איך אני יוצאת מהבית (תכשיטים, בושם, וכו׳)?

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

אני מעולם לא הייתי חובבת גדולה של איפור או טיפוח. אני חושבת שכילדה מבחינתי מייבש שיער רק נועד לזרז את תהליך ייבוש השיער ולא לעצב אותו כפאן. אני חושבת שהספרית שהייתי אצלה בגילאים של 14 – 15 שהיה מנפחת לי את הפוני בצורה מוגזמת בעזרת הפן די גרמה לזה, ובשלב מסוים גם הפסקתי להשתמש במייבש שיער בכלל.

גם לאיפור לא היה לי יותר מידי כוח, וגם לא לבגדים. אבל לא הרגשתי ממש חריגה כי הבנות סביבי בביה״ס ברובן גם הן התלבשו בטי שירטס וג׳ינס ובלי איפור. היתה מישהי אחת שהיתה באמת מגיעה מאוד טופחת לבית הספר ובלבוש שהיה לא פעם סקסי, ואני זוכרת שכשיום אחד אמא של אחת מהבנות מהכיתה שלי נתנה לבת שלה ולי טרמפ הביתה, האמא ראתה את הנערה המטופחת ואמרה לנו משהו בסגנון שאנחנו נערות אבל היא כבר אישה. היה בזה משהו כי באמת אותה תלמידה התלבשה והתאפרה בסגנון של בנות עשרים ומשהו ולא כנערת תיכון, אבל מצד שני כיום אני חושבת שיש משהו נחמד בלהיות גם נערה שלא מרגישה עדיין את הלחץ להתלבש בצורה כזו סקסית ובוגרת.

בסוף השירות הצבאי שלי, הבנות (ושני הבנים) ששירתו איתי ביחידה החליטו לקנות לי מתנה ליום כיף ב״מולה סנטר״, מקום שנסגר מאז בגלל בעיות שונות. הסנטר בעצם היה ״מרכז יופי״, והיום עצמו בעצם הורכב מסדרה של טיפולים. כשהגענו בבוקר היתה לכולנו הרצאה משותפת על לבוש, ואז עברנו בין תחנות שונות: תחנה למציאת הצבעים שמתאימים לנו בעזרת מפיות בצבעים וגוונים שונים ששמו לנו ליד הפנים, קוסמטיקאית, מאפרת, סטייליסטית (שהיא היתה זו שהעבירה לנו את ההרצאה), וספר.

הסטייליסטית היתה עסוקה בטלפון כשעברתי דרכה, אולי כי באמת היה מצב חירום (היא נשמעה קצת לחוצה ונסערת), אבל התחושה שלי היהת שהיה לה ברור מלראות אותי שאני לא מתעניינת באופנה ולכן הסיכוי שאקנה ממנה בגדים (ובמיוחד כמות מכובדת שלהם) אפסי ולא הייתי ראויה לזמנה.

הקטע המכירתי בלט גם בתחנות האחרות – למשל הייתי אצל קוסמטיקאית נחמדה וחביבה, רק שבסוף הטיפול היא ממשש לקחה אותי פיזית לנקודת המכירה שהיתה בסנטר, אמרה את הרשימה של כל המוצרים שבהם היא השתמשה, ומי שעמדה מאחורי הדלפק פשוט הביאה את כל המוצרים האלו כדי שאוכל לרכוש אותם.

אבל זה היה כלום לעומת המאפרת. אם היא היתה רואה שעומדת מולה מישהי שלא מתאפרת ביום יום ומנסה לתת לי טיפים לאיפור מהיר וקליל ולא כבד – סביר להניח שהייתי רוכשת משהו. אבל היא פשוט איפרה אותי איפור מלא ברמה לא פרקטית בעליל, כולל לשים מיקאפ על כל הפרצוף, ובמקום למשל להמליץ לי על עפרון עיניים, היא המליצה לי על אייליינר (שזה משהו שמאוד קשה לשים למי שלא מתורגלת בזה) ועוד לא כזה מסחרי אלא כזה שמרכיבים משני צבעים של צלליות כדי להגיע לגוון מיוחד של ירוק אפור ומבזבז על הדרך לא מעט חומר.

כמובן שגם עם המאפרת היה טקס שלם שבו אני נגררתי אחריה לקופה, ושם היא ציינה רשימה ארוכה מאוד של מוצרים שהיא השתמשה בהם, ולגבי כל אחד היא שאלה האם אני צריכה אותו. בשלב מסוים פשוט אמרתי לה שלדעתי לאמא שלי יש את זה ואת זה ואת זה, ולא רכשתי כלום.

ואז הגיע הספר.

עקרונית תספורת בסיסית נכללה בחבילה שקיבלנו, אבל לא מה שמוגדר בתור ״טיפולים כימיים״ שזה צביעה / שטיפה / סלסול (באותה תקופה לא שמעו עדיין על גוונים בישראל, לפחות לא באופן גורף). אז כמובן שאני עוברת בעמדת הספר הבכיר שהוא זה שאמור היה להתאים לי את התספורת ואז לשלוח אותי לספר אחר ופחות בכיר שיבצע אותה. וכמובן שאני פשוט ״חייבת״ סלסול ושטיפה בצבע חציל (משהו שהיה מאוד מקובל אז, במיוחד אצל נשים בגיל של אמא שלי).

באותו שלב כבר הייתי עצבנית – לא רק מהעובדה שיום הכיף לא היה כבר כיף מרוב שניסו למכור לנו דברים, אלא גם מהעובדה שהחבר׳ה בצבא שילמו כל כך הרבה כסף על יום הכיף הזה מתוך משכורת צבאית צנועה – ובמקום לתת לי להנות ממנו מנסים לסחוט ממני עוד כסף (חוץ מהסטייליסטית שהתעלמה ממני). אמרתי שאני לא מעוניינת אלא רק להשאר עם התספורת הנוכחית שלי ושפשוט יורידו לי קצוות בשיער וזהו.

הספר הבכיר החליט להשאר איתי, כנראה מתוך שילוב של תחושה שהוא עוד יכול לשכנע אותי והעובדה שהיה כבר סוף היום וכנראה שלא המתינו לו עוד לקוחות שלהן הוא יכול למכור עוד טיפולים בתשלום. זה לא עבד לו.

ואני מניחה שהחוויה הזו רק הרחיקה אותי יותר ויותר מכל מה שקשור לאיפור וסטייל. מעבר לזה, תוך שנה או שנתיים אחר כך כבר השמנתי למשקל שבו כבר לא יכולתי לקנות בגדים בחנויות רגילות אלא בחנויות של מידות גדולות. באותה תקופה לא היו בגדים יפים במידות גדולות, אלא בעיקר בגדים גדולים בגזרה מאוד רחבה וארוכה מבדים סינטטיים ולא נושמים, לרוב בצבעים כהים מאוד ועם דוגמאות מאוד גדולות וגסות שנחשבו ל״מרזים״. בואו ונגיד שזה משהו שלא ממש עודד אותי להתלבש יפה.

כיום אני לרוב מתאפרת קלות ולובשת תכשיטים לפני אירועים שונים, ולובשת בגדים יפים יותר, אבל ביום יום אני עדיין מתלבשת בג׳ינס וטי שירטים.