תמונות המבטאות אתכם או את שהייתם בעברכם

זהו הנושא של השרביט החם השבוע.

חשובל י להתחיל בכתיבה על כך שטליק כתב שבעיני מעיד על תופעה מעניינת. הוא מגדיר בפוסט את איך שהוא רואה ״ירושלמי ותיק״, אבל החוויה של ״להיות בן ירושלמי״ או בעצם שייך לכל עיר אחרת תלוי בהמון גורמים שיכולים לשנות את החוויה ה״עירונית״ בהרבה מובנים.

קודם כל זה תלוי כמובן באיפה כל אחד גר. ירושלים כעיר היא ענקית, ואמנם יש בה מרכז עיר שבו מרוכזים הרבה מאוד מקומות בילוי – אבל חלק גדול מהחוויה האישית של התושבים לא פעם נובעת מהשכונה שבה גרים ומקומות הבילוי או המפגש שמשמשים את האנשים בה. כנערה כשגרתי בשכונת גילה לא פעם היינו נפגשים במרכז המסחרי של השכונה, משהו שטליק כנראה לא מכיר או לא חווה.

באותה מידה זה עניין של גיל – כלומר אנשים בגילאים שונים מבלים בצורה שונה ובמקומות שונים, גם אם מקומות הבילוי נמצאים במיקום קרוב. אבל זה גם קשור לתקופה – אנשים באותו גיל מתקופות שונות יבלו במקומות שונים ובצורה שונה כתלות למה שנחשב כמקובל חברתית באותה תקופה, בעיקר כתלות באילו מקומות בילוי פתוחים ו / או ״נחשבים״ בכל תקופה.

אז עולה השאלה עד כמה יש חוויה של עיר מסוימת, או שבעצם מדובר על חוויה של תקופה מסוימת (או של תקופה מסוימת בעיר מסוימת).


אני מניחה שדי ברור שהתמונות שמאפיינות אותי הן תמונות של טיולים, כי אני מאוד אוהבת לטייל, במיוחד בטבע.

אני לא חושבת שצריך או אפשר לכתוב משהו מעבר לזה, אז תיהנו מהתמונות…

14 תגובות

  1. empiarti הגיב:

    זה ממש נכון. זה תלוי בתקופה בגיל ובאזור …
    אני למשל גדלתי מגיל שנה ועד גיל תשע בקריית יובל….וטליק גדל כל ילדותו בבית הכרם. שתי חוויות שונות לגמרי והוא גם מבוגר ממני בכמה שנים טובות. אבל מה שמשותף לי ולטליק זו החווייה של ירושלים של לפני מלחמת ששת הימים. אני זוכרת שכאשר חזרנו מארצות הברית בתחילת שנות השבעים, וביקרנו בירושלים – ממש היה לי קשה לזהות חלקים גדולים ממנה. למשל גילה כמובן לא היתה קיימת כשגדלתי שם, ומשם ירו עלינו פגזים במלחמה

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      ואני מניחה שאת לא תזהי כיום אפילו את קריית יובל, שלא לדבר על הסביבה שלה שב נבנו לא מעט שכונות חדשות.

      אהבתי

  2. motior הגיב:

    יופי של תמונות. במיוחד אהבתי את התמונה של המוז שרץ בשדה. מקנדה או מאלסקה? או ממקום אחר?

    אני גרתי בירושלים 5 שנים, הכרתי וחוויתי רק חלק קטן מהדברים שטליק כתב עליהם

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      איילת הצפון הרצה היא מאלסקה.

      וכן, החוויה הירושלמית משתנה בין אנשים…

      Liked by 1 person

      1. motior הגיב:

        תודה. זה לא אייל צפון אלא מוז או בעברית אייל קורא

        Liked by 1 person

  3. אני הגעתי לירושלים בגיל 21 ללימודים באוניברסיטה העברית ומאז (למעט 4 שנים בפוסט דוקטורט ב-NIH ומגורים במרילנד) נשארתי בירושלים. כסטודנט תפרן, לא יכולתי להרשות לעצמי את אופי וסוגי הבילויים במקומות שטליק תיאר. אני בטוח שגם לו נולדתי בירושלים, לא יכלתי לבלות בבתי קפה, מסעדות ואפילו בחומוסיות, בקע הכלכלי שגדלתי בו. אז כן, ירושלים שלי היא ירושלים אחרת. ירושלים שחרשתי בטיולים רגליים והרבה טיולים בסביבות העיר כמו בסטף. כסטודנטים תפרנים היינו מגיעים לקופת החאן חצי שעה לפני הצגות ומקבלי כרטיסי כניסה במחצית המחיר. כבר כתבתי על כך פוסט בעבר בבלוגי ולכן לא אמחזר במדור השרביט החם.
    https://kankan111.blogspot.com/2018/09/blog-post_18.html

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      בהחלט מדובר על חוויה אישית שונה של העיר…

      אהבתי

  4. Cateded Ur הגיב:

    את כל כך צודקת לגביי החוויה הירושלמית. אני גדלתי בשכונה בירושלים, שהיא בעצם לא ממש שונה מכל התנחלות – פסגת זאב. בגילאים בהם הסתובבנו בשכונה, היתה לנו המון אינטראקציה עם הצעירים משועפט ובית חנינה, והיינו רוכבים איתם על הסוסים שלהם ביער של נווה יעקב, או סתם מתארחים אצלם. לא אתפלא אם היום גדר ההפרדה כבר לא מאפשרת את זה. כשגרתי שנה כסטודנטית בגבעה הצרפתית,החוויה הירושלמית כבר היתה שונה לחלוטין, ובעיקר כללה הרבה מאוד יציאות למרכז העיר והמושבה הגרמנית, ובעיקר עם השותפות האמריקאיות בדירה שגרתי בה, או משחקי פוטבול עם יתר הסטודנטים. בתור נערה, גם ירושלים היתה שונה לחלוטין, וכללה בעיקר את מרכז העיר, אבל מהצד היותר נסתר שלה (בעיקר עם עוד ילדים שלא היה להם לאן לחזור בלילה).

    אהבתי

    1. Cateded Ur הגיב:

      קראתי את התגובה של קנקן ונזכרתי שהרבה פעמים גם היינו ישנים באזור הסטף או עין ספיר ובכללי, התניידנו בצורה מאוד יעילה בעזרת סקייטבורד שלקח אותנו יחסית מהר לכל מקום בעיר.

      Liked by 1 person

    2. adiad הגיב:

      לבורים שלי היתה בזמנו דירה שניה בפסגת זאב שהם השכירו במשך המון שנים, עד שמישהו התחיל להעלות כל מיני רעיונות לגבי מיסוי גבוה מאוד על מכירה של דירה שניה א הם מכרו אותה מהר כדי להמנע מהמיסים אם הם היו חושבים על למכור אותה בעתיד.

      אהבתי

  5. arikbenedekchaviv הגיב:

    כתבתי על ירושלים בכעס, אני באמת שונא את העיר הזו.
    אבל כמו שכתבת – עבור כל אחד היא מייצגת משהו אחר, בוודאי לאלה שנולדו בה.

    Liked by 1 person

    1. adiad הגיב:

      יש הרבה ששונאים את ירושלים, וגם את תל אביב או כל עיר אחרת…

      Liked by 1 person

      1. arikbenedekchaviv הגיב:

        אבל אני נולדתי בה 🙂 חייתי עת "אוחדה לה יחדיו", בזמן ההוכחה של טדי שיופי מונע ונדליזם [ערוגות הצבעונים בעיר] והעיר העתיקה שמשכה אותנו כמו זבובים אל האור.

        Liked by 1 person

כתיבת תגובה