בסוף ספטמבר נבהלתי לגלות שאני ״רשמית״ בחיפושי עבודה במשך חצי שנה בערך, אבל כלום לא ממש מתקדם בנושא.
חלק גדול מזה נבע מכך שאני בעצם לא פעלתי כדי לחפש עבודה באופן מאומץ במיוחד, למרות שאולי במובן מסוים חלק מזה היה מוצדק – לפחות בהתחלה.
כי כמו שכתבתי בפוסטים קודמים על חיפוש העבודה שלי, מקום העבודה הקודם שלי היה מנקודת המבט שלי מקום עבודה רעיל. וחשוב לי להדגיש – הבעיה לא נבעה מזה שאנשים ספציפיים היו ״רעילים״ או רעים, וכמובן לא החברה עצמה – אלא דברים שנבעו מהמצב הספציפי שלי.
אבל זה כמובן הוביל לסטרס, בעיקר כי עם הזמן כחלק מהניסיון שלי להצליח יותר בעבודה – התחלתי לעבוד המון שעות כדי לנסות להתגבר על הקשיים שלי ולהשלים כאילו את הפער. וזה אמר שלא פעם כשעבדתי מהבית – עבדתי ממש עד שהלכתי לישון, או שעבדתי גם בסופי השבוע לא מעט, כל זה על חשבון שעות שהיו אמורות להיות שעות המנוחה שלי.
כמובן שהבעיות שעלו מול השכנים שלי בסוף מאי הוסיפו לכל הבלגן הזה – וגרמו כנראה גם לחלק מהעייפות הנפשית הזו.
אז היה הגיוני שאקח תקופה מסוימת למנוחה, גם אם היה לי ברור שייקח לי זמן למצוא עבודה ואוכל לנוח במקביל לראיונות. הבעיה שנוצרה היא שבהרבה מובנים המנוחה הזו הפכה להיות מעין שגרה להרבה מאוד חודשים, ושגרה לא ממש בריאה כי בעצם היא לא קידמה אותי.
ברקע למדתי קצת ופתרתי קצת תרגילים – אבל הקצת הזה בהחלט היה קצת מידי, ולא ממש עזר לי בראיונות.
בתקופת החגים התחלתי ״לקחת את עצמי בידיים״ בשני מובנים – קודם כל התחלתי להגיש יותר מועמדויות לתפקידים. ובהתחלה נראה היה שזה באמת מוביל ליותר שיחות לגבי תפקידים במשך כמה שבועות, אבל לאחרונה נראה שזה הפסיק.
ברור לי שזה יכול להיות משהו זמני, ושעוד תקופה מסוימת יתחילו לחזור אלי יותר.
אבל מצד שני, קרה משהו בהקשר הזה מול הקואצ׳רית שלי שהפריע לי. משום מה היה לה רושם שיש לי יותר ראיונות ממה שיש לי במציאות, כנראה כי לאחרונה היו לי המון שיחות עם מגייסות שקורות החיים שלי נראו להן רלוונטיים, רק כדי לגלות אחרי שיחה ראשונית שחסר לי משהו בקורות החיים וזה לא התפתח לתהליך ראיונות.
גם לזה יש עקרונית פתרון. בזמנו שמעתי על מישהו שהוא מומחה בהכנות לראיונות מהפן הטכני שלהם. הליווי שלו הוא פחות ליווי רציף אלא כנראה יותר ייעוץ מרוכז, ובגלל הכישורים שלו שהם כנראה טובים אבל גם נדירים, העלות של כל מפגש היא מאוד יקרה.
כמובן שאם הוא יכול לעזור לי להשתפר בראיונות, לעזור לי לקדם את הכישורים שלי, ו / או למצוא יותר תפקידים רלוונטיים , זה שווה את הכסף והמאמץ.
אבל אולי במובן מסוים אני לא מאמינה בעצמי מספיק ואני שואלת את עצמי אם אני לא במצב שהוא קשה מידי אפילו בשביל העזרה של המומחה, ואולי במצב כזה חבל על הכסף ואני צריכה לחפש משהו אחר לעשות בחיים.
אני חושבת שהוא יכול היה הרבה יותר לתרום לי בתחילת החיפוש הקודם שלי בתקופת הקורונה, כי אז לא היה לי מושג בכלל איך להתכונן לראיונות. אבל עכשיו כשאני יודעת, אני שואלת את עצמי מה הערך המוסף של המדריך הזה, ואולי בעצם הקשיים שיש לי הם כאלו שהם לא בהכרח פתירים אם אני מתרגלת ודברים לא עובדים.
אני לא אומרת שזה מיותר, וברור לי שיש כמה דברים נקודתיים שברור לי שהוא יוכל מאוד לעזור לי בהם. כמו למשל איך לתאר פרוייקטים שעבדתי עליהם שעל פניהם לא נשמעים מרשימים אבל כן היו בהם אתגרים, או איך לתעדף לימודים ואיך לרכוש אולי כישורים שיפתחו לי עוד משרות.
אבל אני מרגישה שאולי במובן מסוים אני במצב כזה גרוע שאני ממש צריכה נס, וברור לי שגם הקואצ׳ר הכי מדהים בעולם לא מסוגל לחולל ניסים.
ויש עוד משהו: כדי ללמוד צריך להשקיע זמן, והחלק הבעייתי של השגרה הבעייתית שדיברתי עליה זה שהתרגלתי לבטלה. אני כמובן לא מבלה את היום בלא לעשות כלום – אבל אני איכשהו מוצאת את עצמי עושה דברים אחרים. פעם יצא לי לעשות עם הקואצ׳רית שלי מעין מבחן לא רשמי להפרעות קשב וריכוז, ונראה שייתכן שיש לי הפרעות קשב וריכוז כאלו.
אז למשל אני יכולה למצוא את עצמי כותבת באמצע היום רשומות לבלוג פשוט כי עלה לי רעיון, או שאני פותחת את יוטיוב כדי לשמוע מוזיקה במקביל לזה שאני מסכמת משהו – ואז מציעים לי סרטון תוכן שנשמע מעניין ואני מקשיבה לו כדי להתרכז בו כי אני לא יכולה לסכם חומר לימודי ולהקשיב כמו שצריך במקביל.
בימים האחרונים אני מתחילה לתרגל קצת יותר, אבל ברור לי שאני צריכה שגרה מבוססת יותר לפני שאני פונה למאמן.
התיירת המקרית 
אמנם אני במצב אחר לגמרי משלך, אני כבר לא צריך לעבוד והזמן והעיסוק הם באחריותי המלאה, אבל גם אני זקוק למסגרת. בלעדיה אני "אבוד". וכך אני דוחה בדיקות תקופתיות, חיוניות או טיפול חיוני במכשירי השמיעה.
אבל, אם עבודה לצורך פרנסה אינה בגדר הכרח, מה רע בבטלה? אני בעדה.
אהבתיLiked by 1 person
אמנם יש לי חסכונו ודמי אבטלה, אבל הם לא יספיקו לי עד הפנסיה – וגם הפנסיה שלי תהיה נמוכה בגלל אי עבודה מספיקה. אז בהחלט יש לי צורך לאורך זמן למצוא עבודה לצורך פרנסה.
אהבתיאהבתי
החגים היו ממש לא מזמן, ככה שהגיוני שעדיין לא מצאת משרה. מאוד יכול להיות שחלק מהמעסיקים אפילו עדיין לא התפנו כדי לקרוא את קורות החיים שנשלחו. מצד שני, ברור שצריך עבודה וגם די ברור שאפילו אם ראיון ילך מושלם, תצטרכי ככל הנראה לעבור עוד סדרת מיונים ותהליכים בירוקרטיים לפני שתוכלי באמת להתחיל לעבוד. ואנחנו כרגע גם בסיום השנה, אז זה עלול לקחת לפחות כמה חודשים עד שבאמת תתחילי.
אבל בתכלס, יש לך יכולות מאוד גבוהות (לא שוכחת שאת מחוננת 😉 ) ודרכים למצוא הכנסה עוד לפני שתתחילי משרה ארוכת טווח. את יכולה להציע שירותים פרטיים לבניית אתרים, ניתוח נתונים או משהו אחר שאת יודעת לעשות כמתכנתת. את יכולה לתת שיעורים פרטיים או קבוצתיים או כל דבר אחר שיכול לתת הכנסה. במקביל, את יכולה גם לעבוד על שידרוג הפרופיל שלך אם תפתחי פרוייקט אישי ותשווקי את עצמך דרכו. את יכולה נגיד לבנות אפליקציה שווה, לפתח צ'אט בוט, ליצור package לפייתון או R או שפה אחרת. למזלך, יש לך מקצוע מאוד שימושי שיכול לשרת אותך הרבה מעבר לעבודה סטנדרטית 🙂
אהבתיLiked by 1 person
תראי, העיסוק שלי כמתכנתת לא היה קשור בכלל לבניית אתרים. אני חושבת שכיום במיוחד כשיש חברות כמו וורדפרס ופלטפורמות דומות – בניית אתרים הפכה ממשהו שהיה בדומיין של מתכנתים למשהו בדומיין של מעצבים גרפיים או כותבי תוכן כי הבסיס התכנותי כבר נמצא במה שוורדפרס נותן, ולכל היותר צריך רק מעט מאוד ידע תכנותי מאוד קליל כדי לשנות דברים במצבים מאוד מסוימים.
שיעורים פרטיים יכול להיות מעניין, וגם פרוייקט אישי שזה כיוון שאני באמת שואפת אליו. אבל אני מרגישה שבשביל זה אני צריכה ללמוד דברים ולהתמקד במה שאני צריכה ללמוד, שזה באמת משהו שאותו יועץ קריירה יכול לעזור לי בו.
אהבתיאהבתי
מצב לא נעים ולא פשוט. מקווה שתצליחי במהרה, אבל במקביל אפשר אולי באמת לחשוב גם על עבודה אחרת – אני מכיר לא מעט אנשים שעבדו במחשבים ובשלב מסוים עברו למקצוע אחר
אהבתיLiked by 1 person
אני מכירה אנשים שעברו למקצוע אחר, אבל היה מדובר לא פעם על אנשים שהיה להם מקצוע אחר שעניין אותם, ואז או שהם עברו אליו באופן טבעי כשהתאים להם, או שאחרי פיטורים הם ניצלו את ההזדמנות לעבור.
לי אין מקצוע אחר שמעניין אותי לעשות, ודברים כמו הוראה שכיכול קל לעבור אליהם עם התואר שלי פשוט לא מעניינים אותי. ואפילו מרתיעים אותי.
ובעצם כל השוק עכשיו במשבר, ולא רק ההייטק, אז זה גם אומר שיש סיכוי גבוה שאתקל בבעיות דומות גם בתחומים אחרים.
אהבתיאהבתי
ראיתי גם שאת כותבת כל יום בבלוג. וגם על הכתיבה קראתי בכמה פלטפורמות, Medium.com למשל, שזו הדרך להתפרנס. אם בא לך לכתוב פוסטים שם, אז עורך הטקסט לא תומך בכתיבה מימין לשמאל. אבל, כמה בעולם קוראים בעברית?
אם תצליחי בזה אז לעזאזל קורות החיים והראיונות.
אהבתיLiked by 1 person
לכתוב על מה בדיוק? ועוד באנגלית שלא בהכרח טובה וקריאה? ואני מניחה שמי שקורא מגיע דרך שיווק די אגרסיבי שאין לי מושג איך לעשות אותו.
אהבתיאהבתי
וואי אני ממש מצטערת שזה לוקח כל כך הרבה זמן ולגמרי מבינה את הבטלה שאת מתחילה להתרגל אליה………מקווה שתצליחי להוציא את עצמך מזה ולהתלבש על כל מה שאת צריכה לעשות כדי לחזור לעבוד. בהצלחה.
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
תראי, אני אמנם לא מחפשת עבודה, אבל מהניסיון שלי המצב בשוק התעסוקה לא מזהיר, אנחנו גם אחרי כמה שנים של קורונה שגרמו למשק להתערער, תוסיפי לזה את המלחמה שגם מערערת את כל המשק ותקבלי מצב לא קל בכלל שבו אנשים צריכים לחפש עבודה.
הבעיה העיקרית היא שהביקוש גבוה וההיצע נמוך.
והמעסיקים מרשים לעצמם להיות יותר בררניים, ואולי גם קצת לקחת את הזמן יותר מבדר"כ.
אני מאמינה שתמצאי עבודה, זה פשוט לוקח קצת יותר זמן מהרגיל.
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכימה איתך חוץ מאשר על העניין של הקורונה. כי יצא לי לשוחח עם הקואצ׳רית שלי על זה, והחל מסוף 2020 או תחילת 2021 ועד בערך תחילת 2022 ההייטק התאושש והתיה בו אפילו תקופה מטורפת מבחינת גיוסים. ב 2022 התחיל משבר בינלאומי, ואז בסוף 2023 המלחמה אצלנו החמירה את המצב פה מקומית.
אהבתיאהבתי