זה הנושא של השרביט החם השבוע.
כשהתחלתי לכתוב בבלוג הראשון שלי, זה היה באתר ״תפוז״ שבו היתה באותה תקופה קהילה פורחת של בלוגים, שכללה גם מישהו שהיה דואג לקדם בלוגים שונים בעמוד הראשי של ״הבלוגיה״ – וגם לעמוד הראשי של אתר תפוז שהיה משותף לבלוגים, פורומים ומשהו שנקרא ״קומונות״ שאין לי מושג במה הוא היה שונה מהפורומים השונים.
לפחות בכל מה שקשור לפורומים ולבלוגים – אכן נוצרה קהילה. אני זוכרת למשל שפעם השתתפתי במסיבת בריכה של ״פורום שמנות ויפות״ מתפוז שהיתה מאוד נחמדה, וכנראה לא המסיבה הראשונה של הפורום. לצערי בערך באותה תקופה התחיל המעבר המאסיבי מהפורומים והבלוגים לרשתות החברתיות, וזו היתה המסיבה האחרונה. או שאולי עצם העובדה שבאותה תקופה המנהל המיתולוגי של הפורום הפך להיות עסוק מידי בחיים שלו מחוץ לפורום ולכן עזב וכנראה שבלעדיו הפורום איבד את הרוח שלו.
אני כן זוכרת גם שתפוז ארגנו לא פעם אירועים לכל הקהילות. לפעמים היה מדובר על אירועים ממומנים שאחריהם ״התבקשנו״ לכתוב על המוצרים בבלוגים שלנו ולתייג אותם. פעם האירוע היה במימון תלמה שפרסמה חטיפים שונים, ואני זוכרת אירוע אחר שבו היינו אמורים לפרסם מוצרי ניקוי אמריקנים שכנראה בסופו של דבר לא נקלטו פה בארץ, ואני זוכרת שהנציגות היו לא נחמדות אלי ורמזו שהבית שלי לא נקי… אחרי האירוע הזה קצת נמאס לי מהאירועים האלו כי הרגשתי שהיה לחץ מסוים לפרסם מוצרים בצורה חיובית ואת המוצר הזה לא אהבתי כי הוא היה לא יעייל ולא סביבתי, ולכן ויתרתי על שאר האירועים שאורגנו כך.
אני מניחה שלא היו הרבה כאלו כי בשלב זה תפוז התחילה להתפזר, כנראה כי באמת היתה בריחה של כותבים מהפלטפרומה לרשתות החברתיות. עם הזמן ההנהלה השקיעה פחות ופחות בפלטפורמה וזה הורגש, כולל בשלב מסוים אי טיפול בבאגים ו / או פריצות לפלטפורמה.
בשנים האחרונות היא נקנתה ויש בה תחזוקה של הפורומים שעדיין קיימים בה ברמה כזו או אחרת.
חלק מהבלוגרים שהכרתי בתפוז עברו לכתוב פה בתפוז, כמו מוטי למשל. לדעתי רבים מהם לא התמידו הרבה זמן בכתיבה אחרי שהם עברו לבלוג אחר, אולי כי היה קשה לעקוב אחריהם אחרי המעבר והם איבדו כמות משמעותית של קוראים.
אני למזל זוכרת כותבת אחת שהיתה עולה מדרום אמריקה (לדעתי מארגנטינה אבל אני לא בטוחה) שכתבה על כל מיני תופעות מוזרות. אני זוכרת שהייתי קוראת את הרשומות שלה לפני שהייית יוצאת להליכה כל בוקר והן היו משעשעות אותי בזמן ההליכה.
אני למשל זוכרת סיפור אישי שלה מהתקופה שלה במרכז הקליטה שבה לקחו אותה ואת החברים שלה למרכז למסיבת מימונה, שהבטיחו להם שבה הם יקבלו מופלטות. משום מה המילה ״מופלטה״ הזכירה לה את המילה ״צ׳קלקה״ שזה כפכפים בספרדית (לפחות בארגנטינה) – והיא אמרה לכולם שהם בטח יקבלו כפכפים במתנה במהלך הארוחה.
אחרי שבסוף הארוחה הם לא קיבלו עדיין כפכפים, הם הלכו למדריך שלהם ואמרו שהם לא קיבלו מופלטות – והוא הזדרז לתת להם מופלטות והם נדהמו שהיה מדובר על הבצק עם הדבש שהם זללו כל הערב. והם כעסו קצת עליה שהיא הבטיחה להם סתם כפכפים.
אני זוכרת בלוגרית אחרת שהתחילה לכתוב פחות או יותר במקביל אלי, והיא כתבה על זה שהיא מנסה לעשות דיאטה ולא מצליחה לעבוד טוב עם הדיאטנית שלה.
אבל במקביל היא סיפרה גם על ההכנות לחתונה של אחת מהחברות שלה לצבא שהיא עמדה ללכת עליה עם חברה וידיד גם הם מהצבא (הם כולם היו חברים עוד מהצבא), ועל זה שהחברה המשותפת שלה ושל הכלה התעקשה להגיע לחתונה של החבורה בשמלת כלה אבל בצבע ניוד כביכול כשמלת ערב. היתה לא מעט דרמה סביב החתונה הזו, אבל כשהחתונה סוף סוף קרתה אני חושבת שלבלורית קצת נגמר על מה לכתוב והיא הפסיקה לכתוב זמן קצר אחרי זה.
אני חושבת שכתבתי לה פעם תגובה ושאלתי לאן היא נעלמה, אבל היא מעולם לא ענתה לי, נראה כי היא באמת הפסיקה לכתוב בבלוג כי לא היה לה על מה.
התיירת המקרית 
הקהילות היו משהו כמו כנסיות או בתי כנסת בעבר, חיפוש אחרי חברים להתחלק אתם. אחרי זה חל תהליך של התפתחות כמו שקורה כשהדת מאבדת את מקומה בחברה אתאיסטית ואנחנו נהיים חלק מהכלל, אבודים בעיר הגדולה.
הבעיה עם הדיאטה היא בלתי סופית ונהיית קשה עם הגיל. התחלתי כעת דיאטת קטו, 18 שעות לא לאכול ו 6 שעות לאכול מה שרוצים. אני כבר מיואשת. אם היה אפשר להתחלף עם מישהי ולשבת בכלא כדי להיות רחוקה מהמקרר אולי הייתי עושה את זה למחייה 🙂
ספורט בכלל לא הולך לי, כולם הולכים למרכזי ספורט אבל זה ממש לא תופס אותי, סתם גורם לי כאבי ברכיים וגב וירך. הליכה אולי היא הפתרון הטוב ביותר אבל צריך חברה.
אהבתיLiked by 1 person
כל אחד ומה שמתאים לו או לה – ניסית לצאת להליכות אולי עם מוזיקה או פודקאסטים מעניינים?
אהבתיאהבתי
מעניין. תודה על הסקירה. וגם על האנקדוטודות השונות שהבאת כאן מבלוגרים אחרים.
זוכרת שנכנסתי פעם לפורום אסטרולוגיה של תפוז בעקבות המורה שלי לאסטרולוגיה אבל היה לי מאד קשה לעקוב ולהתמצא, הפלטפורמה הרגישה לי בלגן….ונטשתי.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שתיקנו ושיפרו אותה מאז.
אהבתיאהבתי
אז "תפוז" עדיין קיימת בעצם?
אהבתיLiked by 1 person
הפלטפורמה עדיין קיימת, אבל בבעלות אחרת – וכרגע לפחות פועלים בה רק פורומים, וכנראה שרובם חדשים ולא הקודמים.
אהבתיאהבתי
זכרונות מתפוז, שם הייתי מנהל שני פורומים, עד שנמאס לי. תפוז הוציאו ספר יצירות של חברי הקהילות לאור, ערכו מפגשים חד שנתיים של מנהלי פורמים.
לפניהם הייתי ב-וואללה, שם כמנהל פורום קיבלת קישור חינמי לאינטרנט [זוכרים כמה כסף זה עלה פעם?], לפניהם הייתי ביוא"ל – אבל לא בוואלה ולא ביואל פתחתי בלוג.
הבלוג הראשון שפתחתי היה בישראבלוג, שלושה בשלושה שמות שונים בשלושה נושאים שונים.
אגב, יש עוד פלטפורמות פעילות מאוד, צריך רק לחפש ולהצטרף.
אהבתיLiked by 1 person
איפה? לדעתי כל האתרים הישראליים לחלוטין נסגרו.
אהבתיLiked by 1 person
אני משתתף בטאמבלר, אתר שוקק ומלא חיים. אפשר לכתוב בו בערית ואאל"ט יש לי גם עוקבים דוברי עברית. [לא הרבה לצערי.]
לא בדקתי לעומק – אבל זה https://www.iblog-il.com/ – יש בו בלוגים בנושאים מגוונים ביותר. חלק מהבלוגים "שבקו חיים" אני מניח, כמו אצלנו.
אהבתיLiked by 1 person
בתפוז אכן הייתה קהילה חיה ופעילה במשך הרבה שנים.
מפגשי קידום המכירות היו נפרדים מהמפגשים של הפורומים ושל הבלוגים ונועדו רק למי שנרשם ל- "קהילת המשפיענים" והתחייב לכתוב ביקורות. התחושה שלי הייתה שרוב הביקורות היו ציטוטים של ברושורות. אני זוכר שאחד השיאים היה בהשקת סמסונג גלקסי כלשהו שכל תפוז התמלא בשבחים אליו אחרי שהבלוגרים קיבלו ארוחת בוקר ומצגת (ולא את הטלפון). אז כתבת רשומה שלעגה למבקרים האלה…
היו הרבה בלוגרים שכתבו מעט ונעלמו, היו לא מעטים שהתמידו (כמוך למשל…)
אהבתיLiked by 1 person
מעניין, אני לא זוכרת רשומה כזו שלי בתפוז…
אהבתיאהבתי
לא התכוונתי שאת כתבת כזאת… התכוונתי שהתמדת בכתיבה (או יותר נכון במקרה שלך בפרסום תמונות שצילמת)
אהבתיLiked by 1 person
יש לי חבר טוב שהיה לו בלוג בתפוז ותקופה ארוכה הוא גיבה את הבלוג שלו לוורדפרס.
העניין הוא שהחליטו לסגור את הבלוגיה בתפוז לא הודיעו לבלוגרים על זה. גם אם הבלוג שלך שם היה דומם לפחות אופציה לגבות את כל מה שכתבת לאורך שנים.
ואני גיליתי את זה במקרה דרך מישהו שאני מכירה שמקושר, ואמרתי לאותו חבר שיזדרז לגבות את הבלוג שלו כי עוד X ימים מורידים את השאלטר ואז לא יהיה יותר.
מה גם שבתפוז הם היו עוד יותר גרועים כי הם ביטלו את המנגנון שאיפשר לך לגבות את הבלוג אוטומטית. כך שאם רצית לגבות אותו היית צריכה לעבור פוסט פוסט באופן ידני ולהעתיק אותו לפלטפורמת בלוגים שבחרת לעבור אליה.
העניין שקרה בתפוז כמו בקהילות בלוגים אחרות, זה שהייתה דעיכה בכתיבה של בלוגים, ובלי שום קשר יש המון בלוגרים שפרשו מהכתיבה לאחר X שנים. לפעמים פשוט לא מרגישים יותר צורך לזה. זה לגיטימי ומובן ותמיד היה קיים.
אבל גם העולם שלנו השתנה, מכך שאנשים שאהבו לקרוא בלוגים והיום יותר מעניין אותם סרטונים, בין אם זה באינסטגרם או בטיקטוק (שהרבה יותר תופס אצל הצעירים).
אהבתיLiked by 1 person
ויום אחד מישהו ימציא רשת חברתית חדשה או פלטפורמה אחרת לשיתוף רעיונות ופרסום, ום טיק טוק תחשב לרשת של ״זקנים״…
אהבתיאהבתי