הפארק הלאומי דנאלי – סיורים מודרכים ולא מודרכים

כפי שכבר סיפרתי, כדי להכנס למעמקי הפארק (או בשנים האחרונות – למעמקי הפארק עד החסימה בכביש), אי אפשר להכנס ברכב פרטי אלא יש אוטובוסים מיחדים שנכנסים לפארק פעם בחצי שעה בערך. הנהגים הם לרוב כאלו שעובדים בפארק כבר שנים, מכירים את ההיסטוריה של הפארק אבל גם את הרכילות הכי עסיסית – ובאופן כללי רבים מהם מאוד אוהבים לדבר על הנושא במהלך הנסיעה.

אבל בשנים האחרונות יש גם מה שמכונה ״סיורים מודרכים״ בפארק, שאמורים להיות מודרכים בצרוה מקצועית, וגם לוקחים שעה וחצי עד שעתיים יותר מאשר הסיורים ה״רגילים״.

אבל עם רמת הידע של הנהגים ה״רגילים״ – האם הסיורים המודרכים ״שווים״ את המחיר הגבוה יותר (פי שלוש בערך מכרטיס רגיל)?

---

כמי שנסעה בשני סוגי הסיורים, יש מה פרמטרים

רמת ידע ושיתוף בו: כשנוסעים עם הנהגים ה״רגילים״, רמת ההדרכה מאוד תלויה בהג עצמו. ביום הראשון שלי בפארק, הנהג הראשון שאיתו נסענו היה פטפטן ועם חוש הומור, מה שהפך את הנסיעה לקרובה מאוד ברמה שלה לסיור המודרך. לעומת זאת הנהג שאיתו נסעתי באותו היום רק בשעות אחה״צ היה אדם הרבה יותר שקט שדיבר בעיקר רק כשהנוסעים עצמם שאלו שאלות. רמת הידע שלו היתה גבוהה ממש כמו של הנהג של הבוקר – אבל הוא פשוט לא היה מישהו שנהנה מהפטפטת.

המדריכה שהיתה לנו בסיור המודרך חום לאחר מכן כנראה נבחרה על סמך העובדה שהיא היתה דומה באישיות והאופי שלה למדריך הראשון – או לפחות בכל מה שקשור ליכולת וההנאה שלה מהשיחה על הפארק.

ואני חושבת שכן היה תוכן מודרך שהיא העבירה שהיה קשור יותר להיסטוריה, לגאולוגיה ולטבע של הפארק שלא הועבר בסיור רגיל, ובנוסף היא כמובן שילבה את הידע שלה כנהגת כפי שקורה גם בסיור רגיל.

אפשר לשאול עד כמה הידע הספציפי על ההיסטוריה והגיאולוגיה של הפארק מעניינים אותכם, אבל כן יש יתרון קטן בכך שהמדריכה היתה מהסוג ה״דברני״ ולא מהסוג השקט.

נוחות: האוטובוסים שמיועדים לסיורים המודרכים הם בצבע שונה – אבל הם גם קצת יותר מרווחים, והחברה גם מספקת שתיה וחטיפים במהלך הנסיעה, משהו שאנשים צריכים לדאוג לעצמם במהלך הנסיעה באוטובוס ״רגיל״.

אמנם כיום הנסיעות עצמן קצרות יותר – אבל ההבדל בנוחות והחטיפים יכול להיות מאוד משמעותי בנסיעות עצמן.

מצלמת וידאו ומסכים: אחד הדברים המיוחדים שקיים באוטובוס המודרך הוא שלנהג/ת יש מצלמת וידאו שמאפשרת הגדלה של נקודות רחוקות – משהו שהוא מאוד פרקטי במצב שבו רואים בעלי חיים – שנוטים להיות רחוקים יחסית מהאוטובוס במיוחד בתקופה הזו שהכביש הרבה יותר צפוף.

נכון – זה לא פרקטי למי שרוצה לצלם את בעלי החיים ולא רק ״לראות״ אותם. אבל לשאר האנשים הפתרון מאוד פרקטי כי לא רק שהמסים והמצלמה ״מקרבים״ את בעלי החיים, אלא מאפשרים לכל האוטובוס לצפות בהם גם אם בעלי החיים נמצאים בצד אחד של האוטובוס.

אם יש יתרון משמעותי של הסיור – אז זו המצלמה הזו.