נכתב בעקבות הפוסט הזה.
אני זוכרת שכשהייתי תלמידה בכיתה ה׳, אני ועוד כמה בנות מהכיתה והחברות הצטרפנו לסניף המקומי של ״הנוער העובד והלומד״. לפי ההיסטוריה של התנועה, היא אמורה היתה לייצג בני נוער עובדים, אבל אני חושבת שבשכבת הגיל שלי הרוב המכריע של בני הנוער למד בבית הספר עד סוף י״ב, ורק מעטים מאוד (אם בכלל) פרשו מהלימודים כדי לעבוד.
כשלמדתי בכיתה ה׳, היינו קבוצה של בנות בלבד, ואני מודה שאין לי מושג איך שמענו על הקבוצה ואך הצטרפנו אליה. המדריכות שלנו היו בנות מבוגרות יותר שלדעתי היו בכיתה ח׳ או ט׳ ונראו לנו מאוד בוגרות, אבל הפעילות היתה תואמת את הגיל שלנו וכללה לא מעט משחקים וטיולים באיזור, ולא זכור לי שיצא לנו לפגוש שכבות גיל אחרות (חוץ מכמובן המדריכות שלנו).
אני כן זוכרת יוזמה של להגיע לאיזשהו כנס של כל התנועה בירושלים או אפילו בכל הארץ, שברגע האחרון התבטל והייתי מאוד מאוכזבת.
ואז, אחרי שנה בתנועה – ההורים שלי העבירו את כל המשפחה לארה״ב לשנתיים. ואז כשחזרנו, אחת מהתלמידות בכיתה החדשה שלי ״הזמינה אותי חזרה״ להצטרף שוב. הגעתי קצת מוקדם בשעה וביום שנאמרו לי, אבל לא הכרתי שם אף אחד ולכן העדפתי להמתין בשקט בחוץ. אבל החבר׳ה שהיו שם שמו לב אלי והזמינו אותי להכנס, אבל לא היה לי נעים כי חשתי שלא אשתלב טוב בשיחה איתם ואצור רושם רע – אז סירבתי. ואז לא היה לי נעים מהם כי סירבתי וחשבתי שעצם הסירוב יצר רושם רע…
אני מניחה שבשלב מסוים הגיעו עוד כמה חבר׳ה שכן הכרתי ונכנסתי איתם, אבל הזכרון היחידי שהיה לי היה מפעילות פתיחת שנה או משהו שהיה בערב, והיו שם כתובות אש והצגה בעלת תוכן די מיני שכמבוגרת כנראה היה נראה לי די תמים אבל כתלמידה נאיבית בתחילת כיתה ח׳ נראה לי נוראי וסוטה ולכן ויתרתי לחלוטין על ההשתתפות בתנועה.
כנראה שחלק מהבעיה היתה שהגעתי לשלב שבו היינו חלק מהשכבה הבוגרת יותר, גם בפעילות הרחבה יותר אבל כנראה גם בפעילות היומיומית, ובעיני זה הרגיש מפחיד ולא מתאים כי לא הייתי מבוגרת או בוגרת מספיק לתכנים שנחשפתי אליהם, בין אם באותו ערב או במפגשים הקבוצתיים. כך שאחרי אותה פעילות ערב פרשתי, ולא הצטרפתי לתנועת נוער אחרת.
שנה אחר כך היה ניסיון לפתוח קן צופים אצלנו בשכונה שאני ועוד שתי חברות ושני ידידים שלנו התחלנו להצטרף אליהן (בדיעבד אין לי מושג איך דווקא אנחנו ״נבחרנו״ לזה), אבל כנראה מי שרצה להיות בתנועת נוער כבר הצטרף אליה, ומי שספציפית רצה להיות בצופים כבר הצטרף לקן מחוץ לשכונה, ולכן אחרי כמה מפגשים הניסיון הפסיק פשוט כי הקבוצה לא גדלה…

מעניין לקרוא
אני הייתי כמה שבועות בתנועת בני-עקיבא וזה ממש לא משך אותי אז עזבתי…
אהבתיLiked by 1 person
כל אחד והחוויות שלו…
אהבתיאהבתי
לא יצא לי להכיר את הנוער העובד והלומד. הייתי בשומר הצעיר, וגם הורי היו וגם עלו איתם ארצה וחיו בקיבוץ שלהם עד אחרי שנולדתי. אחר כך עברתי לצופים כי הוריו של מי שהיה אז חבר שלי לא הסכימו שיילך לשמו"ץ (הם היו מפ"איניקים והשמו"ץ היה שייך למפ"ם, תארי לעצמך) – והייתי גם מדריכה בצופים. זה היה כיף.
אהבתיLiked by 1 person
אני שמחה שניהנת.
אהבתיאהבתי
אמ'שלי, כפםי שראית בפוסט על שורשים היתה חברה בקבוצה של הנוער העובד והלומד שהקימה את "משגב עם."
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שפעם לתנועות הנוער היתה אידאולוגיה מאוד מעשית – כיום זה בעיקר בילוי חברתי.
אהבתיאהבתי