כפי שכתבתי בפוסט הזה, ההורים שלי התעקשו לחגוג את יום ההולדת שלי במלון – שבו אכלנו את ארוחת הערב של שישי ואז את ארוחת הבוקר בשבת במזנון של המלון.
אני מודה שבביקורים במלונות אחרים בעבר, במיוחד באיזור ים המלח – הארוחות האלו במזנון היו אחד החלקים שהכי אהבתי בביקור. השפע של האוכל והעובדה שהיה מבחר מאוד גדול של אוכל שאהבתי היה כמובן חלק משמעותי מההנאה הזו.
אבל איכשהו זה לא ״עבד״ הפעם.
אני חושבת שההיבט הראשון של מה שהשפיע על זה היה שבעצם במלון הזה היה פחות מבחר של מאכלים – שזה בעיני דבר טוב, כי לדעתי זה מוביל להרבה פחות בזבוז של אוכל כי כשיש מבחר גדול מידי אנשים עם ״עיניים גדולות״ לוקחים המון מהכל ואז לא אוכלים הכל, וזה נזרק. נתקלתי בארוחות האלו רק במקרה אחד של לקיחת יתר כזו בארוחת הערב כשהיה גבר שמילא צלחת גדולה שהיתה מיועדת למנות עיקריות ולא לקינוחיםֿ, וייתכן שהוא בעצם מילא את הצלחת עבור כל המשפחה ולא רק עבור עצמו.
אבל חוסר המבחר הזה גם הפך חלק משמעותי של האוכל ללא מפתה עבורי. קחו לדוגמא את ארוחת הבוקר: היתה שם פינה שלמה של כל מיני ג׳חנונים וקובנות ושאר מאפים תימניים שמעולם לא הבנתי למה אנשים נהנים מהם. ואני באופן עקרוני מאוד אוהבת פחמימות ולחמים ובצקים, וגם חובבת של מטוגנים בטיגון עמוק בין אם זה פלאפל או אגרול – אבל מעולם לא הבנתי מה אנשים אוהבים בג׳חנון.
אבל למשל זה קרה גם בארוחת הערב: ארוחת הערב היתה בשרית וכשרה, בין השאר כי חלק משמעותי מהאורחים במלון היו דתיים. אז חלק משמעותי מהמקום המוגבל במזנון הוקדש לבשר – מבושל, לא מבושל, עוף, בקר, דגים, קציצות, צלוי, וול דאן או מדיום רייר – הכל היה שם.
אבל בתור מישהי שלא ממש חובבת בשר, מבחינתי הרוב המכריע של המאכלים האלו פשוט היה לא אכיל. לקחתי קצת בקר, אבל הנתח שהטבח חתך לי היה בערך חצי בשר וחצי שומן.
סביר להניח שעבור רוב קהל האורחים, ה״בצקים״ בארוחת הבוקר והבשר בארוחת הערב היו בדיוק ה״שפע״ שהם אוהבים לאכול – והמלון פשוט התאים את עצמו לתרבות האכילה הישראלית ונותן לקהל מה שהוא רוצה. אבל במקביל – היו הרבה דברים שהיו חסרים לי במתכונת הזו.
למשל לא היו מנות צמחוניות – מלבד התוספות. פעם באמת הגישה היתה שצמחונים וטבעונים הם אנשים שפשוט אוכלים את התוספות שמגישים בארוחות – אבל כיום יש כל כך הרבה מידע על מנות עיקריות ומתכונים לחלבון מהצומח שאפשר להכין שזו פשוט בושה שמה שמגישים לצמחונים זה אורז, תפוחי אדמה, ונודלס שמנוניים ולא מפתים במיוחד.
מעבר לזה, אני מודה שקצת התאכזבתי מכמות הסלטים הקטנה שהגישו, במיוחד בארוחת הבוקר (שבה היה סלט ישראלי שזה עגבניות ומלפפונים חתוכים, וסלט יווני שזה הנ״ל רק עם גבינה בולגרית או פטה, ואולי קצת זיתים).
אבל אולי במובן מסוים היה לי מזל שכל כך מעט מהאוכל היה מפתה עבורי – כי שמתי לב לזה שאני גם מסוגלת לאכול הרבה פחות ממה שהייתי מסוגלת לאכול פעם. למרות שהגעתי לארוחות מאוד רעבה – אחרי צלחת או שתיים כבר הרגשתי מאוד מלאה.
בשנים האחרונות עבדתי עם כמה דיאטניות שלשתיהן היו ״טכניקות״ שבעזרתן אפשר ללמוד לאכול פחות ולשבוע – ונשמע שעבורי הן עבדו לא רע. למרות שזה כישור שלא בהכרח טוב או יעיל כשיש הרבה פיתויים במצבים כמו למשל כשאתם שוהים במלון שבו יש מזנון לארוחת בוקר…
אבל למזלי אני חושבת שהדבר היחידי שבאמת הרגשתי שאולי פספסתי היה בארוחת הבוקר לאכול מאפים כמו רוגעלך וכאלו שלא הספקתי, ובינינו זה לא כזה אסון ובתכל׳ס מדובר על משהו שאני תמיד יכולה לרכוש במאפיה ליד הבית (וכנראה שיש סיבה שזה אף פעם לא קורה).
התיירת המקרית 
נדמה לי שברוב המלונות בישראל המטבח כשר.
בפעם האחרונה שהייתי במלון – ב"השתלמות" חברה בים המלח נהניתי בערב ממבחר סלטים נחמד אבל בארוחת הבוקר בתור טבעוני כמעט לא היה לי מה לאכול….
גם אני לא אוהב את מיני הבצק התימני אבל על טעם ועל ריח אין להתווכח
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכרת שבמלון בים המלח היו לא מעט סלטים או לפחות ירקות ורטבים גם לארוחת הבוקר.
מצד שני יש כיום מספיק טבעונים ומספיק מידע לגבי מתכונים טבעוניים שהם לא סלטים, ולא מעט חלבונים מהצומח שאפשר לבשל בקלות כדי להענות לקהל הטבעונים.
אהבתיLiked by 1 person
מה שמשעשע זה שלפני שנסענו העבירו שאלונים לכל העובדים לגבי העדפות ובין השאר שאלו אם אנחנו צמחונים/טבעונים/אוכלים גלאט כשר. ובאמת למי שכתב שהוא אוכל גלאט דאגו למנות מיוחדות. וזהו.
אהבתיLiked by 1 person
יכול להיות שהמון עצמו אמר שיש להם במזנון פתרונות לצמחונים וטבעונים בהנחה שהצמחונים והטבעונים יכולים לאכול סלטים ותוספות…
אהבתיאהבתי
שנים רבות לא שהיתי במלון בתל אביב. מסכימה איתך שבמלונות באילת ובים המלח מזנוני ארוחת הבוקר בדרך כלל שופעים ומגוונים, ובכל מקרה הרבה יותר מוצלחים מאשר בכל מלון אחר שהיינו בו במקומות אחרים בעולם בשנים האחרונות.
מבחינת הרכב המאכלים זה באמת כבר יותר אינדיבידואלי. אני מעדיפה הרבה ירקות ופירות וכמובן חלבונים – כמו ביצים, גבינות וכדומה. רוב האנשים אוהבים מאפים, בין אם אלה רוגלעך או עוגות או פנקייקים וכו. אגב אני מאד מאד אוהבת ג'חנון ומלאווח, אבל כבר שנים רבות לא נוגעת בדברים כאלה. זה באמת עניין של טעם, ושל העדפות דיאטטיות.
באמת מאכזב מאד לשמוע שהיה רק סלט "ישראלי" וסלט "יווני". הייתי מצפה ליותר מזה במלון בישראל.
לגבי ארוחת הערב, הרוב המוחלט של המלונות בישראל הם כשרים. יש בודדים שהם לא כשרים. אין לכך קשר אם האורחים דתיים או שומרי כשרות או לא. כולם מקבלים כשר, בין אם הם רצו בכך ובין אם לא.
מניסיוני (בעיקר בתחום האירועים, כי זה היה המקצוע של בעלי רוב השנים), אם אין בשר בארוחה – הישראלים לא מחשיבים את הארוחה בכלל. ישראלים אוהבים בשר. בדרך כלל אין מגוון גדול של בשרים במלונות, בדרך כלל יש סוג אחד של בקר, אחד של עוף ואולי אחד של דג. אז יחסית אצלכם היה מגוון. העובדה שאת לא אוהבת בשר לא מאפיין את הישראלי הממוצע. את כן צודקת שעדיין אין מספיק מודעות לאלטרנטיבות הצמחוניות והטבעוניות, ומי שחושב שאפשר להסתפק בסלטים ותוספות פחמימיות הוא פשוט מזלזל בקהל הצמחוני והטבעוני (ועל הדרך בכאלה שאינם אוהבים בשר, כמוך).
החדשות המשמחות הן שלא הרגשת מורעבת, ושאולי באמת התחלת לאכול פחות ויותר בריא…ומבחינה תזונתית את במצב טוב יותר. כל הכבוד לך.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא בטוחה שאכלתי יותר ״בריא״, לפחות לא בארוחות במלון – בין השאר בגלל שהרגשתי ממש מחסור בחלבונים, בין אם באלטרנטיבות לבשר בארוחת הערב, או במחסור באפשרויות לגבינות בארוחת הבוקר (למרות שהיו ביצים קשות). היה מגש אחד של גבינות קשות למיניהן עתירות שומן, אבל לא מצאתי גבינה לבנה או גבינות דומות. חוץ מכמובן בסלט היווני.
וגן, אני מסכימה איתך שישראלים ״חייבים״ את הבשר בארוחה. הכרתי בזמנו כמה זוגות שהם לא אוכלי בשר שהלכו להתחתן אבל ידעו שבחתונה שלהם הם חייבים להגיש אוכל בשרי כדי לספק את האורחים.
וכן הייתי בחתונה שבה הכלה היתה מספיק אסרטיבית כדי לנהל חתונה צמחונית והאוכל היה מעולה, למרות שאני מניחה שעצם העובדה שהיו מוצרי חלב ודגים הפכו את זה להרבה פחות בעייתי מאשר חתונה טבעונית לחלוטין.
ואני מניחה גם שלא פעם זוגות כאלו גם יודעים ״להזהיר מראש״ את האורחים שאין בשר בחתונה, ויודעים לצפות לצ׳קים יותר קטנים בתמורה…
אהבתיאהבתי
אני מצטרף לביקורת הענינית והמדויקת שלך.
מחד גיסא היעדר מגוון אדיר מונע "עיניים גדולות" וזריקת מזון אל מאידך גיסא הצמצום פוגע באלו שאינם אוכלים "כמו כולם" – צמחונים, טבעונים, סוכרתיים, צליאקים וכו'
כמוני כמוך, ללא קשר לסוכרת, אני לא מוצא בנ'חנון, לחוח ושאר מיני הבצקים [בורקס למשל, עתיר שומן, במיוחד אם בצק העלים מרובד במרגרינה ולא בחמאה, והפילו נעטף בתועפות שמן זול בין שכבותיו.].
בחו"ל, באחד מהמלונות שהיינו בו, וכנראה היתה בו תיירות ישראלית ענפה שתי הודעות בעברית:
אין להוציא אוכל מחדר האוכל לחדר!
אין להעמיס את הצלחת יותר ממה שצריך!
אהבתיLiked by 1 person
אני חייבת לציין שלא רק בישראל נהוג להעמיס מידי על הצלחת.
בארה״ב למשל יש לא מעט מסעדות מזנון, במיוחד לאוכל סיני זול – שבן אפשר לאכול ככל יכולתך תמורת סכום נמוך להחריד. והבעלים ממש רושמים באופן בולט בכל פינה בקשות לא לבזבז אוכל אלא לקחת רק מה וכמה שאפשר לאכול, כך שכנראה יש גם אמריקנים שמבזבזים אוכל.
אני כן זוכרת שפעם הלכנו כקבוצה של ישראלים למסעדה שכזו, ואיכשהו מישהי אחת הצליחה לקחת שלוש צלחות של אוכל שאיכשהו היא לא אהבה אף מאכל שהיא שמה עליהן. בשלב מסוים הגיעה אחת מעובדות המקום וממש רמזה לה שזה לא מקובל, כנראה מישהי שפינתה צלחות וכחלק מתפקידה היתה צריכה לשים לב לאורחים כאלו שמבזבזים אוכל. אני חושבת שבשלב זה אותה קולגה שלי כבר הרגישה מספיק לא נעים כדי לא לקחת עוד אוכל.
אהבתיLiked by 1 person
יש משהו מפתה מאוד במזון בכמויות ענק שמונח מול עינייך, ואת יודעת שאת יכולה לאכול כמה שאת רוצה במחיר אפס כמעט.
פעם, לא יודע אם את זוכרת, היה מקובל בחנויות פלאפל לתת ללקוח למלא כמה שהוא רוצה, כל הזמן. זה היה חידוש ענק, בטח בירושלים. אז הפעם הראשונה ממש מרגשת. אחר כך לומדים, אם אין מספיק כסף פנוי, ללכת שם ולאכול.
אבל בישראל כמו בישראל, די מהר כנראה הישראלים מצאו דרך לחגוג על כך, וה"טרנד" נעלם.
הבעיה עם מזנוני ענק כאלה שהאוכל זול, לא בריא במיוחד, מבוסס על רכיבים זולים, שימוש באותו ששמן עשרות פעמים [מסרטן, גורם לכולסטרול ומה לא?!]
אני ממש יכול להבין שלא רק ישראלים מתנהגים כך. ראינו תופעה דומה במלון אירופאי בורגני להחריד עעם מזנון ארוחת בוקר חופשי. דווקא ד' ואני הישראלים היחידים היינו צנועים לעומת התיירים האחרים. 🙂
אהבתיLiked by 1 person
אני מניחה שהקטע של הפלאפליות היה יותר גישה חופשית לסלטים, שהם יחסית זולים ואם אני זוכרת נכון זה לא שיכולת לקבל כמה פיתות שאתה רוצה למשל. אני חושבת גם שהיה די נדיר שגם כדורי הפלאפל היו חופשיים – המקום היחידי שבו נתקלתי שזה היה קיים היה לדעתי התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, ששם אני מניחה שהיתה הנחה שלרוב מי שקונה שם פלאפל הוא נוסע בדרכו למקום אחר ולכן אין לו פנאי להישאר במסעדה המון זמן ואז מגבלת הזמן תמנע ממנו מלאכול יותר מידי כדורים.
אני דם זוכרת שכילדה היינו לא פעם עוצרים בנסיעות (כשעברנו באיזור) ליד מסעדה בשם פונדק אסא (אני חושבת שיש כמה סניפים שלו) ששם לפחות בזמנו אפשר היה לקנות שיפודים במחיר סביר, ואז הפיתות והסלטים היו בחינם לחלוטין, למרות שכמובן הסלטים היו מהסוג הפשוט ביותר (סלט ירקות, חמוצים, ואולי חצילים מוחמצים). ממה שהבנתי מחיפוש מהיר באינטרנט לפחות הפיתות כנראה כבר לא בחינם.
ודרך אגב, לאס וגאס ידועה בכך שיש לה המון מסעדות מזנון כאלו. חלקן בהחלט זולות (תמורת 6 – 7 דולרים), אבל לצידן יש גם מסעדות מזנון שעלותן היא 30 – 40 דולרים לאדם – ואיכות ורמת האוכל מאוד שונה בהם, כולל רמת האיכות של האוכל.
אהבתיLiked by 1 person
בירושלים בהחלט גם כדורי הפלאפל היו "חופשי". בינתיים, בתחנה המרכזית החדשה, קומה 6, בקצה, אם הדברים לא השתנו, את יכולה להזמין מנה פלאפל, הם רק מורחים לך חומוס, או טחינה לבקשתך על הפיתה או בתוכה – ואת יכולה להעמיס כרצונך.
אהבתיLiked by 1 person
לאיזו תחנה מרכזית חדשה אתה מתכוון״ בירושלים או בתל אביב?
לזו של תל אביב אני כבר שנים לא מתקרבת כי היא הפכה לאיזור ממש לא נעים שמרגיש ממש לא בטוח.
אהבתיLiked by 1 person
לתלאביבית
הירושלמית מגעילה בעיניי, ממש ממש מגעילה.
התלאביבית מפחידה בשעות הערב והלילה, במשך היום, אם מקפידים להישאר בתחומי קומות 3 – 7 היא די נעימה, באמת.
הרחוב בחוץ, זה כבר סיפור אחר.
אהבתיאהבתי
מביקורי הבודדים בתחנה של ירושלים, היא לא כזו נוראית בעיני.
מצד שני, הביקורים שלי בתל אביבית קורית בשעות הערב המאוחרות בעיקר, והם לא נעימים במיוחד למרות שלא קרה לי שום דבר רע.
אהבתיאהבתי
איך אנחנו רואים אחרת את אותם דברים 🙂
כבר כמה שנים שאינני מגיע לתחנה המרכזית בירושלים, אבל הזכרונות שלי ממנה עטופים בתחושת גועל עמוקה, לכלוך, רעש נורא, ואנשים גסי רוח. כיום, בשביל מה?יש רכבת ותחנה בבנייני האומה. ממנה לרק"ל ירושלים זה לחצות רחוב.
בהיותי ירושלמי לשעבר אני מכיר את קווי האוטובוס הרלוונטיים לצרכיי.
התחנה בתל אביב מדי פעם משרתת אותי, במיוחד כשעוד נהגתי לאכול בתיבול אסיאתי, ויש שם חנויות מזון אסיאתיות די זולות. פעם קניתי שם בגדים סופר זולים. [בהמשך לביקוריי בתחנה הישנה, העברתי הענין לתחנה "החדשה".]
אבל, השירותים שם, נורא ואיום, גם אלה שצריך לשלם שקל עבור כניסה. מסריח, מטונף, אין סבון ואין נייר טואלט. שומר נפשו ירחק.
יש חלקים מלוכלכים ויש חלקים מטופחים, אלה שמכניסים הרבה כסף. יש שם כנראה כנופיות שונות שאותי מפחידות, אז אני מקפיד מאוד להסתובב במקומות מסוימים.
אבל –
היא לא מגעילה אותי כמו התחנה הירושלמית.
אהבתיאהבתי
הבעיה עם הרכבת היא שבמוצרי שבת היא מתחילה לנסוע רק בשעה מאוד מאוחרת בערב. בהסתכלות על לוחות הזמנים של מוצ״שׁ בשבוע הבאר – האוטובוס הראשון שיוצא מירושלים לסבידור בתל אביב יוצא בשעה 18:15, ולעומת זאת הרכבת הראשונה מירושלים לתל אביב מתחנת יצחק נבון ב 20:39.
וזה בשעון חורף – בשעון קיץ לרוב הרכבת הראשונה יוצאת לקראת 22:00 בלילה.
אהבתיLiked by 1 person
בתור מישהי שנוהגת להתארח במלונות של קמצנים, נשמע שארוחת הבוקר היתה עשירה מאוד. בשבילי, אפילו הבופה של Ibis Budget הוא חוויה, כי תמיד יש שם בדיוק מה שצריך כדי לכסות ארוחת בוקר+צהרים ביום פעיל 🙂 אגב, אני תמיד שואלת אם אפשר לקחת קצת אוכל לדרך ואף פעם לא אמרו לי לא. לפעמים אפילו "מפנקים" אותי בשקית. כמובן שאני לא מעמיסה מגשים. אני לוקחת 3-4 ביצים קשות.
כתבת שהיו סלטים. לא היו עוד ירקות או פירות? לא היו עוד אופציות לביצים לא קשות?
עניין החוסר חלבון בארוחת הערב באמת לא לעניין. סביר להניח שאם אני הייתי מתארחת שם, הייתי יוצאת רעבה.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא בטוחה שהמזנון אצלנו היה עשיר בהרבה מהמלונות שבהם את שוהה. וכנראה שמניחים שם שאנשים באמת יכינו כריכים להמשך היום, למרות שבמקומות אחרים בעולם זה ממש לא מקובל.
אני זוכרת שפעם יצאתי לטיול בקנדה עם שתי חברות ושהינו שם במלון שבו היתה ארוחת בוקר שלא היה נהוג להוציא ממנה אוכל, אבל הן בתור ישראליות עשו הכל כדי לקחת כריכים לארוחת הצהרים למרות שהיה שם סופרמרקט צמוד, וזה ממש הביך אותי כי הצוות של המלון כל הזמן רמז להם בנימוס קנדי אופייני להפסיק.
אהבתיאהבתי
והיו רק ביצים קשות וזהו – לא חביתה או משהו דומה. גם גבינות לא היו חוץ מכמה גבינות קשות עם אחוזי שומן גבוהים.
אהבתיאהבתי
ודרך אגב, כשאני מטיילת בסן פרנסיסקו אני לא פעם שוהה באכסניה מסויימת שיש בה ארוחת בוקר של בייגלים, ממרחים (גבינה / חמאת בוטנים) ופירות. בביקור האחרון שלי גם היה מיץ פירות ואפשרות לטגן חביתה אם מנקים אחר כך את המחבת.
מבחינתי ארוחת הבוקר הזו כנראה מוצלחת משמעותית (במיוחד לעומת המחיר של המלון) לעומת זו של המלון שבו היינו.
אהבתיאהבתי
אני מניחה שזה קרה כי ביקרת בשבת, והמלון כשר. כשהייתי בתיכון, עבדתי בסופי שבוע במלון ענבל, וזכור לי שארוחת הבוקר היתה די גרועה ושהרבה אנשים התלוננו. זה היה נטו מאילוצי כשרות כי צריך היה להכין הכל יום לפני ואסור היה לבשל.
אהבתיאהבתי
כן, כשרות זה דבר מבאס. בלי הכשרות כנראה שהייתי נהנית הרבה יותר בארוחת הערב.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שמה שאנשים אוהבים בג'חנון זה הטעם המתקתק של הבצק והשילוב של עגבניה מגורדת טרייה עם ביצה והבצק ביחד.
[לא אכלתי ג'חנון נראה לי משהו כמו 18 שנה פלוס מינוס]
אבל מעבר לזה, זה פשוט נהיה קטע שאנשים אוכלים ג'חנון בארוחות בוקר שלהם בימי שבת. באזור מגורי יש לא מעט אנשים שמכינים ומוכרים ג'חנון לשבת (ובשבת) לכל מי שרוצה. כך שזה משהו שנעשה מאוד פופולארי.
באופן כללי יש המון אנשים שארוחות הבוקר שלהם מורכבים מקפה ומאפה כלשהו. זה הפך להיות מן טרנד כזה לפני כמה וכמה שנים טובות. וברור כשיש בופה/מזנון בבית מלון אנשים אוכלים עם העיניים ולוקחים הרבה יותר מהכמות שהם היו אוכלים בדר"כ.
בעניין המזון שמגישים וטבעונות/צמחונות מאוד מקובל היום (כמו במקרים של אלרגיה למזון) לוודא מול בית המלון שיש אוכל מתאים לצמחונים/טבעונים כך שאת לא אמורה לאכול רק את התוספות. בדיוק כמו שאנשים שיש להם צליאק מוודאים מראש שאם הם מגיעים למלון שיהיה להם מה לאכול (לפעמים השף אפילו מכין במיוחד רק להם).
אהבתיאהבתי
לאחיינית שלי יש צליאק, אז גיסתי פשוט ניגשה למטבח ושאלה אילו מנות הן ללא גלוטן, ובאמת היו כמה. אבל לצמחונים באמת לא היתה אופציה חוףץ מדברים כמו ממולאים באורז.
והקפה והמאפה זה כזו ארוחת בוקר לא טובה – מעבר לעובדה שהיא לא בריאה ולא מזינה, אני לא מבינה איך אנשים שבעים מזה עד ארוחת צהרים.
אהבתיאהבתי
אז לגבי צליאק, אם את מודיעה מראש לבית המלון שמגיע מישהו שיש לו צליאק, לרוב אפילו יתנו לך לדבר עם השף של המלון וידאגו באותם ימים להכין לך אוכל במיוחד עבורך שהוא נקי מגלוטן. ואפילו כל מיני תחליפים למזון שיש שהוא ללא גלוטן.
אחרת את צריכה לקושש בין המנות שהן ללא גלוטן ולא תמיד זה משהו שאת אוהבת לאכול או שתאכלי או בכלל.
ואני יודעת שגם צמחונים וטבעונים עושים אותו הדבר כשהם מגיעים לבתי מלון כדי שיהיה להם מה לאכול שם. אחרת הם יכולים להיות במצב שאין שם שום דבר משביע ו/או מזין עבורם וזה הופך את כל החוויה למתסכלת.
אהבתיאהבתי
גיסתי תמיד תבדוק מסעדות וכו׳ שהיא לא מכירה בטלפון כדי לוודא שיש מנות ללא גלוטן (אם הם לא מפרסמים את זה מראש), אבל כשזה מגיע לבחירה של המנות לרוב זה קורה במקום ולא בהזמנה מראש. מבחינתה הילדה תאכל מה שיש וזהו.
אהבתיאהבתי
אני אישית לא מבינה הורים שמתנהגים ככה.
אני הייתי צמחונית מגיל 10 עד גיל 20 וקצת, וכשהיינו נוסעים כמשפחה לבתי מלון ההורים שלי (אמא שלי יותר נכון) תמיד היו מוודאים מראש שיהיה לי אוכל מתאים לאכול שם, והשפים בבתי מלון היו דואגים להכין לי מזון מתאים במיוחד כדי שיהיה לי מה לאכול. אם זה לא היה קורה בקושי היה לי מה לאכול שם.
זה לא כייף לשבת בשולחן כשאין לך כמעט שום דבר לאכול כי את צמחונית והשף של המלון לא ידע שאת מגיעה ולכן לא הכין עבורך מנות שאת יכולה לאכול ואת צריכה להסתכל בעיניים כלות על כל המשפחה שלך ויתר האורחים במלון אוכלים מה שבא להם ואת צריכה להסתפק בסלט עלוב.
גם ב14 שנים האחרונות שאני צליאקית כשאנחנו הולכים למסעדות אנחנו תמיד מוודאים מראש שיש מבחר מנות לל"ג (אני לרוב אבחר מראש מה אני רוצה ואם אין משהו שמתאים לי אנחנו פשוט לא נגיע למסעדה הזאת).
כשמזמנים מקום בבית מלון זה לא מעכשיו לעכשיו ואפשר ורצוי להתקשר כמה ימים לפני להודיע שיש אנשים שהם צמחונים/טבעונים/צליאקים/אלרגים ללקטוז וכדומה כדי שהשף יוכל להכין מנות בהתאם.
ככה לא מגיעים למצב שבן אדם שיש לו תזונה מסויימת צריך להסתפק בתוספות או דברים שלא באמת מזינים אותו ומשביעים.
וגם היום כשיש הרבה יותר מודעות גם לאלרגיות למזון וגם לצמחונים/טבעונים, כדאי ורצוי להודיע למלון מראש.
את בעצמך אמרת שבקושי היה לך מה לאכול שם. שלא הייתה מנה עיקרית שמתאימה לך. ונאלצת להסתפק בתוספות כדי לשבוע.
אהבתיאהבתי
בימינו זה לא מה שהיה פעם. יש הרבה יותר מודעות גם לנושא של הגלוטן וגם לנושא של הצמחונות והטבעונות.
לכן התפלאתי שהמלון לא נתן מענה לזה, כי במלונות אחרים שבהם היינו תמיד היו מנות צמחוניות מתאימות עם ״חלבון מהצומח״ כמו סייטן או טופו. כתבתי על זה כי המלון הפעם באמת היה חריג בנושא הזה של הצמחונות. לדעתי יש שם משהו שקשור כנראה לאוכלוסיה שמגיעה אליו שהיא כנראה פחות מקפידה לפחות על צמחונות.
אהבתיאהבתי
זה שהיום יש מודעות לא אומר שכל המנות או אפילו לא 50% מהמנות שמוגשות מתאימות לצליאקים או צמחונים/טבעונים.
בבתי מלון מכינים אוכל שמתאים לרוב האוכלוסיה שהיא אוכלת כל.
אם את מגיעה לבית מלון ולא הודעת מראש על התזונה שלך (או כמו במקרה של אחיינית שלך – ילדה של), את תאלצי להסתפק בפירורים, מתוך הארוחה קרי, מה שמתאים לך מתוך3-4 תוספות וללא מנה עיקרית. במקום להנות מארוחה טובה ועשירה בדיוק כמו כולם.
בשום מלון שאני מכירה לא מכינים מנות צמחונית/טבעוניות ככה סתם בדיוק כמו שלא מכינים מנות שמתאימות לצליאקים סתם ככה, מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים לא יאכלו אותן ואז אוכל רב יזרק לפח (רוב האנשים יעדיפו לאכול בשר/עוף/דגים ולא טופו/סייטן, ומנות מותאמות לצליאקים במיוחד בכל מה שקשור למאפים פסטות וכו' חומרי הגלם מאוד יקרים).
אם כצמחונית את לא מודיעה מראש שאת באה וצריכה שיכינו עבורך מנות חלבון כדי שתהיה לך ארוחה מלאה ותשבעי את פשוט נאלצת להסתפק במה שיש – שזה לא הרבה ובטח לא מזין אם אין בזה חלבון מהצומח.
אהבתיאהבתי
עובדתית לאחיינית שלי שיש לה צליאק היה לא מעט לאכול במלון בארוחות הערב והבוקר – ובמלונות אחרים שהיינו בהם במהלך השנים בכל הארץ עד עכשיו לא היתה לי בעיה למצוא משהו צמחוני לאכול.
כך לפחות זה הניסיון האישי שלי.
אהבתיאהבתי
בתור צליאקית כשאני מגיעה למלון אני רוצה שיהיה לי מבחר של אוכל.
אצל ילדים שאני מכירה שהם צליאקים זה עוד יותר מתבקש כי הם רוצים לאכול כמו כולם, אז אם מוגשת פסטה בארוחת ערב והם לא יכולים לאכול זה מבאס אותם. או אם מגישים כל מיני מאפים, פאנקייס וכדומה בבוקר והם לא יכולים לאכול – זה מבאס אותם.
את אמרת שלא הייתה לך בעיה למצוא משהו צמחוני לאכול ,אבל האם בכל המנות שיצא לך לאכול בבתי מלון (מבלי שהודעת מראש שאת צמחונית) הייתה שם מנה עיקרית צמחונית שמתאימה לך? או שמה שאכלת זה תמיד היה התוספות שהן לרוב צמחוניות בלי שום קשר?
אהבתיאהבתי
האחיינית שלי שהיא צלייקית ממש לא רוצה לאכול פנקייקים וכאלה – היא אוהבת לאכול מה שמגישים לה, ואין לה בעיה לאכול חלבונים, סלטים ופירות למשל, או אורז או תופחי אדמה במקום פסטה.
וכן, במלונות היו מנות מבוססות על טופו או סייטן או קיטניות ולא רק תוספות.
אהבתיאהבתי