השם הוא על בסיס שם הסרט ״איך להיפטר מבחור תוך עשרה ימים״.
היה לי בשבוע שעבר ראיון עבודה לתפקיד שאני מודה שלא התלהבתי ממנו, אבל מכיוון שאני מחפשת הרבה זמן עבודה ללא הצלחה אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד בלהתראיין לתפקיד – מקסימום אשתפשף עוד קצת בראיונות.
בגדול היו לתפקיד יתרונות וחסרונות. מבחינת יתרונות התפקיד באמת יכול היה לקדם אותי בכמה תחומים מקצועיים, ונשמע שזה תפקיד מאוד יציב.
אבל היו בו לא מעט חסרונות – התפקיד הוא מחוץ להייטק, והעבודה היתה דרך חברת קבלן, כנראה לטווח הארוך. מה שלרוב אומר משכורת נמוכה יותר ממה שהייתי מקבלת בהעסקה ישירה, אבל גם תנאים פחות טובים באופן כללי, כמו למשל אי קבלת מתנות לחג מהמקום בו עובדים (למרות שחברת הקבלן לעיתים שולחת מתנה קטנה), ולפעמים למשל זה גם אומר שאני לא משתתפת באירועי חברה או לא זכאית לאכול בחדר האוכל.
ואז יצא לי לשוחח עם המגייסת של חברת כוח האדם שדרכה הייתי אמורה לעבוד, וכמה דברים נשמעו לי מוזר. קודם כל, הכותרת של הזימון לפגישה שלי עם הלקוח נשמע קשורה לתחום הבדיקות. שאלתי את הנציגה מראש על מה מדובר והיא אמרה שזה תפקיד שלא קשור לתחום הבדיקות.
נקודה נוספת מולה היתה שמאוד חשוב להם לשכור עובד/ת שישאר איתם לאורך זמן. ובאופן עקרוני לא תפריע לי עבודה יחסית יציבה אם דרישות המשכורת שלי נענות, אבל הרגשתי לא נוח עם העובדה שאני אמורה אולי להתחייב למשהו שאולי לא ארצה לעסוק בו לאורך זמן, במיוחד אם כשמצב השוק ישתפר תוך כמה חודשים ארצה אולי לחזור ולמצוא תפקיד בהייטק.
כן חשוב לי להסביר כרקע למה התפקיד נשמע לי קשור לתחום הבדיקות ולא לתחום התוכנה, כי זה נשמע לי מאוד חשוב להבנת המשך הפוסט.
באופן עקרוני יש בחברות תוכנה מתכנתים – ובודקי תוכנה שבודקים את מה שהמתכנתים תיכנתו. אבל בעשור וקצת האחרון יש נטיה שהחלק הבסיסי והקל (שלרוב חוזר על עצמו) של הבדיקות יתבצע בעצם על ידי תוכנה שיכולה להריץ בדיקות.
השאלה ״מי כותב את הבדיקות״ היא חשובה פה – כי מצד אחד מדובר על תכנות, אבל מצד שני מדובר לרוב על תוכנה בסיסית מאוד שאפשר בקלות לכתוב ללא צורך לדעת לתכנת ברמה גבוהה.
אני כותבת ״לרוב״ כי מעבר לעובדה שלפעמים בדיקות באמת יכולות להיות מסובכות – בעצם אפשר להפריד פה בין שני גורמים: הבדיקות עצמן, והתשתיות שמאפשרות להן לרוץ. כי התשתיות האלו יכולות להיות תוכנה יחסית יותר מורכבת כדי לאפשר לבדיקות לרוץ בצורה נכונה עבור התוכנה שהחברה כותבת. והתשתיות נוטות להיות שונות מחברה לחברה, לכן הכלים המסחריים שקיימים כבסיס לכתיבת בדיקות הם לרוב די בסיסיים כדי להתאים למחנה המשותף הגדול יותר של כמה שיותר חברות.
אבל לרוב כשחברה צריכה לכתוב כלי שיגשר בין הבסיס הבסיסי שקיים לצורך המלא של החברה – לרוב מדובר על פרוייקט שהוא חד פעמי שלוקח לכל היותר כמה שבועות או כמה חודשים ספורים לכתוב אותו, וייתכן מאוד שמתכנת יהיה זה שיכתוב את התשתיות האלו. אבל לפעמים מי שכותבים אותם הם אנשים אחרים, שקשורים לבדיקות או לבניית סביבת העבודה, במיוחד אם הם רוצים להתפתח לכיוון של תכנות וזה יכול להיות פרוייקט נחמד בשבילם כדי ללמוד את התחום.
אבל כפי שכתבתי קודם, הבדיקות עצמן הן לרוב יותר פשוטות, ובחברות שונות יש שתי אופציות מי יכתוב אותן: לעיתים המתכנתים עצמם כותבים את הבדיקות שרלוונטיות לשינויים שהם הוסיפו או ביצעו בתוכנה, אבל עם הזמן יותר ויותר חברות עוברות למצב שבו אנשי הבדיקות הם אלו שכותבים אותן.
כך שזו לא בעיה שמתכנת כותב בדיקות כחלק מהתפקיד שלו – אלא יותר הנקודה שם התפקיד הכולל עוסק רק בכתיבה של בדיקות, זה נחשב לניסיון מאוד לא טוב מבחינה מקצועית, ומיד מתייג את מי שעושה את זה כבודק תוכנה ולא מתכנת.
בתחלת הראיון גיליתי שבאמת מדובר על תשתיות של בדיקות ולא של הבדיקות עצמן, ולכן על פניו נשמע הגיוני שהם ירצו עבורו מתכנת/ת ולא בודק/ת. אבל פה יש משהו מוזר, כי זה משהו שלא חשבתי עליו במהלך הראיון אבל רק אחריו שמתי לב לזה שהם כותבים עושה הכל ״מאפס״ – ולא משתמשים בכלים מסחריים שעושים חלק מהדברים שהם צריכים לתחזק או לבדוק.
יכולות להיות נסיבות שבהן יש להם באמת צורך לכתוב דברים בעצמם, כמו למשל מצבים שמשהו חריג מאוד בתהליכים או בתוכנות שלהם – וזה משהו שבאמת חבל שלא שאלתי במהלך הראיון (אבל שוב זה לא עלה כי לא חשבתי על זה אז). אבל יכולות להיות גם סיבות אחרות – כמו למשל חוסר ידע טכני, או שהתוכנה שלהם מיושנת יחסית ולכן הכלים שמשמשים בהייטק לא מתאימים להם כי הם מיועדים לתוכנה מתקדמת יותר.
וזה גם גורם לכך שיש להם צוות שצריך לתחזק את הכלי הזה – אבל זו עדיין בעיה מקצועית עבורי. כי מצד אחד התוכנה מספיק מורכבת כדי לדרוש מתכנת שיעבוד עליה – אבל מצד שני מבחינת הניסיון המקצועי שהמתכנת מקבל פה יש אולי כמה יכולות טובות, אבל בעיקר חסרים בפן הטכני.
החסרים נוגעים לזה שהלקוחות של התשתיות האלו הם בעצם אנשי הבדיקות של המוסד שבו הן קיימות, שאלו יחסית מעט משתמשים. בחברות שכותבות תוכנה שבה ישתמשו מחוץ לחברה – התוכנות הן לרוב בשימוש של המון משתמשים, ולכן יש המון דברים שצריך לחשוב עליהם כדי לגרום לתוכנה לעבוד מהר גם כשיש לה המון משתמשים וגם כשיש המון מידע שצריך לעבוד מולו בתוכנה, וזה משהו שלא עולה כשיקול כשיש משמעותית פחות משתמשים לתוכנה. מעבר לזה – השימוש בתוכנה הוא מוגבל ולכן פחות צריך לחשוב במושגים של ״איך האדם הממוצע ישתמש בתוכנה המורכבת״ כדי למנוע בעיות פוטנציאליות שלא יהיו קיימות בכלי הזה.
ואולי במובן מסוים זה מסביר את החשש שלהם ממישהו או מישהי יעזבו את התפקיד יחסית מהר – כי ברור להם שבמצב הכלכלי הנוכחי יהיו לא מעט אנשי הייטק שיסכימו להיכנס לתפקיד כזה למרות שהוא פחות טוב יחסית למה שהם מחפשים, אבל כשמצב השוק ישתפר הם ״יברחו״ להם אחרי ההכשרה שלטענת המנהל לוקחת כמה חודשים (מה שנשמע לי קצת מוגזם לעומת גודל המערכת, אבל יכול להיות שמבחינתו ההכשרה היא לא רק נטו לימודים אלא גם תחילת העבודה שבה עדיין מידי פעם עולות שאלות ולא עובדים בצורה עצמאית לחלוטין).
אני מודה שבשלב זה התפקיד כבר נשמע לי ממש רע, ופה ״יריתי לעצמי ברגל״, בשתי שאלות באופן לא מודע.
הראשונה היתה קשורה לקטע טכני. יש יכולת שהתעסקתי בה בעיקר בתפקיד הראשון שלי וקצת בשני, אבל לא יצא לי כבר לא מעט שנים להתעסק בזה, כך שהידע שלי לא ממש רענן.
ומסתבר שזה כישור שמאוד חשוב להם כחלק מהעבודה שלהם – אז יצא שאמרתי לו באופן די מפורש שכבר כמה שנים לא התעסקתי בזה. מאוחר יותר ניסיתי לתקן את הרושם הזה בזה שהזכרתי שכן עבדתי בזה לא מעט בעבר, ושאני לומדת מהר כך שיקח לי יחסית מעט זמן להיכנס לזה מחדש. בדיעבד בדקתי את הנושא, והוא יחסית לא מורכב כך שעם קצת לימוד ותרגול יכולתי כנראה להתמודד איתו בראיון או מבחן טכני בצורה לא רעה.
אבל הרושם הגרוע כנראה נוצר – ואני שואלת את עצמי עד כמה באופן תת מודע ניסיתי לגרום למראיין לפסול אותי כדי שלא אצטרך להחליט אם לקחת את התפקיד או לא – או שאולי בעצם הייתי ״בסדר״ בזה שאמרתי לו מראש שאני לא מתאימה, ושהוא לא יפסול מועמד אחר שאולי התראיין פחות טוב מול המנהל ממני אבל יש לו יותר ידע ממני בתחום (גם אם זה ידע שיחסית קל לרכוש).
ואז היתה השאלה השניה – הממליצים. כי ברור לי שיהיה לי קשה להביא ממליצים ממקום העבודה האחרון שלי (כי פוטרתי מסיבות מקצועיות), והייתי רוצה להגיע לזה רק אם אין לי ברירה, וגם אז – הייתי מעדיפה שזה יקרה אחרי שיצרתי רושם מקצועי יחסית טוב ולכן מקום העבודה ירצה אותי ולכן (אני מקווה) ייטה להקשיב יותר להמלצות הטובות.
אבל הם רצו ממליצים כבר עכשיו, ואמרתי למראיין שהייתי מעדיפה לא להטריד אותם ללא צורך. הוא התעקש, ובסופו של דבר אמרתי לו שאני אצור קשר עם הממליצים כדי להתריע בפניהם שמישהו אולי יתקשר, אבל אתן לו את השמות רק במצב שבו אעבור את השלב הראשוני ואגיע לראיון הטכני המעמיק יותר.
יש לי רושם שגם הסירוב הזה גרם לרושם רע עלי, למרות שאם אני צודקת – אני חושבת שפה זה לא מפריע לי. לא הייתי ששה לתת את השמות של הממליצים שלי בלי התראה מראש, וגם הלחץ לספק את השמות של הממליצים לפני שאני עצמי משוחחת איתם נשמע לי מאוד בעייתי.
אולי בדיעבד זה היה סימן טוב שכנראה היו דברים שמצאו חן בעיני המנהל אם היה לו אכפת לשוחח בכלל עם ממליצים, אבל עדיין בסופו של דבר הם ויתרו עלי.
והיה גם עוד משהו – אמירה של המנהל שיכול להיות שהמשמעות שלה שהמתכנת הבכיר יותר שכבר קיים בצוות הוא פרימדונה עם קריזות.
בכל חברה שעוסקת בתחום התוכנה, יהיו כמעט תמיד כמה אנשים מאוד חזקים, גם במקומות שנחשבים לפחות טובים או מושכים, כי בכל תוכנה יש לפעמים בעיות מורכבות שדורשות טיפול של מתכנת מומחה.
ויש לפעמים מתכנתים טובים או טובים מאוד שנמשכים דווקא לתפקידים האלו – יכול להיות שהם לא אוהבים את סביבת העבודה בהייטק, או רוצים איזון עבודה בית טוב יותר – או את היציבות שתפקיד כזה יכול לתת, במיוחד לאדם שהוא מוכשר ואז גם יכול ליצור לעצמו תדמית של מומחה בלתי ניתן להחלפה.
כל מומחה כזה שפגשתי מביא איתו המון ידע וניסיון – אבל לא פעם גם לא מעט מקובעות. זה קיים במידה מסויימת גם במובילים בחברות הייטק, אבל שמתי לב לזה יותר אצל אלו שעובדים בחברות שהן לא הייטק. ייתכן שזה נובע מהעובדה שהחברות עצמן פחות עוסקות בקידום טכנולוגי ולכן קל להתקבע על מודל עבודה מסוים – או שאולי בגלל שהחברות האלו ״פחות נחשבות״ הן מושכות אליהן בעיקר מתכנתים פחות טובים ולכן הפער המקצועי בין המומחה לעובד הממוצע הוא גדול יותר וגורם למומחה להרגיש ״החכם באדם״ (או לפחות החכם בתכנות).
כמי שהתראיינה מול כמה מומחים כאלו, לא פעם נתקלתי בכך שהם מאוד מאמינים בזה שהדעה שלהם מה נכון ולא נכון מבחינה תכנותית, עד פרטי פרטים – הופכת להיות מעין אמת אבסולוטית. זה לא עניין של גישות שונות שהוא כמומחה מאמין שזו שהוא בחר בה היא זו שהכי נכונה לחברה, אבל ברור לו שמישהו שמגיע מחברה אחרת יכול להגיע עם רקע שונה ודעה שונה – וכמובן ניסיון שונה (אבל בסופו של דבר הם כמובן יצטרכו לפעול לפי ההחלטות שלו ובהתאמה למה שהחברה דורשת). זה ממש עניין של כל מי שלא פועל בדיוק בדרך שהוא מאמין בה לפרטי פרטים – הוא מישהו שלא יודע בכלל לתכנת.
וההבדל הדק הזה, בין להבין שיש כמה גישות שיכולות להיות נכונות לבין זה שהגישה שלו היא היחידה שנכונה – מאוד׳ מפריע לי לעבוד מול אנשים כאלו.
התיירת המקרית 
מעניין מאד. לא נראה לי שהממליצים זה נקודה לחובתך, זה הגיוני ומעיד על אופי.
אהבתיLiked by 1 person
ממליצים יכולים לאשר או לאושש חשדות של מראיינים לבי בעיות ספציפיות שעלו – או לגבי מידע שנשמע בעייתי בראיון. למשל אם ניפחתי תפקיד או שיקרתי למה עזבתי.
אהבתיאהבתי
אמא שלי נהגה לומר: כל עכבה לטובה.
אני לא הייתי שורד אי וודאות כמוך.
אהבתיLiked by 1 person
אני הולכת להגיד עכשיו משהו קצת קשה: אני חושבת שראינו עכשיו אנשים שורדים דברים קשים משמעותית.
אהבתיאהבתי
לא חושב שיש בכלל מקום להשוואה.
כתבת פוסט על הריאיון שהלך רע ואל זה התיחסתי.
אני מסרב בתוקף לשפוט את חיי אנשים או פעולותיי עפ"י סבל החטופים.
אהבתיLiked by 1 person
אני דווקא רואה בזה השראה לגבי העובדה שאנשים מסוגלים לשרוד גם כשקשה…
אהבתיאהבתי
ואיך זה קשור לתגובה שלי? או מדוע זה נאמר כמענה לתגובה שלי?
אהבתיאהבתי
כתבת שאתה לא משווה לחטופים, אני אולי כן בכך שאני אומרת לעצמי שאם הם שרדו את השבי – אני יכולה לשרוד את התקופה הזו.
אהבתיLiked by 1 person
כתבתי לך שבמצבי עמימות, כמו שתיארת לא הייתי שורד.
איך זה קשור לחטופים או לצורך לבתוב " תגובה קשה."
מבחינת התגובה שלי, התגובה שלך נעדרת פרופורציות, וצדקנית.
סה"כ החמאתי לך, ואת הפכת את זה ל"אישיו" מיותר.
אהבתיאהבתי
זה עניין של דיעה – בעיני גם בשבי יש קושי וגם יש אי וודאות מאוד גדול (תקווה להחלץ בהקדם לעומת המתנה ארוכה לזה שיקרה פלוס חששות מהעתיד). רק כמובן שהשבי הוא חוויה יותר קשה משמעותית.
אהבתיאהבתי
מה כל זה קשור למה שכתבתי בתגובה הראשונה??
הלמאתי לך על יכולתך לחיות באי וודאות – מה זה קשור לחטופים??
וזה לא ענין של דעה.
אולי הבנת את המחמאה שלי כמשהו לעומתי, ולכן בחרת את התגובה המוזרה שלך.
אהבתיאהבתי
אוף זה כבר פעם שנייה שזה קורה לי היום בוורדפרס – כתבת תגובה שלמה וקבלתי "מצטערים לא ניתן היה לפרסם את התגובה". והכל נמחק. אנסה לשחזר.
ראשית הרגת אותי עם "איך להיפטר מבחור תוך 10 ימים" כי בדיוק היום חשבתי פתאום על הסרט הזה. איזה צירוף מקרים!!!!!
שנית אני מבינה לגמרי את ההסתייגויות שלך מהתפקיד הזה ולמרות שאני לא חושבת שדפקת את הראיון בכוונה, במודע או שלא במודע, בסוף כנראה שזה באמת לא היה אמור לקרות.
המון הצלחה בהמשך
אהבתיLiked by 1 person
באמת צירוף מקרים משעשע 🙂 למרות שהסרט עצמו מאוד קיטשי. אנח מודה שמאוד אהבתי את קייט האדסון בסרט ״כמעט מפורסמים״, וחבל לי שהיא נקלעה למשך תקופה ארוכה מידי בקריירה שלה לקומדיות רומנטיות שטחיות כאלו.
בסופו של דבר אני באמת מאמינה שהיה פה פער מסוים, שלדעתי אותו ״מומחה״ לא היה מסוגל לקבל, במיוחד כשהיו לו כנראה אפשרויות אחרות למצוא מישהו שכן מכיר את התחום יותר לעומק.
מעבר לזה, עצם העובדה שהמראיין הראשוני ביקש ממליצים בשלב יחסית מוקדם מצד אחד כנראה מראה על עניין, אבל מצד שני אולי מראה על חששות מסוימים שהוא רצה לבדוק, ואז זה מצב שבאמת אולי לא הייתי רוצה להכנס אליו אם הוא לא בטוח לגבי.
אהבתיאהבתי
אני מבין למה התפקיד לא קסם לך (בלשון המעטה) ובהחלט ייתכן שבתת מודע ניסית לגרום לעצמך להיפסל.
לגבי ממליצים – כדאי שיהיו לך כאלה מוכנים – אולי ממקום עבודה קודם. אני בתור מראיין גם לא הייתי אוהב התחמקות למסור ממליצים
אהבתיLiked by 1 person
יש לי עקרונית כאלו, למרות שכן הייתי רוצה להתריע בפניהם מראש שמישהו הולך להתקשר אליהם. לא עשיתי את זה בשוטף כי לא הגעתי באף תהליך לשלב שבו ביקשו ממני. הנקודה היא שלרוב מבקשים ממליצים רק בשלב הממש אחרון של התהליכים אז לא חשבתי שיהיה רלוונטי לתת אותם אחרי הראיון הראשון.
כמובן שהממליצים שאני יודעת שיהיו לטובתי הם לא ממקום העבודה האחרון, ואני צריכה להחליט מה לעשות לגבי מקום העבודה האחרון. רעיון שעלה לי היה לתת את המנהל של המנהלת שלי במקום לתת אותה בתור ממליצה.
אהבתיLiked by 1 person
קשה לי להאמין שהיו מתקשרים לממליצים, אלא אם כן באמת שוקלים לקחת אותך. במקרה כזה, כדאי מאוד לתת שמות של אנשים שאת סומכת עליהם. יכול להיות שזה שהיססת לתת שמות יצר סוג של רושם של אי אמינות…
אבל, לגבי התפקיד הזה, נראה שזה משהו שלא התאים לך. טוב שזה קרה עם תפקיד כזה ולא עם תפקיד שרצית 🙂
הראיונות האלה גם יכולים לתת לך כיוון בלימודים שאת עושה באופן עצמאי. אפילו לא לא עבדת על משהו במסגרת העבודה, העובדה שאת מתרגלת את זה בבית היא גם ניסיון.
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכימה שזה כנראה באמת שידר חוסר אמינות – אבל מצד שני, מאוד חריג לבקש ממליצים בשלב כזה מוקדם של התהליך. לרוב מתקשרים לממליצים של מועמדים שמגיעים לסוף כל המבחנים עם רושם בסה״כ טוב – ורוצים לוודא שהם באמת עשו מה שהם עשו, או לבדוק פערים או נקודות שמפריעים למראיינים ולראות אם הם עלו בתפקידים הקודמים שלהם גם כן.
לכן לא ברור לי למה הוא ביקש ממליצים בשלב כזה מוקדם. יכול להיות שכמו שאת אומרת היה מדובר על מבחן אמינות – ואם זה היה המצב, אני שמחה ש״נכשלתי״ בו כי זה מעיד על התנהגות מניפולטיבית מצידו.
אהבתיאהבתי
זה הזכיר לי שלפני כמה שנים הגעתי לראיון בתחום העיסוק שלי והמראיין שאל אותי שאלות בכלל לא קשורות ואחרי 10-15 דקות שאלתי אותו למה הוא שואל אותי שאלות שקשורות לנושא בתחום X כשאני באתי לראיון בתחום Y. ואז הבנתי שתיאמו לי ראיון לתפקיד שבכלל לא מתאים לי וזה היה סתם בזבוז של זמן (הם כן רצו מישהו עם ידע טכנולוגי כמו שיש לי רק לתפקיד אחר לגמרי שזה לא נאמר לי לא בראיון הטלפוני ולא בראיון הפרונטלי הראשון שעשו לי).
אני לא יודעת איך זה בתכנות כי אני לא מתכננת, אבל בדר"כ בתחומים טכנולוגיים בהייטק התקופת הכשרה היא לכל היותר חודש ויש לך תקופת גרייס להתרגל לתפקיד של בין חודש לשלושה חודשים שלאחר מכן את כבר אמורה "לשחות" לבד במים.
באמת מוזר לדבר על ממליצים כבר בראיון הראשוני ועוד לפני שאמרו לך אם עברת לשלב הבא או לא. גם כשאני הייתי נותנת ממליצים זה תמיד היה אחרי שדיברתי איתם ווידאתי שזה בסדר מבחינתם שיתקשרו אליהם רוב האנשים באמת שמחים לעשות את זה.
מעבר לזה זה טוב להשתפשף בראיונות עבודה כי אנחנו לומדים מהן, נכון שזה מבאס כשזה לא התפקיד שרצינו או שמקבלים תשובה שלילית, עדיין זה חלק מהתהליך.
בהצלחה בהמשך, אני בטוחה שכשהמצב עכשיו משתפר זה יעודד אותך גם יותר בחיפושי העבודה וגם בראיונות.
אהבתיאהבתי
אצלי היה כתוב שאני מכירה את התחום, אבל זה משהו שלא נגעתי בו הרבה זמן והם חיפשו מישהו מומחה. אני מניחה שעם רענון יכולתי להגיע לרמה שהם רצו – אבל כמו שכתבתי כבר בתגובה אחרת, כשיש כיום כל כך הרבה מועמדים שלחלקם יש את הידע כאן ועכשיו ולא צריכים לרענן אותו, קל מאוד לפסול את מי שיצטרך כמה שבועות של רענון.
ומה קורה איתך? יש סיכוי שתחזרי לעבוד במקצוע הקודם שלך? ויש לך אפשרות לחזור לסיים את התואר?
אהבתיאהבתי
אני מבינה את זה לכן לא מבינה למה מלכתחילה הציעו לך תפקיד שהיה ברור שאת צריכה לעשות ריענון, אולי אין מספיק מועמדים שיש להם את הידע הזה? גם יש לי הרגשה שהם מתייחסים לריענון של חומר בצורה יותר מדיי קיצונית. בתחום שלי למשל, חוץ מהידע המקצועי, תמיד היה צריך ללמוד המון דברים שקשורים למקום עבודה הספציפי, ועדיין זה לא היה לוקח יותר מחודש במקרה הקיצוני ביותר.
תראי מצד אחד מדגדג לי לסיים את התואר, אם יש משהו שאני לא אוהבת זה להתחיל משהו ולא לסיים אותו.
אבל אני לא רואה את עצמי חוזרת ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אחרי היחס שלהם, זה שלא קיבלו את האבחון שעשיתי ושל הבעיות הקוגנטיביות שיש לי כלקויות למידה (למרות שזה כן נחשב).
ואין לי כוח או חשק להתחיל להילחם בהם עם זה.
כך שכרגע זה לא בסדר העדיפויות שלי.
אהבתיאהבתי
זה לא רענון ברמה של ״שכחתי איך עושים את זה ואצטרך חודש כדי להזכר״. אני מסוגלת לעבוד בזה – אבל בהתחלה ייקח לי קצת יותר זמן כדי להבין דקויות בקוד קיים או לכתוב קוד הכי יעיל בעצמי.
אבל כנראה להם יש מועמדים שיש להם את הכישור של להבין את הדקויות כאן ועכשיו – והם מעדיפים אותם.
צחוק הגודל הוא שכנראה עכשיו בגלל המשבר הכלכלי, באמת מגיעים אליהם המון מועמדים שאחרת כנראה לא היו מסתכלים לכיוונם וביו נשארים בהייטק. אבל הם מעוניינים רק באנשים שישארו איתם לאורך זמן, אבל מי שהכישורים שלו מספיק טובים כנראה יהיה מישהו שיצליח למצוא תפקיד חלופי יחסית מהר ברגע שהשוק יהפוך לטוב יותר. אולי מלבד אנשים שבאמת רוצים לנצל את המשבר למצוא עבודה רגועה יותר ויציבה יותר. אבל זה סיכון שהמקום לוקח שבו הם לא יכולים לדעת עד כמה מי שהם מגייסים יעזוב יחסית מהר או לא.
אהבתיאהבתי
זה ברור, עדיין מוזר לי שהם מדברים על הכשרה, כאילו שאת (ומועמדים אחרים) לא יודעים לבצע את התפקיד שלהם. אחרי הכל אחד הדברים שהכי בולטים במקצועות ששייכים לתחום ההייטק זה יכולת למידה עצמית מהירה, ואנשים שעובדים בתחום לומדים כל הזמן תוך כדי עבודה.
אני מניחה שהחברה הזאת לוקחת סיכון מסויים כשהם מראיינים מועמדים שאחרת לא היו מסתכלים לכיוונם. אני לא מכירה אף בן אדם שהיה אומר מראש שהוא לא מתכוון לעבוד בתפקיד מסויים לטווח ארוך. ועדיין רוב האנשים בהייטק מחליפים מקומות עבודה בקצב תדיר יחסית שעומד לרוב על בין שנתיים לחמש שנים למקום עבודה.
ואין מה לעשות לעבודה בהייטק יש המון יתרונות, לצד החסרונות שאחד מהם הוא שבכל משבר כלכלי יש גלי פיטורים, אבל לדעתי היתרונות עדיין עולים על החסרונות. ואי אפשר להתחרות בשכר גבוה + תנאים ממש טובים.
העניין הוא שאף אחד לא יודע כמה זמן ייקח עד שהשוק באמת יתאושש.
אם עכשיו לא נחזור ללחימה ולא תבוא איזו מגפה ולא יהיה משבר כלכלי עולמי ובאמת יהיה שקט עדיין ייקח זמן לשוק להתאושש למרות שכבר היום רואים סימני התאוששות, אבל זו רק ההתחלה.
אהבתיאהבתי
יש מצבים שבהם אנשים רוצים לצאת מההייטק כי באמת השעות שוחקות מידי או שנמאס מהמירוץ הזה של כל הזמן להתעדכן טכנולוגית. ואזאנשים באמת פונים למקומות עבודה כאלו שהם מחוץ להייטק אבל יותר רגועים ויש בהם במקביל גם יותר יציבות.
הבעיה היא באמת שיש עכשיו אנשים יסכימו לכל עבודה שהם לא היו מסכימים אליה אחרת.
ולא תמיד אפשר לסנן ביניהם בשלב כזה.
אהבתיאהבתי