זה הנושא של השרביט החם השבוע.
אני חושבת שאצלי זה תלוי תקופה.
עד שעברתי לארה״ב בשנת 2001, לא היו בדירות שגרתי בהן מזגנים בכלל. זה לא היה מקובל באותה תקופה, במיוחד לא בירושלים שגרתי בה – אבל גם לא בבאר שבע ששם עשיתי תואר ראשון. זה נבע כנראה משילוב העובדה שאנשים אז היו רגילים לחיות ללא מזגן, ולפחות בתקופת התואר זה גם נבע מכך שבתור סטודנטית ביליתי את רוב היום באוניברסיטה, בהרצאות / תרגולים / ספריה / מעבדות מחשבים שהיו כולם ממוזגים (ובמקרה של מעבדות המחשבים אפילו ממוזגים בצורה מאוד חזקה), וחזרתי לדירה רק בלילה, ובבאר שבע גם בקיץ הלילות עצמם קרירים ויש בהם בריזה, ומזג האוויר יבש כך שהוא נעים גם בלי מזגן.
אז עברתי לגור בערך שנה במרכז, וזו כבר היתה חוויה אחרת בלי מזגן – למרות ששוב, לא הייתי בדירה לרוב במהלך היום. במהלך היום במשך השבוע הייתי בעבודה שהיתה ממוזגת לחלוטין – ובסופי שבוע נסעתי להורים שלי בירושלים שם מזג האוויר היה לפחות אז הרבה פחות חם ובהחלט הרבה פחות לח מאשר ר״ג.
כן היה לי באותה דירה מאוורר תיקרה שיכולתי להפעיל בלילות, אבל אני לא זוכרת שהרגשתי צורך. הקושי שלי באותה תקופה נבע מהעובדה שגרתי במרחק הליכה ארוכה מהעבודה, ובקיץ הייתי מיעה לעבודה לרוב מיוזעת מאוד, כך שבשלב מסוים התחלתי לנסוע לעבודה באוטובוס – אבל גם זה לא בהכרח עזר כי עדיין הייתי צריכה ללכת לתחנת האוטובוס ולהמתין לו בחוץ…
בארה״לב גרתי באטלנטה שהיתה גם מאוד חמה וגם מאוד לחה בקיץ – לדעתי אפילו יותר מאשר מישור החוף בישראל.
למזלי בדירה הראשונה שלי היה לי מזגן מאוד יעיל. אמנם היה מדובר על מזגן מרכזי – אבל הדירה עצמה היתה מאוד קטנה כך שהעלות של ההפעלה שלו לא היתה מטורפת.
באותה תקופה באמת ישנתי עם מזגן דולק גם בלילה, מה שאפשר לי להמשיך לישון מכוסה בשמיכה עבה כמו בחורף, מה שאני אישית מאוד אוהבת.
בדירה השניה שלי, שבה גרתי רק קיץ אחד, המזגן היה הרבה פחות יעיל אבל אני לא חושבת שסבלתי גם בה מהחום והלחות של הקיץ יותר מידי.
כשחזרתי לישראל – כבר גרתי בדירות שהיו בהן מזגנים, אבל המזגנים היו בכל חדר ולא בהבכרח היו יעילים מאוד. זה בלט במיוחד ביחידת הדיור ששכרתי בהוד השרון שהיתה בעצם הקומה השניה של הבית הפרטי של בעלי היחידה, מה שאומר שהיא היתה ישירות תחת הגג. הדירה ברובה היתה מרחב גדול של סלון פלוס מטבח פלוס פינת אוכל ולכן המזגן היה מאוד לא יעיל בלקרר את האיזור הזה, למרות שהמזגן בחדר השינה היה יעיל יותר, בין השאר כי חדר השינה עצמו היה מאוד קטן אז אם הייתי סוגרת את הדלת הוא היה מתקרר יחסית מהר.
אבל עם השנים גיליתי שכשאני ישנה לבד, אני מסתדרת לא רע בלי מזגן בלילה. אני אמנם ישנה בלי שמיכה ולפעמים מזיעה קצת בלילות חמים ולחים במיוחד, אבל כשאין מישהו אחר לידי שמתלונן על מזג האוויר, אני ישנה בלי מזגן ומקסימום מתקלחת בבוקר.
התיירת המקרית 
ממש עברת הרבה מקומות, דירות, אזורי אקלים, וסוגי מיזוג. ההעדפה שלך לאוורור בלילה על פני מזגן מתאימה גם להעדפה שלי. בתחילה חבשבתי שלא אוכל לישון בלי מזגן אבל כשהתקנו מאוורר תקרה, אני ממש לא זקוקה למזגן.
אהבתיLiked by 1 person
מאוורר תיקרה באמת הרבה יותר נעים ממזגן בלילה
אהבתיאהבתי
ב 2001 כבר ברוב הדירות במרכז היו מזגנים לדעתי, ירושלים ובאר שבע אולי באמת שונות
טוב שאת מסתדרת בלי מזגן
אהבתיLiked by 1 person
איכשהו ברוב הדירות שראיתי ב 2000 לא היה מזגן – אבל לקראת סוף 2004 כשחזרתי מארה״לֹ וחיפשתי דירה, באמת בכולן כבר היה מזגן, לרוב בחדרים עצמם ולא מזגן מרכזי.
אהבתיאהבתי
באמת כשגרתי בילדותי בירושלים וגם כשגרתי בלוס אנג'לס לא היה לנו מזגן אבל אני לא זוכרת שסבלנו נורא. בלילות היה נעים עד קריר, ובימים פשוט הזענו – כולם הזיעו וזו היתה הנורמה.
היום אני גרה באזור השרון שהוא לח יותר וזה מכביד יותר מהחום, כך שכאשר מגיע ממש הקיץ מאוורר התקרה לא מספיק וצריך מזגן. מה שכן, אצלי בבית המזגן בדרך כלל לא יורד מעשרים וארבע מעלות, ולפעמים אפילו עשרים וחמש.
אהבתיLiked by 1 person
כן, פעם באמת היה מקובל שאנשים פשוט מזיעים בקיץ וזהו – למרות שכמובן ציפו שאנשים ישימו דאודורנט. אבל כיום כשכולם עמוק במזגן – הזעה כבר ממש לא מקובלת כמשהו ״נורמלי״. במיוחד כשרוב הדאודורנטים בימימנו חוסמים הזעה לחלוטין.
אהבתיאהבתי
מאורר תקרה בגוש דן?? איזו בדיחה יקרה במיוחד.
בשלב מסוים נשברנו.
התקנו מיזוג מרכזי, מזגנים קטנים בכל אחד מחדרי הילדים, וזהו.
יש לה ולי גם מאווררים ליד המיטה. אני משתמש בו כשהיא מתעוררת ומכבה את המזגן, לשמחתי.
אני מסכים אתך, בירושלים לא היו מזגנים בדירות, בטח כאלה שהכרתי עד שנות ה-80. במקומם התקינו תנורי חמום חזקים.
תגידי אמא שלך גם השתמשה בטריק של אמי- הורדת תריסים והחשכת הבית כדי ליצור קרירות??
אהבתיLiked by 1 person
עובדה שני עכשיו מצליחה לישון בלי מאוורר תקרה אפילו…
ואבא שלי גם היה חובב של להחשכת הבית כדי ליצור קרירות. הבעיה היא שהוא לא פותח את החלונות חזרה כשמתקרר, ואז הבית כבר מאוד מחניק.
אהבתיLiked by 1 person
אצלנו תמיד פתחו חלון כשירד החום בחוץ.
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכר שכשהיינו ילדים בהרצליה, בימי הקיץ החמים והלחים, היינו עוצרים בחנויות בודדות שפעל בהן מזגן, כדי להתקרר מעט בהן, לפני שהמשכנו בדרכנו. כשגרתי במעונות הסטודנטים בירושלים באמת לא היו מזגנים וזה באמת לא היה נורא. היינו רגילים לזה. מה שכן, הבעיה במעונות הייתה דווקא בחורף. לפי המדיניות שלהם, הפעילו הסקה מרכזית (ולשעות מוגבלות בלבד) רק שהטמפרטורה בחוץ היא פחות מ-15 מעלות. אז נכון שבניית אבן בירושלים מבודדת, אבל 4 שעות הסקה בקושי הספיקו שלא לרעוד מקור. אני זוכר שלפעמים ישבתי ולמדתי עם מעיל עלי.
בפוסט דוקטורט בושינגטון הבירה היה בקיץ באמת הרבה יותר חם ולח מאשר במישור החוף ובחורף קר קר מאוד. אבל שם לפחות, בניגוד לאירופה,ממזגים ומסיקים כראוי. הבעיה שם רק בהליכות מהמכונית אל… אפילו אם קצרות יחסית (כי אם לא מגיעים שם לעבודה מוקדם ממש, המרחק מהחניות הפנויות יכול להיות מרחק הליכה של 5-15 דקות ב-NIH).
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכרת שכשהייתי ילדה בירושלים, גם היה את העיסוק של כמה שעות להפעיל את ההסקה, כשההסקה משום מה היתה משותפת לכל הדירות בבניין והועד היה אחראי על להחליט מתי להפעיל ולהפסיק אותה. אני חושבת שגם אז היא היתה דולקת 3 – 4 שעות ביום, לרוב בערב כדי לחמם את הדירות לפני השינה.
הדירה הבאה של ההורים שלי כבר היתה מודרנית יותר ואפשרה לכל דירה לפעיל הסקה לפי שיקול דעתם של דיירי הבית, ואני חושבת גם שהחימום היה יעיל וזול יותר.
אהבתיLiked by 1 person