הסיפור של התיק של הבריכה

באחד מימי החמישי שבהם הייתי בבוקר בבריכה, בדיוק כשירדתי מהאוטובוס בדרך הביתה – שמתי לב שהתיק עם הציוד שלי של הבריכה לא איתי.

בתור מי שהולכת כבר יותר מעשור לחדרי כושר, לא פעם לפני העבודה – אני כבר די רגילה ללכת עם תיק צד צמוד כזה ביד. לא פעם אני מרגישה אפילו אבודה בלעדיו. כך שהיה לי מוזר פתאום לשים לב שאני מסתובבת בלי תיק.

זכרתי שהחזרתי אליו בסוף האימון את בגד הים וכל שאר הציוד, אז ידעתי שהוא היה איתי במלתחות – השאלה היתה האם שכחתי אותו מלחות עצמן, בתחנת האוטובוס שבו חיכיתי לאוטובוס – או באוטובוס עצמו.

לבדוק האם הוא נשכח במתחה היה פשוט: התקשרתי קבלה של חדר הכושר ושאלתי אם מישהו שם לב לתי שנשכח במלתחות. התשובה היתה שלילית, ונשארה כזו גם עוד פעמיים או שלשו כששאלתי את השאלה כשהגעתי שוב לחדר הגושר לשחות, אחרי שקניתי מחדש בגד ים, כובע ים ומשקפת.

חשבתי יום אחר כך לנסוע לתחנת האבידות והמציאות של דן, אבל מסתבר שהיא סגורה בימי שישי ואיכשהו בראשון כבר הנושא נשכח, ונשאר כזה. בשלב מסוים הבנתי שכבר די השלמתי עם האבידה.

רק שברביעי בבוקר, הגעתי לבריכה והבנתי אין לי כובע ים. אז הלכתי לארון האבידות והמציאות של הבריכה, ששם יש לא מעט ציוד שאנשים שכחו ואפשר ״להשאיל״.

כשהתחלתי לחפש, פתאום שמתי לב לבקבוק שמפו ריק שהיה בדיוק סוג השמפו שאני משתמשת בו ושהיה לי בתיק. אמרתי לעצמי שמסתבר שיש עוד מישהו שמשתמש בו.

ואז ראיתי משהו מוזר: בד שנראה בדיוק כמו הבד של התיק שלי.

משכתי את הבד הזה – וכמובן שזה היה התיק שלי. הוא היה ריק לחלוטין, אבל מהר מאוד נצלחתי למצוא את רוב הציוד שהיה בו – בגד ים, כובע ים, מברשת, ואפילו את כפות השחיה שהיו שם שהן לרוב מאוד מבוקשות ואנשים לא פעם ״משאילים״ אותן בלי להחזיר. דברים היחידים שהיו חסרים היו המשקפת שלי שמישהו כנראה השאיל ושכח להחזיר (ובינינו היא לא ממש התאימה לי וכל הזמן זזה והכניסה מים, כך שזו לא היתה אבידה גדולה), והסבון לניקוי פנים שלי.

כמובן שזו לא היתה אמורה להיות הפתעה שתיק שהלך לאיבוד יהיה בארון של האבידות והמציאות. אבל אני הנחתי שאבידות והמציאות היו דברים קטנים שאנשים שכחו ואז שכחו שהם שכחו. תיק שלם לרוב לא הולך ״סתם״ לאיבוד, וכנראה מי ששכח אותו ירצה אותו חזרה. לכן ציפיתי למצוא אותו בקבלה של חדר הכושר – ולא בארון באופן מיידי.

אבל כמובן שמה שחוב זה שמצאתי אותו כשרוב הציוד (ובמיוחד זה היקר יותר כמו בגד הים והכפות) עדיין שם.