זה הנושא של השרביט החם השבוע, למרות שכבר כתבנו על הנושא בסוף יולי.
אני לא חושבת שהתשובה שלי השתנתה מאז – אני עדיין לא אוכלת במסעדות יקרות במיוחד, וכנראה בתו צמחונית קניות במכולת לא ממש מכאיבות לי במיוחד (למרות שהעליה במחירים מורגשת).
השאלה היא כמובן האם המגמה של העליה במחירים תמשיך, ואם כן – לכמה זמן. אני מניחה שהמלמה שתהיה או לא תהיה מול איראן תשפיע על זה.
התיירת המקרית 
לא זכרתי שהיה כבר הנושא הזה בשרביט החם אבל נדמה לי שגם מוטי אמר שהוא כתב על זה בעבר…אז הלכתי לבדוק. זה היה לפני שנה. הגיוני שלא השתנה הרבה בהרגלי הצריכה שלך או בהתנהלות הכלכלית שלך מאז.
להערכתי המחירים ימשיכו לעלות, בין אם מסיבות אובייקטיביות ומוצדקות ובין אם לא.
אהבתיLiked by 1 person
מחירים עקרונית תמיד עולים, הבעיה היא הפער בין עליית המחירים לעליית המשכורות…
אהבתיאהבתי
יוקר המחייה כנראה יישאר וימשיך לעלות כל חיינו 😦
מקווה שתמשיכי להסתדר אתו טוב
אהבתיLiked by 1 person
תודה! ולמה רק אני ולא כולנו?
אהבתיאהבתי
כולנו, אבל את מסתדרת טוב עכשיו
אהבתיאהבתי
אני חושבת שבאופן כללי ב20 שנה האחרונות המחירים בישראל עולים מאוד, בהתחלה זה היה בהדרגה אבל בשנתיים האחרונות זה בעליות הרבה יותר קיצוניות.
הזמן ששמתי לב לזה ממש היה אחרי שהשתחררתי מהבי"ח, בגלל שעברו לפחות 5 חודשים בין הקניות לבית שעשיתי לפני לבין הקניות אחרי. והיה פער של 500-600 ש"ח שזה המון!
אני לא יודעת עד כמה זה כלכלי לנסוע בין סופרים, אני מעדיפה לעשות את הקניות שלי בסופר אחד שהוא יחסית זול לפחות ברוב הדברים שאני קונה באופן שוטף. הזמן שלוקח לעשות קניות בכמה סופרים שונים הוא דיי יקר בעיני.
קנייה גדולה אחת לשבועיים-שלושה וקנייה קטנה של השלמות באמצע (בעיקר ירקות).
אם פעם הייתי מרשה לעצמי לקנות כל מיני פינוקים היום ויתרתי עליהם.
זה מאוד בעייתי שרמת המחייה פה עלתה מאוד אבל המשכורות נשארו אותו הדבר.
אף פעם לא אהבתי במיוחד לאכול בחוץ גם כשעבדתי והיה לי 10ביס/וולט מהחברה, לרוב הייתי מעדיפה להביא אוכל מהבית. בעצם הייתי מכינה אוכל לשלושת הימים הראשונים של השבוע, וביומיים הנותרים אוכלת בחוץ/מזמינה אוכל לעבודה.
היות ואני צליאקית כל העניין הזה של לאכול בחוץ יכול להיות מאוד בעייתי, כי יש המון מקומות שאין להם מודעות לנושא.
אני כמעט לא קונה תחליפים של צליאקים, קודם כל זה ממש ממש יקר. שנית בגלל שאני גם אלרגית לדגנים וקיטניות את רוב הדברים גם ככה אני לא יכולה לאכול.
בשנה האחרונה שגרתי בת"א שכרתי דירה לבד (דירת חדר וחצי + מרפסת) ושילמתי 2000 ש"ח שכר דירה (לא כולל הוצאות נלוות) היום חדר בדירה עם עוד שני שותפים עולה בערך 3000 ש"ח (לא כולל הוצאות נלוות). שבעיני זה מחיר מטורף לחלוטין.
ואם אין לך זוגיות, לשכור דירה לבד היום במרכז הארץ פשוט מחסל לך חלק נכבד מהמשכורת. הכוונה לאנשים שלא עובדים בהייטק או במקצועות מכניסים כמו שיש בהייטק. רוב האנשים מרוויחים סביב השכר הממוצע במשק ברוטו או פחות מזה.
גם דברים אחרים כמו בגדים אני קונה לרוב רק במבצעים או במחירי סוף עונה.
וזה תמיד מצחיק אותי שגם במחירי סוף עונה מרוויחים עלינו, כך שבעונה עצמה ללא הנחות המחירים שהם פי4 או פי 5 זה ממש סוג של גזל.
יש גם דברים שאני לא אקנה בארץ, כמו למשל הלבשה תחתונה.
יש לי מידה גדולה בחזיה, ולפני עשור בערך הלכתי לחנות מסויימת לקנות חזיות. ראיתי דגם מדהים וקניתי ממנו 4 חזיות במחיר מופקע של 500 ש"ח לאחת. הלכתי רק עם אחת מהן לעבודה וזה היה סיוט כי הברזלים חפרו לי בעור והיא ממש הכאיבה לי.
כשרציתי להחזיר את החזיות שלא השתמשתי בהן. המוכרת שהיא גם בעלת החנות אמרה לי שהם מכירים את הבעייתיות בדגם הזה (אז למה לכל הרוחות אתן מוכרות אותו?) ושהן לא מאפשרות לי להחזיר את החזיות, הכי הרבה הציעו לי לעשות איזה תיקון בחינם (שלא ממש עזר וגם לא היה נוח).
זה מבחינתי היה הקש ששבר את גב הגמל, כי הוצאתי 2000 ש"ח על חזיות שבפועל אני לא יכולה להשתמש בהן ולא יכולה לחזיר ולקבל החזר או לרכוש משהו אחר במקומן (לפחות במקום השלוש שלא לבשתי).
דבר ראשון הבטחתי לעצמי לא לקנות בחנות הזאת יותר לעולם.
ודבר שני התחלתי ללמוד איך להזמין חזיות אונליין.
וכשהלכתי וחיפשתי את אותן חזיות שקניתי, גם הייתי בשוק מהמחיר שאותה בעלת חנות גוזרת, כי מדובר בחזיות שעלו סביב ה20 אירו אל מול עלות של 500 ש"ח בארץ.
מאז אני מזמינה חזיות רק מחו"ל, אם יש לי ספק לגבי המידה אני הולכת לחנות למדוד אבל אני מכירה כבר את המידה שלי אז אין לי צורך. פערי המחירים פשוט ענקיים.
גם תחתונים אני קונה בחו"ל כי בארץ אם את מעל מידה מסויימת, הדבר היחיד שאת יכולה ללבוש הם תחתוני סבתא (למרות שהיום יש כבר יותר מבחר).
גם בפעם האחרונה שקניתי סמארטפון, זה היה דרך קבוצת רכישה שהייתה הנחה + נסעתי לאילת כדי לחסוך את המע"מ (וכן זה חסר לי סביב ה1000 ש"ח).
כל הדברים האלה לא נובעים מקמצנות, אלא מזה שאני מבינה כמה מרוויחים עלינו על כל הדברים הקטנים האלה. שזה פשוט מטורף בעיני.
ואם אפשר למצוא את המוצר במחיר נמוך יותר, אז למה לא?
אהבתיLiked by 1 person
הסיפור עם החזיות מאוד מוכר – יש בחנויות דגמים מאוד מסוימים ואין מבחר, ואין השקעה באיכות.
זה משבכיא לי פעם שהסתובבתי עם חברה קניון והיא רצתה ללכת לקנות חזיות אז ננסנו לחנות, והמוכרת מיד התחילה לנסות לשכנע אותי שיש לה אחלה חזיות מינימייזר.
הקטע הוא שאני לא לובשת חזיות מינימייזר כי קודם כל אני שונאת חזיות ממש לוחצות. הסיבה השניה היא שכשהייתי נערה אמא שלי הציקה לי נורא לגבי גודל החזה שלי כי היא היתה שטוחה בתור נערה ואני הייתי בטווח הנורמלי רק עם חזה שופע יותר. הסיבה היחידה שבגללה אני לובשת כיום חזיה עם קאפ גדול כנראה נובעת מזה שאני סובלת מעודף משקל (והרי רקמת שד היא ברובה שומןף אז השמנה או הרזיה משפיעה מאוד על מידת החזיה). מאז חלק מהתיקון זלי זה שאני לא מסתירה את גודל החזה שלי. זה כמובן לא אומר שאני לא מחפשת חזיה תומכת וטובה, אבל כן אומר שבמינתי תמיכה לא שוות ערך למעיכה של החזה כדי לגרום לו להראות כמה שיותר קטן.
התחלה עוד סירבתי לה בנימוס, אבל אחרי שהיא המשיכה לנדנד לי, כמעט צעקתי עליה שאני לא מעוניינת ושתעזוב אותי בשקט. זה היה ממש מצב לא נעים שהייתי צריכה להגיע לצעקות רק כדי להפסיק את הדחפנות שלה – אבל הייתי במצב שבו לא יכולתי לעזוב את החנות כי החברה שלי היתה צריכה לקנות חזיה.
לגבי אכילה בחוץ – אני לרוב אוכלת בארומה או רשתות זולות מקבילות כל שאני לא מרגישה ממש עליה במחירים, אבל לארונה אני באמת מבשלת יותר בבית.
אהבתיאהבתי
אני יותר מעשור לא קניתי חזיות בארץ, כך שאין לי מושג ממש מה המבחר שמגיע לחנויות. יש מבחר עצום בחו"ל. בריטניה למשל היא "מעצמת" חזיות במידות גדולות.
חלק ממה שיש בחו"ל מביאים לארץ, ולרוב המידות נגמרות ממש מהר והמחירים לא מצדיקים את זה. לא אני לא חושבת שיש הצדקה להוציא 500-600 ש"ח על חזיה. זה אמור להיות פריט לבוש בסיסי.
פעם אחת בחיים שלי מדדתי מינימייזר, לא היה לי נוח ולא אהבתי את הצורה שזה עשה לחזה שלי. (וזה עוד לפני שהחזה שלי גדל לגודל הסופי שלו.
אולי רק בהתחלה הייתה לי בעיה עם הגודל של החזה שלי, כי הייתי טומבוי וזה לא הסתדר לי עם מי שהייתי אבל זה לא הפריע לי לעשות כל דבר שרציתי, רק שינה את איך שאני נראית (ממש לא טומבוי).
אם יש משהו שאני לא סובלת זה מוכרות שנדחפות כשאת נכנסת לחנות בגדים.
טוב ארומה זה לא בדיוק מסעדה זה יותר בית קפה, והם אכן שמרו פחות או יותר על אותו רף מחירים (בעוד בתי קפה אחרים העלו מחירים אבל גם פה לא באופן קיצוני).
אבל במסעדות המחירים עלו לא מעט.
אני אישית אוהבת לבשל.
ויש לי בבית נינג'ה גריל, שהוא ממש מקצר לי תהליכים כך שאפילו לא אכפת לי לבשל כל יום משהו חדש (רוב מה שאני מכינה מוכן תוך גג 10 דקות).
אהבתיLiked by 1 person
כל הקטע שלהמינימייזר זה למעוך את החזה כמה שיותר כדי לגרום לו להראות כאילו יותר קון. במובן מסוים כל חזיה עושה את זה כשהיא מחזיקה ומעצבת את החזה, אבל המינימייזר ממש שם דגש על למיוך כמה שאפשר כדי להקטין. לכן בעצם זה ממש לא נוח וגם הצורה נראית לא פעם מעוותת.
ואני מבשלת כל יום משהו חדש י אני אוהבת אוכל טרי, ומוכנה להתעסק בבישול כדי להשיג את זה. אבלסביר להניח שכמי שגרה לבד, זה יותר קל לי כי זה באמת לבשל רק לי ולהתאים את האוכל לטעם שלי, וכשמדובר על משפחה זה יותר מורכב.
אהבתיאהבתי
האמת שטוב לי באופן כללי יש נינג'ה גריל קטן שהוא מספיק לארוחה לבן אדם אחד או שניים (האמת שקניתי אותו לפני שיצא הדגם הגדול יותר כך שאפילו לא הייתה אופציית בחירה).
ואני מכירה לא מעט משפחות שמכינים שם אוכל טרי כל יום.
גיסי למשל מסרב בתוקף לאכול אוכל מאתמול, זה קטע שתמיד מצחיק אותי כי המשפחה שלו שומרת שבת. אז איך אתה אוכל בשבת אם כל האוכל זה אוכל שבושל בשישי ושמו על הפלטה? לא ברור הקטע הזה.
אם יש דברים שזה השקעה, למשל תבשיל בשר שזה בישול ארוך, או קציצות ברוטב עם ירקות, זה מנה ליותר מיום אחד. ואין לי בעיה לאכול את אותו הדבר יומיים או שלושה ברצף.
אחותי למשל מבשלת אוכל טרי כל יום (היא גיסי 2 ילדים ותינוקת שעוד לא אוכלת אוכל רגיל).
אמא שלי למשל מעדיפה שיהיה אוכל מוכן לכמה ימים במהלך השבוע.
זה הכל עניין של הרגלים וזמן.
גיסתי למשל כל השבוע לא מבשלת כי הילדים נמצאים בגנים + צהרון. והיא לעצמה סתם מאלתרת משהו. וארוחת ערב זה לרוב ביצים, סלט, טוסט וכדומה.
אהבתיLiked by 1 person
בגלל שאני בקושי אוכלת בשר, הבישול עבורי הוא יחסית קל. ולרובכשאני אוכלת בזר אני אוכלת אוו בחוץ ולא מבשלת אותו לבד. אבל לי אישית כן היה משעמם לאכול את אותו דבר יותר מיום או יומיים רצוף.
אהבתיאהבתי
גם אם היית מכינה תבשיל ירקות או ירקות וקיטניות, זה משעמם לאכול את אותו הדבר יותר מיום יומיים גג שלושה ברצף.
אני אוהבת לגוון לעצמי באוכל כי זה משעמם לאכול אותו הדבר או כמעט אותו הדבר כל יום.
אהבתיאהבתי