הטיול לאלסקה -הפארק הלאומי דנאלי, על תקלות לא מתוכננות

הפארק הלאומי דנאלי הוא אחד הפארקים הלאומיים הידועים והפופולריים באלסקה – עד כדי כך פופולרי שאפילו חברות השייט ששטות סביב החופים של אלסקה מארגנות טיולים משלהן לפארק שהו המשך טבעי (גם אם יקר יחסית) של השייט שלהן.

הפארק עצמו הוא גם שמורה שבה בעלי החיים בטוחים מציד ומלכודות דומות – וכחלק מהגישה הזו, הגישה לפארק ברכבים מוגבלת. יש בפארק רק כביש אחד (למרות שהשטח של הפארק עצום), ולכן כדי למנוע פקקים או בעיות, מלבד מקרים חריגים – רק אוטובוסים רשמיים של הפארק או של חברות השיט יכולים להכנס ולנסוע בכביש הזה מעבר למייל ה 15 (מתוך בערך 90 מייל). מקרים חריגים יכולים להיות למשל רכבים של תחזוקה – או של צלמים מקצועיים שמקבלים אישורים מיוחדים ומוגבלים בזמן כדי להיכנס לאיזור המוגבל, מכיוון שהם זקוקים לו כחלק מהעבודה שלהם.

הפארק נמצא באיזור מאוד צפוני – זה שאמורה להיות בו קפאת עד או מה שמכונה באנגלית permafrost, מדובר על מצב שבןו האדמה נמצאת בטמפאטורה מתחת לנקודת הקפיאה לאורך כל השנה, כל שנה. אבל בדנאלי הטמפרטורה של האדמה היתה קרובה מאוד לנקודת הקפיאה – וההתחממות הגלובאלית גרמה לכך שלאורך זמן טמפרטורת האדמה עלתה מעל לנקודת הקפיאה.

וזה גרם לחוסר יציבות בכביש בנקודה שבה הכביש עובר מעל כמה גבעות – ולאורך זמן תיקונים של הכביש התגלו כלא יעילים.

לכן הכביש כיום סגור איפשה בין מייל 42 למייל 43 – מתוך כזכור קצת יותר מ 90 מייל, כשהרוב המכריע של נקודות העניין בפארק נמצאות אחרי הנקודה הזו.

חשוב לציין שיש עדיין מה לעשות בפארק – ישנם לא מעט מסלולי הליכה רשמיים באיזור שעדיין פתוח, והפארק מאוד חריג בכך שהוא באופן עקרוני מעודד הליכה מחוץ למסלולים הרשמיים, כדי כביכול לא להרוס את תנאי השטח (כשמסלול רשמי נחשב להרס שכזה).

אבל עדיין מדובר על מגבלה – בין השאר כי באיזורים הלא נגישים ישנן לא מעט נקודות מדהימות מבחינת נוף, כמו למשל אגם שבימים בהירים משתקף בו הר דנאלי, אבל שהוא יפה גם בימים שלא רואים את ההר.

מעבר לזה, חוסר הגישה גרם לכך שהכביש שמוביל עד הנקודה הסגורה כיו הרבה יותר צפוף ויש בו הרבה יותר תנועה – מה שמוביל לכך שיש פחות בעלי חיים שנמצאים בחלק הראשון של הכביש, ורבים מהם העדיפו לאורך זמן לעבור לחלקים בפארק אחרי החסימה, שבהם אין תנועת רכבים, ויש תנועה מאוד דלילה של תיירים – רק כאלו שמוכנים להיכנס לפארק רגלית או על אופניים.

בעלי החיים לצד הכביש שניתן היה לצפות בהם מקרוב תמיד היתה אחת האטרקציות העיקריות בפארק, ולכן גם היא נפגעה קשות בעקבות המצב.

הפארק עצמו עושה מאמצים כדי לתקן את הבעיה ומנסה טכניקות שונות כדי לתקן את הכביש – או לבנות גשר שיעקוף אותו. העבודה מתוכננת לשנתיים שלוש הבאות, והפארק מנסה להביע בטחון שזה יקרה – אבל כששוחחתי עם אחת מנהגות האוטובוס, היא היתה סקפטית שימצא פתרון.

לפני חצי שנה בערך היתה הערכה שהכביש ייפתח מתישהו בקיץ 2026, אבל בבדיקה בימים האחרונים ראיתי שהכביש יישאר סגור עד סוף קיץ 2026 לפחות.