בהמשך לתגובה של אמפי לרשומה הזו.
לאורך השנים יצא לי למזלי לרוב לגור בקרבה יחסית סבירה למקומות העבודה שלי. זה כמובן השתנה ממצב שבו בהוד השרון גרתי במרחק עשר דקות הליכה מהמשרדים (וכנראה שלנסוע ברכב לא בהכרח היה נקצר לי את הדרך) – למצב שבו למשל עבדתי בפ״ת ושממנה הייתי לרוב צריכה לנסוע בשני אוטובוסים פלוס הליכה קצת ארוכה בין המשרדים לבין תחנת האוטובוס שהיתה קרובה לעבודה בשני הכיוונים.
החריגה היחידה לכלל הזה היתה עבודה ספציפית שבאמת היתה רחוקה מהבית: מדובר היה על מצב שבו העבירו את המשרדים שלנו מהרצליה לאיירפורט סיטי. גרתי אז בהרצליה בדירה שכורה שהיתה במרחק סביר מהעבודה (נסיעה קצרה באוטובוס או הליכה ארוכה ברגל) אבל למזלי הייתי בלאו הכי על סף מעבר דירה כי רציתי לעבור לדירה משלי ולא לדירה שכורה שוב. אבל בקניית דירה השיקול שלי היה צריך להיות רחב יותר מרק ״לעבור כמה שיותר קרוב למקום העבוד הנוכחי שלי״ – בין השאר כי מעבר המשרדים הזה שהחברה ביצעה הזכירה לי עד כמה מיקום המשרדים של החברות שבהן אני עובדת יכול להשתנות בצורה די קיצונית עם הזמן.
לכן עברתי לרמת גן שבהחלט קירבה אותי הרבה יותר לאיירפורט סיטי מאשר המשך המגורים בהרצליה – אבל עדיין זה דרש ממני כמות די רצינית של נסיעות לעבודה כל יום, בעיקר בערב.
בבוקר היה לי מזל מסוים בכך שקו האוטובוס שהגיע לאיירפורט סיטי עבר ליד חדר הכושר שהתאמנתי בו אחרי שעברתי לר״ג.מעבר לזה, בשעות האלו היה לו ביקוש די גדול כך שהוא היה יוצא בצורה די סדירה ובזמן, וחדר הכושר היה קרוב לנקודת היציאה שלו כך שזמן ההגעה שלו היה די צפוי. עם הזמן כשראו שיש יותר ויותר דרישה לנסיעות לאיירפורט סיטי גם שיפרו את השירות לאיזור בכך שהוסיפו קו נוסף – וגם הוסיפו לו כמה תחנות בתוך איזור התעשיה עצמו ובכך קירבו את הקו למשרדים בצורה משמעותית.
זה עדיין דרש ממני להתעורר בערך חצי שעה מוקדם יותר ממה שהייתי מתעוררת כשגרתי ועבדתי בהרצליה (גם אז הלכתי לחדר הכושר לפני העבודה), אבל איכשהו היה עדיין סביר.
אבל הנסיעות בערב היו סיפור אחר. מדובר על מצב שבו לא פעם הייתי צריכה להמתין יותר זמן לאוטובוסים שנסעו מאיירפורט סיטי חזרה לתל אביב כי לוח הזמנים שלהם היה פחות צפוי (בעיקר כי תחנת המוצא של הקו בשוהם היתה רחוקה מאיירפורט סיטי) ובתדירות לא ממש נמוכה היו מקרים שבהם הקו לתל אביב בכלל לא יצא (במיוחד בשעות המאוחרות יותר) כי לא היו צפויים להיות בו הרבה נוסעים, והיינו צריכים לחכות לאוטובוס הבא בתקווה שהוא יצא.
ואז כמובן היינו צריכים להמתין בתל אביב לאוטובוס הביתה, מה שגם היה לא סדיר מאוד בשעות הערב, במיוחד במצב שבו לא פעם האוטובוס הביתה שאכן הגיע אחרי המתנה לא קצרה היה מפוצץ בנוסעים ואי אפשר היה לעלות עליו. היתה פעם שהתעקשתי לעלות על אוטובוס מפוצץ ומצאתי את עצמי עם גבר חרדי שעומד מאחורי ונצמד אלי שלא לצורך כדי להתחכך בי, ומאז ויתרתי על אוטובוסים צפופים. לא פעם הנסיעה ״מדלת לדלת״ בערב יכלה לקחת שעה וחצי ואפילו יותר.
והיתה לזה השפעה מאוד חריפה על החיים שלי. אם במקומות העבודה הקרובים יותר לבית יכולתי בערבים להפגש עם חברות או להשתתף בחוגים שונים – ברגע שעברתי לעבוד באיירפורט סיטי היכולת הזו די נעלמה, והחיים הפרטיים שלי פחות או יותר נדחקו לסופי השבוע – אם היה לי זמן וכוח לעשות משהו חוץ מלנקות את הבית ולהשלים שעות שינה.
אמפירטי בתגובה שלה לפוסט הקודם שלי בנושא צודקת בכך שאני מחפשת עבודה כבר המון זמן וצריכה להתפשר כדי למצוא כבר עבודה.
וחשוב לי לכתוב פה שאמפי צודקת לחלוטין, ואני מסכימה איתה ולכן לא פסלתי את המקום הזה (בתקווה שהוא גם לא יפסול אותי).
הבעיה היא שהמקום (ולמרות האופטימיות המאוד זהירה אחרי הראיון עצמו עדיין לא חזרו אלי לגביו) – נמצא אולי גיאוגרפית במרכז, אבל מבחינת היכולת שלי להגיע אליו איכשהו מדובר על מקום שהוא כנראה מאתגר יחסית. מה שאומר שכנראה שהנסיעות יהיו אפילו יותר גרועות מאשר אלו שהיו לי לאיירפורט סיטי.
ובמצב שבו היה ברור לי שמדובר על עבודה זמנית – נניח לשנה או שנה וקצת, בידיעה שאחריהן אוכל למצוא יותר בקלות עבודה טובה יותר במיוחד מבחינת הקרבה לבית – לא הייתי מתייחסת בכלל למרחק הזה ולוקחת את התפקיד בשתי ידייים.
אבל יש לי בעיה עקרונית אצלי שגם העליתי אותה בפני הקואצ׳רית שלי: יש לי נטיה להתקע במקומות הרבה מאוד זמן בלי לשנות דברים, גם אם יש דברים שמפריעים לי. זה קרה לי עם כמה תפקידים בעבר, אבל גם קורה לי מחוץ לעבודה ובהרבה מאוד היבטים בחיים שלי – והחשש שלי הוא להתקע במקום הזה לאורך זמן.
וזה מעלה שאלה מה הלאה – ומה המחיר שאשלם על הבחירה בתפקיד הזה לטווח הארוך. קל לכאורה להגיד שאם אני מודעת לחסרון הזה שלי של להתקע אז אמנע מזה בעתיד, אבל זה לא משהו שמובטח שייפתר בכזו קלות.
ולכן הבחירה בתפקיד קצת מפחידה אותי.
התיירת המקרית 
על מנת לדייק את עצמי אזכיר שלא אמרתי שאת חייבת לקחת את התפקיד , אם יוצע לך, רק שאלתי עד כמה את יכולה להרשות לעצמך לסרב כרגע במצב שאת לא עובדת כבר הרבה זמן ולא נראה שכרגע מגיעות עוד הצעות. אבל אני יכולב להבין שהשתמע משאלתי שזו דעתי. עם זאת את ממש צודקת שעבודה שתופסת לך בעצם את כל שעות הערות שלך ולא משאירה זמן או כוח לחיי חברה, תרבות , פנאי וכדומה – היא בעייתית בלשון המעטה . במיוחד אם זה לא תפקיד חלומי ו/או משתלם כלכלית במיוחד.
באמת לא יודעת מה לומר לך או מה לייעץ לך. עכשיו עד אחרי החגים ברור שהכל קופא על שמריו…
זו בהחלט דילמה קשה. תעשי את השיקולים שלך…ומה שתחליטי יהיה לדעתי נכון לך.
וכן, את צודקת שגם אם את מודעת לנטייה שלך להיתקע גם במקומות שלא טוב לך, זה לא מבטיח שתוכלי לנהוג אחרת ממה שבדרך כלל. אז גם זה בהחלט גורם שנכנס לשיקולים שלך. מה אומר לך? בהצלחה עם כל מה שיהיה ועם כל מה שתחליטי
אהבתיLiked by 1 person
תודה – בשלב זה ההחלטה קצת תקועה כי בראיון אמנם היה לפני שבוע אבל לא שמעתי תשובה מהם, ולא ברור מתי אשמע עם החגים…
אני יודעת שביום של הראיון מי שעבדה מולי בחברת הפרוייקטים רצתה מאוד לדעת מול מי התראיינתי כדי לבדוק מה קורה, אבל גם היא לא חזרה אלי, ואין לי מושג אם זה בגלל שהתשובה שלילית והיא אולי מעדיפה לא לתת לי אותה אלא לתת לי להבין לבד שדחו אותי – או שפשוט עדיין אין תשובה.
אהבתיאהבתי
אני רוצה לציין, שאני באופן מודע לגמרי בחרתי לעבוד במקום רחוק ממקום מגוריי.
השיקולים שלי אחרים היו משלך, גם בשל סוג העבודה השונה לגמרי. כשעוד טרחתי להסביר, ההסבר היה: אין לי רצון שתלמידיי יראו אותי שופך זבל בתחתונים, ואם לא הובנתי – אין לי רצון לפגוש את הורי תלמידיי בסופר.
השיקולים שלך הגיוניים לגמרי. אם הייתי נמצא בנעלייך, ולי אין רישיון נהיגה, אגב [הבנתי שאת מעדיפה תחב"צ על פני רכב פרטי], זה היה שיקול מהותי. אולי, אם השכר היה גבוה מאוד, זה היה סוג פיצוי שהייתי לוקח בחשבון.
שנה טובה
אהבתיLiked by 1 person
תראה, יש ״רחוק״ ויש ״רחוק בצורה לא נוחה״. וכפי שכתבתי לאמפי – כרגע בלאו הכי הכדור נמצא במגרש שלהם.
אהבתיLiked by 1 person
כלומר, מבחינתך, אם אני מבין נכון, אם יגידו לך: קיבלת את העבודה, זה סגור?
אגב, עד הפוסט הזה בכלל לא ידעתי שיש מקום כזה שנקרא "איירפורט סיטי".
אהבתיLiked by 1 person
בשלב זה אני לא חושבת על זה עד שאקבל תשובה – מכיוון שהיא לא היתה מיידית יש לי חשש שהיא שלילית, ולכן אני מעדיפה לא להשקיע אנרגיה במחשבות על משהו שלא יקרה.
אהבתיLiked by 1 person
מרחק מהעבודה הוא בהחלט שיקול חשוב. אני רוב השנים עובד בהרצליה וגר בכפר סבא וזה לא רע אבל יש אצלנו שמועות שרוצים להעביר את המשרד לראשון לציון ואני תוהה מה אעשה אם זה יקרה…
יכול להיות שדווקא המרחק ייתן לך מוטיבציה לחפש עבודה אחרת ולא להיתקע שם.
שיהיה בהצלחה בכל מקרה
אהבתיLiked by 1 person
תודה על העצות – אני באמת מקווה שלא יעבירו לכם את המשרדים.
אהבתיLiked by 1 person
זה טוב שכרגע חגים, ויש לך זמן לחשוב ולהתארגן. אם הבנתי נכון איפה החברה, להגיע כל יום באוטובוס יהיה סיוט, וזה באמת ישאיר לך אפס זמן וכוחות לחיים. אבל למקרה שהתקבלת (ולא אופתע אם כן), שווה לנצל את הזמן ולדבר עם עובדים של אותה חברה – אולי יש אופציה לעבוד רק יומיים בשבוע מהמשרד? אולי יש עובדים נוספים שמגיעים מהאזור שלך. ובכל מקרה, זה גם נושא ששווה להעלות מול המעסיק עצמו (לא משאבי אנוש) ולראות איך אפשר להקל עליך.
אהבתיLiked by 1 person
זו חברה בטחונית – כך שהעבודה מהמשרד חשובה להם בגלל סיבות בטחוניות. אני מניחה שאפשר לעבוד טכנית מהבית, אבל זה עדיין ידרוש המון אמצעי בטחון ולכן לא בהכרח נוח – והגישה היא שהמשרד חשוב.
אני לא רוצה להגיע עם עובדים מהאיזור כי זה די כובל אותי לשעות העבודה שלהם, וזה לא תמיד נוח.
ואין לי מושג איפה את חושבת שזה?
אהבתיאהבתי
חשבתי שזה באזור של פארק המדע רחובות-נס ציונה. אמרת שיש לשם רכבת, שזה מסובך באוטובוס ושזה עדיין באזור המרכז, ושזו חברה בטחונית.
אהבתיאהבתי
דווקא כתבתי שאין לשם רכבת – ורחובות בגלל הרכבת מאוד זמינה (למרות שיש לפעמים קצת זמן הליכה מהתחנה למשרדים, אבל זה עדיין רק 35 דקות נסיעה מהמרכז).
כך שזה לא רחובות.
אהבתיאהבתי