גיסי חגג יוםולדת חמישים בסוף אוקטובר. היתה אמורה להיות לו גם חגיגה, שאליה היה אמור להיות מוזמן אחד הזמרים האהובים עליו בתור הפתעה. המסיבה היתה אמורה להיות בבית של אחותו, עם כל המשפחה המורחבת שלו וכל החברים שלו ושל אחותי – כלומר בגדול בית מלא באנשים שאני לא מכירה עד מכירה בקושי, והדבר המשותף היחידי שלנו הוא היכרות עם גיסי, שאחד הדברים שאני הכי יודעת עליו זה שהטעם המוזיקלי שלנו מאוד שונה, וההופעה לא היתה מעניינת עבורי.
בעצם הערב כולו לא קסם לי – כי מדובר היה לבלות עם המשפחה והחברים של גיסי שאני בקושי מכירה במקרה הטוב (ובמקרה של אחותו ובעלה לא ממש סובלת). כמובן שבמצב סטנדרטי לא היתה לי ברירה אלא להגיע ולהיות נחמדה לכולם, רבל אני מודה שקצת נשמתי לרווחה כשהתברר לי שבגלל המלחמה המסיבה בוטלה (לפחות בשלב זה).
ברור לי שגיסי היה מאוד נהנה מהמסיבה אם היא היתה מתקיימת, וכנראה גם רוב האורחים, שרובם כנראה מכירים לא מעט אורחים אחרים. סביר להניח אני אחת מהאנשים הבודדים שלא אוהבים מסיבות כאלו. וחבל לי שגיסי לא ממש זכה לחגוג את יום ההולדת שלו.
אבל לפחות יצא מבחינתי משהו טוב מהמלחמה הזו.
התיירת המקרית 
OK… מהכותרת ציפיתי לדברים יותר משמחים מביטול מסיבה שלא רצית ללכת אליה…
אהבתיLiked by 1 person
בשלב זה אני אסתפק בכל דבר שהוא לא שלילי במלחמה. הייתי אומרת שאני שמחה שיש פחות טילים בשבוע ומשהו האחרונים, אבל יכול להיות שזה טריק לוחמה פסיכולוגית של החמרס שמנסה לגרום לנו להרגע ואז להפחיד אותנו מחדש עם מתקפות טילים אינטנסיביות יותר.
אהבתיאהבתי
וחוץ מזה שאני באמת שונאת מסיבות מלאות אנשים שאני לא מכירה, ואני באמת לא סובלת את הטעם המוזיקלי של הגיס שלי….
אהבתיאהבתי
אף אחד לא אוהב מסיבות, כולם עושים פרצוף הצגה שכאילו היה כף אבל סובלים כל רגע. אבל אין מה לעשות אם את רוצה חיים ארוכים ורגועים את חייבת חברת בני אדם סביבך. אז תנשכי את השפתיים ולכי למסיבה
אהבתיLiked by 1 person
זה מה שתכננתי לעשות אבל אני מודה שאני שמחה שאני לא צריכה לשחק את המשחק.
אהבתיאהבתי