זה הנושא של השרביט החם השבוע.
אני אישית מאוד אוהבת לקרוא (ואהבתי לקרוא מגיל צעיר), אבל שירה פשוט מעולם לא היוותה קריאה מהנה בשבילי, וגם לא משהו שנשמע לי מעניין לכתוב. אם אני רוצה לכתוב – נשמע לי הרבה יותר טבעי ומובן לכתוב כך רשומה בבלוג שמסבירה את מה שאני רוצה להגיד בשפה פשוטה וישירה.
באותה מידה, מעולם לא נהניתי לקרוא שירה ובמיוחד לא לנתח אותה כפי שאילצו אותנו לעשות בבית הספר. אני זוכרת שדי נדהמתי מהעובדה שאנשים שלמדו חמש יחידות ספרות יכלו לא רק להנות מהניתוח המשמים הזה, אלא גם לדון באיך ולמה השירים מופיעים בספר בסדר מסוים.
והם (וגם המורים לספרות) מעולם לא הצליחו לגרום לי להתרגש ממה שהם התרגשו מבחינת המשמעות והשימוש בשפה. מבחינתי זה לא היה משהו שגרם לי הנאה או עניין.
למרות שאני מניחה שאותם תלמידים שלמדו ספרות חמש יחידות (וגם המורים שלהם) כנראה גם לא הבינו למה אני נהנית ללמוד כימיה או מתמטיקה, למרות שמבחינתי יש בהוכחה מתמטית טובה או במבנה הכימי של חומרים (ובהגיון שמאחוריו) הרבה יותר יופי מאשר בשירה.
אני מניחה שדי ברור מהפוסט שלי שלא ממש מעניין אותי לכתוב שירה, להעמיק את הידע שלי בשירה, או כל דבר אחר שקשור לשירה.
התיירת המקרית 
הכל בסדר.
מדוע ה"לעומתיות" בתוך הפוסט.
"למרות שאני מניחה שאותם תלמידים שלמדו ספרות חמש יחידות (וגם המורים שלהם) כנראה גם לא הבינו למה אני נהנית ללמוד כימיה או מתמטיקה, למרות שמבחינתי יש בהוכחה מתמטית טובה או במבנה הכימי של חומרים (ובהגיון שמאחוריו) הרבה יותר יופי מאשר בשירה."
זה ממש לא נכון המשפט המודגש, זו דיעה קדומה מוזרה שנוצרה בבתי ספר עיוניים ע"י הפרדה בין "הומנייים" ל- "ריאליים".
והמורים שלך כשלו כמו המורים שלי למתמטיקה בדרכי ההוראה שלהם.
אהבתיLiked by 1 person
הכוונה היא שאנשים שונים אוהבים תחומים שונים, וזה בסדר שלכל אחד יהיו תחומי עניין שונים. אני אישית לא מאשימה את המורים כי אי אפשר לכפות על אדם להתעניין במה שלא מעניין אותו והוא לא מתחבר אליו…
אהבתיאהבתי
אני בהיותי חלק מ"מקצוע" ומהיכרותי עם מורי מתמטיקה אחרים יכול בוודאות להציע על כשלי דרכי ההוראה בשנים שאני הייתי בתיכון. עם זאת ראיית היפה אינה תלויית "תחום ענין".
אבל זה דיון אחר לגמרי.
אהבתיLiked by 1 person
זה בהחלט דיון אחר
אהבתיLiked by 1 person
גם לי מוזר שחשבת לנכון לעשות את ההשוואה בין מי שאוהב ומבין שירה לבין מי שאוהב מתמטיקה וכימיה. בתיכון שלי היינו לא מעטים שאהבנו גם את זה וגם את זה. יותר זה, המחנכת של הכיתה הריאלית "של הגאונים" (לא הייתי בכיתה הזאת) היתה בכלל מורה לספרות ורבים מתלמידי הכיתה גם הצטיינו בספרות והיינו יחד אחר הצהריים בחוג שהיא הנהיגה שכלל שירה גם עברית וגם מהעולם. זה היה תענוג.
מה שיפה בשירה זה שאפשר לבטא משהו בתמצות, בקצרה, ברמיזה…זו אמנות ממש. אני זוכרת עד היום קטעי שירה שלמדתי בתיכון….ויש לי גם ספרי שירה בבית. תענוג.
אהבתיLiked by 1 person
זה לא שכל תלמיד לספרות לא אוהב מתמטיקה – אבל הכרתי לא מעט תלמידים שאהבו מקצוע אחד אבל לא את השני.
אהבתיאהבתי
הצורה בה מלמדים שירה די הוציאה לי את החשק ממנה. אהבתי פעם שירה במידה מסויימת, ואפילו לקחתי קורס רשות של שירה בתואר הראשון. הקטע הוא שבכל פעם שניתחתי שיר ואמרתי מה אני מבינה ממנו, קיבלתי ציון מאוד נמוך כי הניתוח לא היה נכון. כאילו שהמרצה של הקורס יודע בדיוק מה ביאליק או כל משורר אחר חשב בזמן כתיבת השיר. הרגשתי שפשוט מדכאים לי מחשבה יצירתית. אז עברתי לבטא את היצירתיות שלי דרך מודלים מבוססי דאטה 😅
לא היו בבית הספר שלך תלמידים שאהבו גם מתמטיקה וגם מקצועות הומניים? נראה לי שכמה מהמתמטיקאים והפיזיקאים הגדולים ביותר היו גם פילוסופים מובילים. ראי לדוגמה דוד הילברט, לואי דה ברוי או שרדינגר
אהבתיLiked by 1 person
היו כמה, אבל לא פעם היו תלמידים שהיו טובים מאוד בט מוים של מקצועות אבל גרוע באחרים.
אהבתיאהבתי
אני בבית נספר אהבתי גם מקצועות הומניים וגם ריאליים… יש גם כאלה. נראה לי שהיום אני מעדיף את ההומנים (אבל לא שירה)
אהבתיLiked by 1 person