I believe similar question last year in Bloganuary where we had a few billion dollars – which was supposed to simulate a situation where we had an unlimited amount of money.
But winning the lottery may be not as generous as that – a few million dollars is great, but can be spent rather quickly if we don't watch it. So we have two options: one in which we do have a limited amount of money, and the other is an unlimited amount.
If I do have a limited (though generous) lottery win, I assume I'll invest most of it as a nest egg for the future. I personally don't think that real estate would be a good fit for me since it deals with people who can damage or even destroy a home, or refuse to leave even though they don't pay rent. But other types of investments would be nice.
I would take a small part of the money and enjoy a nice vacation, and I would probably "spoil" myself by flying first or business class, rent nicer rooms in hotels and / or cruises, and so on.
If I do win a large enough sum I could consider being enough for me to live on comfortably for the rest of my life , I would still invest some of it, but I would quit my job, buy a much nicer apartment in a more desirable location (even though my current apartment is in a good location and is very nice) – and then spend most of my time travelling, and doing so comfortably, as I wrote before about better plane seats, nicer hotel rooms, etc.
I assume I'd also enjoy not having to cook and ordering take out every day, and enjoying restaurants regardless of price.
היתה לנו שאלה דומה בבלוגאנוארי בשנה שעברה שבה נשאלנו מה נעשה עם כמה מיליארד דולרים, מה שהיה אמור להיות סכום בלתי מוגבל של כסף.
אבל זכיה בלוטו יכולה להיות הרבה פחות נדיבה – כמה מיליוני דולרים זה נחמד, אבל אפשר לבזבז אותם מהר יותר ממה שאפשר לצפות. אז יש פה שתי אפשרויות: זכיה בסכום מוגבל של כסף או זכיה בסכום בלתי מוגבל.
אם אזכה בסכוף מוגבל (אבל נדיב) בלוטו, אני מניחה שאני אשקיע את רוב הסכום בהשקעה לעתיד. אני לא חושבת שנדל״ן זו אופציה טובה כי היא מסתמכת על אנשים שאולי יפעו (ואולי אפילו יהרסו) את הדירה או לא יעזבו אותה למרות שהם לא משלמים שכר דירה. אבל אפשרויות אחרות יהיו נחמדות.
אני כן אקח חלק מסוים מהכסף ואצא לטייל, ו״אפנק״ את עצמי בכך שאטוס במחלקה ראשונה או מחלקת עסקים, אבחר בחדרי מון או שייט יפים וגדולים יותר, וכו׳.
אם כן אזכה בסכום מספיק גדול כדי לחיות עליו למשך שארית החיים שלי, אני בהחלט אשקיע חלק ממנו. אבל אני עדיין אתפטר מהעודה, אקנה דירה גדולה יותר ובמיקום מרכזי יותר (למרות שהדירה שלי יפה ואני גרה באיזור לא רע) - ואבלה את רוב הזמן שלי בטיולים, ושוב בצורה נוחה של טיסות במחלקה ראשונה או עסקים, חדרי מלון יפים יותר, וכו׳.
אני מניחה שאני גם אהנה מכך שאני לא צריכה לבשל ואזמין אוכל במשלוח כל יום, ואהנה ממסעדות בלי קשר למחיר.
התיירת המקרית 
עם כמה מליוני שקלים באמת אפשר רק לקנות משהו שיאפשר חיים נוחים. אם היה לי סכום בלתי מוגבל, החלום שלי הוא להקים ארגון ש"יאמץ" ילדים ממשפחות מצוקה וילווה אותם מילדות ועד האוניברסיטה, ויתן להם את כל הכלים שאפשר כדי לצאת ממעגל העוני, ממש כאילו הם נולדו למשפחה תומכת ומבוססת.
אהבתיLiked by 1 person
אבל גם ילדים ממשפחות מבוססות ותומכות לא בהכרח יוצאים מוצלחים רק כי הם באו ממשפחות כאלו, ולא פעם הם מבוססים כלכלית רק כי הם קיבלו ירושה מספיק טובה כדי לשרוד איכשהו אבל הם לא מצליחים להגדיל את ההון שלהם ולא פעם אפילו מצליחים להקטין אותו.
אני כן מניחה שאפשרות ללמוד בבתי ספר טובים ואז לעשות תואר בהחלט יכול להיות כלי פרקטי להרבה מאוד אנשים, אבל בסופו של דבר לא כל אחד הוא בעל יכולות אקדמיות או יכולות להשתלב טוב בתפקיד שיש לו שכר גבוה כמקצועות בהייטק או עריכת דין.
אני למשל הכרתי פעם מישהי שנולדה לשני עורכי דין, וגם אחיה הפך לעורך דין מוצלח שיש לו משרד משלו, אבל היא עבדה כמה שנים במשרד שהקים אבא שלה (ובדיעבד גיליתי שבערך באותה תקופה בפעם הראשונה של הקריירה שלו, אבא שלה הואשם בגניבת כספים מלקוחות), ואז בשלב מסוים הפכה להיות אשת יחסי ציבור ופתחה משרד עם עוד מישהי, אבל מהר מאוד אחר כך אותה מישהי המשיכה לנהל אותו לבד. אני לא יודעת במה היא בדיוק עוסקת כיום כי היא נורא מנסה למכור את עצמה כמצליחה למרות שהיא כנראה מישהי שמתקשה להצליח בתפקידים כאלו, אבל עובדה שעם כל החינוך והמשפחה המוצלחת, היא יצאה ״בלגן״ אחד גדול.
אהבתיLiked by 1 person
ברור שאין 100 אחוז הצלחה, וכנראה גם לא 40 ועדיין, לא סתם הוגדר המונח "מעגל העוני". מבחינתי, אפילו הצלה של ילד אחד שווה השקעה של 100 שיפלו בדרך. כשהייתי בפנימיה, כמעט כל הילדים סיימו בלי בגרות והרבה בנות התחתנו מאוד מוקדם וילדו עוד לפני שהספיקו להתגייס. מהקבוצה של האקסטרנים, שכולם הגיעו מיישובים מאוד מבוססים, הרבה מאוד מחזיקים עכשיו בתואר. לי היה מזל שאבא של חברה טובה שלי, שלקח עליי חסות של משפחת אומנה, הסביר לי מהי אוניברסיטה ולמה צריך להשקיע בלימודים. אחר כך היה לי המון מזל שהמדינה איפשרה לי להתקבל לאוניברסיטה במסגרת של "ראויים לקידום" ושילמה לי כל חודש, בנוסף לשכר הלימוד, גם מעונות וכמה מאות שקלים למחייה. אחרת כנראה שגם אני הייתי גומרת באיזה מפעל ומייצרת חלות על מכונות ייצור. או אפילו לא מצליחה למצוא עבודה.
אהבתיאהבתי
את מדברת פה על שני דברים שונים – כי קודם כל צריך שגם עבודות ״צווארון כחול״ ירוויחו כמו שצריך כדי להתפרנס ולא לחיות בעוני, ושלא תהיה חובה ללמוד לתואק כדי לקבל משכורת שמאפשרת מחיה.
כמון שצריך להנגיש חינוך ואפשרות לתואר למי שמסוגל אליו ומעוניין בו, אבל הוא לא צריך להיות חובה כדי לא להיות עניים.
אהבתיאהבתי
שכנעת אותי. אין טעם לנסות אם אין הצלחה וודאית
אהבתיאהבתי
אני לא אומרת שלא צריך להשקיע, אלא גם לדעת איך ובמה להשקיע.
אני אישית הכרתי הרבה אנשים שרצו ללמוד מדעי המחשב כי הם חשבו שהם ימצאו עבודה בקלות אחרי התואר, אבל פשוט לא היו להם את היכולות להתמודד עם התחום. אלו שהיה להם מזל הבינו את או שניים ועברו ללמוד לתואר אחר, אבל היו אנשים שבזבזו שכר לימוד ושכירות של שנים על דירות ליד האוניברסיטה לפני שהם הבינו שהם לא הולכים לסיים את התואר בהצלחה. אני למשל מדברת על מצב שבו למישהו היה ממוצע כזה נמוך שאילצו אותו לפרוש והוא יכול היה לחזור רק אחרי סמסטר או שניים והוא התעקש לחזור ולא להבין שאין לו את היכולות האלו…
לכן צריך גם לדאוג שמיי שלא מסוגל ללמוד לתואר ינוטב למשהו שמתאים לו, וצריך גם לדאוג שבתפקידים יותר פשוטים תהיה משכורת ראויה. זה יחסוך לו הרבה מאוד תסכול, ועל התסכול הזה ממש חבל לי.
אהבתיאהבתי
לטייל זה רעיון מצוין, אבל כמו שכתבת זה תלוי בסכום…
הזכרת לי בדיחה:
אישה נכנסת הביתה ושואלת את בעלה: "מה היית עושה אם הייתי זוכה בלוטו?"
הוא עונה: "הייתי לוקח את החצי שלי ועוזב!"
עונה האישה: "הנה חמישה שקלים, לך לשלום"
אהבתיLiked by 1 person
כל אחד והעושר שלו….
אהבתיאהבתי