זה הנושא של השרביט החם השבוע.
קודם כל, בואו נווודא שהמלחמה הסתיימה. אמנם נראה שלרובנו (כאזרחי מדינות המזרח התיכון) יש אינטרס שזה יקרה – כנראה שיש מנהיגים שלהם יש אינטרס שזה לא יסתיים. אמנם אני ואמפי מסכימות שלטראמפ כנראה נמאס מהמלחמה ומהתוצאות המיידיות שלה (עליית מחירי הנפט, ביקורת פנימית חזקה בארה״ב כולל מצד הרפובליקנים), כנראה שלביבי עדיין יש אינטרס שהמלחמה תמשיך.
אבל אם ארה״ב תמשיך לכפות את סיום המלחמה – בגדול אפשר לסכם את ה״התקפלות המפוארת״ הזו במשפט אחד: הביביסטים ינסו למכור לנו את זה בתור אחלה ניצחון של ישראל ובעיקר של טראמפ (כי הוא ידרוש את זה מביבי).
אני מניחה שה״שופרות״ הידועים של ביבי יתחילו לפרסם פוסטים די דומים בכל מדיה חברתית אפשרת שתסביר בסגנון האישי של כל אחד מהם מדוע ולמה היתה פה הצלחה עצומה במניעה של האטום האיראני. ואם נודה באמת – כנראה שלפחות מבחינה צבאית באמת היו פה הישגים משמעותיים מאוד שכנראה לא הצליחו למנוע את הגרעין האיראני או את תוכנית טילים הבליסטיים שלהם – אבל החליש אותם משמעותית בצורה שייקחו כמה חודשים טובים לשקם אותם.
אבל ברור לכולנו שזה בעצם לא מונע מהאיראנים להמשיך לשאוף לנשק גרעיני ושיפור תוכנית הטילים הבליסטיים שלה – וכנראה שתוך כמה שבועות עד חודשים נצטרך לצאת שוב למבצע חוזר. וגם אז נקווה שהאיראנים ישארו חלשים יחסית מבחינת היכולת שלהם לשתק את המדינה שוב.
כמובן שהפתרון חייב להעשות בצורה מדינית בסופו של דבר – ועדיף בעזרת החלפת השלטון האיראני בכזה ששואף יותר לשלום ושלווה. אבל כפי שראינו פה (ובעצם גם בהמון מדינות אחרות שארה״ב פלשה אליהן), חיסול ההנהגה של ארגון הטרור שבו אנחנו רוצים לטפל לא מבטיח בהכרח עליה של גורם מתון יותר. ממש כמו שחיסול אוסמה בין לאדן והחלשת ארגון הטרור אל קעידה הוביל לעליה של דאע״ש שהיה ארגון טרור אכזרי וקשה משמעותית, כך גם השלטון האיראני כנראה יהפוך רק לקיצוני יותר – גם בכל מה שקשור לפיתוח נשק, וגם בכל מה שקשור לדיכוי כל מחאה אפשרית נגדו.
אז לצד קבלת התירוצים הלא ממש משכנעים, כנראה שנצטרך להתכונן לסבב הבא. רק שנקווה שאז לפחות נוכל לכתוב על נושא חם מעניין יותר.
