למי שלא מכיר, המושג ״דז׳ה וו״ משמעותו תחושה של אדם שהוא כבר חווה בעבר את מה שהוא חווה כרגע.
בחלק הראשון של הטיול נוצר מצב שבו המסלול של הטיול הפעם היה שונה לחלוטין מהמסלול של הטיול שלי לאלסקה עם אותה חברה אי שם ב 2011. חלק מזה היה מכוון – למשל לבקר בנקודות עניין כמו הרי הרוקיס הקנדיים. חלק מזה היה לא מכוון בכך שהחברה ״בנתה״ על לו״ז מסוים של מעבורות שלא יצא לפועל ולכן היתה צריכה ״לאלתר״ מסלול חלופי.
אבל דווקא החצי השני של הטיול היה כמעט זהה לחלק המקביל של הטיול הראשון שלי באלסקה ב 2011 – ברמה שבה אפילו נשארנו במרבית הלילות באותם אתרי קמפינג שבהם שהינו בחלק הראשון של הטיול. ובמקרה גם היה יום שבו עצרנו באותם שירותים לצד הדרך (וזכרתי אותם כי בשני הטיולים נוצר מצב שבו הנשים נאלצו ״לקצר את התור״ בכך שהן השתמשו בשירותי הגברים).
המפלים האלו שנקראים Million Dollar Falls הם דוגמא לאתר שכזה. המפלים נמצאים בקנדה במחוז שנקרא יוקון Yukon Territory שהוא המחוז הצפון מערבי של קנדה וזה שגובל באלסקה בחלקה הצפוני.
מעבר הגבול לתוך המחוז הוא מרשים – כי מיד יש שינוי מאוד בולט לעין בנוף עצמו שהופך מנוף שטוח לנוף עם גבעות שהכביש מתפתל ביניהן. בביקור הקודם שלי עדיין היה באיזור קצת שלג, אבל הפעם כבר לא היה.
המסלול עצמו קליל מאוד וסלול, ויש בתחילתו כמה שולחנות פיקניק מכוסים שהם אכלנו צהרים. בזמן שהלכנו במסלול המדריכים ארגנו ארוחת צהרים מבוססת על פשוט אוסף של מוצרים – גבינות, ירקות חתוכים, קצת פירות, קרקרים, זיתים וכו׳.
הבעיה היתה שמי שהגיע מאוחר יחסית – לרוב נאלץ להסתפק בשאריות ולא בהכרח היה יוצא עם ארוחה מאוזנת או אפילו משביעה בגלל שאחרים לקחו מה וכמה שבא להם (ולא פעם מנה שניה או אפילו שלישית) לפני שהוא הספיק להגיע.
ברור לי שהמדריכים רצו להיות יעילים בזמן ולכן אפשרו לאנשים לאכול ברגע שהם חזרו, אבל קצת חבל לי שהם לא שמו לב לזה שנשאר אוכל למטיילים היותר איטיים במסלול, ואני מקווה שזה לא היה משהו מכוון.
התיירת המקרית 
דז'ה וו לא מתייחס בדרך כלל לתחושה שקורה משהו שכבר קרה, אבל שלאו דווקא באמת קרה?
אהבתיLiked by 1 person
אני לא יודעת אם מה שנזכרנו בו קרה או לא קרה, אני חשבתי תמיד שהתחושה מתייחסת לזכרון בלי קשר להאם האירוע הקודם קרה או לו.
מה שלום טי? איך עבר הניתוח?
אהבתיאהבתי
איכשהו הבנתי שמדובר בתחושה של "כבר הייתי כאן" או "זה כבר קרה לי" כאשר זה לאו דווקא נכון. לא משנה.
עבר בסדר. אעדכן
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכים עם empiarti לגבי דה-ז'ה-וו…
המקום נראה מאוד יפה, אני מקווה שנהנית לבקר שוב באותם מקומות
אין לטיול הזה מסלול מסודר ידוע מראש פחות או יותר? כשהזמנת את הטיול לא ידעת מה יהיה המסלול?
אהבתיLiked by 1 person
ידעתי מה יהיה המסלול ושמחתי לבקר שוב בכמה מהמקומות. המסלול הזה רצת פחות, אבל כן אהבתי מקומות אחרים.
אהבתיLiked by 1 person
התמונה מקסימה. כמו תמיד! העניין עם האוכל נראה לי לא לעניין. נראה לי שחלק מהעניין של לאכול הוא להיות יחד. מצד שני, גם חשבתי לעצמי בראש למה המטיילים לא סחבו אוכל בעצמם. בכל הטיולים בהם השתתפתי עד היום (אבל תמיד כחלק מקבוצה, אף פעם לא חברה), כל אחד סוחב אוכל בתיק. אם מתכננים הכנה, כולם משתתפים. לא הגיוני לטייל יום שלם בלי לאכול מספיק.
בעניין הדיון שהתפתח, Déjà vu משמעותו הפשוטה הוא שכבר (déjà) ראית (vu, צורת עבר של הפועל voir, לראות). לכן אצלך, זו לא היתה התחושה, זו היתה המציאות – Tu l'as vraiment déjà vu פשוטו כמשמעו 🙂
אהבתיLiked by 2 אנשים
חלק מהשירות שיש בטיול הוא הארוחות – לחברה יש ציוד למטבח נייד כולל שולחנות, צלחות כוסות וסכו״ם, גז נייד וגריל, ואפשרות לשמור על האוכל בקירור. במצב שבו מטיילים בשטח שאין בהכרח גישה למקום שבו אפשר לרכוש אוכל פעם ביום – זה הרבה יותר פרקטי שהחברה תהיה אחראית על הארוחות, ותספק אותן רוב הזמן.
הרבה יותר קשה לספק את השירותים האלו כשמצפים מהאורחים להשתמש בציוד הזה בעצמם – זה מוביל לבלגן, לכלוך, ומריבות. וגם צורך בהרבה יותר ציוד אם כל אחד רוצה לבשל לעצמו ולא מבשלים יחד בצורה מאורגנת.
לרוב ארוחות הבוקר והערב היו משמעותיות יותר, ובאמת לצהרים לרוב היינו מכינים כריכים, אבל מידי פעם רצו לפנק אותנו בארוחת צהרים קלה ויותר מסודרת, אז בזמן שטיילנו המדריכים פשוט ״פתחו שולחן״.
אהבתיאהבתי
אני בכלל מעריץ אותך על הטיולים האלה. חוסר התחשבות הוא מה שדוחף ישראלים בחתונות בהן יש מזנון לעוט על המזנונים ולגדוש צלחות, כי בעצמם הם יודעים כמה לא אכפת להם אם לאחר לא יהיה.
אהבתיLiked by 1 person
מסתבר שזה לא רק ישראלים…
אהבתיאהבתי
לא מנחם אותי🤣
אהבתיLiked by 1 person