זה הנושא של השרביט החם השבוע.
יש לי תחושה הנושא של השרביט החם השבוע נועד כביכול להראות איך הגענו לתובנות נפלאות על החשיבות של הדברים הקטנים בחיים לאור המלחמה.
אבל בעיני זה תמיד נשמע מאוד מאולץ. זה מזכיר לי שבטיול האחרון שלי, המדריכה שלנו התחילה להגיד שיש לה מזל שהיא חייה את ה״חיים האמיתיים״ שלה בתור מדריכת טיולים, כי היא אוהבת לטייל ולכן היא מצליחה ל״ממש את עצמה״ ו״לחיות את החיים האמיתיים שלה״ בתור מדריכה.
אחד המטיילים בחצי השני של הטיול, בחור בריטי בן שלושים ומשהו בשם גארי, מאוד התלהב מה״פילוסופיה״ הזו. והוא התחיל כל הזמן להגיד שבטיול הוא ״חי את החיים האמיתיים שלו״, אבל כשהוא חוזר לבית והעובדה והשגרה שלו הוא לא ממש חי ״חיים אמיתיים״.
אבל כמו שאמר ג׳ון לנון באחד השירים המפורסמים שלו – ״החיים הם מה שקורה כשאנחנו מתכננים תוכניות אחרות״. בסופו של דבר החיים האמיתיים שלנו הם מה שקורה בשגרה המאוד רגילה שלנו, ויש סיבות לרגשות ולהחלטות שלנו באותה שגרה שקל לשכוח או פשוט להתעלם מהן כשאנחנו מנסים לבחון את השגרה הזו מבחוץ, בין אם מדובר על טיול או מלחמה.
התיירת המקרית 
כפי שעניתי לתגובתך בבלוג שלי, חיפוש וליקוט והכנת רשימת הדברים הקטנים והטובים הוא תהליך לא פשוט, כי הרוב לא טוב. ממש לא טוב.
הרעיון מאחורי חיפוש דברים טובים אפילו בתוך כל הרע, מבוסס על תיאוריה מתוך הפסיכולוגיה החיובית שפותחה לראשונה על ידי מרטין זליגמן
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA
מחקרים גילו שכאשר אנשים מקפידים להוקיר דברים טובים בחייהם, זה מעלה את רמת ה WELL BEING. כנ"ל כאשר אנשים דואגים לטפח מערכות יחסים טובות מיטיבות ותומכות בחייהם. יש אנשים שבאופן טבעי רואים את הטוב בחיים, אבל גם מי שלא – זה משהו שיכול להיות נלמד, נרכש. זה משהו שניתן לתרגל, ובכך להעלות את רמת ה-WELL BEING (בכוונה אני לא אומרת "אושר" למרות שבעברית כך מכנים את זה).
אהבתיLiked by 2 אנשים
הבעיה עם זה היא שלא פעם זה יכול להוביל ל״חיוביות רעילה״: שזה מצב שבו כביכול ״חייבים״ לראות כל הזמן טוב ולהתעלם בכוח מהרע ולא לתת לו מקום, וזה כמובן הופך את החיוביות לדבר רע. הרע הוא חלק מהחיים, ויש מי יגיד שהוא אפילו יכול לעזור לנו להעריך דווקא את הטוב.
והנה כתבה על חיוביות רעילה:
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-903553#:~:text=%22%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94%22%20(Toxic%20Positivity,%D7%9C%D7%9B%D7%9C%20%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A9%20%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA.
אהבתיאהבתי
אין צורך לספר לי על "חיוביות" או "חיוביות רעילה", ואין שום דבר ממה שאני הזכרתי שקשור אפילו באופן רופף ל"חיוביות" הזאת שאת הזכרת. לרגע לא אמרתי שהרע הוא לא חלק מהחיים. להיפך. הרע הוא חלק בלתי נפרד והוא נוכח במיוחד כאן ועכשיו לאן שלא מסתכלים. השאלה היא איך מתמודדים עם זה. את לא רואה אותי טוענת שהכל טוב והכל בסדר כשזה לא כך. להיפך. אני רואה את המציאות וכועסת, וכואבת, ודואגת ומתלבטת. אבל אני גם צריכה לתפקד. אני גם צריכה לתמוך באנשים שחשובים לי – בין אם הם משפחה או חברים או לקוחות (מתאמנים). יש לי סט של כלים כדי לעשות זאת, ואחד מהם הוא ללמוד לראות גם דברים טובים בין כל הרע. עוד אחד מהם הוא להוקיר היכן שיש לי משהו שראוי להוקרה. עוד אחד הוא פשוט לבלות זמן איכות עם מי שעושים לי טוב ומי שנוכחותי עושה לו טוב. עוד אחד הוא פעילות גופנית, אוכל בריא וטעים, שינה טובה – כשמצליחה – וגם קצת אסקפיזם: צלילה לתוך ספר טוב, צפייה בסידרה או סרט. ויש עוד. ובאף אחד מאלה אין שום אזכור או קשר ל"חיוביות" המאולצת המזוייפת שאת מדברת עליה
אהבתיLiked by 1 person
הגסול בין חיוביות בריאה ובין זו הרגילה היא אישית, ובעיני לדחוף יותר מידי להתמקד בטוב יכול בקלות לגרום להתעלם מהרע ובכך להפוך לרעילה ועבור אנשים מסוימים הגבול הזה יכול להיות שונה מזה שלך.
אהבתיאהבתי
נראה לי שאת לא כל כך מבינה……..
אבל מילא
אין לי כוחות כרגע להסביר
אהבתיאהבתי
עצם זה שאני לא מסכימה איתך לא אומר שאני לא מבינה. אבל אני חושבת שאין צורך להרחיב מעבר לזה.
אהבתיאהבתי
אין קשר לכך שאת מסכימה או לא מסכימה איתי. כבר נתקלנו בהרבה מקרים בהם הסכמנו שלא להסכים. זו לא בעייה. פשוט בעת הזאת נראה שאין לך בעייה להמשיך עם דיונים והתפלפלויות בנושאים שונים ואני לא ממש בנויה לזה בתקופה הזאת. מה שעוד מוכיח שאצלי זה לא "happy happy" בחיוביות מאולצת כפי שאת מנסה לרמוז או לומר במפורש. ובכל זאת אנסה שוב להסביר – לא, זה לא אישי "הגבול" בין חיוביות בריאה לחיוביות רגילה (מה זה בכלל לעזאזל חיוביות בריאה או חיוביות רגילה). אני בכלל לא מדברת על חיוביות, זו את שנטפלת לחיוביות. כל התורה ה"חיובית" של "אתה יוצא את המציאות של עצמך" ו"תחשוב טוב יהיה טוב" אין לו שום קשר לפסיכולוגיה החיובית, ולזה התכוונתי שאת לא מבינה. אני מדברת על תפוחים ואת על תפוזים. אז זה בכלל לא דיון, אין על מה להסכים או לא להסכים. אבל שוב, אין לי כוח להיכנס לזה כרגע.
אהבתיLiked by 1 person
אני אישית מנסה לקיים פה דיון שבמחינתי הוא מעניין, אבל אני מרגישה שאני לא מצליחה ליצור מולך דיאלוג. אני מקווה שאם תרצי, נוכל לשוחח על הדברים כשהתקופה תהיה רגועה יותר.
אהבתיאהבתי
כל ענין "החיים האמיתיים" הוא "בולשיט" גדול במיוחד.
לצערנו, אנו יודעים לחשוב על מה שהיה-שהווה-ושיהיה, תודעה קוראים לזה, וכך יש בנו נטייה לתת שמות, להכליל, לסווג, לאפיין וגו'
אבל, וזו האמת המרה, כל רגע שהגוף שלך פועל אלה ה-חיים. אין "חיים אמיתיים" יש חיים.
מוסיף לדברי אימפרטי – Well-Being מטרתו לשפר את מצב החיים, לנסות להפכם ליותר מרק "חיים ביולוגיים" מבלי לתת להם אף שם, הגדרה או כינוי.
כמו לשתול צמח באדמת חול או לשתול באדמה כבדה וחומה.
כל צמח מתאים עצמו לסביבתו, וה – Well-Bing שלו לא יהיה בהחלפת סביבתו, אלא בשיפורה או שיפור אצלו.
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט הרעיון הוא לשפר את החיים שניתנו לנו כשלא תמיד אפשר ״לתקן״ את הסביבה, אבל חייבים גם לא לתת לזה לגלוש למצב שבו אי אפשר להרגיש רגשות שליליים כמו עצב וכעס.
אהבתיLiked by 1 person
לא חושב שמישהו באמת מצפה לחיים כאלה. עצב, כעס, תסכול – אלה רגשות טבעיים לגמרי, שרק סימום בלתי פוסק אולי ימנע אותם, אבךל התוצאה כידוע לנו.. לא מצדיקה את הסימום. למעט אולי…
אהבתיאהבתי
תודה שכתבת אבל זה ממש לא הייתה הכוונה שלי או של empiarti
אני באמת האדם האחרון יבקש לכתוב על "תובנות נפלאות"
לי אישית מאוד קשה לכתוב לנושא הזה (למרות שאני הצעתי אותו) מקווה שאצליח
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שמה שנחמד בשרביט החם הוא שכל אחד יכול לכתוב כעל כל נושא מהזווית שלו. נאי מרגישה חוסר נוחות עם מצב שבו אני אמורה להתאים את עצמי לתרגיל עם פרמטרים מאוד ספציפיים, כי בסופו של דבר אנחנו לא בבית ספר או בטיפול מסוג כזה או אחר. היתי שמחה אם חופש הכתיבה הזה היה נשמר.
אהבתיLiked by 1 person
ברור שיש חופש כתיבה וגם חופש תגובה…
כתבת "יש לי תחושה הנושא של השרביט החם השבוע נועד כביכול להראות איך הגענו לתובנות נפלאות על החשיבות של הדברים הקטנים בחיים לאור המלחמה."
בתור זה שהציע את הנושא הרגשתי צורך להבהיר שזאת לא הייתה הכוונה
אהבתיאהבתי
אני מרגישה שכך אני הבנתי את הנושא, ואני מתנצלת אם נוצרה אי נעימות סביב הפרשנות הזו.
אהבתיLiked by 1 person