בימים האחרונים התחלתי משום מה לחשוב על החבר׳ה במקום העבודה האחרון שלי, זה שפוטרתי ממנו באפריל.
סביר להניח שהם כבר התרגלו להיות צוות בלעדי. יש גם סיכוי גבוה שיש מישהו או מישהי שכבר גויסו כבר במקומי, וגם אם לא – אז סביר להניח שמחפשים מישהו לתפקיד (אלא אם התקן שלי עבר לצוות אחר). סביר גם להניח שהם דאגו להכשיר אנשים אחרים שיצטרפו לסבב התורנויות המעיק של התמיכה בלקוחות שכולם שונאים לעשות, וכבר לא מתעצבנים על זה שאני נעדרת והם צריכים לבצע את התורנות הזו בתדירות גבוהה יותר.
וסביר להניח באופן כללי שהם פחות חושבים עלי.
בינינו, בסופו של דבר גם אני בקושי חשבתי עליהם. בעיקר כי גם החיים שלי המשיכו הלאה בלעדיהם, גם אם החיים האלו הכילו בעיקר תסכול מסוים לגבי חיפוש העבודה הבאה שלי, ובעיקר את הבלגן סביב הניקיון של הבית שלי והניג׳וסים של השכנים.
אבל לאחרונה התחלתי לחשוב על זה שלאור הנסיבות שעשבתי בהן, והעובדה שההסברים היחידים שהם כנראה שמעו על הנושא היו מצד ההנהלה ובעיקר מצד המנהלת שלי לשעבר, רבים מהקולגות שלי כנראה רואים בי מישהי מאוד גרועה מקצועית. ויש לי תחושה שהמנהלת שלי בהחלט מסוגלת לשוחח עלי אחרי שעזבתי, גם אם זה יכול לקרות בנסיבות פחות פורמליות כמו פעילות קבוצתית של הצוות.
אני מניחה שזה מפריע לי כי תמיד יש סיכוי שנפגש שוב בעתיד בנסיבות מקצועיות ונצטרך לעבוד יחד.
היה לי סיפור פעם שכשסיימתי את התואר, אני ומישהי שעבדתי איתה על תרגילים בסמסטר האחרון של התואר ראינו שאנחנו מסתדרות והחלטנו לשכור יחד דירה. מהר מאוד גילינו שאנחנו לא מסתדרות בתור שותפות ולכן נפרדנו עם קצת מתיחות, אבל בערך 7 – 8 שנים אחר כך עברתי לעבוד לא רק בחברה שבה היא עבדה אלא באותה מחלקה והיו לנו נקודות חפיפה בעבודה. במצב כזה, אם היה לה רושם מקצועי או אישי גרוע לגבי – זה היה עובר הלאה למנהלים ומשפיע על הרושם שלהם עלי עוד לפני שהתחלתי לעבוד…
ואני חושבת שהמחשבה הזו שאין לי יכולת להשפיע על הרושם שלהם עלי, אבל למנהלת שלי יש את כל הכוח בעולם ממש ממש מפריעה לי…

אני בספק שהמנהלת שלך לשעבר ממשיכה להתעסק בך אחרי שהיא דאגה לפטר אותך מהעבודה.
אם הפרעת לה בעין, היא השיגה את המטרה שלה ברגע שהיא פיטרה אותך.
אין לה שום סיבה להתעסק בך וללכלך עלייך אחרי שכבר עזבת.
זה ילדותי וקטנוני לעשות דבר כזה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אני חושבת שמבחינתה לפחות בהתחלה היה חשוב לספר את ה״גרסא שלה״ על למה עזבתי, הבעיה היא שבתור מישהי מאוד לא בוגרת תיתן תמונה ממש לא שלמה של מה שקרה אלא רק מנקודת המבט שלה שמלאה בשטויות.
אהבתיאהבתי
אלא אם כן החברה הזאת מנוהלת כמו גנון, אין סיבה למנהלת לספר בריש גלי למה היא החליטה לפטר אותך.
הרושם האישי שעשית על אנשים שעובדו איתך והכירו אותך ואת העבודה שלך, ממש לא חייב להיות תואם למה שהמנהלת שלך חשבה ו/או חושבת עלייך.
אני גם מניחה שהצוות שלך ידע שאת פוטרת (כי יש התראה מראש) והאמת שהסיבה ממש לא משנה.
אף אחד לא בא ושואל את המנהל שפיטר הרגע עובד למה הוא פיטר אותו וגם אם ישאלו זה לא בדיוק נכון לענות על השאלה הזאת כי זה לא עניינם של העובדים האחרים.
לכן אם אותה מנהלת היא בן אדם רציני, אין שום סיבה שהיא תמסור אינפורמציה עלייך לחברי הצוות שלך. זה שלא הסתדרתן לא אומר שהיא צריכה לחשוף את הנסיבות לפיטורים שלך.
ככה לפחות זה מתנהל בחברות נורמליות, שהמנהלים שלהם לא מתנהגים כמו ילדים בגנון שזורקים חול אחד על השני.
אהבתיLiked by 2 אנשים
עם רוב האנשים לא היתה לי אינטראקציה ישירה, והבעיה היא שגם לא היתה לי אינטראקציה ם המנהלים מעל המנהלת שלי כדי שאוכל להציג את הצד שלי ואת הבעיות שלי מולה.
הבעיה שלה היא שהיא צעירה ולא ממש בוגרת לגילה, ורואה דברים בצורה מאוד של שחור או לבן, וגם לא מוכנה לקחת אחריות על טעויות שהיא עשתה, ולא היתה מוכנה לקבל ממני פידבק גם כהעברתי אותו בצורה מאוד עדינה ולא ישירה.
והיה מצב שבו עוד כשעבדתי היא שיתפה את הדעות עם מתכנת אחר בצוות שהיא היתה חברה שלו וגם הוא התחיל להתייחס לאי בצורה גרועה בגללה. כך שאני לא סומכת עליה שתהיה דיסקרטית.
אהבתיאהבתי
מה דעתך לכתוב מכתב לעמיתייך/תותייך לשעבר, להסביר מדוע פוטרת?
אהבתיLiked by 1 person
יש קטע בחוזה עזיבה שאוסר עלי ״ללכלך״ על החברה והמנהלים, וזה יכול להיתפס כך.
אהבתיאהבתי
אפשר לכתוב בלי ללכלך. אפשר לא לנקוב בשמות, אלא לתת את הגירסה שלך, התהליך שעברת, מבלי לציין שמות, לא צריך.
אהבתיאהבתי
עצם העובדה שאני כותבת ייתפס בתור דעה שלילית.
אהבתיאהבתי
הבנתי.
אז בעצם חוץ מלהיות מוטרדת מה שאמרו עלייך כן או לא, אין בידייך לעשות דברר.
האם יש בצוותך הקודם אשה/איש שיש לך קשרים כאלה שתוכלי לבקש "רכילות"?
אהבתיLiked by 1 person
הקשרים הפוטנציאליים הם של גבר דתי כיפה סרוגה ואישה חרדית – כלומר סוג האנשים שמעדיפים לא להתעסק ב״לשון הרע״.
אהבתיLiked by 1 person
ואולי תנסי? מה אכפת לך?
תפני אל האחווה הנשית אצל החרדית. לא בצורה ישירה שמאפשרת סירוב לענות, אלא בעקיפין. את יכולה לשאול אותה: מה אומרים בצוות על הפיטורים שלי, משהו כזה. תרצה תענה לא תרצה לא תענה.
אהבתיאהבתי
ואולי תהיה לה אחווה נשית דווקא מול המנהלת, במיוחד כשהעבודה שלה תלויה במנהלת?
אהבתיאהבתי
"ואולי תהיה לה אחווה נשית דווקא מול המנהלת, במיוחד כשהעבודה שלה תלויה במנהלת?" – זו אפשרות.
העלית חשש בפוסט שלך שליכלכו עלייך. אמרת שאת רוצה לתקן. את חושבת שזו שפיטרה אותך בחורה צעירה חסרת נסיון וחסרת ביטחון, לכן לדעתך היא "תזרוק אותך לכלבים", בהנחה שהצוות שהיית בו הביע פליאה על כך שפוטרת.
במובן מסוים זה תסריט הגיוני ביותר. מהצד השני, כמו שמוטי כתב לך, וכמו שאת מכירה את העולם הזה פיטורי אנשים מקובלים מאוד. נדיר, אני חושב, שיתעניינו לעומק מדוע.
אני מצטרף ל-הדר. ברגע שהמנהלת השיגה מטרתה, "הפכת" להיסטוריה מבחינתה. האם את חושבת שהצוות שלך "עשה רעשים" בעקבות פיטורייך?
אהבתיאהבתי
העולם שלנו קטן ובהחלט ייתכן שתפגשי שוב מישהו מהעמיתים שלך. אבל אני חושב שהפחד מהמנהלת מוגזם. אין לה "את כל הכוח בעולם" ואני לא יודע כמה חשוב לה "ללכלך עלייך".
יצא לי לצערי להיות שותף לפיטורים של עובדים לא מקצועיים או לא טובים. אני לא מלכלך עליהם ואם מבקשים ממני חוות דעת (אבל לא) אנסה שהיא תהיה אובייקטיבית ככל האפשר ותראה גם צדדים חיוביים
אהבתיLiked by 1 person
אתה מסתכל על זה מנקודת מבט של אדם שהוא בוגר – היא עצמה לא בוגרת, ואני חושבת שמשולב בזה גם חוסר הבטחון שלה, ולכן חשוב לה לראות בי את הרעה ובה את הטובה. במצב כזה חוות הדעת שלה לא תהיה אובייקטיבית אלא כזו שתראה רק את השלילי.
אהבתיאהבתי
חבל…
אהבתיLiked by 1 person
באמת חבל לעזוב מקום עבודה עם תחושות לא נעימות שכאלה
אהבתיLiked by 1 person
אולי עדיף להסתכל על הצד החיובי שעדיף לעזוב מקום עבודה עם תחושות כאלו מאשר להישאר בו עם תחושות כאלו…
אהבתיאהבתי