זה נושא ישן מיוני של מדור השרביט החם.
אני חושבת שיש פה שתי שאלות עקרוניות.
קודם כל, מעבר לויכוח על חוק או סעיף כזה או אחר שמשתנה כל שבוע או שבועיים – עולה השאלה עד כמה המחאה יעילה לאורך זמן. האם היא אכן משפיעה על מקבלי ההחלטות לטווח הארוך, או שהיא מספקת בעצם תחושה של סיפוק למפגינים שהם משנים משהו, אבל בתכלס הם לא ממש מזיזים לאף אחד?
הרי נראה שהקואליציה לא מוותרת על אף חקיקה, וממשיכה לפעול כרגיל למרות המחאות השונות. אמנם היתה מצגת של ניסיון להדברות, אבל היה ברור לכולם שלא היתה כוונה אמיתית לשינוי כיוון, והחקיקה נמשכת…
השאלה העקרונית השניה היא עד כמה הציבור מקבל את המחאה. יצא לי לשוחח לאחרונה עם מאמן כושר שעובד בחדר כושר בקניון עזריאלי ליד הקריה שקרוב לצומת קפלן שבה נערכות הפגנות והפרעות תדירות – והוא מספר על איבוד שכר בגלל שאנשים חוששים להגיע לחדר הכושר בגלל ההפרעות השונות. המתאמנים שלו והוא עצמו לא מתחילים להאמין במטרה של ההפגנות בגלל ההפרעות האלו אלא דווקא מתחיל להמאס להם מכל העניין.
התיירת המקרית 
למרבה הצער נראה שיהיה רע יותר לפני שזה יסתיים.
אהבתיLiked by 1 person
סביר להניח שאתה צודק
אהבתיאהבתי
אין לנו הרבה מה לעשות חוץ מלמחות לדעתי…
ואישית אני בעד מחאה ונגד חסימת כבישים
אהבתיLiked by 1 person
לדעתי בחירות הן הדרך הכי יעילה להלחם בזה – ולוודא שכל מי שרוצה לבחור נכון אכן יבחר.
אהבתיאהבתי
כן, אבל עד לבחירות יש הרבה זמן והממשלה יכולה להעביר הרבה חוקים בעייתיים בזמן זה
אהבתיאהבתי
כן, אבל – עם התקדמות החקיקה, הכנסת יכולה גם לחוקק חוק שידחה/יעכב/ימנע בחירות. לא יהיה מי שיעמוד בדרכה בנימוק שזה לא חוקי/לא סביר.
אהבתיLiked by 1 person
ההערכות הן שלא פעם דיקטטורים סטייל ביבי כן רוצים לשמור על חזות כביכול דמוקרטית, אז הם כן ירצו שיתקיימו בחירות שיראו חיצונית כחופשיות, ויכללו למשל אופוזיציה – אבל ינסו להקשות על האופוזיציה להבחר בדרכים חמקמקות.
למשל אחד החוקים שמוצעים הוא חוק שייתן מימון מיפלגות מוגדל למפלגות שיש בהן פריימריז כמו הליכוד – משהו שאמור לפגוע במימון למפלגות של גנץ ולפיד שאין בהן פריימריז. כמובן שהמפלגות יכולות להתחיל לקיים פריימריז, אבל כמפלגות שבעצם מהוות נספח למנהיג שהוא זה שנבחר זה יכול לפגוע יותר מאשר להועיל להן.
אהבתיאהבתי