בשבת חגגנו לאבא שלי יום הולדת שמונים. אמא שלי הזמינה מקום במסעדה נחמדה ברעננה בשם ״מקום בלב״ שבה היה חדר פרטי כדי שנוכל לחגוג בשקט. החדר היה שלנו לשלוש שעות, היתה בו טלוויזיה שעליה הקרנו מצגות, כולנו הקראנו ברכות, ה״נכדים״ סיפרו בדיחות קרש על סבים, והאוכל היה טוב והוגש בנדיבות רבה.
באמצע המסיבה התחלתי להרגיש כאב ראש שהתברר בתור מיגרנה, שמשום מה החמירה ברגע שהגעתי הביתה ונכנסתי למיטה, למרות שלרוב המיגרנות שלי לא כאלו חמורות או ארוכות.
הסבר קצר: יש לי מיגרנות בתדירות יחסית נמוכה, והן לרוב לא קשות וקצרות ועוברות תוך כמה שעות, ולא פעם אם אני מצליחה לשנ״צ שעה או שעתיים, המיגרנה עוברת.
אבל הפעם לא הצלחתי להרדם ובמקביל המיגרנה החמירה – אז בשלב מסוים לקחתי כדור נגד כאבים, ואחרי שעה הם פחתו מספיק כדי שאוכל להרדם מוקדם, וחשבתי שהבעיה נפתרה.
ביום ראשון התעוררתי בלי כאב ראש – אבל עם תופעה מדאיגה אחרת: הלב שלי התחיל לדפוק בקצב מדאיג. זה היה קל כשקמתי כי להתחיל להתארגן, אבל זה הפך להיות חריף במיוחד כשיצאתי מהבית לכיוון חדר הכושר והייתי צריכה ללכת לתחנת האוטובוס – ואז להיכנס לחדר הכושר מתחנת האוטובוס.
אבל מה שבאמת גרם לי הבין שלא יהיה אימון היום היו המדרגות בחדר הכושר – קומה אחת שלאחרונה התחלתי להרגיש שנעשית לי קלה יותר ויותר לעלות בה, אבל הפעם פשוט גרמה ללב שלי לדפוק ברמה שכבר התחלתי לחשוד שאולי קורה פה משהו לא תקין ברמה שבה אני צריכה ללכת לראות רופא.
הרבה מאוד רופאים לא אוהבים שהפציינטים שלהם מתייעצים עם ״דוקטור גוגל״, אבל לפעמים האינטרנט יכול בהחלט לתת פתרונות, במיוחד צ׳טים שונים – שבכל שאלה רפואית ששאלתי אותם עד כה נתנו כמה אפשרויות למה כל מחלה יכולה להיות – וגם שמה דגש על לתת לא מעט סימנים על מתי, ראוי, ואפילו מומלץ לפנות לרופא.
במקרה הזה אחת האפשרויות שהצ׳ט הציע היה באמת התייבשות – ולי זה הסתדר עם כמה דברים, כמו למשל העובדה שבאמת לאחרונה שמתי לב לזה שאני לא שותה כמו בעבר. או למשל שהעור בגב והרגליים שלי יבש ומגרד המון לאחרונה מיובש, משהו שלא קרה לי בשנים קודמות (והצ׳ט אושש שיכול מאוד להיות קשור לכך שאני לא שותה מספיק). וכמובן שגם המיגרנה כנראה היתה סימן לכך, כי היו לי בעבר מיגרנות כשלא שתיתי מספיק, והחומרה שלהן לא פעם היתה מקבילה לרמת החומרה של ההתייבשות.
אחרי שתיה של משהו בין ליטר וחצי לשניים אחר כך, כבר הרגשתי כרגיל לחלוטין כשקמתי מהמקום, למרות שכמובן שהמשכתי לשתות יותר לאורך כל היום, ואני חושבת ששתיתי משהו בין 4 – 5 ליטר מיל בסה״כ (פלוס גם שני משקאות חלבון של 350 מ״ל כל אחד, שהפעם בחרתי לא לשתות בטעם קפה כי קפה משתן).
היום אני כבר מרגישה בסדר לחלוטין, לפחות פיזית. נפשית כן מפריע לי משהו מאוד ספציפי: העובדה שהעדפתי להתייעץ עם האינטרנט במקום לשוחח עם רופא. אני מניחה שגם רוב הרופאים באופן עקרוני היו מעדיפים שהמטופלים שלהם היו מגיעים אליהם במקום לחפש פתרון באינטרנט, במיוחד במצב שיכול היה להיות מצב חירום רפואי.
אבל פשוט לא בא לי להתמודד עם התגובות של הרופאים להשמנה שלי. כן, הם צודקים שהשמנה מסוכנת (ולכן אני עובדת לאט לאט על לרזות) אבל חלקם גם מנסים להפחיד יותר מידי ו / או לשלוח אוטומטית לניתוחי קיצור קיבה שלא בא לי להתווכח איתם לגבי ההתאמה שלהם עבורי.
התיירת המקרית 
שתי נקודות:
לפעמים אני קם עם כאב ראש נורא – אני שותה כוס מים, חוזר לישון, זה עובק.
גם ד' סבלה מרופאה שכל עקה או כאב שוייכו מיידית להיותה שמנה, משמינה.
אהבתיLiked by 1 person
זה גם מה שאני לרוב עושה, רק שהפעם נוסף הסימפטום של דפיקות הלב…
אהבתיLiked by 1 person
אולי בכל זאת שווה איזו בדיקת דם לשלול בעיות?
אהבתיLiked by 1 person
עשיתי לא מזמן ולא היו לי בעיות, אני לא רוצה בשלב זה להכניס ראש בריא למיטה חולה ולשמוע עוד נידנודים לניתוחי קיצור קיבה או תרופות.
אהבתיLiked by 1 person
צודקת אם כך
גם אני עשיתי בדיקה, עקב היסטוריה משפחתית, לא נמצא כלום. ואני מסככים אתך לגמרי בהתנגדות לנדנודים של הרופאים.
אהבתיLiked by 1 person
באמת נשמע מדאיג וטוב שעבר. רוב הסימפטומים אכן מתאימים להתייבשות
ומזל טוב לאבא שלך…
אהבתיLiked by 1 person
זה מאד מאד מקומם שאת מרגישה צורך להמנע ממפגש עם רופא משפחה רק כי הוא עלול לעשות לך שיימינג על המשקל או להמליץ לך על פרוצדורות רפואיות שאינך חפצה בהן. זה נשמע לי ממש נורא.
אהבתיLiked by 1 person
ברמה העקרונית זה מרצון לעזור כביכול כי השמנה זה באמת לא בריא – אבל בארץ בגלל שניתוחי קיצור קיבה במימון של קופות החולים וזה נחשב זול משמעותית מלטפל בסיבוכי ההשמנה, אז דוחפים את הניתוחים בכוח גם למי שזה לא מתאים.
אהבתיאהבתי
כאשר את מגיעה לרופא כדי להתייעץ לגבי בעיית המשקל שלך, לגיטימי שיציע לך את מה שנראה לו נכון ומתאים. אבל כאשר את מגיעה בגלל התייבשות או תסמינים כלשהם, אין שום סיבה שבעולם שידחוף את נושא המשקל שלך למשוואה. וזו הבעייה. את לא התייבשת כי את בעודף משקל. את התייבשת כי לא שתית מספיק…….ואת לא צריכה לפחד להגיע אליו ושידבר איתך רק על זה.
אהבתיאהבתי
אבל בשטח זה מה שקורה עם לא מעט רופאים. בעבר היו גם סיפורים על רופאים שהיו מנסים להפחיד מטופלים שמנים על כך שהם ימותו בטווח המאוד קצר אם הם לא ירזו ומהר.
אהבתיאהבתי
האמת שבתקופה האחרונה יש מדיי פעם ימים מאוד יבשים ואני שמה לב כי אני מרגישה שאני כל הזמן מתייבשת ואז אני גם שותה יותר בהתאמה.
לי בבית תמיד יש בקבוק של ליטר מים לידי ככה שאני כל הזמן שותה על הדרך, אני גם תמיד מסתובבת עם בקבוק מים קטן (750 מ"ל) בתיק שלי, למקרה שאני יוצאת לסידורים או משהו כדי שאני לא אצרך לחפש מים או לקנות מים בדרך (לא תמיד יש איפה לקנות).
אין לי ספק ששתיה לא מספקת יכולה לגרום לכאבי ראש, ומי שיש לו את הנטייה גם למגרנות.
הרופא משפחה שלך מנסה כל הזמן לדחוף לך ניתוחים בריאטריים או זריקות הרזיה?
הרופא שלי ממש לא מדבר איתי על הנושאים האלה, ומעולם לא דיבר איתי עליהם, גם בתקופות שהייתי במשקל גבוה.
אבל כשהייתי מאושפזת ביולי עם הקורונה, אחת הרופאות שם באה לדבר איתי על העניין הזה, מה שבאמת מאוד עיצבן אותי, כי זה שהייתה לי קורונה לא קשור למשקל שלי בשום דרך או צורה. והיא ממש ניסתה לשכנע אותי לקחת זריקות הרזיה (וגם היא לא בדיוק אדם רזה) וזה היה בעיני ממש לא במקום.
רופאה שלא מכירה אותי ואת ההיסטוריה הרפואית שלי באה ואומרת דברים כאלה זה חוסר אחריות משווע, וכך אגב לגבי כל רופא.
היה לי מזל שלאורך השלוש שנים האחרונות רוב הרופאים שנתקלתי בהם לא התייחסו למשקל שלי ובאמת התייחסו לבעיות שיש לי ברצינות ללא קשר למשקל שלי (כי הבעיות שלי גם לא קשורות לזה).
אין לי ספק שיש שמנופוביה אצל רופאים, וזה גורם לאנשים בעלי משקל גבוה לא ללכת לטפל בעצמם כשיש להם בעיה רפואית מסויימת רק בגלל שהם לא רוצים להתקל בתגובות שמנופוביות.
את יודעת מה הכי צורם, זה שלכל אדם שיש לו עודף משקל כזה או אחר רופאים יעירו. אבל לאנשים שנמצאים בתת משקל אף רופא לא יגיד שום דבר וגם לא יעשה שום דבר אפילו אם מדובר בקטין שעלול להיות בסכנת חיים בגלל המשקל הנמוך שלו.
כי זה איכשהו עובר במערכת בתור משהו "בסדר" להיות רזים, גם אם זה תת משקל.
אהבתיLiked by 1 person
זה משהו שהוא מאוד תלוי רופא – ולאחרונה רופאי המשפחה שלי מתחלפים משום מה בקצב של פעם בשנתיים שלוש. פעם היו לי רופאות טובות, עכשיו אני אפילו לא מכירה את הרופא שהחליף אותן, ואין לי כוח לקחת את הסיכון של לפגוש מישהו שילחץ עלי להתנתח.
אהבתיאהבתי
אולי הגיע הזמן לחפש רופא/ת משפחה גם טובים וגם כאלה שלא מתחליפים בתדירות כ"כ גבוהה (אני למשל עם אותו רופא משפחה מעל 20 שנה, מאידך אין לי מושג מה אעשה כשהוא ייצא לפנסיה).
אהבתיאהבתי
אני בלאו הכי בקושי הולכת לרופאים, אז זה לא כזה קריטי עבורי.
אהבתיאהבתי
אני מבינה את זה, ועדיין את בעצמך אומרת שזה מונע ממך ללכת לרופאים בסיטואציות מסויימות שיכול להיות שהיית הולכת אלמלא היית חוששת להתקל ברופא/ה שיעירו לך על המשקל וילחצו עלייך לעשות ניתוח בריאטרי או לקחת זריקות הרזיה.
חוץ מזה יש לך לא מעט ארנסל של עובדות איך להגיב במקרה ורופא שלא מכיר אותך בכלל מציע לך זריקות הרזיה (כי זה מה שהולך היום).
אהבתיאהבתי
אם הייתי מרגישה שזה מקרה חירום הייתי בכל מקרה הולכת לרופא.
אהבתיאהבתי