הראשון הוא מישהו שעובד בחדר הכושר שבו נמצאת הבריכה.
בזמנו הוא היה מנוי ברשת המון שנים, והיה שוחה בבריכה שבה שחיתי בחדר הכושר בקניון עזריאלי. אבל אני בשלב מסוים עברתי לשחות בבריכה שנמצאת בסניף אחר שנמצא באיזור הבורסה בר״ג, ומסתבר שגם הוא גילה אותה.
בתקופת הקורונה הוא פוטר מהעבודה שלו – אני יודעת שהיה מדובר על עבודה בבית החולים השיקומי בית לווינשטיין כנראה בעבודה פיזית כזו או אחרת. ואז הוא עשה משהו שמאוד הרשים את אמיל מהבריכה בעזריאלי – הוא ניגש למנהל של חדר הכושר בבורסה ושאל אם יש עבודה עבורו. אותו מנהל כנראה ריחם עליו, והעסיק אותו בתור מעין עובד ניקיון שאחראי לאסוף את המגבות מכל מקום בחדר הכושר, לרכז אותן – ואז להעביר אותן לנקודה שממנה הן נלקחות לכביסה.
הוא כנראה מעולם לא ידע לשחות יותר מידי טוב, אבל כנראה שבעיני זה יותר בולט עם השנים כי אני התקדמתי – ועכשיו בכל פעם שהוא ננס במקרה למסלול שלי הוא מפריע. הוא שוחה שחיית כלב או שחיית גב די איטית, מידי פעם הוא יכול לעצור באמצע כדי להרהר במשהו.
וזה נורא מפריע למי ששוחה איתו במסלול שברוב המכריע של המקרים שוחה הרבה יותר מהר ממנו, ורוצה לשמר את קצב השחיה הזה אבל זה קשה כשיש מישהו ששוחה לאט, תופס חלק משמעותי מהמסלול ולכן קשה לעקוף אותו, ולא ממש מחכה לאחרים לעקוף אותו בסוף המסלול.
למזלנו לרוב הוא ״שוחה״ משהו בין רבע שעה לעשרים דקות לפני שהוא צריך לצאת כדי להתחיל לעבוד.
ויש את הגבר המבוגר, למרות שפגשתי דמויות דומות לו בכל השנים ששחיתי. ולמזלי הוא מגיע יחסית לקראת סוף האימון שלי, כך שיש לי פחות זמן לסבול מהנוכחות שלו.
הוא יודע לשחות, אבל שוחה לאט – ומתעקש לשחות באופן רציף, ומצידו הוא יכול להיכנס בי או בכל שחיינ/ית אחר/ת ששוחים במקביל אליו ומנסים לעקוף אותו. היום למשל יצא שעקפתי אותו ממש כמה מטרים לפני שסיימנו שחיה של בריכה, והוא לא הסתכל או שם לב מה קורה סביבו, ורק אחרי שהוא הסתובב והתחיל לשחות הוא שם לב שאני כבר הסתובבתי כמה שניות לפניו ושיש מישהו שמגיע אחריו בחלק השני של המסלול, ולכן הוא נאלץ להפסיק לשחות לכמה שניות כדי לתת לי ולשחיין השני (שגם היה יותר מהיר ממנו) להתקדם.
וזה מעצבן שיש אנשים כאלו במסלול כי לא תמיד קל לעקוף אותם – בין אם זה באמת לקראת סוף הבריכה ואז הם לא מסתכלים כדי לראות אם בכלל הם יכולים להסתובב בצורה בטוחה, ובין אם זה באמצע הבריכה והיא עמוסה כך שלא תמיד אפשר לשחות במקביל אליהם בלי להפריע או אפילו להתנגש באנשים אחרים, ואז אני או כל אחד אחר פשוט צריכים להתקע מאחוריהם ולהמתין עד שהם יתקדמו כדי לאפשר לנו להמשיך לשחות.
ואפשר לפתור את הבעיות האלו יחסית בקלות – השחיינים האיטיים יכולים לשים לב מה קורה סביבם, ולאפשר לשחיינים מהירים יותר לעקוף אותם. זה מה שאני עושה במצבים כאלו, ושמתי לב שלא פעם נשים באמת נוטות להתנהל בצורה יותר מתחשבת בבריכה כדי לאפשר לשחיינים המהירים יותר לעקוף.
וזה לא רק לטובתם של השחיינים המהירים אלא גם לשחיינים האיטיים יותר, כי החוויה שמישהו עוקף אותך לרוב מובילה לחוסר נוחות מסוים כי היא מייצרת צפיפות מסוימת שיכולה להפוך להתנגשויות. ובעצם העובדה שנותנים למישהו אחר לעקוף אותנו, אנחנו קודם כל הופכים את החוויה שלנו לנעימה יותר.
התיירת המקרית 
איי, הקרציות האלה.
הכי טוב לקלל אותם ללא רחמים בלב, ולהמשיך הלאה.
אהבתיLiked by 1 person
הבעיה שאי אפשר להמשיך הלאה כשהם די חוסמים את המסלול…
אהבתיLiked by 1 person
לי זה מזכיר את אלה שנתקעים באמצע מסלול הליכה, או סתם כשהולכים ברחוב ולפנייך מישהו/הי שנתקעים.
אם אפשר לעקוף עוקפים ואם אי אפשר בקול "המפקד" שלי: סליחה, תן לעבור.
אהבתיLiked by 1 person
רק שבבריכה יש יותר קושי לשמוע אותך. ואם יש מצבים שבהם השחיין השני מתעקש להסתובב מיד בסוף הבריכה בלי לבדוק מה קורה סביבו ולראות שאני בדיוק עקפתי אותו ואם הוא יסתובב מיד הוא הולך להתנגש בלי – אני לא בטוחה שדיבור, גם בקול מפקד, יעזור במשהו.
אהבתיLiked by 1 person
כלומר, משחק "סכום אפס".
אפשר להתעצבן ולקטר. אולי אפשר לתפוס אותם בחוץ ולהגיד להם. ברור שזה לא "אישי".
אהבתיLiked by 1 person
נחיה ונראה…
אהבתיLiked by 1 person
אנשים מעצבנים יש בכל מקום לצערנו
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט לצערנו, במיוחד שכשבמצבים מסוימים כמו המצב הזה כל כך קל להתחשב.
אהבתיאהבתי
הייתי פעם בבריכה שבה הפרידו מסלולים לפי קצב שחיה – היו כמה מסלולים למי ששוחה מהר ובקצב אחיד, ליידם כאלה למי ששוחה בקצב בינוני/איטי.
אולי תנסי להציע להנהלת הבריכה שינסו משהו כזה?
אהבתיLiked by 1 person
כבר יש חלוקה כזו לארבע מסלולים ששניים מהם איטיים יותר ושניים אחרים מהירים יותר, אבל גם בתוך המסלולים עצמם יש אנשעים ששוחים בקצב שונה, וכשיש שלושה אנשים במסלול בגלל עומס, זה מפריע כשאנשים לא מתחשבים.
אהבתיאהבתי
זוכרת את השנים בהן שחיתי בקאנטרי ובאמת היו מסלולים ייעודיים למהירים, בינוניים ואיטיים, וכולם הסתדרו עד שבאו אלה שהפריעו לכולם או התבריינו על כולם…ושום שלטים או מצילים או ניסיונות לדבר לא עזרו.
ומה את אומרת על אלה בחדר הכושר שבאים, שמים מגבות על שניים או אפילו שלושה מכשירים בו זמנית – לכאורה "תופסים" אותם – ועוברים ביניהם ומתאמנים לסירוגין ואז מתעצבנים אם מזיזים להם את המגבת מהמכשיר שעליו הם לא מתאמנים כרגע? וזאת לאחר שיש אפילו הנחיה ברורה על הקיר שגם תוך כדי אימון על מכשיר צריך לעשות סטים בהפוגות ולהתחלק עם מתאמן אחר. אבל יש את אלה שמשתלטים ולא מעניין אותם כלום.
אהבתיLiked by 1 person
אני מכירה גם משתלטים על מכשירים בחדר הכושר – אני חושבת שכתבתי פעם על זוג שהיה בזמנו מתאמן והיה תופס מכשיר מאוד קריטי למשך כמעט שעה בזמן שהם היו מתאמנים סביבו, כך שאי אפשר היה להכנס להשתמש בו גם כשהם לא התשמשו בו כי הם עדיין התאמנו מאוד קרוב אליו. יכול להיות שזה היה בתגובות.
מצד שני דווקא בחדר הכושר אני רואה לרוב (אבל לא תמיד) אנשים שיודעים לחלוק במכשירים בצורה טובה.
ובהחלט החלוקה עצמה היא מאוד כללית ומקלה, אבל גם בקרב האיטיים למשל יכולים להיות אנשים שיודעים לשחות רצוף אבל פשוט איטיים מידי יחסית למי שנמצאים במסלולים המהירים יותר – וגם כאלו שבקושי יודעים לשחות ולעיתים אפילו לא מסוגלים להשלים שחיה של בריכה שלמה (שׁבמקרה שלנו היא 25 מטר). וזו בעיה כשהם לא מודעים לכמה הם מפריעים לאחרים.
אהבתיאהבתי