אלבום לאי בודד

זה הנושא של השרביט החם השבוע, כשבעצם טליק מאפשר לנו לבחור שלושה אלבומים ולא אחד בלבד.

האלבום הראשון הוא אלבום בשם Third Eye Blind של להקה באותו שם, שיצא ב 1997. זהו אלבום הבכורה של הלהקה, שהובלה על ידי הזמר והגיטריסט הראשי שלה – רק שבדיעבד הזמר הראשי לקח שליטה כלכלית מוחלטת על הלהקה, בלי ששאר החברים היו מודעים לכך. ברגע שהגיטריסט גילה על זה, הוא חשף את המידע לשאר חברי הלהקה כדי לאפשר להם להתנגד לזה, אבל שאר החברים מלבד הזמר החליטו לא להאמין לו, והוא הועף מהלהקה שנתיים אחר כך, זמן קצר אחרי שהאלבום השני של הלהקה יצא לאור.

בסופו של דבר גם הבסיסט של הלהקה והגיטריסט שהחליף את הגיטריסט המורד הועפו בתורם מהלהקה, והרבה שנים אחר כך במקרה שלושתם נפגשו, השלימו – והחליטו להקים יחד להקה שתנגן את השירים של הלהקה המקורית שעל רוב השירים שלה עדיין היו להם זכויות יוצרים. הזמר כמובן לא אהב את זה וניסה למנוע מהם בכל מחיר את ההופעות האלו – ואני חושבת שהוא בסופו של דבר הצליח לפרק את הלהקה אחרי שהוא הגיע לעיסקת טיעון בתביעה שחברי הלהקה הגישו נגדו.

הקטע הוא שרבים טוענים שלמרות שהזמר טען שהוא היה זה שכתב בעצמו רבים מהשירים של הלהקה, בדיעבד אחרי שחברי הלהקה האחרים הועזבו ממנה, רמת הכתיבה של השירים התדרדרה פלאים, ובין המעריצים הסקפטיים יותר רצה תיאוריה שבעצם החברים שלו ללהקה היו אלו שעסקו בעיקר בכתיבה, והוא פשוט ניצל את היכולות שלהם וזרק אותם כשהם התחילו לדרוש יותר מידי קרדיט על הכתיבה או יותר מידי כסף (או שניהם).

כיום הזמר הוא כבר כמעט בן שישים, ונראה מבוגר לגילו. הלהקה ממשיכה להופיע כשרק הזמר והמתופף נשארו מההרכב המקורי של הלהקה, ויש לי רושם שלזמר יותר ויותר קשה למצוא מעריצות צעירות שישמחו להצטרף אליו לבילוי כזה או אחר כפי שהיה בעבר.

אבל האלבום הראשון של הלהקה נחשב למאוד איכותי בגלל שהוא באמת היה כתוב טוב, והיה ללהקה זמן לעבוד עליו בלי לחץ להפיק כמה שיותר רווחים כפי שקרה עם האלבומים הבאים של הלהקה.

---

האלבום הבא שאקח איתי הוא אלבום בשם A Thousand Suns של להקת לינקין פארק. האלבום מדבר בגדול על התנגדות למלחמה, וספציפית למלחמה גרעינית שהכותרת של האלבום מתייחס אליה (יש אמירה של ממציא הפצצה הגרעינית רוברט אופנהיימר שהפצצה הראשונה שניסו בארה״ב זהרה כמו אלף שמשות).

במסגרת מסע ההופעות של הלהקה אחרי יציאת האלבום, הלהקה הגיעה להופעה אחת בישראל, אחרי כמובן סיור קצר בארץ ופגישה עם הנשיא. ראוי לציין ששניים מחברי הלהקה הם יהודים, אבל גם לשאר החברים בה היה עניין דתי לבקר בישראל.

לצערם של המעריצים זה לא יקרה שוב כי הזמר של הלהקה התאבד בקיץ 2017, ומאז הלהקה לא פעילה, כנראה כי הם לא מעוניינים להחליף את הזמר.

עדכון חשוב: כמה ימים אחרי פרסום הרשומה (תןך פחות משבוע), הלהקה הודיעה באופן מפתיע אחרי שבע שנים על איחוד שלה עם זמרת שהחליפה את הזמר שהתאבד.

---

עוד תקליט של לינקין פארק שכנראה אקח איתי לאי בודד הוא Minutes to Midnight שגם הכותרת שלו מתייחסת במובן מסוים למלחמה גרעינית: יש מעין תיאוריה שמעריכה כמה אנחנו קרובים למלחמה גרעינית שמדמה שעון, ושעת חצות מסמלת את המלחמה. הסיכון למלחמה מתבטא בכמה דקות אנחנו נמצאים לפני חצות – למשל בשנות החמישים והשישים של המאה קודמת באמת הינו דקות ספורות לפני המלחמה (ובמיוחד סביב משבר הטילים בקובה). מצד שני – דווקא המשבר גרם למחוגי השעון להתרחק מחצות כי המעצמוצ הבינו את הסכנה שבאירוע ולכן החליטו להפשיר רצת את היחסים כדי להפחות משמעותית את הסיכון למלחמה גרעינית (לפחות עד שנות השמונים שבהן רייגן חימם שוב את המלחמה כדי למוטט את בריה״מ כלכלית).

אני מניחה שאקח אותו לאי בודד בעיקר מסיבות סנטימנטליות – אני זוכרת שהקשבתי לו לא מעט בתקופה אחרי שהוא יצא שבה אני גם התחלתי לצאת באופן קבוע להליכות די ארוכות ולרוב הקשבתי לו בזמן ההליכה.