אגם טקאפו Lake Tekapo הוא אחד האגמים הידועים בניו זילנד – גם בזכות המים המיוחדים בצבע טורקיז (הצבע אופייני למים שהופשרו מקרחונים), אבל גם בזכות העובדה שיש סביבו פריחה של תורמוסים בצבעים שונים, ברובם גוונים של סגול וורוד (בניגוד לכל האתרים האחרים שבהם היינו עד כה תורמוסים שהיו צהובים). אבל לא רק – היו שם לדעתי גם כמה שיחים עם פריחה לבנה, וכפי שאתם רואים גם מצאתי שיח כתום לחלוטין (שאם היו לו זרעים הייתי מאוד שמחה לאסוף מהם ולהבריח אותם לארץ).לידו יש פרח כתום אחר – פרגה.




התורמוסים אכן נותנים לאגם מראה יפה בעונת האביב, ואנחנו אכן הגענו לשם פחות או יותר בשיאה של עונת הפריחה.
אבל הבעיה היא שמדובר על צמח פולש. המתיישבים הבריטים הראשונים הביאו איתם זרעים של תורמוס כדי לקשט את הסביבה – אבל התורמוסים ממש השתלטו על כל האדמות, על חשבון צמחיה מקומית.
בניו זילנד יש מגמה לא פעם של ״לחסל״ פולשים – בין אם מדובר על פולשים מעולם הצומח, או פולשים מעולם החי. אני לא חושבת שזה יקרה במקומות מתוירים כמו האגם, אבל כן באיזורים כפריים יהיו מי שיעודדו עקירה של כל צמח שהוא לא ניו זילנדי מקומי, ושתילה רק של עצים ושאר צמחים מקומיים. זה מתואר גם בספר ״חוויה ניו זילנדית״ של הסופרת שפרה הורן, ששם השכנה שלה התאכזבה מכך ששפרה התעקשה לשתול בחצר ביתה בניו זילנד עץ זית (שלא ממש הצליח לגדול שם) אבל עודדה אותה לשתול עצים מקומיים שמושכים ציפורי שיר מקומיות.
אבל הבעיה היותר אקוטית של ניו זילנד עם מינים פולשים הם דווקא בעלי החיים ובמיוחד היונקים. כאי יחסית צעיר, בעלי החיים היחידים שהצליחו להגיע לניו זילנד הם הדגים, כלבי הים, והציפורים. הציפורים הצליחו לחיות לא רע באי בלי טורפי הציפורים המוכרים לנו שהם כמובן היונקים. לכן חלק משמעותי מהציפורים לא יודע להתגונן מהם, ובמיוחד הציפור הלאומית של ניו זילנד שמכונה ״קיווי״.
וכן, לא התבלבלתם. אכן מדובר על השם של הפרי החמצמץ והחורפי. מסתבר שהפרי גודל בזמנו בניו זילנד והיה יצוא מאוד גדול שלו ומשם הגיע השם שלו – על שם הכינוי של הציפור הלאומית.
אבל הציפור הלאומית היא גם ציפור שלא ממש יודעת לעוף, כי מעולם לא היה לה צורך בכך – עד שהאדם הביא איתו חולדות, כלבים, חתולים, או לחילופין הפוסום האוסטרלי שמהווה מזיק שאין כמוהו – ושבעבר הממשלה היתה מוכנה לשלם לכל נהג שהרג פוסום בדריסה.
ולמי שמתעניין – בזמנו כתבתי על הרקע של השם של תורמוסים באנגלית.

כשטיילנו בניו זילנד ב-2022 באמת ראינו הרבה מאד פרוייקטים של שתילה מחדש של צמחייה מקומית במקום המינים הפולשים שגדלו שם קודם. יש ממש מגמה כזו שם.
גורלו של הקיוי עוד שפר יחסית לגורלו של הדודו – שבאיים כמו מאוריציוס נכחדו לגמרי כי לא ידעו לברוח ולהתגונן מבני האדם שפלשו לאי. לפחות בניו זילנד מנסים לשמר ולחדש את אוכלוסיית הקיוי. הדודו פס לגמרי מן העולם.
אהבתיLiked by 2 אנשים
גם בניו זילנד יש הרבה סוגי ציפורים שנכחדו:
https://en.wikipedia.org/wiki/Category:Extinct_birds_of_New_Zealand
ידועה ביותר היא המואה שאותה הכחידו תוך פחות ממאה שנים בעיקר בגלל ציד (וגם חלקית בגלל הרס איזורי המחיה שלה):
https://en.wikipedia.org/wiki/Moa
אהבתיאהבתי
הרבה נזק הביאו אבותינו "הלבנים" לעולם.
אהבתיLiked by 1 person
חלק מנזק רמו גם המאורים שהגיעו כמה מאות שנים לפני כן – גם בבעלי החיים שהם הביאו מפולינזיה (יונקים) וגם בציד לא נשלט.
אהבתיLiked by 1 person
נו, טוב… אז אנחנו רק חלקית אשמים 😉
אהבתיLiked by 1 person
המקום נראה מאוד יפה.
הניו זילנדים משקיעים מאוד בניסיונות לשמר את הטבע הייחודי שלהם
אהבתיLiked by 2 אנשים
כן, ברגע שהתפתחה אצלם המודעות…
אהבתיאהבתי
התמונה עם התורמוסים והאגם ממש יפה. מעולם לא ראיתי תורמוסים שהם לא כחול סגול והצהוב כתום הזה יפיפה.
האדם לא מודע לנזק שהוא גורם. לא יודעת מה ישאר לדורות הבאים אחרינו. לצערי, מובילת המאבק האקלימי, גרטה, פשוט ירדה מהפסים ורק מזיקה למאבק הזה, אבל זה אחד מהמאבקים היותר חשובים.
אהבתיLiked by 1 person
גרטה תמיד היתה שוס יותר ממה שהיא היתה לוחמת אמיתית. אלו שלוחמים עדיין שם.
ובארץ יש את הץורמוס הארץ ישראלי שהוא סגול בהיר:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99
ועננת או מוטי פעם כתבו שגם ישרא יש איזורים מסוימים של תורמוסים צהובים. אבל בהחלט יש גם לא מעט תורמוסים ורודים וצהובים ברחבי העולם.
אהבתיאהבתי