יכול להזדהם בפטריות או בזיהומים אחרים. אבל לאושיה אין מספיק עור כדי שזה יקרה, וגם אצלה זה קרה אחרי הריונות וניתוח קיסרי שידוע שהוא הורס את הצורה של הבטן. לכן הקופה לא רוצה לממן לה והיא מחפשת מימון של ביטוח פרטי.
וכן, אני כבר שנים ב״מקומרות״, ואני מכירה את המנהלת שם שנים – והיא נשמעת מישהי נחמדה ונעימה וקשה לי לדמיין אותה רבה עם מישהי אחרת, כך שכנראה ברור פה מי גרמה פה למריבה, במיוחד אחרי שהיא כל הזמן כותבת על חברות בעבר שאיתן היא רבה ונפרדה.
אהבתיאהבתי
זה לא קשור למה את רגילה ולמה לא, יש חזיות שמתאימות לחזה גדול ומחזיקות אותו טוב ויש כאלה שלא. יצא לי למדוד בעבר חזיות של חברות שגם מייצרות מידות גדולות ואם המידה שלי היא מידת קצה שם, החזיות לא החזיקו כמו שצריך.
יש הבדל מאוד מהותי בין חזיות לחזה קטן לבין כאלה שאמורות להחזיק חזה גדול. וזה שיש את המידה, לא אומר שהחזייה מחזיקה טוב.
וגם אם תעבדי על השרירי חזה שלך זה לא יגרום לחזה גדול שהוא באופן טבעי נוטה להיות נפול ולא זקור ועומד כמו חזה קטן.
לא יודעת אם ראית שהאושייה פרסמה בדיקות שהיא עשתה שרואים שיש לה עקמת. עכשיו עקמת זה לא דבר שקורה בגלל שיש לך חזה גדול והוא הכביד לך על הגב (על השלד). עקמת זה משהו שקורה בתקופת הילדות שהגוף שלנו צומח ואם ההורים שלה היו עושים לה מעקבים ובדיקות כמו שצריך היו עולים על זה כשהיא הייתה ילדה והיא הייתה מקבלת טיפול כדי שהעקמת לא תתפתח.
לרוב האנשים, עקמת לא מפריעה, אלא אם כן היא ממש ממש בולטת, היא גם לא עושה כאבי גב. ולדעתי הכאבי גב שהיא מתלוננת עליהם הם כמובן רק תירוץ כדי שהחברת ביטוח הפרטית תשלם לה על הניתוח שהיא רוצה לעשות.
אני גם עשיתי ניתוח מוהס דרך רופא פרטי שהביטוח בריאות הפרטי שלי כיסה. זה בגלל שבציבורי חיכיתי חודשים על גבי חודשים רק לתור הראשוני לבדיקה, שלאחר מכן הייתי מחכה עוד כמה חודשים לניתוח, והיה לי גידול סרטני בעור שרק גדל ככל שחיכיתי והחלטתי שאני לא מחכה יותר אז הלכתי על רופא פרטי.
הקטע שהרופא שהלכתי אליו בפרטי עובד גם עם הקופ"ח שאני נמצאת בה והוא אמר לי שהם עושים לו בעיות עם העברת הכספים על ניתוחים כאלה לכן הוא מעדיף לעבוד מול הביטוח הפרטי שמעבירים לו את הכסף שמגיע לו בלי בעיות.
אני גם מכירה את המנהלת של מקומרות, היא דיי הורידה פרופיל בשנים האחרונות ברשתות החברתיות. מאוד שונה מהאושייה…
אין לי מושג איזה חתול שחור עבר ביניהן, אבל זוכרת היטב שהיה פיצוץ ובעקבות זה כל אחת מהן פתחה קבוצה משלה.
אהבתיLiked by 1 person
ברור שעקמת לא נוצרת בגלל משקל של חזה גדול, למרות שאולי אפשר להגיד שחזה גדול מכביד עוד יותר על המצב אם היא באמת נואשת להשיג משהו מחברת הביטוח שלה.
אבל כל העניין הוא שברור לי שהיא לא סובלת מכאבי גב איומים רק בגלל החזה אלא שזה תירוץ לקבל החזר על הניתוח שלה שהוא לחלוטין קוסמטי.
ודרך אגב, לאמא שלי בסוף שנות הארבעים שלה היה סרטן השד בצד אחד, והיא הגיעה למצב של כריתה ואז שחזור של השד – והציעו לה במקביל לשחזור גם הרמה של הצד השני של החזה כדי שהוא יראה טוב יותר וסימטרי. היא אמרה שאם היא כבר נכנסת להתנתח אז אין בעיה – אבל למרות שיש לה חזה יחסית קטן עד בינוני (קאפ בי), השד השני נפל חזרה יחסית מהר כי פשוט זה מה שקורה בגילאים האלו, במיוחד כשהעור כבר לא במצב טוב.
ואם האושיה עושה הרמה בגיל 35, סביר להניח שתוך כמה שנים היא תצטרך עוד אחת עוד כמה שנים, גם אם ההקטנה אולי תדחה את זה בשנתיים שלוש.
ולגבי החזיות – זה לפעמים עניין של בחירה אישית. אני מכירה נשים עם חזה גדול שמרגישות שהן ממש חייבות חזיות שמחזיקות את החזה חזק – אבל גם כאלו שממש סובלות מזה ורוצות משהו יותר משוחרר ופחות לוחץ. לכן למשל לא פעם מייצרים גם גוזיות במידות גדולות כדי לאפשר לנשים שרוצות בזה להסתובב כך בלי לסבול מחזיות שממש מכאיבות להן וגורמות להן חוסר נוחות נוראי.
אהבתיאהבתי
האמת שאני ממש לא חושבת שהאושייה סובלת מכאבי גב בכלל, אם שמת לב על דברים שמפריעים לה היא מתלוננת לא מעט. כמו שהיא מתלוננת על הלימפאדמה, או על הפאוצ' בבטן שיש לה וכדומה. היא מעולם לא התלוננה על כאבי גב.
אני לא אתפלא אם היא ביקשה מהמנתח הפלסטי עצות איך כן להוציא כסף מהחברת ביטוח כדי שכן יממנו לה לפחות חלק מהעלויות של הניתוח, למרות שהוא ניתוח אסטטי ואין הצדקה לזה. לכן הוא גם שלח אותה לכל מיני בדיקות שברגיל לא היו שולחים אותה לעשות, וייתכן מאוד שהיא עשתה את הבדיקות האלה במכונים פרטיים או אצל רופאים פרטיים אחרים בכוונה כדי שכן יגידו שיש לה בעיה למרות שאין או שניפחו בעיה קטנטנה שלא מפריע למשהו הרבה יותר גדול ממה שזה באמת.
חוץ מזה רואים שהיא לא לובשת חזיות במידה הנכונה שלה, היא בדר"כ לובשת חזיות בלקונט, החלק שמפריד בין השדיים, זה עם הברזלים אמור להיות צמוד לעור ולהפריד לגמרי בין השדיים. אצלה זה אף פעם לא ככה.
זו לא בעיה ללבוש חזיה שלא במידה שלך, זה פשוט עושה לך נזק, כי זה לא מחזיק את החזה כמו שצריך ולא נותן תמיכה טובה מספיק לגב.
זה גם לא עניין של חזיה שמחזיקה את החזה חזק, יש גם חזיות בלי ברזלים שמחזיקות את החזה כמו שצריך ונותנות תמיכה לגב. אבל אם לא לובשים את החזיה הנכונה גם אין תמיכה טובה לחזה וגם אין תמיכה טובה לגב.
חזיה טובה לא אמורה להכאיב לך או להציק לך, היא אמורה להחזיק לך טוב את החזה.
אהבתיאהבתי
הנקודה היא שיש נשים שעבורן ״להחזיק טוב את החזה״ מרגיש לוחץ מידי ולא נעים והן רוצות משהו יותר משוחרר, כמו למשל הגוזיות.
ולגבי המידה הנכונה ומה שהאושיה לובשת – אצלה אני מניחה שהמידה הנכונה זה מה שנתפס בתור סקסי, ואם יש משהו שיראה יותר סקסי במידה קטנה מידי אז זה מה שהיא תלבש.
וכן, סביר מאוד להניח שהיא עושה האת הניתוחים מסיבות אסתטיות ולא מסיבות בריאותיות. ועוד כמה שנים היא תצטרך אותם שוב כי הם לא מחזיקים לנצח.
אהבתיאהבתי
אז זהו שאם החזייה לוחצת ומציקה זה אומר שהמידה לא נכונה, חזיה לא אמורה ללחוץ ולהציק, היא אמורה להיות סופר נוחה. לא משנה אגב אם מדובר בחזיה עם ברזלים או בלי ברזלים.
כשחזיה במידה הנכונה לא מפריע לך ללבוש אותה היא כמו עור שני.
במידה הלא נכונה לעומת זאת הברזלים מציקים, היא לא נוחה, את עסוקה בלסדר אותה כל היום וכדומה.
ויש לא מעט נשים שלובשות את המידה הלא נכונה. כי יותר נחמד להן בראש ללבוש מידה קטנה יותר ממה שהן באמת (ולקחת למשל היקף גדול יותר).
אני בטוחה שאת מודעת לזה שיש השפעה גם להיקף של החזיה על הגודל של הקאפ.
למשל קאפ במידה 75C הוא לא באותו גודל כמו 85C.
אבל נגיד אישה שהיא במידה 75F יכולה גם ללבוש מידה 80E וזה יהיה בערך אותו הדבר (כי הייתה ירידה של מידה אחת בקאפ ומידה יותר בהיקף אז כביכול זו אותה מידה) אבל זה לא נכון לבחור ככה חזיה.
פעם כשהייתי צעירה יותר אהבתי ללבוש חזיות בלקונט, כן הן באמת יותר סקסיות וגם גורמות לחזה להיראות יותר גדול ממה שהוא באמת (כאילו שצריך את זה) ואם את לובשת חולצות חושפניות אז החזה מאוד בולט, כי הן מרימות אותו למעלה וגם הכיסוי שלהן בערך מכזה רק את 3/4 מהשד (ז"א שאם את טיפה זזה יכולים לראות לך את העטרה של הפיטמה.
ואין לי ספק שהאושיה הולכת עם החזיות מהסוג הזה כדי להראות את החזה שלה.
היא גם הולכת רוב הזמן עם בגדים חושפניים
אני לא ממש מבינה בניתוחים פלסטיים מהסוג הזה כך שאני לא יכולה להגיב על מה יהיה איתה עוד כמה שנים. למרות שגם דודה שלי (אחות של אבא) וגם בת דודה שלי (הבת של אותה דודה) עשו הקטנת חזה אחרי סרטן השד. אבל לא שאלתי אף אחת מהן מה מצב החזה שלה אחרי שעברו כמה שנים מהניתוח.
ברור שאם היא תעלה במשקל יותר מ3-5 קילו זה יהרוס את התוצאות של הניתוח. הרופא שהיא מתנתחת אצלו אמר שמי שעולה 5-10 קילו ויש לה נדנד של משקל זה בעייתי לעשות ניתוח כזה כי התוצאות לא יישמרו.
מה שאומר שאם האושייה תרצה להמשיך ולשמור על התוצאות היא תהיה חייבת להמשיך עם הזריקות הרזייה.
זה כזה הזוי בעיני לקחת תרופות כל החיים במיוחד כשלא מדובר בתרופות מצילות חיים או משהו כזה. אבל אנשים מוכנים לעשות הרבה ולהקריב הרבה בשביל אידיאל היופי שלהם.
אגב, לא סתם היא מנסה להוציא כסף מחברת הביטוח שלה. עשיתי עכשיו גוגל כדי לראות כמה עולה מתיחת בטן והקטנה והרמת חזה באופן פרטי.
מתיחת בטן סביב 45 אש"ח (והולכת להיות אצלה מתיחה דיי גדולה לפי הסימון שהרופא שלה עשה).
הקטנה והרמת חזה גם סביב 45 אש"ח.
אם היא הייתה עושה בציבורי או דרך הקופ"ח שלה זה היה יוצא לה פחות.
אז תחשבי שזה בערך 100 אש"ח שהיא הולכת להוציא על ניתוחים פלסטיים לא הכרחיים. רק בגלל שהיא רוצה להיראות בצורה מסויימת.
ועכשיו לכי תדעי כמה היא תרוויח מנשים שילכו אחריה להתנתח אצל אותו מנתח…
כי יש עדה של נשים שעושות מה שהיא עושה, בינתיים זה היה יותר בלהעתיק את הבגדים והנעליים שהיא לובשת.
אהבתיאהבתי
לגבי העלות של הניתוח – אני שואלת את עצמי האם היא חושפת אותו ואת הרופא שעושה לה את הניתוח כחלק מפרסום שלו בתמורה להנחה מסויימת עבורה בתור משפיענית.
וחלק מניתוח ההקטנה הוא גם הרמה של החזה, ולדעתי זה ניתוח שהיעילות שלו מוגבלת בזמן – כלומר אם יש לה חזה שנוטה ליפול, אז הוא ייפול גם אחרי ניתוח הרמה. נכון שהקטנה שלו תגרום לזה לקרות יותר לאט, אבל אם החזה שלה דורש הרמה בגיל כזה צעיר, כנראה שיש לו נטיה ליפול ולכן נניח בגיל 50 פלוס מינוס היא תצטרך ניתוח חוזר.
ואם כבר שוחחנו על זה שהניתוחים נעשים מסיבות אסתטיות, אני שואלת את עצמי אם במקור היא הלכה למנתח רק לגבי הרמה והוא שיכנע אותה גם להקטין כדי לשמר יותר טוב על התוצאות.
וגם בהקטנה – זה לא שיקטינו לה את החזה למידה מאוד קטנה. בניתוחים כאלו חשוב שהחזה יישאר פרופורציונלי לגוף, אז נניח יקטינו לה את זה לקאפ די בערך (קאפ סי נשמע לי קטן מידי למבנה הגוף שלה), עדיין יישאר לה חזה יחסית גדול.
אהבתיאהבתי
גם הרופא שלה אמר שבדר"כ מקטינים בשתי מידות לכל היותר כי זה עדיין צריך להיות פרופורציונלי ולא שונה מאוד ממה שהיה לפני.
והיא היום לדעתי מידה G כך שאם יורידו לה 2 מידות היא תהיה מידה E או אם היא תתעקש D.
היא גם תמיד מתגאה בזה שהחזה שלה עומד יחסית אפילו שהוא גדול.
אין לי מושג כמה זה באמת נכון, אני לא מכירה מישהי עם חזה גדול שהוא באמת עומד.
אבל יש הבדל בין חזה במצב טוב לבין חזה נפול (בחזה נפול הפטמה "מסתכלת" למטה ולא קדימה).
חוץ מזה היא בעצמה אמרה שהחזה שלה היה גדל מאוד בהריונות ובתקופת ההנקה ובטח יש לה עליו סימני מתיחה שאני מניחה שהיא רוצה להעלים.
לא נראה לי שהרופא שיכנע אותה, כי היא בן אדם שיודע מה היא רוצה מראש. ולדעתי היא הלכה לרופא עם רשימה של מה שהיא רוצה והוא התאים לה את הניתוחים המתאימים.
זה כמו שהוא אמר לה שהוא עושה לה מיני מתיחת בטן.
ת'כלס לדעתי הבעיה ואת זה רואים דיי טוב, זה שלמרות שהיא ירדה הרבה מאוד במשקל, יש לה יחסית הרבה שומן בבטן. כך שגם יצטרכו לשאוב לה שומן בנוסף כדי שהבטן שלה תוכל להיות שטוחה כמו שהיא רוצה.
אם ראית בסטורי שלה הולכים להוריד לה את כל העור ממעל המפשעות ועד בערך 10-15 ס"מ מתחת לחזה. זה המון עור.
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת עד כמה הכרת אותה לפני ההריונות שלה, אבל כשהיא היתה צעירה ולפני ההריונות ובמיוחד לפני הניתוח הקיסרי שהיא עשתה – הבטן שלה היתה יחסית שטוחה. ברור שהבטן לא היתה רזה והיה ברור שיש שם שכבה מסויימת של שומן, אבל היא לא בלטה כי השומן של האושיה התרכז במיוחד בישבן, באגן, ברגליים ובחזה. זה מבנה גוף יחסית נדיר כי לרוב הנשים. בשמנות יש בטן שמנה יותר שבולטת, ולה לא היתה כזו.
אני מניחה שהיא שואפת לחזור לפרופורציות שהיו לה קודם והיא לא חושבת שאחריו היא תגיע למצב שבו יראו לה קוביות בבטן כי בקושי יהיה שם שומן.
וכן, אם היא תשאר עם חזה יחסית גדול – תוך 10 – 15 שנים היא תצטרך ניתוח הרמה שוב.
אהבתיאהבתי
אני יודעת איך האושייה נראתה לפני, אני עוקבת אחריה יותר מעשור (עוד מהתקופה שהיה לה רק בלוג ולא אינסטגרם וכדומה).
אבל הריונות עושים שינויים בגוף, וגם הרופא שלה הסביר שבהריונות השרירי בטן נמתחים ואחר כך לא חוזרים לעצמם ולכן כשעושים ניתוחי מתיחת בטן גם תופרים את השרירים האלה מחדש כדי שיהיו צמודים ואז הבטן נעשית שטוחה יותר (בחלק העליון הכוונה).
חוץ מזה אם אני זוכרת נכון האושייה עלתה לא מעט במשקל בהריונות שלה, מה שקורה ללא מעט הריוניות. והעור שלה בבטן מאוד נמתח – לכן סימני המתיחה המאוד מרובים שיש לה. וגם מזה נוצר מה שהיא קוראת לו הפאוצ' שיש לה בבקטן שנורא מפריע לה.
אגב, לדעתי יש פאוצ' כזה לרוב הנשים שנמצאות בעודף משקל ממשקל מסויים. זה בלתי נמנע שזה יקרה.
ת'כלס לא נראה לי שיש לאושייה בעיה להוציא כסף על ניתוחים פלסטיים.
גם אם היא לא תצליח להשיג מימון לניתוחים שלה מהחברת ביטוח הפרטית, היא עדיין תשלם סכום עתק על הניתוחים (קרוב ל100 אש"ח).
ת'כלס היום עם המצב במדינה, החוסר יציבות וכיו"ב הייתי חושבת פעמיים עם להוציא סכום כזה על משהו שנחשב מותרות.
אהבתיLiked by 1 person
וואו תשמעי קטע – בדיוק כשעמדתי לענות לך על מה שכתבת, האושיה פרסמה כמה פוסטים על הרזיה.
בגדול היא מנסה לדבר כאילו היא מבינה גדולה בהרזיה, וששיטות אכילה ללא פחמימות הן לא בריאות והורסות את הגוף, וכאילו הדרך היחידה באמת לרזות זה בעזרת תרופות או ניתוחים וגם זה עוזר רק ל 50% מהאנשים, והיא כאילו סיפור הצלחה כי היא רזתה חלקית בעזרת זריקות אבל ״שילמה מחיר״ (היא לא מציינת מה וכמה בדיוק) וטוענת שההרזיה הקלה לה על הלימפאדמה.
ולגבי המחיר וההוצאה במצב הכלכלי הנוכחי – הקטע המצחיק הוא שלפני כמה ימים היא ממש גערה בעקובות שלה באחד ברילים שהיא פרסמה על כאלו שלוקחות הלוואות כדי לטוס לחו״ל בתקופה כזו גרועה כלכלית.
אהבתיאהבתי
אני כתבתי לך תגובה על הסטורי של ההרזייה שהאושייה פרסמה בתגובה לפוסט אחר שלך.
אני לא ראיתי שום שינוי בלימפאדמה שלה, שבקושי רואים אותה גם ככה, אבל היא כל הזמן מתלוננת עליה.
עכשיו אני יודעת מה זה לימפאדה, יש לי את זה גם, מה שיש לה זה כלום ושום דבר. נכון שזה עדיין מצריך טיפול כי אם לא מטפלים המצב יכול להיות מאוד גרוע (הבצקות גדלות הרגל מתנפחת מאוד) אבל היא ממש לא נמצאת שם והיא לא הייתה במקום הזה גם לפני שהיא ירדה במשקל.
מן הסתם הרגליים שלה נעשו יותר רזות בגלל הירידה במשקל בכל זאת היא ירדה לא מעט, וזה משפיע על כל הגוף גם על הרגליים שלה.
וחוץ מזה אני מוצאת בזה דיסוננס שאחרי שנים שהיא הייתה נגד ניתוחים בריאטריים וזריקות הרזייה והטיפה נגד זה, עכשיו היא אומרת שזה הפתרון היחיד שיש לאנשים שרוצים לרדת במשקל, ושאין פתרון אחר שהוא באמת טוב.
ובכן בואי נראה אותה מפסיקה עם הזריקות ונשארת לשמור על המשקל שלה.
(היא לא תפסיק כי היא יודעת שאם היא תפסיק היא תעלה במשקל).
אהבתיאהבתי
יכול להיות שלך בגלל שיש לך לימפאדמה יחסית גרועה יותר קשה לראות שינויים אצלה, אבל בגלל שהיא במצב הרבה יותר קל מזה שלך היא רואה אצל עצמה שינויים ממש קטנים שלא היו מורגשים אצלך.
זה כמו שמישהי שמאוד קרובה למשקל רזה תראה שינויים בגוף שלה אחרי הרזיה של שניים או שלושה קילו – אבל אני בתור מישהי ממש שמנה אראה שינויים משמעותיים רק אחרי הרזיה של 10 – 15 ק״ג.
ותראי, אי אפשר לדעת מה עמד מאחורי הבחירה שלה לרזות עם זריקות. יכול להיות שהיא מסתתרת מאחורי התירוצים של הלימפאדמה כי היא לא רותה לשתף בסיבה האמיתית, או שזה באמת עניין של הרצון להתנתח והמנתח שלה דרש ממנה לרזות והיא לא רוצה לגלות את זה לעוקבות.
הבחירה בזריקות היא החלטה מורכבת, וממה שהתרשמתי מהפודקאסט שלה עם הדיאטנית היא חקרה את הנושא מראש ולפי זה החליטה, ובסופו של דבר אם היא עשתה את זה מהבנה אז זכותה לבחור במה שהיא בחרה כי זה הגוף שלה.
אהבתיאהבתי
אי אפשר שלא לראות את הרגליים של האושייה כי היא תמיד מציגה אותן לראווה. הלימפאדמה שיש לה היא ממש מזערית ובלתי מורגשת.
אני בקיץ עולה מידה בנעליים בגלל שהרגליים שלי מתנפחות מהחום.
אבל זה לא קשור ללימפאדמה שלה שהיא מתלוננת עליה, למעשה כל דבר שמפריע לה, הוא משהו שהיא נוטה להתלנן עליו הרבה. ואז זה הופך להיות סיבה להצדקה של כל מיני תהליכים קוסמטיים שהיא עושה בין אם מדובר בהזרקות שונות או בניתוחים שהיא מתכננת לעשות.
אין לי בעיה עם זה שהאושייה בחרה לקחת זריקות הרזיה כדי לרדת במשקל.
אני רק אומרת שהסיבה שבגינה היא החליטה לעשות את הצעד הזה, כדי להקל על הלימפאדמה שלה – הוא לא הסיבה האמיתית לזה, ושיש משהו אחר.
את יודעת למשל שהיום יש ניתוח למי שיש לו לימפאדמה שמחבר את המערכת הלימפטית למערכת כלי הדם ובכך בעצם פותר את בעיית הלימפאדמה. זה טוב למי שיש לו לימפאדמה בצורה קלה כמו שיש לאושייה. אז למה היא לא הלכה לעשות את זה? זה הרי היה פותר אותה מהלימפאדמה.
אבל הרבה יותר נוח להציג מצב רפואי שיש אותו רק ל2%-3% מהאוכלוסיה ולכן רוב האנשים לא מכירים ולא יודעים על זה שום דבר, ולתרץ ירידה במשקל כדי לשפר את המצב.
בואי, גם את מסתכלת בסטורי שלה, את רואה הבדל בבצקות ברגליים שלה בין לפני ואחרי? הפעם היחידה שראיתי הבדל קל, זה כשהיא טסה עם חברות לחו"ל כדי לראות מופע של זמרת מסויימת והיא הייתה המון על הרגליים והיה שם חם.
הלימפאדמה שלי במצב הרבה יותר גרוע משלה, ואת לא רואה אותי כותבת על זה למשל בבלוג שלי כל הזמן ו/וא מתלוננת על זה. אני מטפלת בזה, זה מצב כרוני, ככה זה.
לגבי ירידה במשקל, בדר"כ אנשים רזים או במשקל תקין, יראו עליהם ישר שהם ירדו 3-4-5 קילו ועל בן אדם עם עודף משקל פחות.
אגב, אין לי ספק שירידה במשקל משפרת מצב של המון דברים בגוף שלנו גם אם הם לא קשורים באופן ישר למשקל. עודף משקל מכביד על הגוף שלנו. הכל נעשה יותר קל ברגע שהעודפים האלה יורדים.
אבל לימפאדמה זה לא משהו שנוצר כתוצאה מעלייה במשקל אלא בגלל בעיה במערכת הלימפטית. כמובן שעודף משקל מכביד על המערכת הלימפטית, במיוחד למי שיש לה בטן גדולה למשל שאז יש יותר לחץ על בלוטות הלימפה שיש במפשעה שגם ככה לא מתפקדות כמו שצריך בגלל הלימפאדמה.
אבל זה שהאושייה ירדה במשקל לא יעלים לה את הלימפאדמה. זה פשוט יקל על הגוף שלה לבצע את עבודתו כמו שצריך.
אני לא צריכה לספר לך שעודף משקל הוא דבר שמאוד מכביד על הגוף ועל התפקוד שלו.
אגב, הקטע שהצחיק אותי שהאושייה יצאה ממש נגד תזונת פליאו ונגד תזונה קיטוגנית. והנה נטע ברזילי מדברת בצורה ישירה על זה שהיא עשתה תזונה קיטוגנטית ואיך זה עזר לה עם כל מיני בעיות בריאותיות שהיו לה. ואיך זה שהיא לא מרגישה יותר רעב ואוכלת בכמויות הרבה יותר קטנות.
את יודעת מה ההבדל בין נטע ברזילי לאושייה? שנטע ברזילי עשתה את זה עם תמיכה והכוונה של סיגל מיארה (שהיא מומחית בתחום הקיטו) והאושייה עשתה את זה לבד על דעת עצמה.
עכשיו בקיטו, אין לך חצי קיטו או 3/4 קיטו, או שאת 100% בתוך זה או שלא.
זה לא עובד אם את לא כולך בתוך זה.
וממש לא נראה לי שהאושייה הייתה מסוגלת להיות 100% בתוך קיטו.
לא נראה לי שהיא הייתה מוותרת על האוכל של אמא שלה בארוחות שישי או על כל מיני דברים אחרים שהיא טוענת שהיא התנזרה מהם.
חוץ מזה בן אדם שמנגנון הרעב והשובע שלו נדפק יאכל הרבה גם בקיטו.
הרי מה הזריקות הרזיה האלה עושות, הן דופקות את מנגנון הרעב והשובע. זה לא שאת מרגישה שבעה אחרי שאכלת כמה ביסים מהארוחה שלך, את פשוט מקבלת בחילה מזה אז את לא אוכלת. את לא הגעת לשובע.
הרי מה קורה לאנשים שמפסיקים את הזריקות אחרי שהם הגיעו למשקל יעד שלהם. הם מתחילים לעלות במשקל כי הם מרגישים רעבים, אז הם אוכלים והם לא יודעים לעצור את עצמם כי הם לא יודעים באמת מתי הם שבעים. כי ככה זה היה אצלם לאורך שנים.
אהבתיאהבתי
ממה שהבנתי, סיגל מיארה היא לא מישהי עם הסמכה בתחום הבריאות אלא למדה בעצמה על תזונת קיטו ועכשיו היא מאמנת. אני אישית לא הייתי סומכת על מישהי כזו כי היא לא תדע לדעת מתי התזונה הזו פוגעת בגוף.
ויש לה הרבה חסרונות – כמו למשל אכילה של מעט מידי סיבים (כי בירקות ובמיוחד בפירות יש יותר מידי סוכרים), וזה גם יכול להוביל למחסור בויטמין סי. ומסתבר שיש ויטמינים שנמצאים יותר בדגנים וקיטניות מאשר בבשר ודגים ולכן וותור עליהם לאורך שנים הוא לא בריא.
התזונה הזו גם יכולה להעלות את הכולסטרול בצורה משמעותית, מה שמוביל למחלות לב )ולא רק טריגליצרידים גורמים למחלות לב אלא גם הכולסטרול). לאורך זמן זה גם פוגע בבריאות של העצמות ובכליות בגלל תזונה לא מאוזנת ושינויים הורמונליים שהתזונה הזו גורמת. מעבר לזה, הגוף יכול בקלות להתרגל לתזונה קטוגנית והיא צתפסיק להוביל להרזיה – אבל אז כשמתחילים לאכול שוב פחמימות אז העליה במשקל פשוט מהירה ברמה מטורפת.
ובסופו של דבר הרוב המכריע של האנשים לא מצליחים להתמיד בדיאטות מגבילות מידי כמו דיאטות חלבונים סטייל אטקינס או דיאטות קיטו לאורך שנים. רוב האנשים בסופו של דבר רוצים תזונה יותר מגוונת ממה שיש להן להציע, וזה לא רק עניין של לוותר על האוכל של אמא אלא כי כמה אפשר כבר לאכול בשר ובשר ועוד בשר, גם אם את אוהבת לאכול בשר? בשלב מסוים כבר תתחילי להתגעגע לאכול סלט בלי שיגבילו אותך רק לירקות ירוקים ורצי לאוכל עגבניה או גזר או סלק.
ובואי נראה עד כמה נטע ברזילי תשרוד עם זה.
ודרך אגב, יש לי מכרה שהיא סוכרתית וטבעונית, ובגלל הטבעונות לא יכולה לעשות דיאטה קטוגנית, והיא מסתדרת לא רק עם תזונה טבעונית ןלא קיטו כדי לאזן את הסוכרת שלה.
אהבתיאהבתי
אז זהו שלפי הקיטו שסיגל מיארה עושה, וזה מגיע לכל אחד עם התאמה אישית לפי בדיקות דם וכו'. כן אוכלים ירקות ואפילו גם כמה סוגים של פירות שנחשבים קיטוגנים.
וזה לא רק שומן ובשר נטו.
אגב, אני לא אוכלת דגנים וקיטניות מגיל 21, ועד הקורונה שהייתה לי ב2022 מעולם לא היו לי חוסרים (חוץ מB12 אבל זה נוצר כתוצאה מבעיות ספיגה בגלל הצליאק).
וגם אח"כ החוסרים שהיו לי היו קשורים לויטמינים ומינרלים שיש במוצרים מהחי בעיקר ברזל וB12 שהקורונה משום מה כיסחה לי את המאגרים.
אגב, אני לא מבינה למה את מתלוננת כ"כ הרבה על העניין של לא לצרוך מוצרי מזון מסויימים, מה אנשים שבוחרים בצמחונות לא מוותרים על המון סוגי מזון? אנשים שבוחרים בטבעונות לא מוותרים על המון סוגי מזון?
אנשים שאלרגים ללקטוז (מוצרי חלב) גלוטן (בעיקר דגנים), ועוד אלרגיות כאלה ואחרות, לא מוותרים על המון סוגי מזון?
אז מי שבוחר לעשות תזונה קיטוגנית, בדיוק כמו אנשים שבוחרים בצמחונות או טבעונות בוחרים לוותר על סוגי מזונות מסויימים.
צמחונות וטבעונות זה לא בריא ויש המון אנשים צמחונים וטבעונים שיש להם כולסטרול גבוה וטגליצרידים גבוהים בגלל שהתזונה שהם אוכלים בכלל לא בריאה מכילה כמויות של תחליפים ל…. (עוף/בשר/דגים/ביצים) ומלאה בכל מיני חומרים כימיים שעדיף לא להכניס לגוף. וזה מבלי שיהיה להם בכלל עודף משקל.
שלא לדבר על חוסרים תזונתיים שצמחונות וטבעונות גורמות בכלל ויותור על מאכלים מסויימים מבחינה אידיאולוגית.
באופן כללי אנשים היום אוכלים הרבה יותר פחמימות ממה שהגוף שלהם צריך.
אני לא אומרת שצריך לאכול 20 גרם פחמימות ביום, אבל בטח לא 500 במקרה הטוב או 1000 ויותר במקרה הפחות טוב.
אני מכירה מספיק אנשים סכרתיים שכולם בתזונה רגילה והסכרת שלהם מאוזנת.
ממש לא חייבים לעשות תזונה קיטוגנית בשביל להשיג סכרת מאוזנת.
גם אצל כל אחד הסכרת משפיעה בצורה אחרת ויש אנשים שאכילה של מאכל X תגרום לסוכר שלהם לעלות דראסטית ויש אנשים שיאכלו את אותו דבר בדיוק והסוכר שלהם לא יעלה או יעלה רק מעט ולא בצורה מסוכנת.
כמובן שזה יותר קל לאזן סכרת אם את לא צורכת כמות גבוהה של פחמימות, ולא סתם סכרתיים מוגבלים בכמות הפירות שמותר להם לאכול ביום למשל. או בכלל פחמימות (כמו תפו"א, אורז, לחם וכדומה).
כתבת "כמה אפשר כבר לאכול בשר ובשר ועוד בשר, גם אם את אוהבת לאכול בשר? בשלב מסוים כבר תתחילי להתגעגע לאכול סלט בלי שיגבילו אותך רק לירקות ירוקים ורצי לאוכל עגבניה או גזר או סלק."
זה כמו שתגידי לטבעוני או לצמחוני כמה זמן אפשר לאכול סלט ולא להתגעגע לבשר/עוף/דג
ולשום תחליף בשר אין באמת את הטעם של הדבר האמיתי.
גם היום כשיצא לי לטעם ביונד מיט (אחרי שווידאתי שאין בזה גלוטן כי יש חברות שמייצרות עם גלוטן ויש כאלה בלי אבל בכל מקרה רובם מבוססי קיטניות או דגנים או גם וגם כך שלא הייתי יכולה לאכול דבר כזה לכן רק טעמתי) ממש לא דומה לדבר האמיתי.
זה כמו שיש לצליאקים כל מיני לחמים וכדומה שהם תחליף ללחם שעשוי מחיטה והטעם של זה ממש לא דומה לטעם של לחם אמיתי מחיטה.
זה יכול להיות טעים ויכול להיות דוחה (תלוי ממה הלחם עשוי) ויכול להזכיר את הטעם של לחם מחיטה אבל ממש לא באותו טעם בדיוק.
אהבתיאהבתי
אם כבר משווים לטבעונות וצמחונות – אז קודם כל אני כבר שנים טוענת שגם הם לא בריאים להרבה מאוד אנשים. אני כן מאוד מאמינה שצריך לאכול פחות בשר, ואפשר להסתפק במנה של בשר פעמיים שלוש בשבוע אלא אם מדובר על מצב קיצון שבו התזונה דורשת את זה בגלל מחסורים תזונתיים, ומצד שני לשלב יותר מזון מהצומח כולל דגנים וקיטניות במידה.
וגם טבעונות בצורה הכי קיצונית שלה נותנת מגוון הרבה יותר של מאכלים מקיטו. הכרתי מישהי שעשתה קיטו, והמגבלות על הכמות של הפירות והירקות שהיה מוצר לה לאכול היו מטורפות וזו היתה כמות אפסית. היא חיה פחות או יותר על בשר שמן, דגים, גבינות שמנות, אבוקדו – ואגוזים אבל מסוגים מוגבלים.
אי אפשר להשוות את זה לטבעונים שמותר להם לאכול את כל הפירות והירקות בלי מגבלה, את כל סוגי האגוזים, ירקות פחמימתיים כמו תפו״א ובטטות, את כל הדגנים והקיטניות – זה המון סוגי אוכל שיש לו כל מיני צורות, למשל קיטניות אפשר לאכול כמו שהן או לאכול אותן למשל בתור טופו או טמפה.
והכרתי מישהי עם חוסר סבילות ללקטוז – מעבר לזה שהיה לה כדור שהיא יכלה לקחת כדי להיות מסוגלת לאכול את כל מוצרי החלב שכנראה הכיל את האנזימים שהיו חסרים לה – בתכלס גם בלעדיו היא יכלה לאכול את כל מוצרי החלב שלא היה בהם לקטוז כמו רוב הגבינות הקשות. שוב – זה לא מוחלט כמו קיטו.
אהבתיאהבתי
כשהייתי צמחונית פיתחתי אלרגיה חריפה לדגנים וקיטניות, זו אחת הסיבות שבגללן הפסקתי להיות צמחונית, הסיבה הראשית היא שזה מאוד הזיק לבריאות שלי.
צמחונות וטבעונות באופן כללי הן לא צורות בריאות של תזונה כי הן מחסירות מהגוף שלנו המון ויטמינים ומינרלים. ובנוסף גורמות לאנשים לאכול המון מזון מעובד שזה בלי קשר לא בריא.
יצא לי קצת לשוטט באתר של סיגל מיארה ולפי התפיסה שלה צריך לאכול 10 כוסות של ירקות ביום, לדעתי 10 כוסות זה לא מעט (ברור לי שלא מדובר בכל סוג של ירק כי ירקות שורש למשל אין בקיטו, אבל ראיתי ברשימה המון ירקות אחרים, סטנדרטיים שאולים בדר"כ בסלט ולא רק חסה וכרוב).
מי שלא אוכל בכלל ירקות ובכלל פחמימות עושה משהו שנקרא אפס פחמימות, לא נראה לי שזו שיטה כל כך בריאה ומיטיבה עם הגוף בטח לא לטווח ארוך כי פה זה באמת מגביל אותך במה את כן יכולה לאכול. כי אפילו דברים שמשתמשים בהם בתור תבלין כמו בצל, שום, וירקות תבלין הופכים להיות בעייתיים.
אהבתיאהבתי
בשורה התחתונה כל שיטת תזונה שאוסרת על קבוצות מזון שלמות, בין אם זו טבעונות או קיטו – לא בריאה כי היא מחסירה דברים מהגוף.
אהבתיאהבתי
דרך אגב, לגבי הנושא של הלימפאדמה, בדקתי את הקשר בינה לחבין ההשמנה במאיו קליניק. אם את לא מכירה, זה מרכז רפואי מאוד ידוע בארה״ב שיש לו שם עולמי, אז הוא ממש טוב:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%95_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A7
מה שהמאיו קליניק כותבים זה שהשמנה והשמנת יתר חולנית הם גורם סיכון לפיתוח לימפאגמה., ממש כמו גיל וכמו דלקת מפרקים שגרונית:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/lymphedema/symptoms-causes/syc-20374682
אז זה לא כאילו סיבה ישירה, אבל כן מגביר את הסיכון ללימפאדמה. וזה משהו שמסתדר לי עם זה שהאושיה בעצם לא סובלת מלימפאדמה במצב מי יודע מה קשה אלא מאוד קל אפילו – היא רוצה להוריד את גורם הסיכון של ההשמנה כדי שבעתיד זה לא יחמיר בגללה.
אהבתיאהבתי
קודם כל מאיו קליניק זה רק מכון מחקר אחד, אם המחקר שלהם היה נכון, והשמנת יתר באמת הייתה גורמת ללימפאדמה, אז אחוז האנשים בעולם שסובלים מזה היה צריך לגדול – הוא לא גדל. מדובר על 2%-3% מכלל האוכלוסיה.
רוב מי שסובל מלימפאדה זה גנטי (כמו האושיה שהבעיה הזאת התחילה אצלה הרבה לפני שהיא עלתה במשקל ומתברר שגם היה את זה במשפחה שלה, לסבתא שלה אם אני לא טועה).
ומי שאצלו זה לא גנטי זה בגלל שכרתו לו/לה את בלוטות הלימפה.
אצלי למשל זה חריג כי זה יצא לי אחרי שהייתה לי קורונה קשה ולא יודעים מה הטריגר שהקורונה עשתה שגרם לזה לקרות.
בסופו של דבר לימפאדמה קורה בגלל שבלוטת לימפה (אחת או יותר) לא עובדות כמו שצריך ולא מצליחות לפנות את הנוזל הלימפטי באותו איבר בגוף.
אין לי ספק אגב, שעודף משקל מפריע למי שיש לו/לה לימפאדמה. כי משקל מכביד על כל הגוף בדיוק כפי שהוא מכביד על האיברים הפנימיים, הוא משפיע גם על בלוטות הלימפה, במיוחד ברגליים.
אבל כמו שראית בקישור ששלחת לי שיש שם תמונה של רגל בריאה ורגל חולה, הרגליים של האושייה ממש לא נראות כמו רגליים חולות.
ולמעשה לאורך כל השנים שאני עוקבת אחרי האושייה הרגליים שלה מעולם לא נראו כמו רגליים עם לימפאדמה, היא תמיד הלכה עם רגליים חשופות.
אהבתיאהבתי
אם יש משהו שאני לא סובלת בשום מצב הוא אנשים שמתעלקים עלי עם השיטות שלהם. אני לא מאפשרת לאף אחד להסתכל לי בצלחת, להעיר לי על המשקל (מעצבן אותי אפילו אמירות של "רזית" כמו שאמא שלי כל הזמן אומרת למרות שאני כל הזמן אותו הדבר), להציע לי שיטות דיאטה ביוזמתם וכדומה.
זה לא שלא יצא לי לשוחח עם אנשים על שיטות האימון או הדיאטה שלהם, אבל רק מתוך שיחה ועניין ובשום אופן בלי שאני אאפשר כפייה כלשהי. האישה הזאת ממש נשמעת מעצבנת.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שהיא מבחינתה ניסתה לעזור במה שמכונה באנגלית ״אהבה קשוחה״, בלי להבין שלפעמים באמת יש מגבלות שאי אפשר לעקוף אותן בגלל אורח חיים שונה.
וזה מעבר לעובדה שכבר שנים ידוע ש״אהבה קשוחה״ לא עוזרת לשינוי – לא בהרזיה, ולא במצבים אחרים של גמילה מחומרים ממכרים למשל. ה״התערבויות״ (מה שמכונה באנגלית intervention) זה משהו דרמטי שהאמריקנים מאוד אוהבים לעשות, אבל גם הוא לא יעיל לאורך זמן, כי הרצון לשינוי צריך להגיע מהאדם ולא מהסביבה שלו.
אהבתיאהבתי
יש לי כל מיני השגות לגבי עצם הנושא של TOUGH LOVE או INTERVENTION אבל גם לו הייתי תומכת בדברים כאלה, זה צריך להגיע מחוג המשפחה/החברים הקרובים של האדם ולא מאדם זר שפגש ברחוב
אהבתיLiked by 1 person
פה בישראל כל מי שפגשת פעמים ושחחת איתו סמול טוק כבר רואה את עצמו מספיק קרוב כדי להיות מחוג המשפחה או החברים הקרובים.
ואני חושבת שסיפרתי לך על זה שאמא שלי פסיכולוגית, אבל גם בתור אשת מקצוע דווקא בגלל מערכת היחסים היא לא בהכרח רואה את ההתנהלות שלי בחיים בצורה טובה. היא למשל במשך שנים אמרה לי שאני גרועה בעבודה מול אנשים וצריכה לעבוד לבד – אבל איכשהו בכל העבודות שלי דווקא נחשבתי לטובה בעבודה מול אנשים (לקוחות וקולגות)…
כך שגם לפעמים אנשים קרטבים לא בהכרח חווים אותנו בצורה ״אמיתית״ ומציאותית.
אהבתיאהבתי