אמפי הגיבה לרשומה שפרסמתי אתמול שלא ברור לה האם הבעיה שעלתה נובעת מהתנהלות שלי, או מהתנכלות של השכנים.
בתגובה לזה – כתבתי לה על שני אירועים שקרו לי מול השכנים.
האירוע הראשון קרה יום או יומיים אחרי הניקוי היסודי שעשו לי בדירה. חנות בעלי חיים שממנה הזמנתי אוכל וחול לחתולים שלי בעבר הרחוק איכשהו שלחה אלי בטעות משלוח שנועד למישהו אחר. כנראה שהיה מדובר על טעות של מי שלקח את ההזמנה שבחר את הפרטים שלי במקום אלו של הלקוח האמיתי.
המשלוח כלל שק מאוד גדול של אוכל חתולים, וכמו שכל מי שמגדל בעלי חיים יודע – לאוכל חתולים (ולאוכל בעלי חיים בכלל) יש ריח בולט למדי, אבל במקרה הזה שק האוכל עצמו היה סגור ולדעתי אפילו בעטיפה כפולה, שלדעתי אמור היה למנוע את הריח הבולט.
בתור מישהי הוגנת שיודעת ששק גדול כזה עולה לא מעט, יצרתי קשר עם החנות והסברתי להם שהשק נשלח אלי בטעות והצעתי להם לבוא לאסוף אותו. הם כמובן מאוד הודו לי על היוזמה ותיאמו איתי ששליח שלהם יגיע בוקר אחר כך, אבל משהו התפספס עם זה ולכן תיאמתי איתם שוב איסוף כמה ימים אחר כך.
באופן טבעי הכנסתי את שק האוכל לדירה שלי כדי שהוא לא יהווה הפרעה במסדרון, אבל הזמן הראשוני שהחנות תיאמה מולי היה זמן שבו אני ידעתי שלא אהיה בבית – ולכן כשיצאתי לאן שהייתי צריכה לצאת, הוצאתי את השק החוצה למסדרון כדי לאפשר לשליח לאסוף אותו בלי שאהיה בבית.
ובזמן שהייתי מחוץ לבית קיבלתי ווטסאפ מהדיירת בדירה לידי (שהכניסה של הדירה צמודה לכניסה של הדירה שלי) שביקשה ממני להכניס את השק הזה הביתה כי היא טענה שהריח של האוכל פשוט מסריח לחלוטין את כל המסדרון. הסברתי לה למה הוצאתי אותו והבטחתי לה שאם לא יאספו אותו עד שאחזור – כמובן שאכניס אותו הביתה. וזה מה שעשיתי, והוא המתין בבית עד שהשליח הגיע בפעם השניה לקחת אותו.
יכול להיות שיש פה מצב שבו אני פשוט פחות רגישה לריחות והם מאוד רגישים לריחות, או שאני רגילה לריח של מזון של חתולים ולכן לא מריחה את הריח שמבחינתם היה נוראי, כך שאני יכולה להבין שמשהו בריח של החבילה מפריע להם.
ואם ההפרעה היתה לאורך זמן והיתה משפיעה גם על הריח בדירה שלהם – הייתי מבינה את הכעס שלהם.
אבל מדובר פה על שק אוכל סגור שהיה מחוץ לדלת שלי למשך שעתיים וחצי בערך. ולא נשמע לי סביר שגם אם יש ריח לחבילת אוכל חתולים סגורה – הריח חלחל לתוך הדירה שלהם ובמיוחד לא בפרק זמן כזה קצר, ולכל היותר הם נחשפו לקצת ריח כשהם יצאו מהבית למסדרון לדקה או שתיים.
ומעבר לזה – אני יוצאת לחדר כושר כמה פעמים בשבוע בשעות שהן יחסית מוקדמות (בסביבות 5:30 בבוקר), ובערך פעמיים בשבוע כשאני יוצאת אני רואה שקית גדולה של זבל עומדת במסדרון ממש מחוץ לדירה שלהם. אין לי מושג האם הם מוציאים אותה ערב לפני או שגם מישהו מהם ער בשעות האלו ופשוט מוציא את השקית קצת לפני שאני יוצאת מהבית ולכן אני נתקלת בה. מבחינתי זה לא משנה ככל עוד היא לא מסריחה בצורה חריגה, הם זורקים אותה כשמישהו מהם יוצא מהבית ולא משאירים אותה במשך ימים במסדרון, ובמיוחד ככל עוד הם שומרים על הניקיון של המסדרון ולא משאירים ריח או שלוליות של מיץ במסדרון.
כך שאולי לצד רגישות שונה לריחות שיכולה להיות לגיטימית מצידם, אני מרגישה שהם מגיבים בצורה מוגזמת למצבים שקורים בתדירות נמוכה מהדירה שלי, כשהם עצמם מתנהלים בצורה דומה וכביכול ״לא מתחשבת״ כשזה נוח להם.
יש עוד סיפור שקרה לי לפני כמה שנים, שבו היה לי שיפוץ בדירה והעובדים של הקבלן התעצלו להוריד את הדלתות של המקלחונים למטה ופשוט הסתירו אותן בחדר המדרגות. בשלב מסוים השכנה ממול ואחת מהחברות היאכנע שלה מהבניין ממש טירטרו אותי כדי שאוריד אותן כי הן יכולות להפריע לאנשים לרדת במדרגות במקרה חירום, במיוחד אם הן יישברו.
אני כמובן דאגתי להוריד אותן, אבל כנראה שלפני שזה קרה השכנים לידי קיבלו השראה מהדלתות שחדר המדרגות יכול להיות מעין מחסן, והם השאירו שם מנגל ליד הקיר, וגם שמו על גרם המדרגות עצמו בצמוד למעקה זוג אופניים של הילדה שלהם עטוף בשקיות של שילב (והם היחידים בקומה שרונים בשילב, כך שקל להבין שאלו חפצים שלהם).
אבל אף אחד לא דורש מהם לפנות את החפצים שלהם מהמדרגות למרות שהם בהחלט מפריעים לירידה במדרגות, ואם מישהו ירצה להשתמש בחדר המדרגות כתחליף למקלט, הם בהחלט יכולים לעוף אם הבניין ייפגע ולפגוע במישהו.
אבל היחס כלפיהם שונה מהיחס כלפי, ואף אחד לא בא אליהם בטענות.
ועכשיו נזכרתי גם בסיפור שלישי, שקרה לי מול הבעלים של הדירה לידי, בתקופה שבה הם עדיין גרו בדירה שלהם לפני שהם השכירו אותה.
באותה תקופה הם והשכנה שממול לא פעם היו מאשימים אותי בכל פעם שהיתה בעיה בקומה מבחינת ניקיון בטענה ש״עם הבעלים הקודם של הדירה אף פעם לא קרו בעיות כאלו״ ולכן אני הייתי אשמה.
לרוב השכנים מהדירה לידי היו שמים לב לדברים שקרו והיו מדווחים לשכנה השלישית בקומה – והיא היתה זו שהיתה ה״אסרטיבית״ והיתה זו שדופקת לי בדלת כדי להעיר לי על זה.
אבל לא פעם הייתי מגיעה הביתה כדי לגלות שכל המסדרון סביב הכניסה המשותפת לדירות שלי ושל השכנים לידי מלאה בחפצים שלהם, כמו למשל הבימבות של שני הבנים או כדורים שהם היו משחקים בהם. היו שם כל כך הרבה צעצועים שלא פעם השכנים גם היו צריכים לשים כמה מהם מול הדירה שלהם בצד השני של הדלת שלי…
שלא לדבר על העבודה שלא פעם הבנים היו בועטים בכדורים במסדרון ולפעמים היו אפילו פוגעים בדלת שלי.
ומידי פעם היו בין הצעצועים האלו מסטיקים לעוסים שהילדים כנראה ירקו או הפילו, או עטיפות של חטיפים שונים של ילדים. או אולי הם לא היו של הילדים, אבל הם בהחלט לא היו שלי, וההורים לא שמו לב או פשוט לא הרימו אותם מהרצפה.
מן הסתם כשהשכנים בדירה לידי היו שמים לב ללכלוך שהם עצמם או הילדים שלהם היו משאירים הם היו מנקים את זה בעצמם ולא היו אומרים כלום לשכנה השלישית בקומה – שהיא מצידה גרה בצד השני של המסדרון ולכן לא היתה חשופה ללכלוך הזה.
אני חושבת שמה הסיפורים האלו נועדו להראות זה שלכל אחד יש לפעמים פאשלות או הרגלים שמפריעים לשכנים האחרים, ואני כנראה יותר סלחנית למשל לזבל שהשכנים ליד הדלת שלהם למרות שבעיני זה מנהג די מגעיל.
ולכן כנראה מעצבן אותי שהם עושים ביג דיל מהמון דברים קטנים כשהם עצמם לא פעם פועלים בדרך מאוד דומה.
ולכן כמו שכתבתי לאמפי בתגובה לפוסט הקודם שלי, אני באמת רואה בזה בתור ניסיון התנכלות מצידם.
או אולי לא התנכלות אלא מעין שיטת מצליח שבו הם מרגישים שבעזרת איומים על בעל הדירה שלהם שמאיים בתורו עלי הם יכולים להשיג ממני דברים שבמצבים אחרים הם לא היו מבקשים אלא מחליקים כחלק מהדברים הקטנים והמעצבנים שכרוכים במחיה בבניין משותף, יחד עם השכנים שצופים בחדשות בטלוויזיה קצת יותר מידי בקול או הילדים שרצים במסדרון ועושים רעש לכל הקומה.
התיירת המקרית 
מכל הסיפורים האלה אני מתחילה לחשוד שהבעיה אכן ביחס ובהתנהגות של שכנייך לא פחות (ואולי יותר) מאשר הקושי שלך לשמור על הניקיון של הדירה וסביבתה.
אולי זה לא ממש רלוונטי לך כרגע אבל אנחנו עזבנו בניין, שכאשר נכנסנו אליו היה בו אחוז גדול של אנשים נחמדים וטובים, ובמהלך השנים השכנים התחלפו בהדרגה וגילינו שאנחנו מוקפים בשכנים ממש בעייתיים ולא נעימים.
אז לא שזו היתה הסיבה העיקרית לעבור דירה, אבל מבחינתי לפחות זה היה ה"קש" שסייע ל T לשכנע אותי לעזוב דירה שאהבתי מאד.
ומזל שעזבנו. בפעמים שבקרנו שם ראינו שזה רק הלך והתדרדר…
אהבתיLiked by 1 person
אחד הקשיים בזה שאני בעלת הדירה שלי היא שמעבר דירה כזה כרוך בהמון מאמצים, ובסופו של דבר אי אפשר לדעת עד כמה הבניין הבא יהיה בהכרח טוב יותר. בשיחות שלי עם גיסתי למשל אני מבינה ממנה שגם אצלם בבניין יש סיפורים כאלו…
ולא נעים לי להגיד, אבל אני יודעת שהשכנה מהדירה ממול היא כבר מבוגרת ואלמנה, ואני שואלת את עצמי אולי תוך כמה שנים ספורות היא תעזוב את הדירה ותעבור אולי לבית אבות או מסגרת דומה, והדינמיקה ברומה תשתנה כשהיא לא תהיה שם.
כי השוכרים של הדירה לידי שכרו אותה כשכבר גרתי בדירה כמה שנים, ואני בטוחה שאם הריח מהדירה שלי היה ברמה שהיתה מפריעה להם – הם לא היו שוכרים אותה.
ובאמת שאין לי בעיה עם ביקורת או בקשות לגיטימיות. אם אני לא זורקת זבל בזמן ואפשר להריח את זה מחוץ לדירה, או שנשפך לי מיץ של זבל במסדרון – אז לחלוטין לגיטימי לבקש ממני לשים לב לזה אם זה משהו שמפריע לשכנים.
אבל מפריע לי שזה והפך למריבה ולחטטנות מול השכנים האחרים ובעלי הדירה שלידי על כל דבר קטן. ועצם העובדה שאני ממש נלחצת בכל פעם שהבעלים של הדירה לידי מטרטר אותי בווטסאפ או שאני מפחדת לפתוח את הדלת של הדירה ליד השכנים שלי זה לא מצב נורמלי הרי.
אהבתיLiked by 1 person
הסיום של התגובה הוא החשוב. הפגת מוקד לרכילות, לחטטנות מבחילה.
אהבתיLiked by 1 person
תשמע, ברור לי שלפחות חלקית חלק מזה נובע מבעיה אצלם. הרי עד לפני כמה שנים בעלי הדירה לידי גרו בה בעצמם, ובעלת הדירה היתה שוטפת כל יום את הרצפה בדירה עם אקונומיקה. זה לא מצב נורמלי ומעיד כנראה על אובססיביות מסוימת, שיכולה לנבוע מחרדות שונות – ויכול מאוד להיות שהיא חרדה שאם אני לא שומרת על רמת היגיינה בדירה שהיא תופסת כנדרשת זה יפגע בה ובמשפחה שלה מבחינה בריאותית.
זה לא אומר שזה בריא, אבל שהשורשים לזה עמוקים וצריך לטפל בהם.
אהבתיאהבתי
שכנים ממש מעצבנים.
אהבתיLiked by 1 person
לחלוטין
אהבתיאהבתי
אני מסכים אתך.
התנכלות, לתפעל את בעל הבית ע"מ לקבל הנחת שכ"ד. הגיוני.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא יודעת אם זו הנחה או ללחוץ עליו על דברים אחרים. הוא כן יום אחד זרק לי משהו על זה שהם יתבעו אותו והוא אז יאלץ לתבוע אותיֿ, כי כביכול יש להם ילדות קטנות בבית שיפגעו בריאותית מהמצב.
עקרונית יכול להיות שהם רצו לשבור חוזה באמצע בגלל שהג׳וקים מאוד הפריעו להם, והוא כמובן לא רצה לאפשר להם לעזוב כי הוא ידע שהוא יתקשה למצוא דיירים אחרים. ועכשיו הם מאיימים שוב בגלל שהם יודעים שהם יכולים, ואולי יש להם גם דברים שהם כבר יכולים להשתמש בהם נגדו ולכן הוא לחוץ.
אהבתיאהבתי
הוא לא יכול לתבוע אותך על כלום!!
שיתבע את עצמו.
אהבתיLiked by 1 person
תראה, עובדתית אם לא הייתי מטפלת בנושא של הג׳וקים הוא כנראה כן יכול היה לתבוע אותי אם לא הייתי מטפלת בה תוך זמן סביר כי זה בהחלט גורם נזק לדירה שלו.
הקטע הוא כזה: בזמנו לפני שנים כשהשכנים הטרידו אותי לגבי בעיות בריח של הדירה התייעצתי בקבוצת פייסבוק של עורכי דין לגבי ההטרדה, והתשובה שקיבלתי יהתה משהו בסגנון ״תנקי את הבית וזה יפתור את הבעיה״.
אהבתיאהבתי
ברגע שהלכלוך פורץ את גבול הדירה ופוגע בשטחי הציבור, אז בהחלט. אם תקראי את אחת התגובות האחרונות שלי, על הדייר ניצול השואה שחי בדירה של העירייה, רמת הסירחון, הטינופת היתה כזו, שפנו אל אחיו, לא אליו. לא הציקו לו ולא איימו עליו.
אחיו הגיע, התעמת אתו. היו הרבה הרבה צעקות, ובסוף מתנדבים של העירייה הגיעו, ניקו את הדירה ממסד ועד טפחות.
אהבתיLiked by 1 person
אכן קראתי את התגובה, אבל יש בה משהו מאוד בעייתי במובן הזה שבו לעיתים יש מתיחות בקשרים האלו עם בני משפחה שאתם לא מודעים אליהם, ובטווח הארוך עצם העירוב של האח בסיטואציה יכול לגרום נזק, גם אם באופן מיידי קיבלתם מענה לבעיה שלכם ובעיקר שלו.
למשל קח את ההורים שלי לדוגמא. שניהם מאוד מתקשים ״לשחרר״ את הקשר שבו הם הקובעים ואנחנו ה״ילדים״ צריכים להקשיב להם. וזה לא רק משהו מולי, אלא מול כולנו – למשל גיסתי הזדעזעה לגלות שאבא שלי היה מורשה חתימה בחשבון הבנק של אחי גם כשאחי היה כבר בן 30, והיא היתה ממש צריכה להסביר לאחי מה לא בסדר בזה, ולהגיד לו שברגע שהם מתחתנים לאבא שלי אין שום דריסת רגל בחשבון המשותף שלהם, למרות שהיא תשמח אם הוא ייעץ להם מניסיונו הכלכלי.
במצב כזה, אם למשל השכנים היו מערבים את ההורים שלי – זה כנראה לא היה מוביל לטיפול מהיר יותר בבעיה, כי פשוט טיפלתי בה באופן די מיידי ברגע שהנושא עלה. זה גם לא היה מוביל לטיפול טוב יותר בטווח הארוך כי לא הייתי מאפשרת להורים שלי להתערב, וזה סתם היה מוביל לזה שהייתי רבה עם ההורים ואז אוסרת עליהם להכנס לדירה או להגיע, ואפילו עד רמת להפסיק איתם את הקשר אם הם לא היו מרפים בגלל לחץ של השכנים.
כך שהשכנים לא היו משיגים כלום מלבד יחס שלילי מצידי, וגם היו הורסים את הקשר המשפחתי שלי עם ההורים, ובכך מפסידים את יכולת ההשפעה שלהם.
כמובן שזה משהו שהוא מאוד תלוי נסיבות. אם באמת היה מצב שבו הייתי למשל סובלת מדיכאון קשה ולכן לא מתפקדת, אז דיווח להורים שלי או לרשויות הרווחה היה מוצדק. אבל מצב כזה היה מתגלה בכך שלמשל הדירה שלי היתה הופכת למטונפת ומלאה ג׳וקים שוב מהר מאוד, ועכשיו למשל כבר חודשיים שאין ג׳וקים בדירה שפולשים למסדרון למעט שני מקרים בודדים.
אהבתיאהבתי
שני דברים שהתעלמת מהם:
הראשון, שהבחור חי בדירה של העירייה, ניצול שואה, היה "עכבר מעבדה" של ד"ר מנגלה, בקיצור אדם לא רגיל במובנים שאת מייחסת לעצמך.
אחיו היה אפוטרופוס שלו, לכן זו היתה הדרך היחידה. את מבינה מה זו דירה בה חי אדם, אגרן, שלא מנקה אחריו במשך עשור??
הבאתי את הסיפור לא כדי לרמוז משהו, ואני לא חושב שהורייך היו מתערבים מלכתחילה. מקסימים טלפון, את יודעת ש.. וזהו.
אהבתיLiked by 1 person
אתה כנראה לא מכיר את ההורים שלי, כי הם עצמם כן היו מתערבים ומחטטים.
הם תמיד היו מסוג ההורים שמבחינתם יאמינו לגורמים אחרים, ולפחות אני בתור ילדה צריכה להסביר למה אני דווקא הייתי בסדר, ולא תמיד היה קשב לצד שלי.
זה הוביל לא פעם למצבים שבהם פשוט לא שיתפתי אותם בדברים. אני זוכרת למשל שבמחצית הראשונה של כיתה י״א מאוד חששתי שאני עומדת להכשל בתנ״ך, ולמרות שידעתי שעדיף לי להכין מראש את ההורים שלי לבשורה, אבל לא הייתי מסוגלת לספר להם מרוב פחד שהם יכעסו ויאשימו אותי.
למזלי בסופו של דבר קיבלתי 80 כך שזה יצא טוב שלא הכנתי אותם לבשורות שלא היו נכונות, אבל עדיין היתה פה בעיה.
קצת רקע לסיפור: למדתי בכיתה מופרעת למידי שגרמה למורה לתנ״ך התמים שהגיע אלינו בתחילת השנה להתפטר תוך פחות משיעור. במקומו, בית הספר הביא מורה מאוד קשוחה שהיתה מעבירה בכל תחילת שיעור בוחן, שברבים מהם נכשלתי ולכן חששתי שהציון שלהם יוביל גם לציון שליליח בתעודה.
אבך אם נחזור לסיפור עם. השכנים – סביר להניח שההורים שלי היו מאמינים להם, בעיקר מתוך היכרות איתי כבלגניסטית, והם היו מתנצלים בפני השכנים ו״יורדים״ עלי, בלי בכלל לנסות להבין את שני צדדי הויכוח או לסמוך עלי שהנושא בטיפול ושהשכנים בעייתיים.
חלק מזה מסתמך על זה שהם חברים מאוד טובים של לא מעט מהשכנים בבניין והם לא מכירים מציאות שבה יש סכסוכי שכנים.
אהבתיאהבתי