מה השתנה בעשרים השנים האחרונות?

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

לפני עשרים שנה עדיין התגוררתי בארה״ב, אבל ידעתי שכנראה אני עומדת לחזור לארץ תוך חודש וקצת.

מאז חזרתי לישראל, ועברתי בין שתי דירות שכורות (אחת בהוד השרון והשניה בהרצליה) שהיו בעצם יחידות דיור שהיו צמודות לבתים של בעלי הדירה שלי (משהו שלא גרתי בו בעבר, גם לא בישראל) – ואז עברתי לדירה שהיא בבעלותי (במרכז רמת גן).

החל מהדירה השכורה השניה שלי בהרצליה, גם אימצתי כמה חתולים. בהתחלה זו היתה טושי, אליה הצטרפה באפי ברגע שעברתי לדירה משלי. כשטושי מתה, הצטרפה אלינו השמנמנפוצית ואז לוקוס – וכשבאפי מתה גם תומאס הקטון. מאז השמנמנפוצית חלתה ומתה לפני בערך שנה, אבל לוקוס ותומאס עדיין פה.

גם עברתי שלושה מקומות עבודה מאז – וכרגע אני בחיפוש אחרי מקום העבודה הרביעי.

עברתי גם כמה מערכות יחסים, אבל לא כאלו משמעותיות (לצערם של ההורים שלי), או כמו שקוראים לזה באנגלית: ״לא משהו ששווה לכתוב עליו הביתה״.

ומסתבר שגם החלפתי לא מעט חברים בתקופה הזו – כי באופן טבעי למדי (ולצערי) הקשר שלי עם החברות בארה״ב התנתק מסיבות שונות. יש לי כמובן עדיין קשר עם החברים שלי מלפני המעבר לארה״ב, אבל בגלל הבדלים גיאוגרפיים ובסטטוס בחיים – הקשרים שלנו דלילים משמעותית ממה שהם היו פעם. יש לי קצת חברים יותר חדשים באיזור שבו אני גרה, אבל הייתי שמחה ליותר.

ובאותה מידה, עברתי מתקופה שבה היו לי כמה חתונות בכל קיץ, לתקופה שבה בקושי יש לי אירועים בקיץ וגם לא את הקנסות שלצידם. אני מניחה שבאותה מידה הזוגות שהתחתנו לפני עשרים שנה גם עברו כמה שלבים בחיים – הפיכה להורים, הרבה ציוני דרך לילדים עצמם (החל מכניסה לבית ספר ואולי אפילו גיוס לצבא עבור הבוגרים מביניהם),

16 תגובות

  1. תמונת הפרופיל של esticordelia esticordelia הגיב:

    טוב שיש לך בית משלך ואני מאחלת לך שיפור בכל שאר התחומים.

    ונהניתי משמות החתולים. לי היו : כל להקת הכל עובר חביבי, שלושה חתולים וחתולה אחת

    ואחרי שנפטרו יש לי את פיטר, פן, וונדי.

    כל השמות נקבעו על ידי הנכדה.

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      איזה שמות חמודים הנכדה בחרה 🙂

      אהבתי

  2. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

    החיים זורמים.

    אני לא הולך לחתונות, כמעט. אז גם הקנסות ששילמתי היו מעטים. היום אנחנו מוזמנים בקושי, וגם אז לחתונות של נכדים, ואני שונא להיות בשולחן הדודים הזקנים שאף אחד לא מכיר, אז לא הולך.

    גידלנו בעבר שני חתולים. סמנתה הג'ינג'ית וגור אחד ששמו ליד ביתנו ומת מהרפס חתולים.

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      כן, גם אני שמחה להיות מוזמנת לפחות חתונות. עם הזמן ההפקות הופכות להיות פלצניות יותר, ובמקביל אני פחות מתחברת לקונספט של ״חייבים לרקוד ולהביא מתנה ראויה כדי לשמח את החתן והכלה״.

      אהבתי

      1. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

        להביא מתנה?

        הפעם האחרונה שבחרתי להביא מתנה זכיתי למבטים עויינים, לגיחוכים מאחורי הגב ולצקוקי "קמצן". בהיותי מי שאני המשכתי כך, בחתונות שלא היתה לי ברירה [עבודה, בני משפחה רחוקים שהוריי כפו עליי]. באחרות בהן באתי עם זוגתי שילמנו עבור האוכל + קצת לאולם.

        Liked by 1 person

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        גם הצ׳ק הוא מתנה, או כך לפחות מתייחסים אליו רשמית… למרות שהוא בעצם קנס שנועד בעיקר לכסות את הקריזות של הזוג בכל מה שקשור להפקת טקס החתונה.

        אהבתי

  3. תמונת הפרופיל של motior motior הגיב:

    הרבה דברים השתנו בעשרים שנה…
    גם הבלוג שלך מאוד השתנה יחסית למה שהיה בתפוז 🙂

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      הוא ביצם איחוד של בערך שלושה בלוגים שהיו לי בתפוז…

      Liked by 1 person

      1. תמונת הפרופיל של motior motior הגיב:

        הכרתי בוודאות שניים… זה שהיית מפרסמת בו תמונה אחת כל יום בערך וזה שכתבת בו על נושאי משקל ודימוי גוף. כבר לא בטוח לגבי השלישי

        Liked by 1 person

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        שלישי כתבתי כל מיני מחשבות ונושאים כלליים יותר, אני כן זוכרת שהיית מגיב גם אליו מידי פעם, אבל יכול להיות שלא קישרת אותו לשניים האחרים.

        Liked by 1 person

  4. תמונת הפרופיל של empiarti empiarti הגיב:

    אכן השתנו. המון דברים בעשרים השנים האחרונות

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      זו באמת תקופה ארוכה. אשמח לקרוא על השינויים אצלף אם תבחרי לכתוב בנושא.

      אהבתי

  5. תמונת הפרופיל של n_lee n_lee הגיב:

    לגמרי עברת לא מעט שינויים ב20 שנים.
    אני חושבת שגם לי הייתה תקופה שבה אנשים שהכרתי התחתנו, ואז כמובן שהולכים לחתונות, אני השתדלתי להימנע מאירועים כאלה שאני לא באמת הייתי חייבת להגיע אליהם.
    החתונה האחרונה שהייתי בה הייתה של אחותי.
    גם לעשות רילוקישיין ולחזור בחזרה לארץ זה שינוי לא קטן.
    גם זה שיש לך דירה משל עצמך זה דבר משמעותי, במיוחד היום כשעלות רכישה של דירה היא כמעט בלתי אפשרית לרוב האנשים שאני מכירה.

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      מה שמצחיק זה שההורים שלי נדנדו לי לקנות דירה כבר מהרגע שחזרתי לארץ, שזה היה ממש כמה שנים ספורות לפני שהמחירים התחילו לעלות בצורה מטורפת. אני סירבתי כי לא היה לי סכום ראשוני מספיק גדול כדי לרכוש אחת, ולא רציתי להתחייב למשכנתא בגודל כזה.

      בדיעבד הדירה שקניתי באמת היתה יקרה בהרבה והפסדתי כביכול כסף מבחינת השקעה – אבל בכל מובן אחר זה יצא לי ממש טוב. כי למשל עבדתי אז בהוד השרון, אבל אז עברתי לעבוד בהרצליה, איירפורט סיטי ופתח תקווה, כך שקניה של דירה בהוד השרון היתה גורמת לי לבלות המון זמן בנסיעות, כשעכשיו שאני גרה ברמת גן זה חוסך לי לא מעט מזמן הנסיעה הזה. או למשל ההורים שלי החליטו בדיעבד לעזור לנו בתשלום על הדירה, וגם אז הגדילו את הסכום לפי הצרכים של אחותי כי לה באמת אין הרבה חסכונות – וזוה הוביל אותי לקנות דירה בסופו של דבר בלי משכנתא אלא רק הלוואה מההורים.

      אהבתי

      1. תמונת הפרופיל של n_lee n_lee הגיב:

        זה לגמרי יתרון זה שיש לך דירה משלך.
        ברור שאי אפשר היה לצפות את עליית המחירים המטורפת שקרתה בישראל.
        אבל עדיין יצאת פה מרווחת.
        אני לא מכירה הרבה נשים, לא נשואות שיש להן דירה משלהן.
        רוב האנשים קונים דירה יחד כזוג ולא כבודדים.
        ולא לקחת משכנתא אלא הלוואה מההורים זה לגמרי חסכון רציני.

        Liked by 1 person

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        היה לי מזל שהיו לי חסכונות, קרנות השתלמות – ועזרה מאוד גדולה מההורים שלי שגם עזרו לאחותי ברמה דומה (ובלי זה אחותי לא יכלה לקנות דירה). אחרת לא הייתי מגיעה למצב כזה, אבל זה באמת היה עניין של מזל.

        אהבתי

כתיבת תגובה