אני חושבת שיש סתירה פנימית במשפט הזה, מעצם העובדה שבללמוד לקח יש תהליך למידה שאנחנו לא יכולים בהכרח ללמוד בלעדיו – ושאי אפשר לוותר עליו כדי להבין את הלקח.
ואי אפשר בהכרח לתזמן את תהליך הלמידה או החוויה שבזכותה למדנו את הלקח, כי היא לא פעם תלויה בגורמים חיצוניים שנכנסים לנו לחיים בתקופה מאוד ספציפית של החיים ואי אפשר בהכרח לשלוט בזה. מעבר לזה, כנראה שאיך שנחווה את הסיטואציה ומה נלמד ממנה תלויים מאוד באיזה שלב בחיים אנחנו נמצאים, ומה למדנו לפני כן.
מעבר לזה, האם יש באמת לקח ספציפי שלמדנו שהוא חשוב – או שאולי כל חוכמת החיים שצברנו עובדת יחד כדי להפוך אותנו לאדם חכם יותר (בתקווה)?
התיירת המקרית 
השאלה באמת קצת מוזרה. אני מקווה שלמדתי במהלך חיי לקחים חשובים אבל לא באמת יכול לחשוב על משהו ספציפי
חג שמח ושנה טובה
אהבתיאהבתי
בהחלט שאלה לא שגרתית
אהבתיאהבתי
קצת התאכזבתי, האמת. אולי השאלה מוזרה, אבל מרגע שהחלטת לענות עליה, הייתי מצפה שאכן תספרי על לקח שכזה לדוגמא….אבל לא נורא. את לא אחראית כמובן על הציפיות ועל האכזבות שלי 😉
אהבתיLiked by 2 אנשים
אני חושבת שהתשובה היא שבעצם כל הלקחים שלמדתי חשובים כי השילוב ביניהם והתזמון שלהם גם היו חשובים כחלק מהתהליך…
אהבתיאהבתי
קראתי את השאלה, לא כלכך נשמעה לי מוזרה, באמת. ברור שיש לקחים שאני מגיע אליהם היום ומצטער שלא ידיעתי אותם בצעירותי.
אחד מהכי מוצלחים זה הלקח המטופש: הלוואי שהייתי עם "ראש כזה" בגיל 17. זה לא שאינני רוצה להיות בן 17 [כתבתי על זה], אבל מה הראש של גיל 30 וקדימה אינו מתאים מפורשות לגיל 17!
במובן הזה, כנראה אני מצטרף לתהיות של כולם כאן על השאלה. 😉
אהבתיLiked by 1 person
בדיוק,..
אהבתיLiked by 1 person