כשטיילתי לפני שנתיים וקצת באלסקה, אחד מהמטיילים שהיו איתי בטיול היה בחור בריטי בשם גארי.
יום אחד יצא למדריכה שלנו להעלות נקודה מאוד מעניינת: שיש לה מזל גדול בכך שהיא זכתה לעבוד בתחום שמאפשר לה לטייל כחלק מהעבודה שלה. היא עצמה מן הסתם מאוד אוהבת לטייל, כך שמבחינתה כמובן האפשרות הזו לעבוד במה שהיא אוהבת לעשות (למרות שאני מניחה שיש כמה היבטים בהדרכה שהם פחות כיפיים) היא דבר נפלא.
היא ניסחה את זה במין משפט שבו היא אמרה שלמזלה היא זוכה ״לחיות את החיים האמיתיים שלה״ כל הזמן.
וגארי איכשהו נצמד למשפט הזה. הוא כל הזמן התחיל לדבר על זה שרק כשהוא מטייל הוא חי את ה״חיים האמיתיים״ שלו, וכל השאר זה לא ״החיים האמיתיים״. רק שבמקרה שלו, ה״חיים האמיתיים״ האלו כנראה קורים שבועיים או שלושה בשנה, כלומר רק חלק מאוד קטן מהחיים שהוא ״נאלץ״ לחיות.
במובן מסוים אני חושבת שאני מבינה את הכוונה שלו – לכולנו יש דברים שאנחנו נהנים לעשות (ולרוב ננסה לשלב אותם בחופשות שלנו אם אפשר), והשגרה שלנו לרוב כוללת לא מעט דברים שאנחנו פחות נהנים לעשות. ובהחלט לעשות בעיקר דברים שאנחנו אוהבים נותן לנו תחושה הרבה יותר טובה והרבה יותר משמעות מאשר לעשות דברים שאנחנו לא אוהבים.
אבל בעיני היה משהו מאוד עצוב בפילוסופיה הזו שלפיה גארי לא ממש ״חי״ את החמישים ומשהו שבועות בשנה שבהם הוא לא מטייל. כלומר היה ברור לי שהוא חי במובן שהוא ממשיך לנשום, וגם חי במובן שהוא יוצא לעבודה, נפגש עם חברים, וגם נהנה מלא מעט היבטים של החיים השוטפים שלו.
לצערנו, רובנו לא יכולים לעשות כל הזמן (וגם לא רוב הזמן) מה שאנחנו אוהבים – אבל אולי יש לנו אפשרות גם להנות מהחלקים הפחות מרגשים אם אנחנו בוחרים?
התיירת המקרית 
אחת הסיבות שאני סולד מספרות 'יעץ' לסוגיה היא בדיוק המשפט שבכותרת הפוסט שלך.
מה זה החיים האמיתיים?
צרכי גוף-קיום-שרידה, זה לא אמיתי?
לקיים אינטראקציות בלתי פוסקות עם בני אדם – לא אמיתי?
לקיים אינטראקציות בלתי פוסקות עם עולם החומר בו אנו חיים – לא אמיתי?
האם חיים אמיתיים הם רק מצב של "כיף" בלתי פוסק?
זו גישה סופר ילדותית. לדעתי ניסחת נכון את המסקנה: חי ארבעים וכמה שבועות חיי שקר בשביל שבועיים "אמיתיים".
אהבתיLiked by 1 person
בדיוק – ואלא אם הוא סובל מקושי כזה או אחר (למשל סובל מדיכאון קליני או כל בעיה אחרת שמונעת ממנו הנאה), הוא יכול לעשות את המאמץ להרגיש אושר.
אהבתיLiked by 1 person
ממש עצוב לשמוע משפט כזה. האידיאל מבחינתי הוא לעסוק במה שאוהבים כל השנה. עבודה שאוהבים, מערכות יחסים שעושות לנו טוב, תחביבים ופעילויות מהנות………ולא לחיות מטיול לטיול. זה נורא.
הכי ברי מזל מבחינתי הם אנשים כמו המדריכה ההיא, שעובדת במה שהיא כל כך אוהבת לעשות.
אני פחות אהבתי את המקצוע שלי – בהתחלה תכנות ואחר כך תשתיות (ניהול בסיסי נתונים, SYSTEM, תמיכת תשתית) – אבל כן אהבתי לפתור בעיות, אהבתי את האינטראקציה עם העמיתים והלקוחות (פחות עם הממונים). הייתי כנראה מאד טובה בזה כי למרות שלא אהבתי את זה, היו מאד מרוצים ממני. אבל פיציתי את עצמי מחוץ לעבודה – בכל מיני לימודים וחוגים שכן אהבתי אבל שלא הייתי מתפרנסת מהם מי יודע מה לו עסקתי בהם במשרה מלאה.
אהבתיLiked by 1 person
תראי, גם החיים של המדריכה לא מושלמים. היא אולי עובדת בעבודה שמאפשרת לה לטייל – אבל בין לבין היא צריכה להתמודד עם אנשים שהם לא תמיד נחמדים או נעימים (למרות שלרוב הם כן).
תחשבי למשל איך היא הרגישה במצב שנוצר מולי בטיול – זו לא חוויה נעימה גם לה כמדריכה.
אהבתיאהבתי
לדעתי זה בדיוק להיפך – "החיים האמיתיים" הם השגרה ולא החופשה
אהבתיLiked by 1 person
בעינים החיים הם גם וגם
אהבתיאהבתי
החיים האמיתיים קורים כל הזמן, גם בשגרה וגם כשאנחנו בחופש מהעבודה ובוחרים לעשות דברים שאינם עבודה.
אני במקרה עובד בעבודה שאני אוהב ואני נהנה ממנה. אבל לא כל האנשים עובדים בעבודה שהם אוהבים ונהנים ממנה. יש הרבה מאוד אנשים שעובדים בעבודה כלשהי כי הם צריכים לפרנס ולהביא משכורת הבייתה.
בעיני זה לא קל להעביר 9 שעות ביום בעבודה שלא אוהבים לעשות והיא לא בהכרח מעניינת ועובדים כי צריך. ואנשים שעובדים בעבודות כאלה כנראה שהם רק מחכים לחופש, שמבחינתם זה החיים האמיתיים.
וקצת עצוב שהחיים עצמם מתבזבזים להם על עבודה שהם לא אוהבים ולא מביאה להם סיפוק והם לא רואים בה חלק מהחיים שלהם כי זה בסופו של דבר הכרח ולא משהו שהם בהכרח רוצים לעשות.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שזה היה פחות הקטע של עבודה לא מספקת אלא מין חלום כזה של להיות כל הזמן בחופש.
אהבתיאהבתי
אם הוא באמת התחיל להרגיש ככה בעקבות אותה אמירה, מאוד יכול להיות שמאז הוא החליף מקצוע והתחיל להקדיש יותר זמן לתחביבים. לטבע אפשר לצאת כל יום ולטייל אפשר בכל סוף שבוע, אם רק רוצים. לרבים מאיתנו גם יש את האופציה לבחור מקצוע שמסב לנו הנאה וסיפוק (תמיד יש נקודות פחות מהנות, גם לאותה מדריכה, אבל בכללי), ואני מקווה שאותו גארי בעמדה בה הוא יכול לבחור את המקצוע שלו.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שזה היה פחות עניין של חוסר שביעות רצון מהחיים ויותר עניין של פנטזיה על חיים שבהם אפשר רק לטייל בכל העולם כל הזמן…
אהבתיאהבתי