יש לי התלבטות מסוימת, וחשתי שלכתוב עליה (ואולי לשמוע גם מה הקוראים חשובים על ההתלבטות) יכול להבהיר לי איך ומה להחליט.
בשביעי באוקטובר, כמה שעות אחרי שהתחילה המתקפה של החמאס, יצר איתי קשר מאמן הכושר שעבדתי איתו פעם בשבוע כבר בערך 3 – 4 שנים שהוא מתגייס למילואים.
בהתחלה היינו קצת בקשר, עם הזמן והלחימה לא ממש היינו בקשר למרות שמידי פעם שאלתי את אחד המאמנים שלדעתי יותר מיודד איתו (אבל לא גויס למילואים) אם הוא שמע ממנו.
המאמן הציע לי למצוא לי ממאן מחליף – אבל אמרתי לו שאין צורך, מתוך אמונה שתוך כמה שבועות הסיפור הזה יסתיים והוא יחזור לעבודה.
זה גם היה קצת מיותר כי בחמשת השבועות הראשונים של המלחמה לא הלכתי לחדר כושר. בהתחלה, בימים הראשונים של המלחמה, לא היה ברור אם המכון בכלל פתוח, וגם אם כן – היתה מגבלה על מספר האנשים שיכלו לשהות בו, ומאוד פחדתי מהמצב שבו אסתכן בנסיעה באוטובוס למכון רק כדי להגיע ולגלות שאין לי מקום בו ואז לנסוע חזרה הביתה במצב שבו לפעמים היו לנו שתיים או שלוש התקפות טילים ביום.
ואחרי שבוע או שבועיים כאלו, המצב הזה של להישאר בבית ולהיצמד לחדשות ולבלוגים ולאינטרנט בכלל הפך לשגרה. ובכל תחילת שבוע אמרתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לחזור – רק כדי למצוא סיבה לא לחזור (שלרוב היתה בעצם רק תירוץ). רק בשבוע האחרון זו היתה באמת סיבה – בשישי לפני כן סבלתי מהתקפי בחילה והקאות יבשות שהיו כאלו קשות שהן גרמו לגב שלי להיתפס לכמה ימים.
אבל שבוע אחר כך היה לנו במקרה חופש יזום מהעבודה ביום ראשון, וגררתי את עצמי לחדר הכושר. וזה היה כואב אחרי חמישה שבועות שבהם לא ממש יצאתי מהבית (היו כמה פעמים שהלכתי לסופר או למכולת, ואולי פעם פעמיים שבהם הגעתי למשרד – אבל לרוב נשארתי לעוד מהבית, ועשיתי הזמנות למשלוחים מהסופר במקום ללכת בעצמי לקניות).
ולקראת סוף השבוע הזה, התקשר אלי המנהל המקצועי של חדר הכושר והציע לי מאמן חלופי. בשלב זה היה כבר ברור שהמלחמה תמשך לעוד לא מעט זמן, ולכן הסכמתי כי באמת חששתי שאצא שוב בקלות מהמסגרת לאור המצב, אבל באמת האמנתי שמדובר היה על מצב שבו המאמן המקורי שלי ישתחרר תוך כמה שבועות ונחזור לעבוד יחד.
בתחילת פברואר המאמן המקורי שלי יצר איתי קשר שהוא משתחרר מהמילואים בשישי שעבר, לקראת סוף מרץ.
הוא שאל איך אני מסתדרת עם המאמן שעבדתי איתו ואמרתי לו שטוב – בקטע של להרגיע אותו שהכל בסדר ואין לו מה לדאוג. בדיעבד הבנתי מהמאמן ה״זמני״ שגם הוא היה איתו בקשר כמה פעמים לאורך התקופה, כנראה כד להתעדכן במה שקורה עם כמה מתאמנים אחרים שעברו ביניהם (סביר להניח שזה קרה כי הוא היה מאמן חדש ולכן הוא היה יחסית זמין לאימונים אישיים).
די ציפיתי לשמוע ממנו כשהוא ישתחרר, אבל ביום ראשון אמרתי לעצמי שיהיה נחמד אם אני אכתוב לו בווטסאפ ואשאל מה שלומו, כדי שהוא יראה שאני זוכרת שהוא אמור להשתחרר – אבל מצד שני לאפשר לו לענות ולשוחח איתי כשנוח לו. אני מודה שחשבתי שייתכן שבסופו של דבר הוא אולי לא השתחרר ולכן הוא לא יכול לדבר בצורה מסודרת – אבל גם חשבתי מראש שאולי הוא כן השתחרר אבל אחרי שירות מילואים רציף של כמעט חצי שנה של לחימה בשטח מסוכן הוא רוצה את השקט שלו, ולכו תדעו איך הוא מרגיש כלפי האוכלוסיה האזרחית שכבר תקופה די ארוכה חזרה לשגרה שבה אין אפילו אזעקות או טילים…
ואני מודה שהרגשתי קצת אשמה על זה שלא כתבתי לו יותר לשאול מה שלומו. במקור לא רציתי ממש להפריע, אבל במקביל הייתי עסוקה בהרבה דברים אחרים (שגם עליהם יש פוסט נפרד), ואולי הייתי צריכה גם לתת תשומת לב לזה ולשאול אותו מה שלומו מידי פעם.
אני כן רוצה לעדכן שבשישי בערב (שבזמן כתיבת הפוסט היה מדובר על ״אתמול״) המאמן המקורי שלי יצר איתי קשר שהוא משתחרר ביום ראשון, לא ברור לי אם מדובר היה על עוד יומיים או על עוד שבועיים וקצת.
זה קרה אחרי ששוחחתי עם המאמן ה״זמני״ על זה שהתפלאתי שהוא לא יצר איתי קשר כי הבנתי מהמאמן ה״זמני״ שהוא כן יצר קשר עם המנהל ואולי אפילו עם מאמנים, אז שאלתי את עצמי אם זה היה קשור?
הקושי שלי נובע מזה שאני בעצם עובדת כבר תקופה די ארוכה עם המאמן שהיה אמור להיות מחליף זמני, ומרגישה שאולי הוא כבר מרגיש שהקשר שלנו כבר הפך להיות די קבוע כי בכל זאת נוצר בינינו קשר אישי מסוים, ברמה של חשיפה של פרטים אישיים ששנינו כנראה לא היינו חושפים בקשר יותר שטחי (למרות שאין בינינו קשר מחוץ לחדר הכושר).
פשוט היו לו כמה אמירות שנשמעו לי כאילו הוא קצת מנסה לשכנע אותי להשאר אצלו, אבל לא בצורה ישירה. למשל בשלב מסוים הוא אמר משהו על זה שאף אחד מחדר הכושר לא שמע מהמאמן המקורי שלי, ואז לקראת החזרה שלו הוא אמר שהמאמן המקורי שלי אכן יצר קשר, אבל שהוא אולי מתכוון לעבור לחדר כושר אחר.
ויכול להיות שמדובר על דברים נכונים, ומתבססים על שיחות שהיו בין המאמנים. אבל אלו דברים שאני אוכל לגלות רק כשהמאמן המקורי שלי ישתחרר, יחזור לאיזושהי שגרה, וימצא זמן לשוחח איתי. וברור לי שזה יכול להיות תהליך שייקח זמן, במיוחד אחרי חצי שנה של מלחמה.
אבל אני מרגישה התלבטות מסוימת כי אני מרגישה שעם שניהם כבר נוצר לי קשר אישי ומקצועי טוב.
מישהי ששוחחתי איתה על הנושא הגיבה מיד שאני צריכה לחזור למאמן המקורי שלי כי זה לא הוגן שהוא יאבד לקוחות בגלל שהוא יצא להגן על המדינה, ועוד לכל כך הרבה זמן, ואני נוטה להסכים איתה.
מצד שני, לא כל אחד יכול להתגייס למילואים ובמיוחד לא למילואים קרביים, וגם כי בסופו של דבר גם הוא מאוד השקיע באימונים שלי ולקח אותם מאוד ברצינות למרות שהאימונים היו אמורים להיות זמניים, ואפילו מאוד.
וגם זה חלק מהבעיה – שניהם מקצועיים, שניהם מאוד טובים, וטוב לי לעבוד עם שניהם. נכון שיש פה ושם כמה נקודות שכל אחד מהם טוב יותר בהן, אבל בסה״כ מדובר על מצב ששניהם טובים (אפילו מאוד).
וואלי חלק מהבעיה הוא הקושי שלי להגיד לאחד מהם שזה לא מתאים לי יותר. היה לי קל יותר משמעותית אם הפתרון היה באמת זמני, והיה מדובר על כמה אימונים שאחריהם היה ברור שאני חוזרת למאמן המקורי שלי. כך שאולי באמת הגעתי למסקנה, והקושי שלי הוא בעצם לבשר עליה?
התיירת המקרית 
נראה לי שאם באמת שניהם טובים הנכון הוא לחזור למקורי גם בגלל שהוא היה במילואים תקופה כזאת ארוכה וגם בגלל שהשני הוגדר כמחליף שלו.
הצלחה כך או כך
אהבתיLiked by 1 person
תודה, נראה שזה באמת הכיוון שלי ואני כנראה יותר מתלבטת איך להגיד את זה לשניהם…
אהבתיLiked by 1 person
לדעתי תגידי לחליפי שאת מרוצה ממנו אבל את רוצה לחזור למקורי כי זה לא הוגן לעזוב אותו בגלל שהיה במילואים זמן ארוך כל כך
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שבשלב זה אני ארצה קודם כל לשוחח עם המאמן המקורי ולשאול מה שלומו ומה התוכניות שלו. יכול להיות שהוא רוצה לחזור לשגרה או אולי להפחית מהעומס של העבודה שלו בשלב ראשון, ואז לראות מה הלאה לפי הרצונות שלו. כי אם הוא באמת למשל מחפש פחות עומס או באמת עומד לעזוב, חבל לי לסרב למאמן השני ואז לנסות לחזור אליו (או לנסות מאמן אחר שפחות יתאים לי).
אהבתיLiked by 1 person
רעיון טוב. התגובה המקורית שלי היא בהנחה שהמאמן המקורי רוצה לחזור לאמן אותך
אהבתיLiked by 1 person
לאחר שקראתי את השיחה בינך לבין מוטי אז גם לי ברור שכדאי שתסגרי עם המאמן המקורי קודם אם זה באמת מה שהוא רוצה ותבררי מה תכניותיו (אני יודעת שרבים מהמילואימניקים ייקראו שוב לשירות בחודשים הבאים) ואם זה וודאי – אז תדברי עם המאמן הזמני ותסבירי לו שאת חוזרת למקורי, באמת גם כי הוא המקורי וגם כי מגיע למישהו שתרם ככה למען כולנו לקבל את הפרנסה שלו בחזרה.
אהבתיLiked by 1 person
הבעיה היא שאני פשוט לא מצליחה לעשות את זה… יצרתי איתו היום בבוקר קשר דרך הווטסאפ כי הוא היה צריך לבדוק משהו אחר כי הוא לא הצליח לחייב את האימונים שלי, ואמרתי לעצמי שגם אגיד לו שהמאמן הקודם יצר איתי קשר אתמול בלילה (כבר אחרי שהתכתבתי עם מוטי) ואמר לי שהוא נשאר חדר הכושר ושאני מעדיפה לחזור אליו – ואני פשוט לא מצליחה למצוא דרך להגיד את זה…
אהבתיאהבתי
בחדר כושר בו אני נמצאת, הבעלים של החדר כושר החליט לפתוח אותו שלושה ימים בלבד אחרי שהתחילה המלחמה ולא הייתה הגבלה על כמות האנשים שנמצאים בו. אבל הוא היה פתוח רק מהבוקר עד אחה"צ.
אני גם לא הרגשתי בנוח ללכת לחד"כ בהתחלה במיוחד בגלל שאין בקומה שלו ממ"ד.
ושלושה שבועות אחרי שהתחילה המלחמה עברתי ניתוח מה שהשאיר אותי עוד קצת בבית. אבל לא הייתה לי בעיה לחזור להתאמן, הורדתי משקלים לשבוע-שבועיים ואחר כך חזרתי למשקלים שעבדתי איתם לפני כן.
סתם מתוך סקרנות, למה בחרת להתאמן עם מאמן אישי?
ברור שיש למאמן הזמני אינטרס שאת תישארי אצלו – ככל שיש לו יותר אימונים אישיים (ומתאמנים שהם "שלו") השכר שלו גדל בהתאמה (ברוב חדרי הכושר, מאמנים מתוגמלים לפי מספר האימונים האישיים שהם עושים, אחרת השכר שלהם ממש לא מדהים).
באמת נראה לי נכון לבדוק עם המאמן המקורי מהן תוכניותיו (אם כי נראה לי מוזר שהוא יספר למאמן הזמני שהוא מתכנן לעזוב, זה מרגיש לי כמו מניפולציה שהמאמן הזמני עשה עלייך, כי את לא אמורה לספר לקולגות שלך שאת הולכת לחפש מקום עבודה אחר, זה הרי עובר הלאה).
שזה משהו שאני רואה שעשית (לפי התגובה שלך לאמפי).
אז את פשוט נשארת עם המאמן ה'מקורי' מודיעה ל'זמני' שמאוד נהנית להתאמן אצלו אבל את מרגישה מחוייבות למי שהיה המאמן שלך עד כה, במיוחד אחרי שהוא היה חודשים כ"כ רבים במלחמה וכו'.
אהבתיLiked by 1 person
טוב, יש כבר כמה עדכונים על זה, אחד שפרסמתי אפילו היום בבוקר – וכנראה יהיה עדכון גם מחר.
אני עובדת עם מאמנים אישיים כי אני מרגישה שזה נותן לי הרבה מאוד ידע ומקדם את הכושר שלי. אם לא הייתי נרשמת לאימונים אישיים, כנראה שעד היום הייתי מנצלת בעיקר את ההליכונים ללכת הרבה זמן באותו קצב וזהו זה – וממשיכה לראות את המשקולות בתור ״משהו לגברים״. ומעבר לה שנכנסתי לעניין של משקולות שזה מאוד בריא (עוזר לפתח מסת שריר, עוזר לשמר מסת עצם, ועוד דברים), גם למדתי לשפר את האירובי שלי על ההליכון ובסופו של דבר גם לשחות.
וכן, יש פה משהו שמאוד מריח כמו מניפולציה – כי המאמן המקורי שלי השתחרר לפני שבוע ומשהו, וממה שהבנתי בדיעבד הוא היה אמור ליצור קשר עם כל המתאמנים שלו כדי לשאול אותם האם הם מעוניינים לחזור לעבוד איתו. אבל איתי הוא לא יצר קשר – ואני הרגשתי שאני ממש צריכה ״לרדוף״ אחריו כדי ליצור איתו קשר, וגם כשאני יוצרת איתו קשר הוא כל הזמן מחמיא למאמן המחליף כמה הוא מקצועי ולא שואל אותי אם אני רוצה לחזור לעבוד איתו.
בשלישי סוף סוף הוא ענה לי שהוא בכיף יקבע לי אימון, וקבענו בשישי בבוקר, אבל כששאלתי אותו בווטסאפ אם הוא רוצה שזה יהיה זמן קבוע שלנו, הוא לא ענה לי. אבל כשהגעתי למכון ברביעי בבוקר יצא לי לפגוש אותו אמצע אימון, והוא שאל אם אהיה זמינה אחרי האימון שלו כדי לשוחח. נשארתי במיוחד, ואז הבנתי ממנו שהוא קבע לי אימון בשישי בזמן שמתאמן קבוע אחר שלו ביטל ורצה שנדבר אז מה הלאה.
הגרירת רגליים הזו מעלה אצלי הרבה שאלות, ואני באמת שואלת את עצמי אם עלו דברים מאחורי הקלעים שבגללם הוא חושב שלא הייתי מעוניינת לחזור אליו – או שאולי הוא מרגיש שהוא רוצה לחזור בהדרגה או שאולי עומדים להחזיר אותו למילואים בקרוב והוא לא רוצה להפריע לשגרה שלי עם המאמן השני וישוחח איתי רק כשהוא יחזור סופית.
אני מניחה שנדבר על זה מחר, וחשוב לי להבהיר לו שאני מעדיפה אותו לא רק מתוך נאמנות (כתבתי כמה דברים היום בבוקר על זה שבטח תקראי בקרוב).
אהבתיאהבתי
הייתה תקופה לפני הרבה שנים שהיה לי מאמן אישי, אבל אז היו לי מטרות מאוד שונות ממה שיש לי היום. והוא בהחלט עזר לי להשיג אותן.
היום יש לי מטרות אחרות, ורוב המאמנים בחדר כושר שאני נמצאת בו לא מבינים בכל מה שקשור לשיקום פיזי (יש רק אחד שכן האמת). אבל היות ואני לא מתכוונת להישאר בחדר כושר הזה, אני לא רואה סיבה לפתח את זה איתו.
אני כן עושה אימוני כוח בדיוק מהסיבות שציינת. יש לזה המון יתרונות. קודם כל גיליתי שהגוף זוכר. נכון שהגוף שלי היום יותר חלש משמעותית ממה שהוא היה בעבר, אבל הוא זוכרת את התנועות הנכונות וכו'.
שנית, אני מכירה היטב תרגילים שונים כך שאני משנה לעצמי את האימונים לבד בהתאם ליכולות שלי ולצרכים שלי.
אם בעבר הייתי צריכה שמישהו ידחוף אותי כדי שאני אגיע למטרות שלי, היום אני לא צריכה, כי גיליתי שאני דוחפת דיי טוב את עצמי.
באמת מוזרה לי ההתנהגות של המאמן ה'קבוע' מרגיש לי כאילו הוא מנסה להוריד אותך ספציפית מלו"ז האימונים האישיים שלו.
לא יודעת מה הסיבה, ואולי עדיף לא לחפור בזה יותר מדיי כדי לא להיעלב או משהו.
אהבתיLiked by 1 person
כן, לגמרי מרגיש כאילו המאמן הקבוע מנסה ״להוריד״ אותי, אבל זה משהו שממש מוזר לי מהיכרות שלי איתו בעבר. התחלתי לעבוד איתו לפני חמש שנים, וחשבתי שיש לנו כבר קשר מבוסס וטוב. לכן אני שואלת את עצמי אם קורה פה משהו מעבר ל״לא מתאים לי לעבוד עם עדי יותר״.
במיוחד כשהוא כן קבע לי אימון – כי הוא יכול היה בקלות לנפנף אותי בנימוס ולהגיד לי שכרגע הוא לא פנוי לעוד אימונים אישיים (אני גם ספציפית שאלתי אותו אם הוא פנוי לאימונים אישיים כדי לתת לו את האפשרות לנפנף אותי) והוא כן קבע לי אימון כשהוא בקלות יכול היה להגיד לי שהוא לא זמין כרגע, או שהוא רוצה לחזור בהדרגה.
כאילו משהו פה לא מסתדר לי עם התיאוריה שהוא לא מעוניין להמשיך – אבל גם דברים אחרים לא מסתדרים לי עם התיאוריה שהוא כן מעוניין להמשיך.
אהבתיאהבתי
ודרך אגב, בדיוק שמתי לב לעוד משהו מוזר: בפעמיים שבהן המאמן המקורי שלי לא ענה לי – יצא לי לשוחח עם המאמן המחליף הזה שהמקורי לא עונה לי, ואחרי כמה שעות המקורי ״פתאום״ ענה לי.
בפעם הראשונה זה קרה כששוחחנו על זה שהתפלאתי שהמאמן המקורי לא יצר איתי קשר כשהוא כבר יצר קשר עם מתאמנים אחרים לגבי המשך העבודה שלו. בפעם השניה זה קרה לפני כמה ימים – ביום שני אחרי שסיפרתי למאמן המחליף שאני מעדיפה לחזור למקורי, הוא ניסה לבדוק אם אני רוצה לקבוע בכל זאת עוד אימון השבוע, ואמרתי לו שאני אבדוק את הזמינות של המאמן המקורי ואחזור אליו.
המאמן המקורי שלי לא חזר אלי, ואז בשלישי בצהרים המאמן המחליף שאל אותי אם אני מעוניינת לקבוע או לא, ושהוא צריך לדעת עד הערב כי אם אני לא רוצה, יש מתאמן אחר שמעוניין. אמרתי לו שהמאמן המקורי עדיין לא חזר אלי, אבל אם יש לו מתאמן אחר אני מעדיפה שהוא ייתן לו עדיפות. ואז בערך שעה אחר כך – המאמן המקורי שלי חזר אלי וקבענו את האימון למחר.
יכול להיות שזה מקרי, אבל בשילוב עם ההערות שלו לגבי החלפת מקום העבודה משהו מרגיש לי ״פישי״.
אהבתיאהבתי
תראי אני בספק שהמאמן ה'מקורי' היה אומר למאמן ה'זמני' שהוא חדש יחסית את תוכניותיו בקשר לאם הוא רוצה או לא רוצה להישאר במקום עבודה הזה. לא בדיוק מקובל להגיד לאנשים שעובדים איתך מראש שאת עומדת לעזוב.
אבל בלי שום קשר לזה ההתנהגות שלו קצת מוזרה, במיוחד בקטע שהוא לא קובע איתך אימונים מראש ויש מין מריחה של זמן.
אהבתיLiked by 1 person
אני נוטה להיות סלחנית כי באמת יש לי היסטוריה טובה איתו, וגם מובן לי שהוא חזר עכשיו מחצי שנה של מלחמה. גם כשפגשתי אותו ברביעי הוא נראה שמח לפגוש אותי, והוא אפילו יצא באמצע אימון לשוחח איתי שזה נדיר מבחינתו (כי הוא מרגיש שזה גוזל מהמתאמן שלו). בגלל זה למשל שכשראיתי אותו ראשונה עשיתי לו שלום מרחוק ולא נכנסתי לחדר כדי לאפשר לו להתרכז באימון. היתה לי בזמנו מאמנת אחרת שגם איתה עבדתי הרבה מאוד שנים, ואליה כן הייתי ניגשת באמצע אימון (למרות שברור שלא הייתי ניגשת באמצע תרגיל).
אבל משהו בו נראה שונה, כאילו הוא שקט יותר, ועייף יותר.
ותראי, גם אני יכולתי להיות איתו יותר בקשר, ולא הייתי כי הייתי שקועה בבעיות שהיו לי בעבודה. אני מרגישה ממש רע עם זה, ואני שואלת את עצמי עד כמה גם הוא הרגיש כך כי בכל זאת אחרי כמה שנות עבודה כן נוצר בינינו קשר אישי יותר גם אם לא הפנו להיות חברים מעבר לאימון האישי.
הדבר הראשון שאני רוצה לעשות מחר זה להתנצל על זה. אני ממש מתלבטת אם להסביר שזה נבע מלחץ בעבודה או לא, כי זה נשמע תירוץ ממש עלוב לעומת מה שהוא עבר.
אהבתיאהבתי
תראי הרבה מאוד אנשים, שהיו במלחמה כל כך הרבה זמן, חוזרים כשהם אחרים. אין מה לעשות חצי שנה בצורה כזאת זה קשה מאוד ולכי תדעי מה הוא חווה וראה שם.
מאמינה שייקח לו זמן לחזור לעצמו, אני חושבת שתהיי ישירה איתו, תגידי לו שאת רוצה להמשיך את האימונים איתו, ואת רוצה לדעת ששניכם באותו ראש או on the same page וזהו. שזה יהיה ברור.
אני לא חושבת שהיית צריכה להתעניין בשלומו יותר מדיי בזמן של המלחמה (ואם הוא היה בתוך עזה שם אין קליטה בכלל לפי מה שהבנתי).
לפני שנים כשלי היה מאמן אישי, הייתי עושה איתו אימונים 3 פעמים בשבוע. ואז הייתה לו דלקת בתוספת והוא עבר ניתוח והוא לא הגיע במשך חודשיים. הייתי איתו בקשר פעם בשבוע כדי לבדוק מה שלומו (והאמת גם הוא היה מתקשר כדי לבדוק שאני ממשיכה להתאמן) אבל באמת לא מעבר לזה כדי לא להציק יותר מדיי.
פה מדובר במלחמה, זה הרבה יותר קשה מניתוח, סיטואציה מאוד מורכבת טראומטית.
אני כן חושבת כמו שכתבתי למעלה שאת צריכה לדעת ששניכם באותו ראש מבחינת האימונים האישיים, כדי שיהיה ביניכם יישור קו בקטע הזה ולא שתרגישי באוויר או עם סימן שאלה לגבי זה.
אהבתיLiked by 1 person
אבל זו בדיוק הנקודה שלי – בגלל שברור לשתינו שהוא עבר חוויה די קשה, ועכשיו כבר נאלץ לחזור לשגרה כי מה לעשות צריך לעבוד כדי לשלם שכר דירה ולחיות באופן כללי – ועוד עם חשש שבקרוב יגייסו אותו שוב כי לכי תדעי אם הלחימה בעזה באמת הסתיימה ואם לא תתחיל לחימה גרועה בהרבה בגבול הצפון.
לכן חשוב לי להראות לו ֿ*שכן* היה ועדיין אכפת לי מה שלומו. אני לא חושבת שאנחנו מספיק קרובים כדי לגלוש לשיחות נפש, אבל זה לא אומר שלא חשוב לו לדעת שאכפת לי.
חלק מזה זה כמובן שהוא ידע שאני רוצה לעבוד איתו, וחלק אחר זה באמת אולי בפעם הבאה (שלצערי כנראה תקרה בקרוב) לשמור על קשר רציף יותר. אבל כן חשוב לי להגיד שהייתי צריכה לשמור על קשר הפעם, גם אם הוא לא היה מקבל את ההודעות באופן מיידי אלא רק פעם בחודש.
אהבתיאהבתי
אנחנו במצב לא יציב במדינה שלנו, בכלל הבנתי שעכשיו אנשים נכנסו להיסטריה בגלל החיסול שהיה בדמשק השבוע (של איזה בכיר במשמרות המהפיכה או משהו כזה).
אמא שלי סיפרה לי שאנשים היו באטרף קניות בסופרים היום.
להראות אכפתיות – זה דבר מאוד חיובי.
הרבה מאוד אנשים נאלצו לחזור לשגרה, אבל אי אפשר באמת לחזור לגמרי לשגרה אחרי דבר כזה. לפחות ספורט הוא דבר חיובי שעושה טוב לגוף ולנפש ובאמת יכול להרים גם בן אדם שחזר מסיטואציה לא קלה.
אהבתיLiked by 1 person
אנשים עכשיו בהיסטריה שאיראן הולכת לשגר עכשיו טילים לישראל ולהרוס את כל המדינה.
ברור שאי אפשר לנבא מראש מה הולך לקרות (במיוחד אחרי השביעי באוקטובר) אבל הפרשנים בכמה אתרים אומרים שהסיכוי שאיראן תבחר בשיגור טילים לישראל הוא נמוך כי אין לה אינטרס לפתוח מולנו במלחמה ישירה שכנראה גם תוביל לזה שארה״ב תצטרף אלינו נגדה.
אפילו החיזבאללה כנראה לא ירצה להחריף את העימות מולנו בגלל שבלבנון לוחצים עליהם לא לגרום להרס של דרום המדינה.
לאיראן לרוב יש נטיה להגיב בצורה עקיפה, כמו למשל שמיליציות מעיראק או סוריה ישגרו טילים לישראל – אבל כנראה הרבה פחת ״כבדים״ מאשר אלו שאיראן יכולה לשלוח. או אפשרות אחרת היא תקיפה של שגרירויות של ישראל – ולכן תיגברו את האבטחה סביבם וגם נתנו למי שעוד בהם חופש.
ולגבי המאמן – השאלה היא איך אפשר להראות לו שאני מעריכה את מה שהוא עשה.
אהבתיאהבתי
כן אני יודעת, שמעתי על ההיסטריה, באמת אי אפשר לדעת מה יקרה אחרי מה שקרה ב7 באוקטובר. אבל עכשיו הצבא בכוננות גבוהה ואין את השאננות שהייתה לפני כן.
אני גם לא חושבת שהכוונה של איראן לירות טילים על ישראל, אני חושבת יותר על פיגועים, ועל התחממות הגבול עם ירדן וכניסה של מחבלים מהכיוון הזה.
תראי זה לא בדיוק מקובל לעשות דברים למאמן אישי.
אני חושבת ששיחה שתבהיר מה את חושבת, ומרגישה לגבי הזמן שהוא היה מאמן שלך וזה שאת רוצה להמשיך בקו הזה איתו. שוב אני מאוד בעד ישירות.
זה לא שיש הרבה מה לעשות מעבר לזה כי בכל זאת זו העבודה שלו, וזה שירות שאת משלמת עליו והוא נותן לך את השירות הזה.
כשלי היה מאמן אישי הייתי מאוד צעירה (23-24 כזה) והוא היה מבוגר ממני ב4 שנים אני חושבת, והיה ביננו כימייה ממש טובה, למרות שמעולם לא קרה ביננו שום דבר. אפילו כתבתי עליו בזמנו בבלוג שלי. אז התאמנתי בהולמס פלייס בעזריאלי בת"א, וכשקניתי אימונים אישיים תמיד קניתי אותם איתו, אז אני בטוחה שהוא ידע שאני מעריכה את האימונים איתו. הייתי קונה 30 אימונים אישיים איתו (כי היית צריכה להגיד לאיזה מאמן את רוצה את האימונים האישיים).
אהבתיLiked by 1 person
איזה קטע – גם אני עכשיו מתאמנת בהולמס פלייס עזריאלי!
כשנרשמתי במקור להולמס פלייס במקור עבדתי בהרצליה פיתוח אבל בערך נה וחצי אחרי זה החבה שעבדתי בה החליטה להעביר את המשרדים מהרצליה לאיירפורט סיטי ואני עברתי דירה לרמת גן, אז הולמס פלייס עזריאלי היה בדיוק בדרך שלי לעבודה אז התחלתי להתאמן שם. למרות שלפני הקורונה הולמס פלייס קנו חדר כושר נוסף במגדל משה אביב בכניסה לרמת גן שהיה של זאוס פעם, ואני אוהבת ללכ שם לבריכה כי יש שם בריכה חצי אולימפית ממש רחבה ונעימה.
אני לא יועת מתי התאמנת בהולמס פלייס, נשמע לי שממש בהתחלה, אז כנראה את לא מכירה את המאמן שלי או את רוב הצוות כי הם התחלפו. האדם היחידי שהכרתי שהתאמן שם החל מהימים הראשונים של המכון היה אמיל, פנסיונר (לפחות בתקופה שלי) שהיה מגיע על הבוקר לשחות, וכשהוא הזדקן השחיה הפכה להיות יותר ויותר ״לשבת בג׳אקוזי עם הפרלמנט שהוא הקים שם״.
בכל מקרה, לא חשבתי על לתת לו מתנה או משהו כזה, אלא ברמת להראות לו שאני מעריכה אותו, אבל כמו שאמרת – שיחה ישירה היא כנראה הדרך הכי טובה לעשות את זה.
אהבתיאהבתי
זה אכן היה לפני הרבה זמן כשהתאמנתי בהולמס פלייס בעזריאלי ת"א (לפני יותר מ15 שנה). אני מאמינה שעשו בו הרבה שינויים ושיפוצים מאז וכמובן אין מצב שהצוות שהיה כשאני התאמנתי שם נשאר.
אני התאמנתי שם כי זה היה קרוב לבית שלי, גרתי בדירה בשכונת מונטיפיורי בת"א (דרומית לעזריאלי, ליד שדרות יהודית). כך שזה היה מאוד נגיש גם כשחזרתי מהעבודה וגם אם הייתי בבית ורציתי ללכת.
היום הולמס פלייס הפכה להיות רשת מועדוני כושר ענקית ממש.
נראה לי ששיחה באמת הדרך הכי נכונה להביע הערכה ואת זה שאת רוצה להמשיך באימונים איתו. מבחינתי כשדברים לא ברורים אני מעדיפה ליישר קו עם הבן אדם, עד כמה שניתן.
אהבתיLiked by 1 person
אני התחלתי להתאמן שם בסוף 2012, ומאז לפחות חדר הכושר נראה פחות או יותר אותו דבר, חוץ מאולי ארגון מחדש של הציוד כמה פעמים וחידוש של ההליכונים.
לפני זה אני זוכרת שהתאמנתי בסניף של הרשת בהרצליה, ושם כל הזמן היו נשים שהיו מגיעות מידי פעם להתאמן גם בעזריאלי והתעקשו שהמלתחות בהרצליה ״חייבות״ שיפוץ כדי להיות ״יפות״ כמו אלו בעזריאלי, ואז נוצר מצב שבהרצליה שיפצו את המלתחות כדי להיות דומות – והביאו למשל כמה פסלים ודברים כאלו. אבל בשבועיים שבהם המלתחות של הנשים היו סגורות, נסעתי לשחות בעזריאלי כי היה לי הכי נוח להגיע לשם בתחבורה ציבורית עוד מהרצליה – ולא הבנתי כבר אז את ההתלהבות.
רק עכשיו באמת עושים שיפוץ רציני שמשנים דברים בצורה די רצינית, אבל נראה שזה משהו שהולך לקחת המון זמן כי הם לא רוצים לסגור את המועדון. ימים למשל שהרצפה ממש ממש מטונפת בגלל קדיחות וכאלו.
לגבי המאמן – בסופו של דבר דיברנו, והוא אמר שמבחינתו ברירת המחדל שהמתאמנים הקבועים שלו מקודם יחזרו אליו והסידור עם המאמנים האחרים היה זמני, בל ברור לו שיכול להיות מצב שבו המתאמנים ירצו להמשיך עם המאמן הזמני אם הם מרגישים קשר טוב יותר איתם. בסופו של דבר קבענו לחזור לשעה הרגילה שלנו בחמישי בבוקר.
העדפתי לא להתחיל לחפור על למה הוא לא ענה מהר יותר להודעות שלי, מתוך הנחה שכנראה הוא היה עסוק.
היו רק שתי נקודות שהפריעו לי שלא קשורות ישירות אליו – הוא אמר משהו לגבי זה שלא יצא לו לשוחח עם המאמן הזמני על האימונים שלי, ואני בופו של דבר עדכנתי אותו על משקלים.
הדבר השני היה משהו שאמר אחד המאמנים האחרים שבא להיד לו שלום, שזרק הערה לגבי זה שמי שעוד איתי עוזב מהר את חדר הכושר אז ברור שהמאמן המקורי שלי יעזוב בקרוב. זו לא הפעם הראשונה שהוא ״יורד״ עלי עם אמירות כאלו כאילו בצחוק, שלא תמיד ברור לי מה עומד מאחוריהן, כנראה רכילות..
אהבתיאהבתי