מהם עשרת הסרטים האהובים עליך?

כמעט מפוסרמים: הסרט הוא סרט סמי ביוגרפי של הבמאי קמרון קרואו שבתור נער יצא לו ללוות לא פעם להקות רוק בשנות השבעים בתור כתב של מגזין המוזיקה ״רולינג סטון״, ומתאר את החיים הפרועים במסע הופעות של להקה פיקטיבית שהוא מלווה ואמור לכתוב עליה כתבה למגזין – בזמן שהמנהלים שלא לא בהכרח מודעים לזה שהוא צעיר יותר ממה שהם חשבו.

טרילוגיית שר הטבעות: הבמאי הניו זילנדי פיטר ג׳קסון מאוד אהב את ספרי ״שר הטבעות״ והחליט להפיק אותם לסרטים בנופים של ניו זילנד שמאוד דומים לנופים המתוארים בסרטים. הסרטים אמנם לא תואמים לחלוטין לספר, אבל הם הפכו ספר כבד ומלא בפרטים לנגיש לקהל מאוד גדול – ונחשבים לסרטים מעולים.

רצח מושלם: הסרט מתחיל בסצנה שבה זוג נפגש בסטודיו של אומן, ומיד אנחנו מגלים שהיא בעצם בוגדת בבעלה העשיר. אבל הסרט מתגלגל עם הרבה מאוד הפתעות וגילויים של סודות של כל הדמויות בסיפור, כך שהסרט שונה לחלוטין בצפיה חוזרת.

רוק סטאר: עוד סרט מוזיקלי שמבוסס באופן די כללי על סיפור אמיתי, שבו מעריץ של להקת רוק כבד אי שם בשנות השמונים נבחר להיות הזמר הרשמי שלה כשהזמר הקודם פוטר. ואז הוא כמובן מגלה שהחיים של סקס, סמיו ורוקנרול הם לא כאלו קסומים גם בלהקה האהובה עליו, והוא פורש להקים להקת גראנג׳ בדיוק כשהאופנה המוזיקלית משתנה.

מועדון קרב: אמנם הסרט אמור לפנות בעיקר לגברים בניסיון לשחרר אותם מהציפיות החברתיות שקיימות כלפיהם, אבל אני חושבת שהגישה של הסרט לפיה החברה מלמדת את כולנו לצפות לדברים בלתי אפשריים (ושצריך להשתחרר מהציפיות האלו) הוא מסר שנכון עבור כולם.

שבעה חטאים: עוד סרט של דיוויד פינצ׳ר, על רוצח סדרתי לא שגרתי שרוצח אנשים לפי שבעת החטאים בברית החדשה. כמובן שגם חקירת הרצח היא בלתי שגרתית בעליל, וכך גם הסוף שלה. הסרט מאוד גרפי באלימות שלו וכך גם בדימויים שהוא מציג לחטאים השונים, אבל יש בו גם אווירה שמאפיינת ערים גדולות בארה״ב, עלילה מעניית שדורשת צפיה מחדש בסרט, וכמובן משחק נהדר.

הרשת החברתית: עוד סרט של דיוויד פינצ׳ר על הקמת הרשת החברתית פייסבוק. אמנם רבים מהפרטים בסרט לא מדוייקים (למשל מארק צוקרברג מעולם לא חשב על האתר אחרי שהוא נפרד מבת זוג ורצה לנקום בה), אבל כנראה שהסרט מציג בצורה לא רעה את מה שעמד מאחורי הסכסוכים השונים בהקשר של הרשת החברתית.

נעלמת: סרט אחרון של דיוויד פינצ׳ר. מדובר על סקט שבו בני זוג מסוכסכים עומדים לחגוג את יום הנישואים החמישי שלהם, כשהבעל יוצא מהבית בבוקר לבאר שבבעלותו – ואז הוא מגלה שאישתו נעלמה. כמובן שמתחילה חקירה משטרתית שבעזרתה ובעזזרת כלים אחרים בסרט אנחנו מקבלים רקע על מערכת היחסים בין בני הזוג וכמובן הרבה הפתעות.

ארגו: הסרט מתאר את מבצע החילוץ האמיתי של כמה דיפלומטים אמריקניים שנתקעו באיראן בתקופת המהפכה – וכשהאיראנים השתלטו על בניין הנציגות האמריקנית, הם היו היחידים שהצליחו לברוח והסתתרו בביתו של השגריר הקנדי ואישתו לכמה חודשים, עד שהסי איי איי הצליח לחלץ אותם במבצע נועז. כמובן שבסרט הוסיפו לחילוץ הרבה מאוד דרמה, והפחיתו משמעותית את חלקם של הקנדים בבריחה – אבל הסרט הוא סרט מתח טוב, שבתחילתו גם מנסה לתת רקע רחב יותר לסיבות שבגללן האיראנים שונאים את ארה״ב ושבגללן התחילה המהפכה שגרמה לכל הבלגן הזה, במקום להשאיר אותם בתור נבלים רעים.

צעקה: צעקה הוא סרט אימה שעשה מהפכה בתחום סרטי האימה – בכך שהוא לקח את כל הקלישאות של סרטי האימה שהיו מוכרים עד השנה שבה הוא יצא (1996), הפנה את תשומת ליבנו אליהן – ואז עשה מהן צחוק. וכמובן שזהות הרוצח היתה הפתעה מאוד גדולה באותה תקופה.

קומפני מן: הסרט הופק בעקבות המשבר הכלכלי העמוק שפקד את ארה״ב ב 2008, וכלל פיטורים נרחבים שהובילו לא מעט משפחות שנאלצו למכור את הבתים שהן קנו ולא מעט חפצים אחרים רק כדי לשרוד. הסרט ניסה לנקוט בביקורת די נוקבת על התרבות הארגונית בארה״ב שמבחינתה עובדים הם רק מספרים ולא בני אדם, אבל גם על תרבות הצריכה האמריקנית, והטיף לחזרה לפשטות ולייצור בארה״ב (במקום שהוא יועבר למקומות זולים יותר בעולם).

פרוייקט המכשפה מבלייר: סרט אימה שהיה מקורי מאוד בזמנו, הופק בתקציב אפסי – והפך להיות להיט, ובצדק בגלל המקוריות שלו. שלישיית סטודנטים לקולנוע יוצרת ליער לצלם סרט על מכשפה מקומית, והם הולכים לאיבוד ביער כשבמקביל משהו קורה בלילה: זה מתחיל מרעשים קטנים, עובר דרך מצב שבו מישהו מתנפל על האוהלים – ומסתיים בזוועות גדולות יותר. הסרט מפחיד דווקא כי הוא לא מציג משהו על מציאותי כמו סרטי אמה אחרים, ואפילו יכולים להיות הסברים מאוד הגיוניים למה שקורה לאותה שלישיה – אבל זה מה שהופך את הסרט למפחיד.

אמריקן ביוטי: עוד סרט מ 1999, שניסה לדבר על מהות החיים האמריקניים בפרוורים, ועל הריקנות שבחיים שבהם התדמית קודמת להכל (משהו שמאוד מאפיין את האמריקנים).

בנים אינם בוכים: עוד אחד מהסרטים הגדולים של שנת 1999 (שידועה כשנה שבה יצאו המון סרטים טובים) שמתאר את סיפורו האמיתי של טרנסג׳נדר שניסה לחיות כגבר אב הותקף ונרצח בגלל זה.

להיות ג׳ון מלקוביץ׳: סרט אבסורדי שבו ממשרדים בקומה השביעית וחצי של בניין עסקים ניו יורקי טיפוסי – אפשר להכנס באופןפ זמנו למוחו ואישיותו של השחקן ג׳ון מלקוביץ׳. והצליחו לעשות את קמרון דיאז למכוערת בסרט הזה – שזה נס בפני עצמו.

הקו האדום: בזמן שרבים היללו את ״להציל את טוראי ראיין״ כסרט מעולה על מלחמת העולם השניה, הבמאי טרנס מאליק ביים והפיק סרט מקביל על הלחימה באוקיינוס השקט, באוויקה יותר פילוסופית ופחות אקשנית עם עומק שטאנצי הוליוודי כמו ״להציל את טוראי ראיין״. הצילום בסרט מדהים, וכולל צילומי טבע נהדרים, אבל גם כאלו שמראים את הסבל שבמלחמה בעזרת הרס הטבע והסביבה.