כך לפחות לפי טור הדעה הזה.
הבעיה? מה שמאחד את מה שמכונה ״גוש השינוי״ הוא השנאה לביבי, והרצון של כל אחד מראשי המפלגות למשול. היא לא נותנת מקום לאף אידאולוגיה אחרת או אפילו כיוון בסיסי לכיוון העתידי איך תתנהל המדינה תחת הממשלה הזו. או כפי שרמון עצמו כותב:
ביסוד מחנה רק־לא־ביבי כגוש פוליטי, עומדת ההנחה שההתנגדות לבנימין נתניהו היא הערך האידיאולוגי העליון של כל מפלגות המחנה, ושערך זה גובר על כל מחלוקת רעיונית אחרת.
על פי תפיסה זו, סילוק נתניהו חשוב יותר מסוגיות מדיניות וביטחוניות הרות עולם, כגון אם ממשיכים את המלחמה ברצועת עזה, או מפסיקים אותה; אם מספחים את יו"ש, או חותרים להיפרדות; אם תומכים בהתקדמות לעבר מדינה דו־לאומית עם רוב ערבי, או דבקים בחזון הבן־גוריוניסטי של מדינת יהודים על חלק מהארץ וכיוצא באלו.
ויש רמזים בשטח שגם הפוליטיקאים עצמם מאסו באידאולוגיית הרל״ב שהיתה כה פופולרית אי שם ב 2021: גדעון סער זחל לו בחזרה לליכוד, ואפילו בנט וגנץ מסרבים להתחייב לדרישתו של לפיד להמשיך לסרב לשבת עם הליכוד בראשות ביבי בממשלה – ויותר חשוב למפלגות שמזוהות עם הימין (כמו ״ישראל ביתנו״ של ליברמן) להתחייב לא לשבת בממשלה עם המפלגות הערביות, למרות שדווקא הן קריטיות לבניית קואליציה יציבה וגדולה מספיק.
וכמובן שיש הרבה סוגיות אחרות שהן משמעותיות שהמפלגות לא מסכימות עליהן, כמו למשל שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות שיכולות גם הן לייצב את הקואליציה, או שיתוף פעולה עם ערבים.
כמו שכותב רמון, בעצם מדובר על מפלגות שמבינות שיש פה ״בייס״ של בוחרים שאין להם כבר מפלגה בגוש (מאז שמפלגת העבודה קרסה בבחירות 2019) ומחפשים במי להאמין ולבחור. אותן מפלגות יטשטשו את האידאולוגיה שלהן (או פשוט יתעלמו באלגנטיות מההבטחות שלהן מלפני הבחירות) כשיגיע הזמן לבנות ממשלה, כולל ישיבה עם ביבי בפרט והליכוד במתכונתו הנוכחית בכלל.
הפתרון? לבנות מפלגה ראויה שתייצג או את מחנה השמאל המתון / מחנה המרכז – שלא תהיה מפלגת ״רק לא ביבי״. היא כן תהיה מפלגה שתייצג דרך טובה יותר לנהל את המדינה – והדרך הזו כנראה תכלול פעילות שונה מזו של ממשלות ביבי האחרונות, כולל התנגדות לשחיתות, ואי כניעה לדרישות הקיצוניות של החרדים או הימין הקיצוני (וגם של השמאל הקיצוני). זו תהיה מפלגה שתמשוך בוחרים על סמך תוכנית ולא על סמך הבטחות שווא, וגם אם היא לא תנצח בבחירות – היא תדע להיות אופוזיציה בצורה שצרור המפלגות שמהוות היום את האופוזיציה לא ממש עושות את זה (או אפילו לא יודעות מה לעשות).
כדי לאפשר לזה לקרות – לפיד, גנץ, ושותפיהם לרל״ביזם צריכים לפנות את הבמה הפוליטית, מתוך הבנה שהם רק פוגעים במדינה ולא תורמים לה.
לצערנו זה לא יקרה כי מה שמוביל אותם אינה טובת המדינה – אלא השאיפה לכיסא בממשלה.
וזה קצת מזכיר את ביבי, לא?
התיירת המקרית 
חיים רמון – מאדריכלי ריסוק ה"שמאל הציוני" מחפש, לדעתי, מקום פוליטי.
דבריו עפ"י הדרך בה את מציגה אותם לא מחדשים דבר וחצי דבר. הכל נאמר, נכתב, נדון עד לזרא.
חסר היה שהוא יציג עצמו כ"ראש" חדש לאופוזציה חדשה.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שריסוק השמאל נובע מהרבה גורמים שרובם חברתיים ודמוגרפיים, כולל האכזבה מתוצאות תהליך השלום של שנות התשעים.
דרך אגב, דווקא העובדה ש״מפלגות מרכז״ הפכו עם השנים לפופולריות יותר כנראה היה חלק מתהליך ריסוק השמאל – דווקא בגלל ש״שמאל״ נתפס כמשהו יותר ויותר קיצוני.
יש לי חברה ימנית שאמרה שפעם השמאל היה שמאל בטחוני – כזה שאמר שאין לו בעיה עם הסכם שלום, אבל הבין שפניהם של הפלסטינים בפרט והעולם הערבי בכלל הוא לא לשלום, ולכן צריך להתנהל מולם בהתאם. כיום השמאל הוא רק דיבורים על ״הכיבוש״ והסבל הפלסטיני, מה שהופך אותו להרבה פחות אמין עבור הרוב המכריע של השיראלים, ובצדק.
ואני לא בטוחה שיש לו אינטרס לחזור לחיים הפוליטיים, ממש כמו שלאהוד ברק אין אינטרס כזה מלבד אולי כפרשנים או כותבים מניסיונם האישי.
אהבתיLiked by 1 person
לא כתבתי שהוא הסיבה, כתבתי "מאדריכלי ריסוק השמאל הציוני". ולא ריסוק "השמאל", שזה משהו אחר לגמרי.
מפלגות מרכז אינן שמאל, מעולם לא היו ולעולם לא תהיינה. השמאל הציוני התפרק עקב סתירה פנימית מובנית בו: היסוד הלאומי-הציוני. שמאל בטחוני זה הרי אוקסימורון מלא. שמאל בטחוני = ימין. מכאן ה"סתירות" שהחברה שלך שמה לב אליהן משקפות חוסר הבנה עמוק של מה זה שמאל, ומה זה "שמאל ציוני" שאינו בטחוני.
השמאל מעולם לא היה רק דיבורים, זה שייך להנדסת התודעה האהובה על כל פוליטיקאי וזרם פוליטי שמנסה לבדל את עצמו ולהצביע על חולשת "היריב".
לא יודע מהן מטרותיו של רמון, העליתי השערה. מביך אותי שהאיש הזה חוזר למרכז התודעה, ואינו שונה מהביבי.
אהבתיLiked by 1 person
לגבי האמירה האחרונה שלך: רמון, ביבי ורבים מאוסים אחרים הם פוליטיקאים, ועצם ההתנהלות שלהם כפוליטיקאים היא מה שהופכת אותם למאוסים.
ושמאל מול ימין בכל מקום אחר בעולם הוא גישה כלכלית. רק פה בישראל הצטרפה האידאולוגיה המדינית לשיקולים הכלכליים והפכה להיות ״מה שחשוב״.
אהבתיאהבתי
חיים רמון לדעתי צריך לשתוק ולהתחבא בבית. כמו אהוד ברק, אהוד אולמרט, דן חלוץ ועוד כמה "כוכבים" שעשו כבר מספיק נזק ואני לא מבין איך הם מעזים לדבר בכלל.
לגופו של עניין יכול בהחלט להיות שהוא צודק אבל מצד שני האידיאולוגיה העיקרית של "מחנה הימין" היא שביבי צריך להיות ראש ממשלה, אז זה די ברור למה המאחד את מפלגות האופוזיציה הוא ההתנגדות לו.
אהבתיLiked by 1 person
אבל בכל מקרה מדובר על מצב דפוק שצריך לתקן…
אהבתיאהבתי