בהמשך של הרשומה הזו.
חשוב לי לציין שאמא שלי מאוד מרוצה מהספר שלה. היא מסכימה שכל פגישה אצלו היא יקרה – אבל לטענתה התספורת והצבע שהוא עושה לה (כולל גוונים) כל כך טובים שהיא יכולה להגיע אליו רק פעם בחודש וחצי או חודשיים במקום פעם בחודש כמו שהיא היתה צריכה תיאורטית להגיע לכל ספר אחר.
אני אומרת תיאורטית כי היא כבר שנים הולכת לספר הזה ולא לאף ספר אחר. והוא עצמו ממש דורש את הנאמנות הזו – פעם חברה של אחותי שעברה לגור בעיר אחרת הגיעה לעיר ורצתה תספורת לפני אירוע, והוא סירב כי הוא ידע שהיא לא תחזור אליו בתור לקוחה חוזרת למרות שהיה לו זמן לתור עבורה.
וכמובן שהיה את הסיפור על מישהי שהגיעה אליו לפאן ותספורת לפני אירוע – ויצאה משם עם תספורת קצרה משמעותית בגלל שהוא החליט להתערב עם מישהו שהוא יעשה לה תספורת קצרה. בית המשפט היה כמובן לטובתה וקנס אותו בכמה עשרות אלפי שקלים.
היחס הזה שהוא עושה מה שבא לו ומחליט על התספורת והצבע והגוונים וכל היבט אחר של התספורת הוא משהו שהוא קובע עבור כל לקוחה, והיא עצמה לא יכולה לבקש שינויים. ומסתבר שיש נשים כמו אמא שלי שזה מתאים להן, כנראה כי הטעם שלו ושלהן בתספורות מספיק קרוב כדי שהן יהיו מרוצות ברוב המקרים – וגם כשהן לא, הן לא יתלוננו כי הן מכירות את הנפשות הפועלות ושמדובר על ״אמן רגיש״ שהן לא רוצות שייפגע ואולי חלילה כבר לא ירצה אותן בתור לקוחות.
אני מכירה כמה נשים שהולכות לכמה ספרים כאלו, ולא פעם ולא פעמיים יצאו לא מרוצות, אבל הן מבחינתן נשארות נאמנות ולא מחפשות ספר אחר שכן יקשיב – וכך מאפשרות לקריזיונרים האלו לעשות כל מה שעולה ברוחם.
השאלה היא למה?
התיירת המקרית 
כשקראתי את הכותרת חשבתי שאת מדברת על הספר – BOOK – של אמא שלך ובשורה הראשונה תהיתי איזה פגישות יש לאמך עם הספר שלה. מהר מאוד הבנתי את הטעות שלי ורציתי לכתוב שכגבר שמסתפר קצוץ אני לא מוסמך להתייחס אבל אז קראתי את הכתבה שקישרת אליה ואני יכול לומר שאני בחיים לא הייתי הולך לספר שעשה דבר כזה גם אם הוא רב אמן בתספורות.
אהבתיLiked by 1 person
אצל נשים גם לתספורת קצוצה יש ניואנסים, ועובדתית לבחור יש מספיק ״מעריצות״ כמו אמא שלי שילכו אליו בכלל שהן מרוצות גם אם הוא עשה דבר כזה. אבל אני אישית למשל לא אתקרב אליו אי פעם.
אהבתיLiked by 1 person
בטח אין לו הרבה לקוחות. אני לא הייתי בוחר בעל מקצוע שעובד את האגו שלו במקום לעשות מה שאני מבקש ממנו.
אהבתיLiked by 1 person
דווקא לא חסרות לו לקוחות, רובן ״מכורות״ וקבועות עמו אמא שלי.
אהבתיאהבתי
גם אני לא מבין את המוכנות להפקיד עצמך בידיים של בעל מקצוע קבוע. זה כולל – ספר, מניקוריסטית, מעסה, מאפרת, קוסמטיקאית וכו'
בטח יש מחקרים בפסיכולוגיה על זה, שנייה, אני הולך לחפש – מצאתי, תיאוריית ההיקשרות/התקשרות. https://did.li/Kgix5
שווה לקרוא את החלק המאמר שמדבר על "בבגרות".
אהבתיLiked by 1 person
מדוע בעלם לא לחזור לבעל מקצוע שאתה מרוצה ממנו?
אהבתיLiked by 1 person
כל עוד זה לא בגדר קשר לא בריא, באמת, כדאי. אבל אם הקשר בעל אופי פתולוגי, אז לא, אבל יש שמה שתגידי לא ישנה להם.
אהבתיLiked by 1 person
החתול שלי סובל מהתקשרות נמנעת.
עדי, את כותבת יפה מאד, יש לך חוש הבחנה וביקורת טובים. אולי תמצאי איזה נושא או שניים שמענינים אותך ותפתחי אותם בבלוג? משהו שאפשר ליצור דיון. מחשבים. פוליטיקה אמריקאית, תחביב
אהבתיLiked by 1 person
תודה על המחמאה – היו לי פעם כמה רשומות על פוליטיקה ישראלית אבל הן בעיקר עצבנו את הקוראים פה.
אהבתיאהבתי
מעצבן שיש ספרים כאלה. שנים הייתי אצל ספרית ממש טובה ברעננה שממש אהבתי, עד שעם הזמן הבנתי שגם היא עושה תמיד מה שהיא רוצה ולאו דווקא את מה שאני מבקשת.
עוד דבר שעצבן היה שתמיד חיכיתי אצלה, לא משנה באיזו שעה קבעתי. מאז שעזבתי את רעננה מצאתי ספר ביישוב סמוך שתמיד עושה מה דאמי מבקשת, גם אם לא תמיד זה נראה לו, ואף פעם לא מחכים אצלו. שעה זו שעה
אהבתיLiked by 1 person
יכול להיות שלקח לך זמן להבין שהספרית ברעננה לא מתאימה לך כי לרוב מה שהיא רצתה היה מאוד קרוב למה שאת רצית, או לפחות שהתספורות היו מאוד מחמיאות עבורך.
אני זוכרת שפעם היה לי וטרינר ליד הבית שבו תמיד היתה המתנה, ואז המרפאה נרכשה על ידי וטרינר אחר ומהר מאוד ההמתנות האלו הפסיקו. זה בהתחלה היה משמח, אבל אז הבנתי שחלק משמעותי מהבעיה נבע מכך שבעצם הרבה מאוד מהלקוחות הקודמים עזבו והיה מדובר על עסק שבסופו של דבר נסגר בגלל שהשירות הפך להרבה פחות טוב.
אהבתיאהבתי
בעקרון גוונים צריך לעשות כל חצי שנה בערך.
אבל אם לאמא שלך יש שיער קצר ותספורת קצרה, אז באמת סביר להניח שהיא מחדשת גוונים בכל פעם שהיא צובעת אצל הספר.
איזה מן דבר מטומטם זה שספר ידרוש נאמנות מהלקוחות שלו.
קודם כל אם הוא טוב במה שהוא עושה הלקוחות שלו ישארו ואפילו יבואו אליו ממרחקים.
בעשור האחרון יצא שהחלפתי לא מעט ספרים 5 במספר (החמישי הוא האחרון שנשארתי אצלו).
אצל אחד הספרים שהייתי באה להסתפר אצלו, שהיה יקרן ברמות מחרידות, מגיעות נשים מרחבי הארץ לעשות כל מיני טיפולים בשיער מהחלקות ועד כל מיני סוגים של צבע.
אני הייתי אצלו תקופה קצרה והוא היה טיפוס שממש תופס מעצמו, גם המחיר שלו היה ממש יקר, אבל מה ששבר אצלי את גב הגמל היה שבמקום לעשות לי שיער בצבע בלונד הוא עשה אותו אפור וטען שזה יפה.
לספר הנוכחי שלי הגעתי בעקבות המלצות, הוא עבד במשך שנים עם שותף ולרוב השותף שלו היה זה שעושה לי צבע ואח"כ כשעברתי לעשות גוונים אז גם גוונים. עכשיו התפצלו דרכיהם ואני נשארתי עם הספר שלי – זה שעליו קיבלתי המלצות מלכתחילה.
אבל הוא ממש לא דרש ממני נאמנות, ויש לי הרגשה שהוא אפילו היה מופתע שלא עברתי למספרה של השותף שלו לשעבר כי הייתי חלק מהלקוחות "שלו".
בפעם האחרונה שהייתי אצל הספר שלי (לפני חודש בערך) גם הסתפרתי, אז נכון הוא קיצר לי יחסית הרבה, מצד שני זה מה שביקשתי ממנו, הוא עיצב את התספורת כפי שאני רציתי וזה יצא ממש יפה.
חוץ מזה שמאוד עיצבן אותי שכשהייתי מגיעה לעשות גוונים והשותף שלו בזמנו היה עושה לי, הוא היה לוקח על זה יותר (הבדל של 300-400 ש"ח) אני שמתי לב לזה אחרי כמה פעמים שראיתי שהסכום שהוא לוקח לי על זה הוא לא אחיד (ואיך הייתי אמורה לזכור שאני עושה גוונים רק פעם בחצי שנה).
גם אחד הדברים שאני אוהבת אצל הספר שלי זה יחס אישי, אני אף פעם לא צריכה לחכות לתור שלי, תמיד הוא מטפל בי בזמן. וגם כמו בהמון מספרות היום יש להם קפה/תה וכל מיני עוגיות שהם מציעים ללקוחות.
אבל בהחלט היו כמה וכמה ספרים שעזבתי בגלל שכל התהליך היה לוקח יותר מדיי זמן, שהייתי צריכה לחכות בכל פעם שמישהו יטפל בי, ואף פעם לא הייתי נכנסת בשעה שבה קבעתי תור מראש.
אהבתיLiked by 1 person
כן, לאמא שלי יש תספורת קצרה והיא הרי צובעת כדי לכסות על שיער לבן לכן היא צריכה צביעה וגוונים בתדירות יותר גבוהה.
ולא תאמיני איזה קטע – ברביעי חגגנו את ערב ראש השנה אצל ההורים שלי, ואז נוצר מצב שבו חזרתי עם אחותי הביתה אחרי הארוחה. וגיסי שנהג בחר בדרך הארוכה יותר בטעות – ואז כשיצאנו מהשכונה, פתאום אני רואה שלט גדול של ״חיים הספר״ על אחד המבנים המסחריים שם, לדעתי איפה שתמיד היתה המשתלה של אמא שלי אבל יכול להיות שהיו שם גם עסקים אחרים.
וזה הרי הספר של האושיה.
אני לא יודעת אם הוא עבר לעבוד דווקא שם (שזה די חור ורחוק ממרכז העיר), או שהוא פתח סניף נוסף, אבל זה היה מאוד משעשע.
אהבתיאהבתי
אני באמת לא יודעת, הפעם האחרונה שהייתי בירושלים הייתה בפעם האחרונה שעשיתי מילואים וזה היה לפני משהו כמו 14-15 שנים….
אני אף פעם לא הבנתי נשים שמתלהבות יותר מדיי מהספר שלהן בלי שום קשר לספר של האושייה
אגב, ראית את המונולוג שלה שבו היא התלוננה שמישהי כתבה לה תגובה על משהו שקשור לזריקות הרזייה שהיא כתבה לה שהיא ראתה מי ענתה על זה ונשבר לה הלב.
אחרי שהאושייה במשך שנים הטיפה נגד הזריקות האלה ואח"כ פתאום כל העוקבות שלה גילו שהיא בעצמה החליטה לקחת אותן בעצמה.
או כמו שהיא צילמה את עצמה בהלבשה תחתונה והעלתה 2 תמונות של אותו סט בהפרש של שנה ובתמונה הישנה יותר היא אומרת שהיא נראתה טוב יותר (ברור כי בתמונה החדשה היא עומדת בצורה שהיא מוציאה את הבטן בכוונה כדי שנראה שיש לה בטן, כי זו הצדקה לניתוח, אם היא הייתה עומדת באותה תנוחה זה היה נראה אחרת).
או כמו שהיא אמרה שלפני שהיא ירדה במשקל היא לא הבינה למה נשים שירדו במשקל עושות ניתוחי מתיחת בטן והרמת חזה. ועכשיו היא מבינה כי זה עושה לה גרד, פטריות וכל מיני פצעים. כאילו שלפני כן לא היה לה פאוצ' או חזה גדול שאם היא לא הייתה שומרת על הגיינה לא היו מופיעות כל התופעות האלה.
זה פשוט מגוחך שהיא מתרצת את הירידה במשקל שלה בגיל לעשות ניתוחים פלסטיים.
יש לי ידיד טוב שירד במשקל מ-180 קילו והיום שוקל 76. תאמיני לי שבשיא משקלו הבטן שלו הייתה הרבה יותר גדולה מהבטן של האושיה שלטענתה בשיא היא הגיעה למשקל של 120 קילו. הוא עשה ניתוח קיצור קיבה (מעקף) וירד במשקל תוך כדי ליווי של דיאטנית + המון ספורט שהוא עשה תוך כדי וכן יש לו קפל בחלק התחתון של הבטן. ככה שהבטן שלו לא שטוחה לגמרי, אבל הוא לא ירד במשקל בלי לעשות פעילות גופנית על הדרך. ועם כל הכבוד – בפעם המיליון – הגיינה!
והרי אחד הנזקים הידועים של הזריקות הרזייה זה ירידה במסת השריר. אז גם לקחת זריקות הרזייה וגם לא לעשות אימוני כוח כל החודשים האלה ולצפות שהגוף שלך ייראה טוב אחרי זה? (כי אם ירדת במשקל זה אומר בהכרח שהגוף שלך ייראה טוב לא?).
התירוצים שלה לגבי הזריקות הרזיה והניתוחים הפלסטיים פשוט מגוחכים.
אהבתיLiked by 1 person
אני כבר דאגתי שפייסבוק לא יראה לי את הרילים שלה כי היא כל כך מעצבנת אותי גם עם המכירות הבוטות שלה אבל בעיקר על איך שהיא דוחפת את הזריקות.
ואין לי בעיה שהיא בחרה בזריקות, זו זכותה – הבעיה היא שהיא מאוד אגרסיבית בלנסות להציג אותן בתור האופציה היחידה להרזיה וגם זה רק ל״מוצלחות״ כמוה, כשכל השאר אלו אנשים שאין להם תקווה לרזות בכלל.
זה כאילו היא חייבת שכולם יסכימו איתה בכוח שאין ברירה אחרת להרזיה חוץ מהזריקות רק כי היא ״החליטה״ כך.
אהבתיאהבתי
האמת שאני לא חושבת שהיא מדברת כל כך הרבה על הזריקות, אבל היא בהחלט מזכירה את זה או את הניתוחים שהיא עומדת לעבור פעם בשבוע לפחות.
כאילו שכל החיים שלה עכשיו סובבים סביב זה.
ובאותה נשימה אומרת לעוקבות שלה שהן צריכות לבדוק מה השיטה שהכי מתאימה להן כשהיא מציינת באותה נשימה שיש עוקבות שאומרות לה שהיא רזה ושדופה (נראה לי שאותן עוקבות צריכות משקפיים).
זה כמו שהיא תירצה את הצורך שלה לרדת במשקל בכך שיש לה מחלה גנטית חשוכת מרפא (הלימפדמה) שבגלל היא החליטה לרדת במשקל.
נכון שאין פתרון ללימפאדמה, אבל זה ממש לא נמצא ברשימת הגורמים לסיכון כדי לרדת במשקל. כך שבעיני זה סתם תירוץ, אני לא חושבת שהלימפדמה שלה נראית שונה בהרבה ממה שהיא נראתה לפני שהיא התחילה בתהליך. ההבדל היחיד הוא שהיום השוקיים שלה משמעותית הרבה יותר רזות ממה שהם היו לפני שהיא ירדה במשקל. וגם ככה הלימפאדמה שלה לא הייתה נראית בשוקיים ובירכיים אלה בעיקר בכפות רגליים.
והירכיים שזה איזור שנוטה יותר לצבור שומן עדיין לא נראות רזות ו/או שריריות.
אגב, זה מגוחך שהיא אומרת שהזריקות הרזיה (או כל טיפול תרופתי אחר) זו הדרך היחידה לרדת במשקל. וגם שהזריקות לא עובדות רק ל10% מהאוכלוסיה, שרק לפני כמה שנים היא אמרה שזה לא עובד ליותר מ50% מהאוכלוסיה (גם מחקרים מראים את זה). אבל זה סבבה להגיד שזה לא עובד רק ל10% מהאוכלוסיה אם זה משרת את האינטרסים שלה כדי לתרץ את זה שהיא ירדה במשקל בדרך "בריאה" ו"נכונה".
תחשבי על זה שהיום כל אישה שיש לה עודף משקל (אני לא מדברת על 5-10 קילו), אם היא הולכת לרופא משפחה שלו ומבקשת מרשם לסקסנדה הוא פשוט ייתן לה.
אם את מחר תלכי לרופא/ת משפחה שלך ותבקשי מרשם לסקסנדה – את תקבלי בלי בעיה. רק בגלל שיש לך עודף משקל.
ככה שזה ממש לא משנה שהאושייה אומרת שכל אחת צריכה ללכת להתייעץ עם הרופא שלה וכיו"ב. יש נשים שפשוט ילכו ויבקשו מרשם כי זה מה שהאושייה עשתה.
בדיוק כפי שהן קונות בדיוק את אותן בגדים שהיא קונה וכדומה.
אהבתיאהבתי
הבעיה שלי היא יותר עם העובדה שנשים לא ינסו קודם לרזות בלי עזרים כאלו, ולא ילמדו אורח חיים בריא אלא יתחילו להסתמך רק על התרופות או על הניתוחים בתור קביים בלי לנסות ללמוד לאכול בריא יותר. וזה לא רק בעייתי מבחינת הרזיה, אלא בעיקר בעייתי מבחינה רפואית.
אהבתיאהבתי