ניו זילנד יום תשיעי – יער פיל

יער פיל Peel Forest   הוא יער באי הדרומי של ניו זילנד, שקרוי על שמושל ראש ממשלה בריטי מאמצע המאה התשע עשרה.

ביער עצמו יש כמה מסלולים שרובם המכריע הם די קלים להליכה – אני חושבת שהקטע הכי קשה שאני נתקלתי בו היה איזור קטן בשביל שבו שורשים של עצים ״חצו״ את השביל מצד לצד ויצרו מעין מדרגות. רמת הקושי של ה״מכשול״ הזה היתה כ״ קלה שהמדריך שלנו רץ אותו בלי לשים לב בכלל.

הסיור היה נחמד כי בעצם היערות האלו הם יערות ״אמיתיים״ הרבה יותר מהחורשות הדלילות שאנחנו מכירים בתור ״יער״ מהארץ. אבל אחרי טיול או שניים ביער כזה בתקופה קצרה – הם מתחילים להיות משעממים למדי.

אחרי הטיול ביער אכלנו ארוחת צהרים שאורגנה על ידי המדריכים. זה היה אירוע מאוד לא אופייני: ברוב המכריע של הימים בטיול היינו באיזור שעות הצהרים מגיעים למקום שבו יכולנו לאכול במסעדה – או שהיינו עוברים במהלך הבוקר בעיירה עם סופרמרקט (או בכמה מקרים ישנים בעיירה כזו או אחרת בלילה ויוצאים בשעות הבוקר הקצת יותר מאוחרות) והיינו מתבקשים לרכוש מראש ארוחת צהרים בסופר המקומי (או כל סידור אחר שהתאים לנו).

רק במקרים חריגים שבהם לא היינו בעיר או עיירה כלשהי במהלך הבוקר – החברה היתה מספקת ארוחת צהרים שלרוב כללה תחנה של הכנת כריכים: היו לחמים מכמה סוגים, כמה סוגי ירקות פרוסים שמתאימים לכריכים כמו חסה או עגבניות, וכמה סוגים ש גבינה או נקניק או משהו דומה כמילוי. לרוב הכמות הספיקה בערך לשני כריכים למטייל, והיתה מספיק התחשבות כדי שאף אחד לא יצא רעב גם אם היה מישהו שרצה לאכול יותר.

כשהיה מדובר על ארוחות בוקר – לרוב החברה סיפקה לנו ארוחת בוקר קלה של לחם עם ממרחים, דגני בוקר עם חלב ופירות, ושתיה חמה (קפה / תה), אלא אם ישנו באכסניה שאז היינו דואגים לעצמינו (או אוכלים באכסניה אם היא היתה מספקת ארוחת בוקר).

לגבי ארוחות הערב – הן היו ״בין לבין״ מבחינת החברה. בתחילת הטיול היינו מבשלים יחד ארוחת ערב כמעט כל ערב, אבל ככל שהטיול התקדם היו לנו יותר ויותר ערבים שבהם יכולנו לאכול בחוץ ואכן אכלנו בחוץ.

כל חשוב לציין שהחברה מודיעה מראש כמה ארוחות היא תספק כל יום, ומהן הארוחות האלו.