אני מודה שאני לא זוכרת רבות מתוכניות הילדים שהיו אמורות להיות פופולריות כשאני הייתי ילדה כמו ״איים אבודים״ שהיתה עד כדי כך פופולרית שקראו על שמה לסרט ישראלי.
אני כן זוכרת את החיבה שלי לכל מיני תוכניות של הטלוויזיה החינוכית כמו קשת וענן או התוכניות ללימוד אנגלית שהיו כל כך פופולריות שאפילו עשו עליהן סאטירה בתוכנית ״קומדי סטור״.
אבל אני חושבת שהתוכניות שהכי אהבתי היו לא פעם תוכניות שהיו בעצם מיועדות למבוגרים כמו ״ספינת האהבה״ או ״תהילה״ שהיינו צופים בהם יחד בתור משפחה לפני שאנחנו הילדים היינו הולכים לישון.

אני מאד אהבתי את "תהילה" ולדעתי היא כן היתה מיועדת לבני נוער, אבל אני כבר צפיתי בה בתור מבוגרת. קודם ראיתי (ונהניתי) מהסרט. אחר כך גם עשו סידרה.
כשהייתי קטנה (יסודי) עוד לא היו שידורי טלוויזיה בישראל, וגם כשהתחילו – ממש חודש לפני שעברנו לכמה שנים לארה"ב – בכלל לא היתה לנו טלוויזיה. אז את רוב תכניות הילדים בגילאים האלה ראיתי בכלל בחו"ל.
כשחזרנו כבר הייתי בחטיבה, אז לא צפיתי בתכניות שהיו מיועדות לילדים (כמו ריץ' רץ' למשל). כמוך ראיתי תכניות שהיו לכל המשפחה – בשמונה, לפני החדשות (שהיו אז בתשע).
את "ספינת האהבה" לדעתי ראיתי גם כבר בתור בוגרת, כמו גם "שושלת" ו"דאלאס" וכל אלה. היה ערוץ אחד וראינו את מה שהיה.
אהבתיLiked by 1 person
והיו גם רק טלוויזיות בשחור לבן, והיה ״מחיקון״ ואז ״אנטי מחיקון״…
אהבתיאהבתי
אני גם נהניתי מתהילה וספינת האהבה אבל גם מאיים אבודים… אז ראינו מה שהיה. רק ערוץ אחד…
אהבתיLiked by 1 person
ודווקא עכשיו כשיש המון ערוצים הרבה יותר קשה למצוא משהו מעניין…
אהבתיאהבתי