הטיול ה״קרקעי״ באלסקה, חלק ראשון

אני חייבת להתוודות: הטיול הזה כנראה לא ממש יהיה בסדר הנכון ולא יהיה מי יודע מה מדויק. בטיולים האחרונים שלי אני מקפידה לא פעם לכתוב בצורה מסודרת ביומן איפה היינו ומה עשינו בכל יום כי כבלוגרית (לשעבר בלוג בתפוז שנסגר בכוח לפני בערך שנה ומשהו) ידעתי שאני אצטרך את המידע הזה. אבל כשטיילתי באלסקה בקושי התחלתי לכתוב בבלוג הצילום שלי, ולכן לא ממש רשמתי דברים בצורה מסודרת.

נקודת ההתחלה של הטיול היתה סן פרנסיסקו, ואני הגעתי לעיר כמה ימים מוקדם. אל תשכחו שבטיסות בינלאומיות יכולים להיות עיכובים, ועדיף לא לפספס טיול רק כי איחרתם בגלל בעיות בטיסה.

למזלי הטיסה עמדה בזמנים, אבל סן פקנסיסקו היתה גשומה מאוד לאורך הימים שהייתי בה, ומזג האוויר התחיל להתבהר רק באחר הצהריים של היום שבו התכנסנו בערב כדי לצאת. כפי שאתם רואים אפשר היה לטייל ככל עוד לבשתם מעיל גשם טוב.

כפי שאפשר להבין, התכנסנו בשעות הערב בתחנת אוטובוס ישנה בסן פרנסיסקו. אפשר היה להתרשם שאנשים יחסית מבוגרים, ואני בגיל 36 הרגשתי פחות או יותר בגיל הממוצע, למרות שהיו גם כמה מטיילות צעירות יותר וכמה מטיילים מבוגרים יותר. בהמשך הדרך הצטרפו אלינו עוד כמה מטיילים בפורטלנד (אורגון), סיאטל, וונקובר (שבה עברנו באמצע הלילה) – כשבסיאטל הצטרפו לטיול זוג ישראלים. היא נראתה בערך בת חמישים או חמישים וקצת, אבל בן זוגה היה מבוגר ממנה משמעותית ולדעתי בן בערך שמונים. אבל הוא תמיד היה במצב רוח טוב והתמודד יפה עם הטיול, כך שרוב המטיילים מאוד חיבבו אותו ושמחו לעזור לו.

אחד הדברים שמאוד הקלו על זה היתה העובדה שבת זוגו דאגה שלא תיווצר תחושה שהוא ״מעמיס״ על המטיילים בכך שהוא פחות יכול להשתתף במשימות משותפות כמו בישול, והיא לא פעם דאגה לעבוד יחסית יותר בארוחות כדי להרגיש טוב עם המצב, למרות שיש לי רושם שאף אחד לא ממש בדק את הזוג וכולם גילו הבנה.

אבל כן היה סיפור חריג בתחילת הטיול. נתחיל מזה שהיו לנו שני נהגים – אחד היה וותיק בחברה, שהיה בעצם ברמן וותיק ומבוקש שידע שהוא יכול פעם בשנה לבקש חופש להדריך טיולים, מבינתו זה כנראה היה שילוב של הגדלת הכנסה פלוס הזדמנות לטייל. הנהג השני היה אמנם בעל וותק בחברה, אבל הותק שלו היה קטן משמעותית והוא מעולם לא טייל באלסקה ובהרבה מובנים היה עדיין ״מתלמד״.

כשהתכנסנו בערב הראשון כדי לעלות על האוטובוס, הסתובב בינינו מטייל שנראה היה מאוד נרגש. הוא יזם שיחה כמעט עם כולם, וסיפר איך היה לו מזל והוא הספיק לאכול את ארוחת הערב החינמית שסופקה באכסניה לפני שהוא יצא לכיוון האוטובוס, וניסה ליצור רושם שהוא מטייל וותיק בחברה.

אבל בבוקר שלאחר מן שמתי לב שהוא לא באיזור ושאלתי את אחת המטיילות. היא סיפרה לי שבשלב מסויים אחד הנהגים זיהה אותו כמטייל שטייל בעבר בחברה ושהתברר כבעייתי מכמה בחינות, ולכן הוא ״התבקש״ לא להצטרף לטיול. לא בדיוק הצלחתי להבין ממנה מה היה בדיוק בעייתי בהתנהגות שלו – היא הזכירה משהו לגבי זה שהוא לא היה מתקלח, אבל אני חושבת שכנראה היה משהו חריג משמעותית בהתנהגות שלו כדי לפסול אותו בתור מטייל – במיוחד לאור העובדה שהטיול לאלסקה הוא ארוך ויקרה וההפסד הכספי מביטול של אפילו מטייל אחד יכול להיות משמעותי מאוד לחברה.

במהלך היום הראשון של הטיול, יצא לנו לבקר בעיר פורטלנד שבאורגון לכמה שעות שבהן אכלנו גם צהרים – והסתובבנו כדי לגלות למשל שיש בעיר צ׳יינה טאון מאוד מיוחדת. בזמן הזה הנהגים עשו סידורים שונים

לאחר מכן נסענו לסיאטל, שאליה הגענו בשעות אחה״צ המאוחרות. ניתן לנו קצת זמן להסתובב בעיר – אבל לא הרבה, ולכן למשל אני אישית החלטתי לא לעלות לראש המגדל היודע של העיר. היו כמה מטיילים אחרים שכן החליטו לעלות והם איחרו לדאגתם הרבה של המדריכים.

כן יצא לרובנו לעבור ליד הסניף המקורי של סטארבאקס. רובנו לא רכשנו משם כלום, בין השאר כי אכלנו ארוחת ערב באכסניה של החברה שהיתה במקום, מה שחסך לנו זמן של בישול ושטיפת כלים.

משם היתה לנו נסיעת לילה שבה עברנו דרך וונקובר בשעות מאוד מאוחרות שבהן כולנו כבר ישנו כדי לאסוף עוד מטיילים.