השבוע ביליתי בדאבלין כמה ימים לכנס של החברה שבה אני עובדת שאליו הגיעו מנהלים מארה״ב והרבה עובדים מהמון משרדים מכל רחבי אירופה.
אבל כדי להגיע לכנס, הייתי צריכה לטוס חלק מהדרך (מישראל ללונדון וחזרה) בחברתם של ישראלים שברובם יוצאים לחופשות הקיץ שלהם.
בטיסה מתל אביב ללונדון, במחלקת התיירים במטוס היו כמה שורות שבהן המושבים היו בצבע שונה, והוא ציין את העובדה שהיה מדובר על מושבים שבהם היה קצת יותר מקום לרגליים – ולכן הם היו כמובן בתשלום נוסף. הדיילות ביקשו בצורה מאוד ברורה ומראש לא לעבור למקומות ריקים בשורות הללו ומי שיעבור יידרש לשלם עבורם.
בגלל שהמטוס היה רחוק מלהיות מלא, אנשים שמחו על הזדמנות לעבור לשורות פחות צפופות, במיוחד כשאנשים רבים לא בהכרח זכו לשבת ליד האנשים שאיתם הם טסו. אני ישבתי ליד גבר אמריקני שרצה לעבור למושבים האלו כדי שיהיה לו יותר מקום והוא יוכל אולי לשבת ליד אחד מבני המשפחה שלו – אבל בשניה שהוא הבין שאלו המקומות שהתבקשנו לא לשבת בהם, הוא וויתר, והוא ובני משפחתו מצאו דרך אחרת לשבת יחד.
אבל הישראלים מצאו דרך לשבת במושבים האלו – במין קטע של ״אני יושב/ת כאן רק כמה דקות די לשוחח עם חבר/ה שלי״. כמובן שה״כמה דקות״ התארכו להרבה יותר מזה, והם חזרו למקומם רק לנחיתה כדי שלא יחשבו שהם אכן ישבו שם.
ואז בדרך חזרה, שידרגתי את עצמי באותה טיסה למחלקת עסקים. הרגשתי לא ממש טוב, ובעיקר רציתי להמלט מהרעש של מחלקת התיירים המלאה ישראלים.
ובערך שעה אחרי ההמראה, אני שומעת שיחה בשורה מאחורי שבמקרה היתה גם השורה האחרונה של מחלקת העסקים. אחת הדיילות ביקשה ממי שישב בשורה הזו להראות את הדרכון שלו ואת הכרטיס שהוא קיבל לעליה למטוס. הוא עשה את עצמו לא ממש מבין וניסה להתחמק מזה, והדיילת פשוט חזרה ואמרה לו שהוא צריך לחזור למחלקת התיירים למושב שלו.
אני מניחה שלמזלה של הדיילת וגם למזלנו, תוך כמה דקות הבחור הבין שהניסיון שלו לעבור לשבת במחלקת העסקים בצורה כביכול דיסקרטית לא הצליח, והוא חזר למקום שלו. אין לי מושג מה היה קורה אם הוא היה מסרב – אין לי מושג האם היה על המטוס איש בhטחון שהיה דואג להחזיר אותו למקומו, או שאנשי בטחון היו תופסים איתו שיחה אחרי הנחיתה ומפחידים אותו מספיק כדי לא לנסות את השטיק הזה בטיסה הבאה שלו.
אבל הנזק כבר נגרם, כי הדיילת כבר ״רגילה״ לחוצפה מהסוג הזה, כי כנראה זו לא הפעם הראשונה שהיא נתקלה בזה. ואני מניחה שאנשים כאלו משפיעים על דעתה על ישראלים, ולא לטובה.
התיירת המקרית 
עגום
אהבתיLiked by 1 person
לצערי יש הרבה התנהגויות כאלו…
אהבתיאהבתי
נורא. פשוט נורא. זה מה שקורה שהנורמות של הציות לחוק מתערערות ואנשים חושבים שהם יכולים לעשות כל דבר. אנחנו רואים את זה בהפגנות באיילון עם הצתת מדורות וונדאליזם לא נורמלי ואני לא מתפלא שכל אלה שחושבים שהכל מגיע להם מתנהגים ככה גם בטיסות. בושה. בושה.
אהבתיLiked by 1 person
מעניין אם חסימת כבישים היתה מפריעה לך באותה מידה אם היא היתה נעשית על ידי הצד השני?
אהבתיאהבתי
בעולם אומרים שזאת חוצפה ישראלית 😦
אהבתיLiked by 1 person
יש חוצפה ויש הגזמה מיותרת…
אהבתיLiked by 1 person
כאלה גורמים לי להתבייש שאני ישראלי ולחשוב שלא כל ישראל אחים הם.
אהבתיLiked by 1 person
ושיא הקטע הוא שהם מבחינתם חושבים שהם חכמים משמעותית ממך וממני בגלל ההתנהלות המכוערת שלהם…
אהבתיאהבתי
מנסיוני הדי דל, הישראלים האלה נמצאים בעיקר בטיסות זולות, בדיוק כמו שהם נמצאים במלונות דיל למינהם. אותם "ישראלים" מגיעים משלל מדינות, בלי קורלציה מסויימת למזרח תיכון. כשאני טסה ל או מ ישראל בחברות נורמליות או בשעות שברור שכולם או הרוב נוסעים לנסיעת עבודה, ה"ישראלים" האלה לא נוכחים. גם לא כשאני פוגשת ישראלים במוזאונים או באזורי טראקינג. מצד שני, ידוע לי שדווקא הסינים (נטען שהם מלוכלכים וגנבים), הבריטים, הרוסים והגרמנים (נטען שהם חוצפנים ואגרסיבים) נחשבים לתיירים מאוד לא אהובים. מצד שלישי, טוב שאנחנו מבקרים את עצמנו, כי כך ניתן רק להשתפר.
אהבתיLiked by 1 person
יש לי רושם שגם התייר הגרמני המכוער לא יחשוב להתיישב במושב במטוס שהעלות שלו גבוהה יותר וינסה לרמות את הדיילת שזה מגיע לו…
אהבתיאהבתי
כנראה שלא. יותר סביר שהוא יכנס שיכור לטיסה וישב שם כי ככה בא לו (בתוספת כמה קללות והערות\מחוות גזעניות). טיפוסים יש בכל עם, גם אם הגועל מגיע בסגנון שונה, והטיסות בהן הם בולטים במיוחד הן לואו קוסט. באיזו חברה טסת?
אהבתיLiked by 1 person
מה שמצחיק שמישראל ללונדון (הטיסה שהיתה מלאה בישראלים) טסתי בוירג׳ין אטלנטיק, שהיא לא לואו קוסט. דווקא בין לונדון לדבלין טסתי באייר לינגוס שהיא כן חברת לואו קוסט – ודווקא בה דברים התנהלו בצורה יותר טובה, למרות שאפשר היה לראות שהנוסעים הם בהחלט עממיים.
וברור שבכל עם יש את התיירים המכוערים. איימי טאן כתבה ספר מדהים על זה שנקראה ״להציל דגים מטביעה״ שמספר על תיירים אמריקנים מכוערים, ושם עוד מדובר לא על ״עמך״ אלא על אנשים עשירים שאמורים להיות מתורבתים יותר, והם מגיעים שם למשל למצב שבו אחד המטיילים משתמש במקדש עתיק בתור שירותים…
וכמובן שיש הרבה סרטונים שרצים ברשת על דרישות לא סבירות של נוסעים ובעיקר נוסעות אמריקניות (לרוב בגיל העמידה).
אבל עדיין יש גבולות סבירים שישראלים הם לרוב היחידים שלא מכבדים העלות של המושבים או ההפרדה בין המחלקות.
אהבתיLiked by 1 person