הטיול לאלסקה – היינס, העיר הכי משעממת באלסקה?

היעד הראשון בחלק השני של הטיול שלנו היתה העיר היינס Haines.

בניגוד לג׳ונו וסקאגווי שהיו הערים הקודמות שביקרנו בהן באלסקה (ולמען האמת גם לעומת עיר קארקוס הקנדית), העיר עצמה לא ממש מעניינת, ואין בה ממש הרבה אתרי תיירות.

האטרקציות העיקריות בעיר הן מסלולי הליכה סביב העיר – וכל מיני טיולי הרפתקאות, כמו למשל טייס במטוסים קטנים לפארק הלאומי Glacier Bay National Park.

בטיול המקורי שלי גם בילינו בהיינס. גם אז הציעו לנו טיסה במטוסים קטנים ובהתחלה לא רציתי, אבל כשהתחרטתי כבר היה מאוחר מידי וכבר לא היו מקומות על המטוס. כביכול הפעם יכולתי לטוס, ולא מעט מהמטיילים בחרו בפעילות הזו – אבל אני מודה שקצת חששתי שזה לא יהיה אפשרי בגלל המשקל או שהעלות עבורי תהיה גבוהה משמעותית בגללו ולכן ויתרתי מראש בלי לבדוק פרטים.

לכן מה שבעצם נשאר לי לעשות היה להשאר בעיר – ובפעם הקודמת, יצא לי לצאת לצעדה על החוף בחברת שני מטיילים ישראליים, שרה ומשה.

שרה היתה אישה מקסימה בת חמישים ומשהו, ומשה היה בעלה בן השמונים ומשהו. הם נהנו לטייל יחד, למרות ששרה היתה מטיילת מאוד חזקה, ומשה היה בן שמונים ומשהו ולא היה צעיר לגילו, והאט אותה משמעותית.

לשרה כן היה חשוב להשתתף בבישולים ובניקיונות יותר מאחרים כדי לכפר על כך שמשה לא יכול היה לעזור, למרות שרוב האנשים מאוד חיבבו את משה והיו סלחנים לגבי העובדה שהיה לו קשה לעזור.

יצא לי לטייל איתם לא מעט, וכשביקרנו בהיינס – יצא לנו ללכת במסלול קל יחסית ליד החוף, וחשבתי לבקר בו שוב.

אבל הפעם פשוט לא יכולתי להגיע אליו. ביום וחצי שבו ביקרנו בעיר. ביום הראשון ירדנו במרכז העיר כדי לאפשר לרוב חברי הקבוצה לאכול משהו לפני שהם טסו במטוס הקטן, ומי שנשאר יכול היה לסייר בעיר או לצאת למסלול קצר סביבה. ביום לאחר מכן ירדנו שוב באותה נקודה כי המדריך הראשי רצה לאפשר למטיילים לצעוד במסלול שהוא מאוד אהב לראש גבעה באיזור שממנה יש תצפית יפה – משהו שלי אישית כנראה היה קשה מידי לעשות.

אבל הנקודה הזו היתה במרחק של בערך שלושה ק״מ מתחילת המסלול שאני רציתי לעשות – ולא ממש היתה לי דרך להגיע לשם. הליה לשם ברגל היתה מוסיפה לי בסה״כ שישה ק״מ של הליכה מה שאומר היה שלא ממש היה לי כוח ללכת במסלול עצמו. אוטובוס לשם לא היה, בעיר לא ממש היתה תחנת מוניות – והמדריכים לא ממש חשבו או רצו לחשוב על האופציה של לתת לאלו מאיתנו שאולי היו מעוניינים להגיע לתחילת אותו מסלול טרמפ של כמה דקות כדי לקרב אותנו לתחילת המסלול.

כך שבעצם אני ביליתי את היום וחצי שבילינו בהיינס בלהשתעמם. ואמנם המצב הזה שבו לא היה לי מה לעשות ולאן ללכת לא חזר על עצמו שוב מידי פעם, ואותה תחושה שלמדריכים לא ממש בא להשקיע בלהציע לי מה לעשות או לעזור לי להנות מהטיול כמה שיותר ברמה שתתאים לי – נשארה לכל אורך החלק הזה של הטיול. וזה בלט מאוד מול ההשקעה של המדריכים באותם מטיילים שכן מצאו חן בעיניהם.