כשטיולים לא מסתדרים

אחת הסיבות שאני אוהבת טיולים מאורגנים היא העובדה שמישהו אחר מתעסק בהרבה מאוד מהמנהלות מאחורי ארגון המסלול, במיוחד כשיש מסלול מאוד ארוך – כמו זה שאני עומדת לצאת אליו לאלסקה בעוד קצת פחות משבועיים.

לפני חודשיים למשל קיבלנו הודעה שהמעבורת שאמורה להוביל אותנו לג׳ונו, עיר הבירה של אלסקה, לא יוצאת בזמן שהיה מתוכנן לצאת לפי המסלול, והיה צריך לתכנן אלטרנטיבה שתאפשר לנו לנצל יותר זמן לטיול ופחות זמן בהמתנה – שכלל למשל תוספת של כמה אתרים נחמדים ופחות ידועים על חשבון פחות זמן שנבלה בעיר עצמה. וכל זה בלי שאני הייתי בכלל צריכה לתכנן או לחשוב או לחקור משהו.

בימים האחרונים התחלתי לחשוב על מה אני רוצה לעשות באתרים השונים, ובין השאר התחלתי עם הפארק האחרון שנבקר בו – פארק דנאלי. זה פארק שביקרתי בו כבר בביקור האחרון שלי באלסקה ב 2011, ואחת החוויות המהנות שלי היה היום שבו אני ועוד מטיילת נסענו ליעד מאוד רחוק בפארק, וממש רציתי לשחזר אותו.

רק שביומיים האחרונים גיליתי שאני לא אוכל לעשות את זה.

הכל מתחיל בעצם מאיך מבקרים בפארק. הפארק ידוע בזה שהוא איזור פראי שבו מאפשרים לבעלי החיים להסתובב כרצונם, מה שאומר שיש גישה מאוד מוגבלת לפארק בכביש עפר צר בודד. כדי למנוע מצב שבו הכביש הוא פקק תנועה אחד גדול – החל מנקודה מסוימת (בערך 15 מייל מהכניסה לפארק) אין גישה למכוניות, אלא רק לאוטובוסים רשמיים של הפארק. יש כמה חריגים – אנשים שמקבלים אישור מיוחד להכנס לפארק ברכב, כמו למשל צלמי טבע מקצועיים או מדענים, או אנשים שצריכים לתקן דברים בכביש עצמו.

וב 202 או 2021 התגלה שבנקודה מאוד מסויימת בכביש, בערך 43 מייל מהכניסה לפארק – יש מקטע כביש שנמצע על צלע הר שהתחיל פשוט להתפרק, ובכל פעם שמתקנים המצב מתדרדר יותר – ומהר יותר.

לכן כרגע הכביש סגור למבקרים החל מהנקודה הזו, שבעצם גורמת לכך שאי אפשר לבקר ברוב הנקודות היפות בפארק, כולל למשל באותה נקודה שאהבתי בביקור הקודם שלי (שנמצאת במייל ה 85 בפארק). המלצות ברשת גם מדברות על זה שרוב נקודות העניין בפארק נמצאות אחרי הנקודה הסגורה בפארק ולכן שווה לדחות את הביקור בו.

פניתי באופן טבעי לחברת הטיולים עצמה. הם כמובן היו מודעים למצב, ובגדול קיבלתי תשובה ממש טובה, אבל כזו שאני לא בטוחה שאני מרוצה ממנה.

בגדול מי שענתה לי ענתה מהר ובנימוס, והסבירה שהם יסבירו לנו על הפרטים של איך לטייל בפארק בימים שלפני שנגיע אליו, אבל היא גם הסבירה שיש הרבה סיורים שכן אפשר לצאת אליהם, מסלולי הליכה רשמיים ולא רשמיים, ושכמובן יהיו לנו המון הזדמנויות לצפות בבעלי חיים גם עם הכביש החסום.

התשובה הזו טובה כי היא מראה שהם מודעים למצב – ומודעים למה ואיך אנשים אוהבים לטייל בפארק (למשל תצפית על בעלי חיים, מסלולי הליכה, או הדרכות) ושזה עדיין אפשרי. וגם היה חשוב לה לתת לי פרטים למרות שבעצם נקבל אותם כקבוצה כשזה יהיה רלוונטי, גם אם ההסבר הוא כללי.

וברור לי שגם מדובר על פארק אחד שבו נהיה כמה ימים בודדים מתוך טיול של חודש, ועוד פארק שהייתי בו בעבר. ושאר הטיול הוא במקומות יפים בפני עצמם, שברבים מהם לא הייתי עד היום, ובאלו שכן – יהיה לי נחמד לבקר שוב.

אבל זה לא אומר שאין דברים שהפארק יכול לחדש לי. למשל בביקור הקודם שלי כל הימים היו מעוננים, ולא יצא לנו לראות את הר דנאלי – ההר הגבוה בצפון אמריקה, שאפשר לראות בימים בהירים יותר. מעבר לזה, ממה שזכור לי בהחלט ראינו יותר בעלי חיים בחלקים היותר מרוחקים של הכביש, ובעלי חיים מיוחדים יותר.

כנראה שלחלק מהדברים יש פתרונות – כמו למשל לקחת טיסה במטוס קל מעל הפארק בימים בהירים כדי לראות את ההר והנופים מזוית חדשה, למרות שכנראה מדובר על חוויה לא זולה. מעבר לזה, פשוט צריך לחכות ולראות מה ייעצו לנו לעשות בפארק כשנגיע לשם.