זה הנושא של השרביט החם השבוע.
כשהייתי בת חמש, עברנו לגור בקנדה לקצת פחות משנה. אחותי שהיתה בת שנתיים נשארה בבית עם אמא שלי, אבל אני כבר הייתי בגיל שבו הייתי חייבת ללכת לגן, ואני עדיין זוכרת שביום הראשון שלי בכיתי כי לא יכולתי לדבר עם אף אחד כי לא ידעתי אנגלית.
אבל למדתי אנגלית די מהר, ואפילו ידעתי לקרוא ולכתוב אנגלית לפני שידעתי את האלף בית בעברית (מה שסיבך אותי בגן חובה כשחזרתי לארץ, כי כל שאר הילדים כבר ידעו). לדעתי אפילו לימדו אותנו קצת צרפתית בגלל שיש הרבה דוברי צרפתית בקנדה, למרות שאולי היה מדובר על רק דיבור במקרה הזה.
אבל לצערי ההורים שלי לא ממש דאגו לשמר את האנגלית שלי כשחזרנו לארץ, ולכן כשהתחלנו בכיתה ד׳ ללמוד אנגלית בבית הספר, התחלתי מאפס כמו כולם. בכיתה ה׳ כשחילקו אותנו להקבצות, שמו אותי בהקבצה הכי גבוהה שנקראה אצלנו הקבצה א1 (כשהיתה גם הקבצה א2, אבל מתחתיה רק הקבצות ב׳ וג׳ בלי תת חלוקה נוספת). אין לי מושג אם היה מדובר על משהו שהופעל רק בבית הספר שבו אני למדתי בו. אבל אני מודה שהציונים שלי לא היו גבוהים במיוחד, ובדיעבד אני שואלת את עצמי אם לא הייתי יורדת בשלב מסוים להקבצה נמוכה יותר.
אבל זה לא קרה כי כשלמדתי בכיתה ו׳ עברנו לארה״ב לשנתייםֿ, ושם שוב למדתי אנגלית שוטפת כי חייתי את השפה. הפעם כשחזרנו לארץ כבר הייתי בגיל שבו מן הסתם כבר למדנו אנגלית בבית הספר, ולכן יצא לי לתרגל את השפה. למרות שמסיבה שלא ברורה לי, המורה שלי בכיתה ח׳ (השנה שבה בדיוק חזרנו לארץ) החליט שהוא לא סובל אותי, ולמרות שהוא ניסה לפתוח קבוצה של ״דוברי אנגלית״ במסגרת הכיתה שבה למדנו עם שני תלמידים אחרים שגם הם חזרו מארה״ב, אותי הוא לא הכניס לקבוצה הזו, וגם כיסח לי את הציונים.
אבל מעבר לזה המשכתי לקרוא אנגלית כך שהשפה נשמרה לי.
אבל היה לזה מחיר – בכך שפיספסתי שנתיים קריטיות של לימוד ערבית שהיו אמורות להיות הבסיס של לימודי ערבית בהמשך. ולכן היה לי קשה עם לימודי הערבית בשנתיים הבאות, ולמרות שלא נכשלתי במקצוע – שמחתי שבכיתה י׳ יכולתי לוותר על לימודי ערבית לטובת מקצוע אחר. אני לא זוכרת מה היו שאר האפשרויות, אבל אני בחרתי ללמוד צרפתית. אבל גם זה לא הלך נהדר, והפסקתי את הלימוד בסוף כיתה י׳.
התיירת המקרית 
כנראה שהמסקנה הבלתי נמנעת היא ששפה לומדים כראוי בעיקר כאשר גרים במדינה שבה מדברים בשפה הזו ואין ברירה אלא ללמוד ולהבין. יש כמובן יוצאי דופן, אנשים שממש השקיעו אנרגיה ולמדו שפה זרה בלי לדבר בה ביום יום.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שזה יותר עניין של יכולת לתרגל את השפה ברמה היומיומית כמעט, שזה מה שקורה במגורים במדינה, אבל אני מניחה גם שבמצבים אחרים, כמו למשל נניח אנשים שלמדו ערבית כדי לשרת במודיעין בצבא.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שלא לכולם קל ללמוד שפות נוספות, ובמיוחד כשיש הבדל מהותי בין השפה המדוברת לבין השפה הספרותית שמשקיעים יותר בדקדוק וספרות ששייכים לשפה הזאת.
חוץ מזה שלא תמיד יש מורים טובים שמלמדים טוב את השפה וגורמים לך להתעניין בה ולרצות ללמוד איתה (האמת גם תופס לגבי כל מקצוע אחר).
ערבית גם ככה לומדים רק 3 שנים (כיתות ו' עד ט').
בשנה שהייתי מאושפזת, יצא לי לדבר לא מעט עם אחים/אחיות ערבים והם סיפרו לי שכמונו הם לומדים גם עברית בביה"ס, אבל בגלל שהם לרוב חיים בכפרים וסביבה שדוברת רק ערבית, לא מתחברים לשפה ולא באמת לומדים אותה.
רק כשהם מסיימים את הלימודים שלהם ורוצים אחר כך ללמוד באוניברסיטה או לעבוד, הם חייבים ללמוד עברית כי אחרת אין להם דרך לתקשר עם המעסיקים שלהם עם קולגות לעבודה וכדומה.
בעיני חבל שבישראל לא משקיעים יותר בערבית המדוברת, שהיא לפחות שמישה לנו, כאזרחים שחיים במדינה הזאת יחד עם עוד אזרחים דוברי ערבית, מעולם לא עניין אותי לפתוח ספר בערבית ולדעת מה אני קוראת. יותר הגיוני בעיני שיש לי יכולת לתקשר עם אנשים שדוברים שפה שונה משלי.
בהקשר הזה אני תוהה מתי יכינסו לימודי רוסית, כי גם פה יש אוכלוסיה לא קטנה בכלל של דוברי רוסית.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שאותנו התחילו ללמד ערבית מדוברת בכיתה ה׳, לפני שטסנו לארה״ב, אבל הפסיקו מזה ברגע שהתחילו ללמד אותנו ערבית ספרותית שהיא ממש ממש לא שימושית.
מצד שני, אני חושבת שזה לא רלוונטי ככל עוד אנחנו לא מתרגלים את זה, והקטע הוא לכל היותר שמי שלומדת ערבית חמש נקודות יכול להגיע בצבא למודיעין לתפקיד אולי טוב.
אהבתיאהבתי
כן, אבל כדי שמישהו יגיע בכלל ללמוד ערבית 5 יחידות, הוא צריך להיות טוב באופן כללי בערבית. ורוב האנשים באמת מפתחים לזה אנטי בגלל שלא מלמדים אותנו כמו שצריך את השפה המדוברת, אז איך אפשר להתחבר לשפה שלא ממש מבינים אותה עד הסוף?
ערבית ספרותית היא אכן לא שימושית, ולא כל מי שלמד 5 יחידות ערבית בתיכון התקבל לחיל מודיעין, זו סתם פיקציה.
אהבתיLiked by 1 person
למודיעין יש לא מעט מיונים לפני שמקבלים מישהו, גם אם הוא יודע ערבית. אני הייתי בכמה מיונים במהלך י״ב, אני מניחה ליחידות היוקרתיות יותר, ולא ממש הצלחתי לעבור את השלבים הראשוניים.
אני מודה שזה לא ממש מפריע לי, למרות שאלו נחשבים לתפקידים יוקרתיים. זה באמת לא נשמע לי מעניין לשרת שם, ואני רציתי להיות חובשת בחיל האוויר – ובסופו של דבר באמת הגעתי לחיל האוויר.
אהבתיאהבתי
אין כמו ללמוד שפה זרה כשחיים במדינה בה מדברים אותה…
חבל שלא מלמדים אותנו יותר שפות בבתי הספר, אבל כנראה זה לא באמת אפשרי
אהבתיLiked by 1 person
אוליזה פשוט לא פרקטי כי אין מספיק תלמידים שמעוניינים?
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שיש הרבה חפיפה בין מה שמלמדים לבין מה שהתלמידים מעוניינים בו בכל מקרה…
אהבתיLiked by 1 person
הבן שלי למד יפנית מהטלוויזיה, אנגלית מהטלוויזיה ומביה"ס ובעקרון, בהיותצו בעל כשרון נפלא לשפות, יכול ללמוד כל שפה די מהר.
אני? חחח
אהבתיLiked by 1 person
כל אחד והיכולות שלו….
האם הבן שלך גם מוזיקאי במקרה?
אהבתיLiked by 1 person
לא, הוא מטפל בילדים באמצעות בעלי חיים. אבל יש לו שמיעה מוזיקלית בלתי רגילה.
אהבתיLiked by 1 person