היחס שלנו לדת

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

אני חושבת שבבסיס היחס שלנו לדת בכלל וליהדות בפרט נובעת מהעובדה שבעצם לא ממש ברור עד כמה יהודים הם מאמינים בדת – או שיהודים הם בעצם עם בפני עצמם. כנראה שבגלל שהיהדות לא ״מגייסת״ מועמדים חדשים ואפילו מקשה על אנשים שהם לא יהודים להפוך לכאלו (בניגוד לנצרות ולאיסלאם שהן דתות מיסיונריות שכן מנסות להמיר את דתם של מי שלא מאמין בדת שלהם), נוצר מצב שבעצם יהודים הפכו באופן עקרוני לא רק למאמינים בדת מסוימת אלא לקבוצה עם זהות מאוחדת, גם אם הם גרו בעבר בחלקים מאוד שונים של העולם במשך כמעט אלפיים שנים.

לכן הגבול בין התנהלות דתית הותנהלות מסורתית של עם הוא מאוד מטושטש, במיוחד כי לא מעט מהחגים הם בעלי משמעות דתית – אבל בעצם גם יש להם לא מעט רקע היסטורי שקשור לחוויות של העם היהודי.


המורכבות של המצב הזה התגלתה למשל בהקמת המדינה, ובשאלה עד כמה אנחנו נותנים לדת מקום במדינה.

בן גוריון, ראש הממשלה הראשון (ויש מי שיגידו המיתולוגי) של מדינת ישראל החליט לתת למספר מסוים של מה שמכונה ״תלמידים חכמים״ מקרב תלמידי הישיבות פטור משירות צבאי, במיוחד כשנוצר צורך להעמיד מחדש את עולם הישיבות על רגליו אחרי השואה.

אבל בימינו נוצר מצב שבו החברה החרדית (וחלק מהחברה הציונית דתית שקרובה בדעותיה לזו של החברה החרדית) לא משרתת בצבא, וגם לא משתתפת בהרבה פנים אחרים של החיים במדינה – אבל למרות זאת, חלקים גדולים מהחברה הזו עדיין מקבלים שירותים מהמדינה, וגם דורשים לקבל קיצבאות שיממנו את אורח החיים שלהם שבו הגברים מבלים כל היום בישיבה (בתקןוה בלימודים, אבל לא בהכרח), והנשים מבלות בעיקר בגידול מספר יחסית גדול של ילדים.

כמובן שמאחורי המצב עומדות סיבות שהן מורכבות למדי, וחלקים מסוימים מהחברה החרדית כן היו רוצים להשתלב בצורה יותר מלאה בחברה הישראלית – החל משירות בצבא וכלה בלימוד לימודי ליבה והצטרפות לשוק העבודה, כולל למשל הכשרות יעודיות לנשים חרדיות כדי להשתלב בתחומי המחשוב ואפילו ההיי טק. אבל רק מיעוט יחסית קטן מבצע את הדברים הלכה למעשה בימינו, וגם הם זוכים ליחס גרוע מלא מעט חלקים אחרים של החברה החרדית – וקצב הגידול של המשתתפים בחברה הכללית הוא איטי מאוד – ואיטי מידי.


הנושא הזה משפיע לא מעט על איך רבים מאיתנו מתייחסים לחברה הדתית – אבל גם ליהדות עצמה. נוצר מצב שדווקא אלו שמייצגים את היהדות בחיינו הופכים אותה עם השנים לפחות ופחות רלונטית וליותר ויותר שנואה.

מצד שני, אני שואלת את עצמי עד כמה ה״חרדיות״ היתה מה ששמר על הזהות היהודית של הקהילות, ודווקא המשיכה לחילוניות הובילה לא פעם להתבוללות ועזיבה של הדת היהודית, וגם הזהות היהודית? והאם הזהות הזו חשובה לנו בכלל?

15 תגובות

  1. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

    העלית שאלות חשובות.

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      והלוואי שהיו להן גם תשובות שהיו מוסכמות על כולם.

      Liked by 1 person

      1. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

        לא נגיע לעמק השווה. אני עסוק בפרויקט בריאת העולם. רק בו מצאתי עשרות דרכים בהן הוא נברא או לא נברא. הסכמות?

        Liked by 1 person

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        אני מניחה שכל תשובה נתונה לפרשנות, כמו למשל כאלו שטוענות ש״יום״ בבראשית הוא לא ממש רק יום בודד, וכך הסיפור שם יכול להיות קצת יותר קרוב להיסטוריה של היקום ושל כדור הארץ…

        אהבתי

  2. תמונת הפרופיל של motior motior הגיב:

    מעניין שהעלית זוית אחרת לחלוטין מזאת שברשומה המקורית שלך

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      ככה זה כשאני צריכה לכתוב רשומה נפרדת לשרביט החם…

      Liked by 1 person

      1. תמונת הפרופיל של motior motior הגיב:

        את לא "צריכה" כי כבר כתבת ונתת לי רעיון לשרביט… תודה שכתבת

        Liked by 1 person

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        אבל אז לי לא היה מה לפרסם ביום ראשון…

        Liked by 1 person

  3. "אני מניחה שכל תשובה נתונה לפרשנות, כמו למשל כאלו שטוענות ש״יום״ בבראשית הוא לא ממש רק יום בודד" – הזמין אותי לפרוץ לדלת פתוחה:
    ואיך מסבירים את זה?
    א. אם הבריאה הסתיימה בבבריאת האדם ביןם השישי. אז כיצד עדיין ממשיכים להיווצר מיני צמחים ובעלי חיים חדשים בכל עת?
    ב. לפי סיפור הבריאה קודם נבראו הצמחים "דשא עשב" ורק לאחר מכן נבראו בעלי החיים. אז על צמחים טורפים שמעת? אם הם נבראו עם הצמחים (כי הם צמחים) ולפני שנבראו בעלי החיים, איך הם יכלו לחיות בלי להיזון מהטרף שלהם – מריקבון חרקים ובעלי חיים קטנים לפני שנבראו ?(והרי גם לפי הפרשנות שהבאת, אין מדובר בשבוע בריאה אחד ככתוב. כי בפער של יום אחד אפשר לשרוד ברעב אבל לא בפער של מיליארד שנים).
    ג. הכוכבים נבראו ביום הרביעי. אז כיצד כוכבים חדשים נוצרו ונוצרים (עד עצם היום הזה) גם לאחר "בריאת האדם"?
    ד. ראי גם למשל פרשנות לא נכונה של ההלכת הפסח, משום שלחז"ל לא הייתה שמץ של הבנה בבוטניקה ובמיקרוביולוגיה:
    https://kankan111.blogspot.com/2016/04/blog-post_0.html

    ואני שואל לשם מה צריכים להמציא תילי תילים של פיפולים פרשניים כדי לצאת ממבוכות וסתירות של פשט ברור בכתובים?

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      מה שאתה מעלה פה הוא נושא הביצה והתרנגולת – הרי משהו חי היה צריך להתפתח כדי לאפשר לצמחים ולבעלי החיים שאנחנו מכירים להתפתח. עצם זה שהצמחים של היום ניזונים מבעלי חיים שמתו לא אומר שהצמחים שהיו קיימים בעבר היו זקוקים לזה.

      גם אין שום דבר בתורה שסותר את העובדה שהמערכת ממשיכה להתפתח עם או בלי התערבות אלוהית. האם יכול להיות שאלוהים פשוט התערב בבריאה עד שלב מסוים, ואז אפשר לה להמשיך ולהתפתח באופן טבעי, ממש כפי שהוא לא מתערב ביכולת של בני אדם להחליט בפני עצמם איך להתנהג?

      אהבתי

      1. בטיעון הראשוני (כגון "הביצה ותרנגולת") שהבאת בפתיח, את בעצם מביאה את הטיעון של הבריאתנים, ששוללים את האבולוציה ואת כל ההוכחות המדעיות לעצם קיומה וללוחות הזמנים כפי שהתרחשו במציאות. ולאחר מכן את מביאה טיעון המגייס את האבולוציה ככוח מניע, כדי להסביר את הכשלים הלוגיים שהעלתי (אגב יש סתירה בין שני סיפורי הבריאה המובאים בספר בראשית – בראשון הצמחים קדמו לבעלי החיים ולהיפך בסיפור השני) .
        האם קראת את שפרסמתי ב"במה חדשה" והבאתי בפוסט שלי בקישור ?:
        http://stage.co.il/Stories/537395288

        אהבתי

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        אני לא מביאה שום טיעון של אף אחד, אלא אומרת שאין בסיפור הבריאה הרבה פרטים ולכן הוא יכול להכיל תהליכים שנוגדים את הטיעונים הראשוניים שלך.

        ואני זוכרת שבתיכון למדנו שיש פרשנות לגבי מה יש חזרות בתנ״ך, ויש הסברים לדברים שעדיין תואמים את הסיפור התנ״כי, אבל יש לי רושם שהם פחות יעניינו אותך.

        אהבתי

  4. אני מודע ומכיר היטב את טענת הסברים לדברים שעדין תואמים את הסיפורים התנ"כי.
    אבל, ראשית אי אפשר להתייחס לתנ"ך כלספר היסטוריה (כי הוא לא!!!). שנית, במדע אפילו שקיימת או נמצאה עובדה אחת שאינה נכונה או אינה תואמת לתיאוריה (ובהומניסטיקה מכונה "נרטיב") – התאוריה נופלת !!!

    ולגבי החזרות הלא תואמות – בניגוד למדע, לצרכי דת חייבים פרשנויות מפולפלות כדי לנסות להסביר את הסתירה. זה אולי יכול לשכנע מאמינים עיוורים, אבל הרציונאליות אינה קונה את זה.

    אני כבר מצפה לשאלה הכיצד ישנם מדענים דתיים?
    אז ראשית יש מעטים כאלה שאינם מאמינים/מקבלים את אלפי ההוכחות המדעיות החד-משמעיות לקיום האבולוציה למשל. למרות שהם מקבלים את ההוכחות המדעיות שהתקבלו באותן שיטות וטכנולוגיות מחקר -בתחומי מדע אחרים, שאינם מתנגשים עם שטיפת המוח האמונית שגדלו עליה.
    אבל אצל רובם חל ניתוק מנטלי בין האמונה למדע במעשה – אחרת היו וודאי משתגעים 😀

    אהבתי

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      אני לא חושבת שאנחנו יכולים לדבר בשמם של מדענים דתיים רק כי לך חשוב להוכיח נקודה כזו או אחרת.

      אהבתי

      1. בוודאי שאני יכול וגם יודע (לא משער כמו מרבית ההדיוטות) – כמי שחי בעולם המדע, עובד במדע וביחסים מקצועיים יום יומיים גם עם מדענים דתיים.
        מה שבטוח הוא: אמונה אינה מבוססת על הוכחות בשיטות מדעיות. מדע אינו מבוסס על אמונה ועל ניסים ונפלאות המתוארים בספרי הקודש, מכל הדתות למיניהן. וגם אם ניתן איכשהו להסביר אירוע (תופעה) מסויימים, אלפים אחרים אינם ניתנים להסבר בעזרת הסברים מדעיים עם הוכחות מדעיות, אלא על ידי פילפולים והתפתלויות פרשניות, או על סתם הפרחת "דעות" באוויר.

        לדבר אחד אני סקרן, האם קראת את מה שהיפנתי בפוסט שלי או בשרשור הזה בקישורים?:

        https://kankan111.blogspot.com/p/blog-page.html

        http://stage.co.il/Stories/537395288

        אהבתי

כתוב תגובה למנהל פרפרים לבטל