״העמדה״, סטיבן קינג

״העמדה״ הוא אחד מספריו המוקדמים אך המפורסמים ביותר של הסופר סטיבן קינג – כשהוא עצמו במובן מסוים השווה אותו ל״שׁר הטבעות״.

הספר מתחיל בסיפור אימה שמה שמאיים בו הוא עד כמה הוא יכול לקרות במציאות: במעבדה סודית של צבא ארה״ב מדענים מפתחים חיידקים ווירוסים קטלניים, בין השאר ״סופר שפעת״ שבערך 99.4% מהקורבנות שלה מתים בטווח של ימים.

במקרה של תקלה וסכנה שוירוס או חיידק שמצליח לפרוץ – הבסיס אמור להנעל באופן הרמטי. רק שמסתבר שכשקרה אירוע כזה – באחת מעמדות השמירה, הדלת לא ננעלה במשך כמעט דרה למרות שהיו בעמדה סימני אזהרה אחרים לפריצה של גורם מסוכן. השומר הספציפי הזה במקרה שם לב לשינוי בכמה השניות שבהן נעילת הדלת התעכבה הצליח להמלט ולברוח עם המשפחה שלו מהבסיס.

הם כמובן נדבקו במחלה – ובדרכם לרוחב ארה״ב הצליחו להדביק לא מעט אנשים, עד שהנהג התרסק עם האוטו שלו בתחנת דלק בעיירה קטנה ושכוחת אל בטקסס ומת פחות משעה אחר כך בדרכו לבית החולים.

כל האנשים שנתקלו בו נדברים, והם עצמם מצליחים להדביק אחרים שבעצמם ממשיכים להפיץ את המחלה. בבוקר שאחרי ההתרסקות למשל מגיע שוטר איזורי לתחנת הדלק כדי להזהיר את הבעלים והחברים שלו שבילו בתחנת הדלק ערב לפני כן שהוא שמע שגורמים רשמיים עומדים להגיע לעיירה כדי לתחקר ואולי אפילו לבודד את מי שפגש את החולה, ואת מי שהם פגשו מאז התאונה. רק שאסור היה לו להיות שם אז הוא יצא מוקדם וביקש שאף אחד לא יספר שהוא היה שם להזהיר את החברים שלו – והצליח שלא להיות מבודד בעצמו.

אבל הוא הספיק להדבר במחלה, והדביק בה את כל מי שהוא פגש באותו יום, כולל מלצררית בבית הקפה שבהו הוא אכל וסוכן ביטוח שאכל שם. שניהם המשיכו להדביר אנשים אחרים, כולל משפחה שהיתה בטיול באיזור והמשיכה בו – ובדרך כמובן הם המשיכו להדביק אנשים אחרים, כולל לא מעט מבקרים במרפאה המקומית שבה הם ביקרו כשאחד הילדים שלהם הפך להיות מאוד חולה יומיים או שלושה אחרי שהוא נדבק במחלה.

וכך המחלה התפשטה לה במהירות בכל ארה״ב, גם כשהממשלה ניסתה ככל יכולתה לעצור את המחלה או לפחות למצוא לה חיסון. הממשלה גם לא ממש הצליחה למנוע מהתקשורת לדבר על המגיפה שהתפרצה ועל העובדה שהיא בכלל התחילה בגלל טעות של הממשלה.

---

הספר מתחיל בשלב זה לעקוב אחרי כמה דמויות בחלקים שונים של ארה״ב, שבמקרה היו חלק מבערך 0.6% מהאוכלוסיה שהיו מחוסנים נגד המחלה. כל אחד מהם חווה את המגיפה בצורה אחרת, והסיפור של המגיפה בעצם נפרס בעזרת הסיפור האישי של כל אחד מהם.

אחד מהםה היה גבר מאותה עיירה בטקסס שהיה אחד מאותם אנשים שראו את תאונת הדרכים הראשונית של החייל שברח מהבסיס, והצליח לשרוד ואז לברוח ממתקן רפואי של ממשלת ארה״ב ששם ניסו למצוא בעזרתו ובעזרת החברים שלו חיסון או תרופה למחלה.

אחרת היתה צעירה שלמדה במכללה ונכנסה להריון במקרה מהחבר שלה, ובדיוק ניסתה להבין מה היא רוצה לעשות הלאה בחיים – ובישרה על התינוק להורים שלה. אבא שלה שתמיד היה קרוב אליה הגיב למצב טוב, אבל האמא השמרנית שלה חששה מהשמועות שירוצו בעיירה הקטנה בגלל ההריון ומטמוטטת אחרי התקפת זעם על הבת שלה.

במקביל אליה שורד בעיירה נער נוסף, אחיה הצעיר של אחת החברות שלה שתמיד היה מאוהב בה, אבל תמיד נחשב לנער לא מקובל ואפילו דוחה בגלל שהוא היה שמן, מחוצ׳קן, והאינטליגנציה שלו הפכה אולו לחריג בסביבה.

או זמר רוק מתחיל שהשיר הראשון שהוא הקליט הפך להיות להיט, ואיכשהו הצליח להסתבך עם סוחר סמים בחוף המערבי – ולכן ברח לניו יורק כדי לשהות עם אמא שלו שבועיים שלושה עד שהוא יקבל תשלום נוסף מחברת התקליטים על מכירות האלבום שלו ויוכל לשלם את החובות שלו. אבל כשאמא שלו נדבקת במחלה ואז מתה בבית החולים, הוא מוצא את עצמו כבן זוג של אישה מבוגרת יחסית שלא מצליחה להסתדר בעולם החדש, והוא נאלץ ממש לטפל בה ולנהל אותה למרות שהוא לא מסוגל מבחינה אישית לעשות את זה.

או נער חירש ואילם שמוצא את עצמו בעיירה קטנה שבה כמה מהמקומיים הכו אותו בצורה קשה, אבל משום מה השריף המקומי מוכן לעזור לו ולטפל במי שפגעו בו, רק שהעובדה שכולם סביבו פתאום חולים משבשת את התוכניות האלו.

---

כשהמגיפה מסתיימת ורק אחוז קטן מהאוכלוסיה נותר – קורית ברקע מגיפה נוספת שנובעת מהתוצאות שלה. דברים שבעבר נחשבו למשל לפשוטים לטיפול רפואי כמו למשל הכשה של נחש ארסי או פציעה או אפילו מחלה כביכול פשוטה כמו אפנדיציט הופכים להיות קטלניים פשוט כי אין כבר מתקנים רפואיים שבהם אפשר לבצע את הטיפולים, או מי שייקח את החולה למתקן שכזה.

אבל עם הזמן האוכלוסיה מתחילה להמשך לשני מקומות או יותר נכון לשני אנשים בעזרת חלומות שכאילו נגרמים על ידי גורמים על טבעיים – אחד הוא גבר שמתגורר בלאס וגאס, והשניה היא אישה זקנה שגרה בנברסקה.

כביכול אמור להיות ברור מאליו שהגבר הוא רע והאישה היא טובה, אבל קינג כתב את הדברים בצורה מורכבת יותר ובעצם הראה גם את שני סוגי החברה שנוצרו בעקבות ההנהגה של שני טיפוסים שונים. תחת שלטון ה״רוע״ נוצרה חברה שבה החוקים נאכפו בצורה מאוד ברוטאלית, אבל היו חוקים שהובילו לחוק ולסדר שבסופו של דבר הובילו לכך שהם הצליחו לנקות את לאס וגאס ולהחזיר לה דברים בסיסיים כמו אספקת חשמל בשלבים מאוד מוקדמים. ויש אנשים שעבורם החוק והסדר הזה, שלא היו קיימים בחברה ה״טובה״ גרמו להם להמשך דווקא אליה מתוך אמונה שזו הדרך היעילה והטובה ביותר להוביל לחברה שמתפקדת בצורה הכי טובה שאפשר.

באותה מידה בחברה ה״טובה״ כביכול מיד חוזרים מוסדות כמו הפוליטיקה הציבורית שתמיד נתפסת כסממן של התנהלות לא תקינה.

בסופו של דבר כמובן שיש ״פיצוץ״ (תרתי משמע) בין החברות האלו, שכביכול מוביל לנצחונה של החברה הטובה יותר, אבל בסופו של הספר קינג מראה את הרוע נולד מחדש – פשוט במקום אחר.

---

הגרסא הראשונית של הספר שיצאה ב 1978 עברה עריכה מאוד רצינית מהספר המקורי שכתב קינג. אבל ב 1990 כשהוא כבר היה סופר מאוד מבוסס שמכר לא מעט ספרים, אפשרו לו להוציא גרסא נוספת ומורחבת של הספר, עם עוד כמה סצנות נוספות, או הרחבה של סצנות קיימות.

וכמובן שההצלחה של הספר הובילה לכך שהוא עובד כמה פעמים למיני סדרה טלוויזיונית. הגרסא הראשונה ב 1994 היתה מעניינת, עם משחק מאוד אובר דרמטי שאפיין לא מעט סדרות של אותה תקופה שהיו על הגבול בין דרמות לבין אופרות סבון.

גרסא נוספת הופקה ב 2020ֿ, כשהיא כמובן ״הותאמה״ לתקופה בכך שכמה מהדמויות שהיו כנראה לבנות בסדרה המקורית הפכו להיות שחורות או היספניות, או גמויות של גברים הפכו להיות נשים למען ייצוג שוויוני יותר – כשכמובן בתמונות רחבות יורת של קהל היה חשוב גם לכלול מוסלמים בלבוש מסורתי או שאר אוכלוסיות ״ראויות לייצוג״.

אבל לפחות המשחק בה היה טוב משמעותית מזה של הסדרה הקודמת.