רק שאלה אחת?
אני למשל לא אוהבת שההורים שלי שואלים אותי לגבי העבודה שלי. אנחנו לרוב נפגשים בסופי שבוע או בחגים (או בחופשים באופן כללי) ולא ממש בא לי לדבר על עבודה במהלך החופש או הסופ״ש.
אבל מעבר לזה, ההורים שלי תמיד שואלים המון שאלות מפורטות ומציקות על מידע שלא בהכרח בא לי לשתף אותם בו כמו למשל דברים מקצועיים שאני אצטרך להסביר מההתחלה ולעומק, או דינמיקה חברתית שלא ממש בא לי לשתף אותם בה (תאמינו לי שהחברות שלי שומעות על זה המון, אפילו יותר מידי לפעמים).
אני גם לא אוהבת שאנשים זרים שואלים אותי למה אני לא מנסה דיאטה כזו או אחרת / תרופות להרזיה / ניתוח קיצור קיבה. מעבר לעובדה שזה לא ממש עניינם, לא פעם הם גם מסרבים להקשיב להסברים שלי ומצטטים כביכול מקורות לא מוכרים על איך זה פתרון פלא. למזלי לרוב הם סותמים את הפה כשאני מזכירה שהכרתי בעבר מישהי שמתה מהניתוח, אבל זה לא תמיד קורה וזה מתיש.
התיירת המקרית 
אכן שאלות מעצבנות…
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט 🙂
אהבתיאהבתי
יווווווו
אני גרמתי לעימות בינדורי משפחתי בצד הפטריארכלי-התורכי בשל תגובה תוקפנית על שאלת הזוגיות והפו8אריות.
אהבתיLiked by 1 person
והפוריות, סליחה 😦
אהבתיאהבתי
כל משפחה ותחומי העניין שלה כנראה…
אהבתיLiked by 1 person
באופן כללי אני לא אוהבת שאנשים מערבים לי בחיים בלי הזמנה, אם שאלתי אותך מה דעתך על…. סבבה, אבל אם לא, ממש לא מעניין אותי מה אנשים אחרים חושבים.
אני ממש ממש לא אוהבת שעושים לי גזלייטינג, זה אבא שלי נוטה לעשות, בתקופה שהייתי מאושפזת הוא המציא דברים שלמים שלטענתו קרו אבל כשאימתתי אותם (מול אנשים אחרים או מסמכים) מתברר ששום דבר ממה שהוא טען שקרה, לא קרה בפועל.
מאוד לא אוהבת שאלות חטטניות לגבי מצבי הכלכלי, כמה כסף אני מרוויחה (בתקופות שעבדתי), כמה כסף יש לי בבנק והאם יש לי חסכונות. זה לא עניינו של אף אחד. גם לא של ההורים שלי, ולא של אחי ואחותי.
הערות על המשקל, על מה אני אוכלת, על מה אני לא אוכלת.
אנשים צריכים ללמוד לא להכניס את האף לעניינים שהם לא שלהם.
אהבתיLiked by 1 person
אבל לצערנו ישראלים רבים לא לומדים את זה.
אהבתיאהבתי
פתרון טוב לדעתי זה לסובב את הגב וללכת. לא אכפת לי שהשאלות לא באוץ מרוע ושמתעניינים בי. רק לפשט את החיים. ואם זה במשפחה? אולי אקח שניים שלושה אוטובוסים, ואסע לקריית שמונה.
אהבתיLiked by 1 person
רק שאין לי כוח להתעצבן גם על ההורים שלי וגם על ההפצצות של החיזבאללה
אהבתיLiked by 1 person
אכן כל שאלה שמתקבלת על ידי הנשאל כחטטנות או חדירה לפרטיות עדיף שלא תישאל. ואם כבר נשאלה, אפשר לומר במפורש "לא מעונינת לענות על זה או לדבר על זה" או להתחמק באלגנטיות.
אגב, אני מכירה הרבה מאד תופעות שבהן אנחנו מתעצבנים על שאלות שההורים שואלים אותנו אבל לא מתעצבנים כשאנשים אחרים שואלים את אותן השאלות. זה כבר כנראה נעוץ בהיסטוריה של מערכת היחסים……
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שלהורים קשה לפעמים להבין שבשלב מסוים הם לא אמורים לנסות לחנך את ה״ילדים״ שלהם (במיוחד בשלב בחיים שהם כבר לא ממש ילדים), וזה משפיע על היכולת הזו לשתף דברים.
אהבתיאהבתי