הפוסט הזה של תמר בן יוסף עורר בי זכרונות מתקופת סיום הצבא שלי.
החבר׳ה מהיחידה שלי קנו לי כמתנת שחרור יום כיף במה שהיה אז מולה סנטר – חברת איפור וטיפוח שקרסה בערך עשור לאחר מכן.
אני חושבת שכבר כתבתי פעם על החוויה – יום שהיה אמור להיות יום פינוקים וכיף הפך ליום מכירות מאוד אגרסיבי. והתוקפנות הזו של למכור כמה שיותר בעצם הפכה את הטיפולים בו ללא פרקטיים בהרבה מובנים.
קחו למשל את התספורת שהיתה לנו כחלק מהחבילה. החבילה כללה תספורת בסיסית, בלי מה שמכונה ״טיפולים כימיים״ – שזה אומר צביעה, סלסול, החלקה או כל טיפול אגרסיבי אחר.
וכמובן שלא היתה אישה שלא יצאה מה״אבחון״ הראשוני של הספר בלי לפחות שתי המלצות לטיפולים כימיים כאלו. לי למשל המליצו על סלסול של השיער, ו״שטיפה״ שלו (שזו בעצם צביעה רק קלה יותר) בצבע חציל שהיה אז מאוד פופולרי (למרות שבעיקר עבור נשים בגיל של אמא שלי).
הבעיה? לפחות בכל מה שקשור לסלסול – אם לא מתחזקים אותו וממשיכים לסלסל את השיער, אז נוצר מצב מגוכח שבו חלק מהשיער מסולסל וחלק לא, וכשמדובר על שיער שהוא לא שיער מאוד קצר אלא אפילו רק עד הכתפיים – התוצאה של זה נראית מגוכחת לחלוטין.
אני מניחה שכגרסא יחסית מאוד קלה של צביעה, וויתור על ״שטיפה״ נראה הרבה פחות דרמטי, אבל אני מניחה שאם היה מדובר על צביעה אמיתית – התוצאה היתה דורשת או המשך צביעת השיער, או תקופה ארוכה שבה השיער נראה מאוד גרוע כשחלק ממנו צבוע וחלק לא.
היו שם נשים שהיה ברור שמבחינתן הן מטפלות בשיער שלהן בטיפולים כימיים כאלו באופן שוטף, ועבורן ההמלצה על טיפולים כימיים חדשים או חילופיים לאלו שהן כבר עושות יכלה להיות מאוד פרקטית ולכן כנראה גם נכונה.
אל עבור מישהי כמוני, שברור היה שהיא לא צובעת שיער ולא מסלסלת אותו או מבצעת כל טיפול כימי אחר – הצעה כזו יכולה להיות מאוד בעייתית כי אני לא בהכרח אהיה מוכנה להתחייב להמשך הטיפולים לכל החיים על סמך ייעוץ של כמה דקות שאחריו אני צריכה להחליט באופן מיידי על האם אני מעוניינת בטיפול או לא.
אני מניחה שגם התחושה שהמקום מסנה לסחוט כמה שיותר כספים ולכן ממליץ על כמה שיותר שירותים בתשלום (ולכן גם משפיעה על ההמלצה של הספר, שלא ממליץ בהכרח מסיבות מקצועיות נטו), ואולי הציפיה שאקבל כל המלצה של ספר שהוא כביכול מבין גדול וידוע בתחום מתוך הערצה – כל אלה גרמו אצלי להרבה אנטי, וכמובן לסרב להצעה.
וכיום כשכבר יש לי כבר כמה וכמה שערות לבנות, אני עדיין לא משתמשת בשטיפות או צבע לשיער – ויש לי תחושה שחלק מזה נובע עדיין מההתנגדות לסיטואציה הזו שנוצרה אז.
כמה שעות לפני הטיפול הזה אצל הספר, היתה לי גם פגישה עם מאפרת מקצועית. והיא כמובן היתה מחויבת לאפר אותי בצורה מלאה כולל מייקאפ, ופודרה, ושפתון – וכמובן אייליינר לעיניים.
נשים אולי מבינות שאייליינר לעיניים זה משהו שדורש הרבה מאוד ניסיון בלצבוע את הקו שלו בצורה טובה, ומי שלא מתורגלת בזה, ייקח לה זמן להגיע לתוצאה ראויה. ואני אישית סובלת מהפרעת למידה בשם דיסגרפיה בגלל קושי מסוים בקואורדינציה העדינה שלי, מה שאומר שלי יהיה מאוד קשה ללמוד את זה, וגם אם איכשהו אצליח, זה ייקח המון זמן.
יש תחליף לאייליינר בצורה של עפרון שהרבה יותר קל לשימוש, אבל מן הסתם עפרון כזה זול משמעותית, ובמיוחד כשהמאפרת החליטה שבמקום להשתמש באייליינר מסחרי – היא תיקח שתי אבקות צבע שלרוב מיועדות לצביעת העפעפיים ותערבב אותן עם מים כדי ליצור אייליינר בצבע מיוחד.
מה שבמקביל לקושי ליצור אייליינר בטקסטורה הנכונה (לא רטוב או יבש מידי), זה גם מבזבז יחסית הרבה חומר.
ומעבר לזה, הייתי אז בת עשרים, עם עור שתמיד היה בריא – והיה ברור שאני לא מתאפרת ביום יום. באמת שלא היה צורך בלאפשר אותי איפור מלא בבת אחת – במיוחד כשהיה ברור שזה נעשה כדי למכור לי כמה שיותר מוצרים אחרי כן.
בשני המקרים, הליכה על טיפול ״קליל״ יותר היה כנראה עוזר להם למכור לי מוצרים – גם מבחינה תודעתית וגם מבחינה פרקטית. רק שמנטליות המכירות הישראלית של אז (וגם של רבים היום) כנראה מעודדת לחץ מהסוג הזה – בלי לחשוב על כך שאצל רבים הוא ייצור ״אנטי״ שיימנע מהם לקנות משהו בכלל באותו רגע, ובהחלט ימנע מהם לחזור בעתיד לקנות קניה חוזרת.
בעבר הטקטיקה הזו היתה מאוד פופולרית אצל נשות מכירות של מוצרי קוסמטיקה בחנויות הפארם למיניהן. לקח לחברות ששלחו אותן שנים להבין עד כמה נשים לא רק שלא קונות כך, אלא נמנעות מלהכנס לאיזור הקוסמטיקה רק כדי לא להתקל באחת המוכרות האלו מחשש לתקיפה שלהן.כיום כמובן שהנציגות מנומסות ועדינות בהרבה.
אבל עדיין מנסים למכור לנו לא מעט קוסמטיקה וטיפוח – ועם הזמן, יש יותר ויותר טיפולים שהופכים להיות יותר נגישים ופופולריים, חלקם על סף הניתוחים הפלסטיים והתחום הרפואי. וכל מי שלא מעוניינת להגרר לכל הטרנדים האלו – הופכת בלית ברירה למוזנחת.
אז אולי היה נחמד באותה תקופה של ״סבתות״ שתמר כותבת עליה, שלא נכפה עלינו כל הטיפוח הזה?
התיירת המקרית 
לא סתם הדתיים מתפללים "שלא עשני אישה"…
אני יודע שהיום מקובל שגם גברים משתמשים במוצרי טיפוח, צבע לשיער ואפילו איפור, אבל לי מעולם לא ניסו למכור מוצרים כאלה 🙂
אהבתיLiked by 1 person
יש לי רושם שגם זה יגיע יום אחד…
אהבתיאהבתי
אני תומך בביקורת שלך. היא מדוייקת, כולל – לו ניסו פחות למכור אולי הייתי קונה יותר. זה הזכיר לי את המוכרן האחרון שהתקשר אליי כדי למכור לי משהו ב"היותי זקן", לכן אני… עניתי לו בנימוס שאין לי ענין, אבל תקשיב.. קטעתי: אמרתי שאין לי ענין אל תגרום לי להיות לא מנומס, תודה רבה ושלום. אבל, ולפתע הוא צעק עליי. כמובן סיימתי את השיחה מייד.
מאז ומעולם, ואני מטפל בעור פניי מאז גיל 13 עם הופעת האקנה שלי ועד היום, אני קונה רק מבצעים. כל ההמצאות החדשניות מתגלגלות מהר מאוד למוצרים זולים שנמכרים במבצע.
עד היום לא זהיתי אף יתרון של סבון פנים, קרם פנים [לחות] יקרים על פני הזולים. בכלל אני חושב שזה גנטי, כי אבי בגיל 80+ היה עם פנים חלקים.
אהבתיLiked by 1 person
זה לחלוטין גנטיקה, וזה נכון שמוצרים זולים יכולים להיות מאוד טובים.
לגבי קניה של מוצרים יקרים מול זולים, אני חושבת שלפעמים לקנות בזול זה לשלם ביוקר אם איכות המוצרים היא באמת גרועה יותר במוצב הזול. אבל בתחום הטיפוח אני לא בטוחה שקיים כזה הבדל באיכות של המוצרים.
אהבתיאהבתי
הסכנה היא במוצרים המוחדרים לגוף, או במשחות, נוזלים שיש בהם חומרים מסוכנים.
אני מקפיד שנים לא לרכוש מוצרים שנוסו על בעלי חיים, ומכיוון שאני קונה רק בפארמות ידועות, שלא תעזנה למכור מוצרים מסוכנים, לפחות עד עתה לא קרה לי אף נזק.
עם זאת, חברה אחת, ידועה מאוד, קרם הלחות שלה גורם לי לגירוי, אז הפסקתי להשתמש בו.
אהבתיLiked by 1 person
נשמע כמו תגובה אלרגית…
אהבתיLiked by 1 person
כן זו היתה מחשבתי, אז הפסקתי להשתמש במוצרי החברה. אבל הם נמכרים ולא קראתי בשום מקום על בעיות אתם.
אהבתיאהבתי
וואי הזכרת לי נשכחות שוב עם מולה סנטר. נדמה לי שכבר דיברנו על זה. בשנות השמונים עשיתי שם קורס 'מטמורפוז' עם חברה שלי. התאימו לי צבעים וסגנון שהאמת שחלק מזה אני מיישמת עד היום. אבל התספורת שעשו לי היתה ההיפך ממה שהתאים. לי, ההיפך ממה שהם עצמם המליצו. וכמובן שאני לא מתאפרת אז כל מה שלימדו אותי בתחום הזה ירד לפח
אהבתיLiked by 1 person
אצלי זה ירד לפח כי היה ברור שהם בוחרים דברים כדיח לסחוט כסף, ולא בהכרח כדי להחמיא לי.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שמשהו שאנחנו לומדים עם השנים זה להתאים לנו את הבגדים, האיפור, והתספורת שמתאימה לנו.
אני זוכרת שבתור ילדה תמיד עשו לי תספורת קארה, ותמיד שנאתי את זה כי חשבתי (ועד היום אני חושבת כך) שזה לא מתאים לי.
כשאני הולכת לספר להסתפר אני יודעת בדיוק מה אני רוצה אני לא צריכה שהוא יגיד לי רק יבצע על הצד הטוב ביותר.
לפני כ15-20 שנה כשהתחלתי שוב לצבוע את השיער (בשנות התיכון שלי הוא היה בשלל צבעי הקשת הזוהרים), אז מי שהייתה אז הספרית שלי החליטה שנשים בהירות כמוני לא מתאים להן שיער בלונדיני אלא רק לנשים כהות עור.
שזה היה מצחיק כי כשהייתי קטנה היה לי שיער שאטני-בלונדיני ואני בטוחה שלה לא היה שיער בצבע הזה.
אני גם לא אוהבת איפור כבד, גם בלי שום קשר לאיך שהעור שלי נראה.
וגם בחתונה של אחי וגם בחתונה של אחותי כשהלכנו לאיפור + עיצוב שיער מקצועי האיפור היה כמה שיותר טבעי וגם בתסרוקת ידעתי בדיוק מה אני רוצה.
באירועים מהסוג הזה שצריך להצטלם צריך איפור שיחזיק כל הערב עם הריקודים וכו'.
הדבר היחיד ששמו לי שהיה "חריג" אבל אהבתי היה ריסים (יש לי ריסים מאוד קצרים וגם חצי שקופים, אז שמו לי תוספת של ריסים מלאכותיים שזה היה ממש יפה בעיני, אבל לא משהו שאני אעשה ביום יום).
בעבר כשהייתי עובדת כן הייתי שמה איפור בסיסי מאוד
מאז שחליתי בקורונה ב2022 זה ממש לא קורה, אולי במפגשים משפחתיים ערבי חג וכדומה אבל אני ממש לא בעניין של להשקיע יותר מדיי.
מסקרה, באלם וקצת סומק עושים מבחינתי את העבודה.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שספר טוב כן יכול להמליץ על תספורת מחמיאה, אבל הוא גם צריך לדעת להתאים את התספורת לאישה. למשל עבור מישהי כמו האושיה שברור שתגיע לספר באופן סדיר, הוא יכול להמליץ על טיפולים כימיים שצריכים כביכול תחזוקה. לנשים כמוני לעומת זאת די ברור שאני לא אתמיד בלהגיע אליו זה יכול רק להראות רע שאני לא צובעת או מסלסלת את השיער באופן סדיר ולכן הוא צריך לדעת לא לעשות משהו שהוא דרסטי מספיק כדי שזה יראה רע.
אהבתיאהבתי
לפני כמה שנים עשיתי החלקה בשיער, הלכתי לספר שאחותי המליצה עליו, בפועל ההחלקה לא הייתה לשביעות רצוני לא החזיקה מספיק זמן והשיער שלי ניזוק מזה.
אני לא חושבת שזה שווה את הכסף שלא לדבר על זה שמדובר בשיעבוד לא קטן שמצריך תחזוקה ובארץ המחיר של זה יחסית יקר.
אני כן צובעת את השיער במשך לא מעט שנים, בהתחלה זה היה בלונד, ובשנתיים האחרונות זה זה גוונים (היתרון של גוונים זה שעושים רק פעם בחצי שנה, בעוד צבע חייבים כל 3-4 שבועות).
אני לא מכירה נשים שמגיעות לספר ומבקשות ממנו להחליט איזו תספורת תתאים להן, כל אישה יודעת בדיוק מה היא רוצה. ספר טוב צריך לדעת לבצע את זה בצורה הכי טובה שיש.
האושייה במשך שנים הייתה מחמצנת חלקים מהשיער שלה וצובעת אותם בסגול או כחול אם אני זוכרת נכון. זה משהו שכדאי לעשות אצל ספר כדי לא לעשות נזק לשיער.
גם זה שהיא שמה כ"כ הרבה חומרים על השיער, קצת נראה לי מוגזם
אבל היא תמיד התעסקה המון במראה חיצוני ובנראות שלה, כך שלה זה נראה לגיטמי לעשות את הדברים האלה.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שרוב הטיפולים האלו פוגעים בשיער ברמה כזו או אחרת, ונשים ש״מכורות״ לזה כמו האושיה מקבלות את זה כחלק מהחיים – וכנראה חלק גדול מהחומרים שהיא משתמשת בהם הם חומרים שכביכול מיועדים ״לתקן״ את הנזק הזה.
מצד שני כנראה שהשימוש המוגזם שלה בחומרים מיועדים בעיקר למכור כמה שיותר חומרים של המותג הזה שהיא מייצגת.
אהבתיאהבתי