זה הנושא של השרביט השבועי השבוע, שמזכיר לי רשומה דומה מלפני שלוש שנים.
אני אוהבת לקרוא, אבל אני נוטה יותר לאהוב ספרים קלילים כמו הספרים של סטיבן קינג. בתור ילדה אהבתי מאוד את הספרים של אגאתה כריסטי, אבל כיום רובם נראים לי יותר מידי כמו נוסחא שדי חוזרת על עצמה (במיוחד אלו עם הבלש הבלגי הידוע לשמצה שלה, הרקול פוארו).
החריגה היחידה היא ספר בשם ״ולא נותר אף אחד״, ששמו המקורי היה ״עשרה כושים קטנים״ ששמו שונה מסיבות של נכונות פוליטית. הוא ספר שכתוב טוב, וסיפור המתח בו מקורי וכתוב טוב. וגם אין אף אחד מהבלשים הקבועים של הסופרת.
אני גם פחות אוהבת לקרוא ספרים שמישהו אחר ממליץ לי עליהם, אלא אם העלילה נשמעת לי מעניינת. משום מה לרוב המלצות לא ממש מצליחות להתאים לטעם האישי שלי, ולכן אני אישית מוותרת על המלצות של אחרים.
אני כן אוהבת ספרים שמבוססים על מציאות, כמו למשל הספרים של לורה אינגלס וויילדר על הילדות שלה, למרות שהם לא היו ביוגרפיים לחלוטין.
כנראה זו הסיבה שלא פעם אני אוהבת ספרים שכותבים עיתונאים, כמו למשל הספרים של ג׳ון קראקאוור, כי הם מבוססים על מציאות ולא פעם גם על מחקר – ועל נושאים שמעניינים את העיתונאי.
התיירת המקרית 
מעניין.
אהבתיLiked by 1 person
תודה!
אהבתיאהבתי
גם לי לא מתאים לקבל המלצות מקוראים אחרים. ניסיתי לקבל המלצות באתר קריאה בפייסבוק. חלק קטן אהבתי, הרוב לא..
אהבתיLiked by 1 person
גם אני לרוב משתעמת מהמלצות כאלו…
אהבתיאהבתי
תודה שכתבת
כשהצעתי את הנושא לא זכרתי את זה שלפני שלוש שנים. כשהתחלתי לכתוב נזכרתי בו…
"ולא נותר אף אחד" זה במקרה הזפר היחיד של כריסטי שקראתי. לא אהבתי אותו ולכן לא קראתי אחרים
אהבתיLiked by 1 person
הייתי ממליצה לך לקרוא ספרים אחרים של אגאתה קריסטי כי הם באמת מאוד שונים מהספר הזה, אבל מצד שני אני לא מתחברת אליהם לכן אני לא יוגעת אם הוגן להמליץ לך עליהם…
אהבתיLiked by 1 person
מכל מה שכתבת, הכי מעניין שקראת לספרים של סטיבן קינג "קלילים". זה נותן הצצ
בעיני סטיבן קינג אפל, מעוות לעיתים קרובות, ממש לא קליל ובסופו של דבר אני מדירה עיני מספרים שלו או סרטים/סדרות המבוססות על ספריו.
אגאת'ה קריסטי קראתי קצת מזמן מזמן, ומן הסתם ראיתי סרטים שמבוססים על ספריה. בואי נאמר שזה לא משהו שאחפש לקרוא, אבל אם לא יהיה לי שום דבר אחר ורק ספר שלה, אולי אקרא.
בגדול אני מסיקה שאת אוהבת סיפורי מתח ובלשים, רומנים תקופתיים וכתיבה של עיתונאים. אגב עיתונאים, אני זוכרת כשרם אורן התחיל לכתוב. נראה לי שבדיוק אז התחילה תקופת ה"רידוד" של ספרים ישראליים, במיוחד של השפה העברית. מאז רואים הרבה כמוהו. וכשאני קוראת ספר מקורי בעברית הפסקתי לצפות לשפה העשירה של א.ב. יהושע, דויד גורסמן, ואחרים כמותם.
אהבתיLiked by 1 person
אני ממש לא בקטע של סיפורי מתח ובלשים. אני חושבת שבזמנו אהבתי את הספרים של אגאתה קריסטי בעיקר בגלל השפה והפן התרבותי שעלה מהם מבחינה היסטורית.
גם רומנים שנים לא קראתי. אני זוכרת שהמורה שלי בי״ב בחרה לכל תלמיד ספר בסוף השנה כמתנה ונתנה לי אוסף של סיפורים רומנטיים, וכל כך לא התחברתי לזה כבר אז.
רם אורן אכן כותב ספרות רדודה, ויש אצלו גם בעיות מסוימות בדימוי גוף (הרוב המכריע של הנשים הגיבורות אצלו הן רזות בצורה ״מושלמת״) , אבל עובדתית הוא הצליח לכתוב לא מעט רבי מכר שכנראה כן פנו לציבור.
אהבתיאהבתי
סטיבן קינג וספרים קלילים באותו משפט.
הספרים של סטיבן קינג רחוקים מלהיות קלילים.
ספרי אימה לא ממש שייכים לז'אנר הקליל של ספרי קריאה.
כשאני הייתי בביה"ס (יסודי 8 שנתי) בכל שנה היו מביאים סופר (או סופרת) לכיתה שידבר איתנו. ולכן היו מבקשים מאתנו לקרוא לפחות ספר אחד של אותו סופר.
לגבי המלצות, זה מאוד עניין של טעם אישי
כך שזה מאוד אינדיווידואלי….
יש סופר אחד (ישראלי) שאני לא מצליחה לקרוא את הספרים שלו כי הצורת כתיבה שלו משעממת אותי (וזה למרות שהספרים שלו מאוד מומלצים, אני פשוט לא מצליחה להתחבר לסגנון הכתיבה).
אהבתיאהבתי
את סטיבן קינג לא קוראים בשביל השפה הגבוהה שלו או בשביל הדימויים שלו…
וספרות ישראלית אני לא קוראת כבר שנים.
אהבתיאהבתי