איך נראה בית החלומות שלך?

כשהייתי ילדה, הייתי מציירת את בית החלומות שלי. היה מדובר על בית רב קומות שכולו בית אחד, לא פעם של 4 – 5 קומות, והיו בו הרבה מאוד חדרים. אני לא זוכרת מה היובחדרים האלו, אבל אני מניחה שלכל ילד במשפחה היה חדר שינה משלו והוא לא נאלץ לחלוק אותו עם אח או אחות כמוני. והיתה גם בבתים באלו עליית גג, כי עליית גג נשמעה לי מגניבה (לפחות עד שקראתי את הספר ״פרחים בעליית הגג״, אבל זה קרה בגיל מבוגר יותר משמעותית).

בתור מבוגרת הדרישות שלי מאוד שונות – כי קודם כל בית עם הרבה קומות הוא לא בהכרח פרקטי. אולי בית דו קומתי יכול להיות נחמד במצב שבו אנשים רוצים לאפשר ריחוק מסוים בין חדרים שוניםבשביל שקט או פרטיות, אבל ארבע קומות זה כבר קצת מוגזם.

בבית שלי גם הייתי רוצה מחסן – זה חיוני כדי שיהיה מקום לאחסן בו דברים כמו מזוודות או את המנשאים של החתולים שלי כשאני לא משתמשת בהם. למרות שכמובן צריך לוודא שזה לא הופך להיות חדר מלא דברים ״לא שימושיים״ (קרי זבל) כמו למשל מזוודות משנות השמונים המוקדמות שההורים שלי קנו לקראת הנסיעה שלנו לקנדה, ואבא שלי מתעקש לא לזרוק אותן למרות שאפילו הוא כבר לא משתמש בהן לטיסות.

הייתי רוצה גם חדר עבודה מרווח, ובעצם הייתי שמחה שכל החדרים יהיו מרווחים – אבל מצד שני שיהיה מי שינקה אותם במקומי. ובעצם אם כבר – הייתי שמחה שגם תהיה מעצבת פנים שתעצב אותם, אבל לפי הטעם שלי ולא רק לפי האופנה האחרונה בתחום עיצוב הפנים.